למה אני כבר לא טבעונית (אחרי 6 שנים)
מאת: ונסה דיקסון 25 באפריל 2023
למקור לחצו כאן.
אחרי שש שנים בהן חייתי והטפתי לאורח החיים הטבעוני, אני כבר לא מקפידה על דיאטה טבעונית של צומח בלבד. במקום זאת, התחלתי לאכול שוב בשר. לפניכם הסיבה.
התחלתי לאכול שוב בשר, לפני כארבעה חודשים. זה היה שינוי חשוב בחיי שרציתי לחלוק עם כולכם, אבל התמהמתי עם כתיבת הפוסט הזה. חלקית בגלל שרציתי לראות איך הגוף שלי מגיב להחזרת הבשר, וחלקית בגלל שקצת פחדתי לגבי איך זה יתקבל. זו הייתה החלטה שלא קיבלתי בקלות. חשבתי עליה בשקט במשך זמן מה, אני חוקרת את היתרונות של אכילת בשר כבר מעל חצי שנה.
הכל התחיל אחרי שהאזנתי לפודקאסט של ד"ר מארק היימן עם ג'יין בוקסטון (נ"ע: עיתונאית חוקרת), 'מדוע דיאטות טבעוניות עשויות להיות לא טובות לבריאות שלכם'. זה הכניס אותי לסיטואציה מאתגרת מכיוון שזה הטיל ספק בכל מה שהאמנתי בו כטבעונית – שאכילת תזונה צמחית בלבד תשפר את הבריאות שלי, שזה טוב יותר לרווחת בעלי החיים ויעזור להציל את כדור הארץ מעודפי פחמן שנוצרים מחקלאות בעלי חיים.
הטלת ספק באמונות שלנו היא לא דבר קל, אבל אני מאמינה שחשוב לבחון מחדש אידיאלים שאנו נוהגים לראות כעובדות, מכיוון שהמידע משתנה כל הזמן, במיוחד בתחום הבריאות והתזונה.
גיליתי שלא רק שכמות המידע מקשה על הדיון סביב טבעונות ואכילת בשר, אלא שהרבה פעמים, בתור מאזינה, את לא רוצה לשמוע את הדברים ואולי אף מרגישה התנגדות למידע החדש. כמוני.
אני מאמינה שחשוב ללמוד על שני הצדדים של הסיפור ולבחון את היתרונות והחסרונות של כל טיעון, כך אנחנו מאפשרים לעצמנו בחירה מושכלת יותר לגבי להכניס לגוף שלנו.
לפני שש שנים, החלטתי להיות טבעונית. זה היה אחרי צפייה בכמה סרטי תעודה על טבעונות, כמו Cowspiracy, What the Health ו-Forks Over Knives. המידע התבסס על ראייה חד צדדית של נושא חקלאות בעלי החיים והשפעתו על בריאות האדם וכדור הארץ.
מאז, למדתי שבעוד שתזונה צמחית בלבד עשויה לעבוד עבור אנשים מסוימים – היא בהחלט לא מתאימה לכולם (ככה זה 'דיאטה', אף פעם אין גישה אחת שמתאימה לכולם), ובעוד שחלק ציינו שיש שיפור בבריאותם (שעלול להיות מטעה בהתחלה, אני אעמיק בזה יותר בהמשך) – אצלי זה לא קרה.
אז הנה כמה מילים על הסיבות שבגללן התחלתי לאכול שוב בשר ומוצרים אחרים מהחי, אחרי שש שנים של טבעונות בהן אכלתי מזון צמחי בלבד.
לפני שנתחיל, אני רוצה לציין שהפוסט הזה אינו אנטי צומח. הוא גם לא אנטי טבעוני או אנטי צמחוני. אני אוהבת פירות וירקות ומצטרפת לרעיון שמזון צמחי ובעלי-חיים עובדים יחדיו כדי לספק לנו את כל היתרונות התזונתיים להם אנו זקוקים כדי לשגשג.
ההונאה הגדולה של 'בסיס צמחי'.
לאחר שהקשבתי לדבריה של ג'יין בוקטון על אי הדיוקים מאחורי הטבעונות בכל הקשור לבריאות האדם, רווחת בעלי החיים ובריאות כדור הארץ, קניתי את ספרה שנקרא The Great Plant Based Con, כדי ללמוד עוד על הנושא. לא רציתי למהר לשום מקום לפני שיהיה לי את המידע שאני צריכה.
אני אצטט כמה מהמחקרים שלה בפוסט הזה, יחד עם מקורות אחרים כמו 'הדיאטה הטובה ביותר למוח שלך', מהפודקאסט של מקס לוגאבר.
למרות העדויות המדעיות המשכנעות וסיפורים אנקדוטיים המספרים כיצד תזונה צמחית בלבד לא הביאה לבריאות מיטבית עבור רבים, אלא גרמה למצבים בריאותיים חמורים כמו מחסור תזונתי, עלייה במשקל, רמות אנרגיה מופחתות ועוד – המסרים החיוביים על טבעונות התפשטו באמצעות ארגונים כמו Veganuary, The Vegan Society, PETA והקהילה הטבעונית ברשתות החברתיות, שממשיכים עם המסרים באופן חזק וברור.
למה?
ישנה סברה כי זה נובע בחלקו מדו"ח משנת 2006 של ארגון המזון והחקלאות (FAO) של האו"ם. דו"ח זה, שנקרא "הצל הגדול של בעלי החיים: סוגיות ואפשרויות סביבתיות", העלה את הטענה ש-18% מפליטות גזי החממה העולמיות היו מבעלי חיים, מה שהופך אותם לפולטים גדולים יותר מסקטור התחבורה העולמית.
מה שרבים לא יודעים, או מסרבים לציין, הוא ש-FAO למעשה שינו את המספר 18% ל-14.5%, זאת לאחר שספגו האשמות קשות מד"ר מיטלוהנר, אולם ההשלכות של הדו"ח הזה כבר גרמו לנזק ולחיזוק הרעיון שמשבר האקלים הוא בעיקר תוצאה של החקלאות העולמית.
הבעיה הנוספת היא שהפליטות מחקלאות בעלי חיים משתנות מאוד ברחבי העולם, כלומר משתנות בין המדינות. אנשים עם אג'נדה נגד חקלאות אוהבים לצטט את המספרים העולמיים מכיוון שהם הרבה יותר גבוהים, במטרה להדגיש את הנקודה שלהם ולגרום לאנשים להפסיק לאכול מזון מהחי.
מדוע המחקרים על צריכת בשר עשויים להיות לא מדויקים.
בספרה, The Great Plant-Based Con, כותבת ג'יין בוקסטון ש"הרבה מהמחקר האפידמיולוגי על ההשפעות של צריכת בשר הוא חלש, מבוסס על שאלוני תדירות מזון בלתי מהימנים וידועים לשמצה, עם משתנים מבלבלים וסיכונים יחסיים שקטנים (הרבה מתחת ל-2) מכדי לרמוז על קשר סיבתי.'
המשמעות היא שחלק גדול מהמחקרים שצוטטו סביב ההשפעות השליליות של צריכת בשר מבוססים במידה רבה על תצפיות לא מדויקות. מדע טוב דורש נתונים. ניסויים קליניים נוטים לספק מקורות מידע אמינים יותר מאשר אפידמיולוגיה.
אפידמיולוגיה מתמקדת בדפוסים של האוכלוסייה בכללותה (תצפיתי), בעוד שהנתונים הקליניים בוחנים את ההשפעות של גורמים ספציפיים על אנשים (מעשי). אחד הרעיונות המטעים סביב בשר, במיוחד בשר אדום, הוא הקשר שלו לכולסטרול ולמחלות לב.
הפרכת מיתוסים לגבי כולסטרול
הדבר הראשון שאני רוצה להדגיש, שהוא בניגוד מוחלט לאמונה הרווחת, הוא שכולסטרול חיוני לחיים. אני יודעת שלמדו אותנו להאמין אחרת.
הכולסטרול הוא אבן בניין קריטית להורמונים רבים החשובים לתפקוד התקין של גופנו, הוא ממלא תפקיד מרכזי במערכת החיסון והוא משמעותי בתיקון ותחזוקה תקינה של הרקמות בגוף. ללא כולסטרול, לא יהיה לנו חידוש תאים או חיים.
הכולסטרול הוא גם הפרקורסור (נ"ע: קודמן) לסינתזה של חומרים כמו מיצי מרה, ויטמין D והורמונים סטרואידים. "הוא נקרא 'אם כל ההורמונים' מכיוון שהוא ממלא תפקיד קריטי בהמרה של ACTH (הורמון אדרנוקורטיקוטרופי) להורמונים חשובים אחרים כמו פרגננולון, פרוגסטרון, קורטיזול וטסטוסטרון", מסבירה ג'יין בוקסטון.
כדי להסביר כיצד פועל הכולסטרול בגוף, גרבר וקמינס, שתי דמויות נחשבות מאוד בעולם התזונה הדל פחמימה, מתייחסים לחלקיקי הליפופרוטאין כאל "סירות" המסייעות לשאת את הכולסטרול ברחבי הגוף למקום שבו הוא נחוץ. ישנם שלושה חלקיקים עיקריים: HDL (ליפופרוטאין בצפיפות גבוהה), LDL (ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה) וטריגליצרידים שהם סוג של שומן ארוז בתוך חלקיקי הליפופרוטאין הללו.
הצורה הקטנה והצפופה של LDL היא האשם האמיתי במחלות לב. זו תוצאה של התחמצנות של LDL בסביבה דלקתית, כמו זו שמתרחשת כתוצאה מתנגודת לאינסולין.
לפי הפסיכיאטרית התזונתית ד"ר ג'ורג'יה איד: "אם יש לך "כולסטרול גבוה" אין לך בעיית כולסטרול – יש לך בעיית פחמימות". חשוב לבחון את ה-LDL בהקשר של ערכים אחרים, כמו HDL, טריגליצרידים, רמות אינסולין וגלוקוז בדם. זה יספק קריאה מדויקת יותר לגבי האם הדם שלכם מלא בחלקיקי LDL מחומצנים. למרבה הצער, מקובל על ידי רופאים רבים למדוד רק ערכי LDL בלבד, מה שעלול להפיק תוצאות מאוד לא מדויקות.
גרבר וקמינס לעומת זאת, מקדמים את השימוש במדד היחס בין טריגליצרידים אל מול HDL, במקום המדד הפשוט של LDL, לדבריהם זו "תחזית הרבה יותר טובה מאשר מדד ה-LDL" בלבד.
בעוד שהסטטינים זכו לתהילה כפתרון היעיל ביותר במלחמה בכולסטרול, הראיות ליעילותם של סטטינים למניעת התקפי לב ומוות ממחלות לב הן הרבה פחות חד משמעיות ממה שגרמו לנו להאמין.
לפי ג'יין בוקסטון, "עשרה מיליון אנשים חייבים לקחת תרופה כדי ש-50,000 ירוויחו". זה אדם אחד מכל 200 שחייו כביכול אמורים "להינצל", אבל ה"הצלה" הזו קצת מוגזמת. נכון יותר לומר שהמוות רק יידחה, מכיוון שתרופות אלו אינן מרפאות. כפי שהגדיר זאת ד"ר קנדריק, "אם עשרה מיליון אנשים (בסיכון גבוה מאוד למחלות לב) היו לוקחים סטטינים במשך שנה כולם בממוצע היו חיים יומיים יותר".
עם זאת, תרופה זו נתפסת כאפשרות המעשית ביותר למניעת מוות ממחלות לב בקהילה הרפואית.
מכיוון שרוב האנשים עדיין מאמינים ש-LDL הוא רע מטבעו, ושאכילת בשר, חלב ושומנים רוויים מהחי תתרום ישירות ל-LDL גבוה, הכולסטרול ממשיך להיחשב כאשם במחלות לב.
במקום זאת, מה שעלינו לדאוג לגביו הוא עמידות לאינסולין, מצב שישתפר הרבה יותר עם הפחתת פחמימות מאשר עם הימנעות משומן רווי המצוי בבשר ובמזונות אחרים מהחי.
עמידות לאינסולין
השמנת יתר, דלקתיות ותנגודת לאינסולין אחראיות ל-70% מהמחלות הכרוניות, כך על פי ד"ר דיוויד הארפר, מדען חוקר ממרכז BC לחקר הסרטן בוונקובר. מחלות כמו מחלות לב וכלי דם, סרטן, סוכרת, בעיות פוריות, הפרעות מוחיות ונוירולוגיות, בעיות עור, הפרעות במערכת העיכול, תסמונת מטבולית, השמנת יתר ואלצהיימר – נקשרו לתנגודת לאינסולין.
מומחים רבים בתחום הרפואי מגיעים כעת להבנה שתנגודת לאינסולין מתגלה כגורם סיכון למחלות לב יותר מאשר כולסטרול.
מה הקשר בין כל זה לבין אכילת בשר?
ובכן, במילים פשוטות, תזונה עשירה במזון צמחי היא גם תזונה עשירה בפחמימות. כאשר אתם מסירים שומן וחלבון מן החי מהתפריט, אתם צריכים להחליף אותו במשהו אחר, והמשהו הזה הוא לרוב פחמימות.
פחמימות מתפרקות בגוף לסוכר המכונה גלוקוז, וכאשר הסוכר הזה חודר לזרם הדם, הלבלב מגיב על ידי ייצור אינסולין המאפשר לגלוקוז להיכנס לתאים בגוף כדי לספק להם אנרגיה. במשך הזמן, קולטני האינסולין בתאים הופכים פחות רגישים ויש לייצר יותר אינסולין כדי לבצע את העבודה. בסופו של דבר התאים מפסיקים להגיב לאינסולין לחלוטין, מה שמוביל למצב המכונה עמידות לאינסולין, שהינו הקדמה לסוכרת מסוג 2.
ד"ר בן ביקמן ממליץ על כמות הפחמימות הבאה למי שרוצה לרפא או למנוע עמידות לאינסולין: "אם יש לכם בוודאות תנגודת אינסולין, צרכו פחות מ-50 גרם פחמימות ליום; אם אתם מראה מספר סימפטומים של עמידות לאינסולין, צרכו פחות מ-75 גרם פחמימות ליום; אם אתם לא עמידים לאינסולין ולא רוצים להיות אף פעם, יש לכם יותר חופש, אבל אידיאלית כדאי לשמור על צריכת פחמימות שהיא מתחת ל-100 גרם ביום."
בשר וסרטן
הקרן העולמית לחקר הסרטן (WCRF) והמכון האמריקאי לחקר הסרטן פרסמו ב-1997 דו"ח לגבי כך שמעולם לא הייתה שום סיבה "משכנעת" או "סבירה" להאמין שדיאטות עשירות בשומן מגדילות את הסיכון לפתח סרטן.
עם זאת, המסר הזה אבד לחלוטין באתרים כגון eatingourfuture.com, אתר אינטרנט המקדם תזונה על בסיס צמחי. רק מהתבוננות בכמות העצומה של המאמרים שמדברים על הפגיעה בבריאות הנגרמת משומן רווי ובשר, אתם כבר עשויים לרצות להימנע לחלוטין מבשר ולאמץ תזונה צמחית.
"אבל מחקרים ומאמרים אלה מסתמכים על אותו סוג של מחקרי אפידמיולוגיה חלשים שנהגו להצדיק את השערת דיאטה-לב", משתפת ג'יין בוקסטון בספרה, The Great Plant-Based Con. מחקרים אלה מסתמכים על יחסי סיכון זעירים וקשרים חלשים בין בשר אדום לסרטן. ד"ר פיטר עטיה טוען שמחקרים מסוג זה הם מטעים, "זהו פירוש והפצת נתונים סטטיסטיים באופן שלעתים קרובות מתאר קשר מוגזם, מה שגורם לדברים להיראות משמעותיים יותר ממה שהם."
בשנת 2015 השלימה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן של ארגון הבריאות העולמי (IARC) הערכה בנוגע לסיכון לסרטן בבני אדם כתוצאה מצריכת בשר אדום ומעובד. המחברים הגדירו בשר מעובד בקבוצה מס' 1 של חומרים מסרטנים ידועים, יחד עם אסבסט וטבק, אבל בהמשך הבהיר ארגון הבריאות העולמי ש"הסיווג הזה לא אומר שהם מסוכנים באותה מידה".
מאוחר יותר, הגיעו ביקורות של אנשי רפואה ומדענים בנוגע לממצאי ארגון הבריאות העולמי, בטענה שהסיכונים הסטטיסטיים הקשורים באכילת בשר אדום ומעובד הם קטנים מאוד ומבוססים בעיקר על מחקרים תצפיתיים שהשתמשו בשאלוני תזונה לא אמינים.
להערכה מפורטת יותר על הכשלים הרבים של דו"ח WHO-IARC, ראו את "מי (=WHO) אומר שבשר גורם לסרטן?" מאת ד"ר ג'ורג'יה איד.
ערך תזונתי של צמחים לעומת מזון מהחי
לערך התזונתי של בשר בהשוואה למזון צמחי, במיוחד כשזה מגיע לחלבון, הייתה השפעה מרכזית על ההחלטה שלי להתחיל לאכול שוב בשר ולהפסיק להיות טבעונית.
למרות שהטבעונות טוענת שהיא "מתאימה מבחינה תזונתית לכל שלבי בריאות האדם", כפי שצוטט על ידי האקדמיה לתזונה ודיאטה (AND), ההצהרה הזו מלווה ברשימה של כל אבות המזון שצריך להשיג באמצעות תוספי תזונה, דבר הסותר את טענתם ומהווה הודאה בכך שתזונה טבעונית היא לא תזונה שלמה.
על פי הדיאטנית ולרי בורנאזוב, מרכיבי תזונה שנמצאים רק במזונות מן החי כוללים "ויטמין A, B12, D3 ו-K2 בצורתם המוקדמת (תת-סוג MK4), ברזל מסוג Heme, טאורין, קרנוזין, קריאטין, וחומצות שומן CLA, EPA ו-DHA."
כל המזונות מהחי מכילים כולסטרול, עליו דיברתי קודם לכן לגבי כך שהוא הכרחי לחיים. מזונות צמחיים לעומת זאת, מכילים צורה של כולסטרול הנקראת "פיטוסטרולים" שהגוף אינו יכול לספוג. באופן דומה, ויטמין A בצורת רטינול, ויטמין D3 שהוא זמין ביולוגי וחזק יותר בגוף בהשוואה למקבילו הצמחי ויטמין D2, ויטמין B12, חומצות שומן אומגה 3 DHA ו-EPA (חומצת השומן ALA היא פרקורסור ל-EPA ו-DHA והיא הצורה המצויה במזון צמחי, אך ההמרה היא גרועה מאוד ולרוב נמוכה מאחוז אחד), מינרלים חיוניים כמו סידן, אבץ, ברזל ומקורות חלבון איכותיים – חסרים בתזונה צמחית.
חלבונים מהצומח נתפסים כחלבונים סוג ב' שכן הם פחות מלאים וזמינים ביולוגיים מחלבונים מהחי. אפילו דו"ח EAT-Lancet, שהתזונה המומלצת בו מבוססת בעיקרה על צמחים, שיתף באותיות הקטנות ש"מקורות חלבון מהחי הם באיכות גבוהה יותר מרוב המקורות הצמחיים".
ניתן לחשוב כי תוספי תזונה של מרכיבים חשובים אלה יכולה לעזור לעקוף את הבעיה של חוסרים תזונתיים, אבל בליעת מרכיבי תזונה סינתטיים שהינם מחוץ למטריצת המזון הטבעית שלהן אינה יעילה כמו צריכתם דרך מקורות מזון טבעיים והיא לא מביאה לאותה התוצאה.
מחקרים מצאו שנטילת תוספי תזונה בדיאטה דלת בשר של אבץ או אומגה 3, לא סיפקה את אותם היתרונות כמו אלה שהשיגו ערכים תזונתיים אלו ממקורות מזון מלאים. בקישור זה אני משתפת עוד לגבי הסיבה שאי אפשר להשלים תזונה לקויה באמצעות תוספים.
למרבה הצער, לזרוק כמה ויטמינים מלאכותיים יחד בניסיון לחקות מקור מזון זה לא פשוט, ואנחנו לא לוקחים בחשבון גורמים אחרים, כמו מיקרוביום המעי שלנו.
לדברי טים ספקטור, אפידמיולוג גנטי, ישנם אלפי מיני חיידקים שונים המקיימים אינטראקציה עם אלפי כימיקלים שונים במזון כדי "לייצר למעלה מ-5,000 כימיקלים המשפיעים על רוב ההיבטים של הגוף שלנו".
שלב ירח הדבש הטבעוני
טבעונים לשעבר, רופאים ותזונאים רבים מדברים על תופעה שנקראת 'ירח הדבש הטבעוני', שלב שיכול להימשך חודשים ואף שנים. אנשים מגלים שהם מרוויחים בהתחלה מהמעבר לטבעונות, אבל לאחר פרק זמן ממושך, ליקויי בריאות מתחילים להגיע.
זה מה שקרה לי.
לוקח זמן לחסרים תזונתיים להתבסס, ולעתים קרובות אלה שמדווחים על שיפור בעקבות המעבר לטבעונות חווים הבדל מכיוון שהם עוברים מתזונה גרועה מאוד לתזונה 'טובה יותר' במונחים יחסיים.
לדברי ד"ר סטפן ואן ולייט, "ייתכן שיחלפו חמש שנים או יותר עד ש-B12 וויטמינים מסיסי שומן יתרוקנו ברמה שיופיעו תסמינים של מחסור."
במקרה שלי, הבעיות התחילו כארבע שנים לאחר המעבר לטבעונות.
הפכתי עייפה מאוד והיה לי קשה מאוד לרדת במשקל, כאישה צעירה בשנות העשרים שלי חשבתי שזה מאוד חריג. פיתחתי מעי דליף, משהו שמעולם לא חוויתי קודם, וסבלתי מגידול יתר של קנדידה (מכל הפירות הממותקים והמזונות עתירי הפחמימות שאכלתי). בנוסף, היתי רעבה כל הזמן.
חוויתי חסרים תזונתיים רבים, כאשר העיקריים מביניהם היו אבץ, ברזל ו-B12, מה שהשאיר אותי עייפה ומותשת רוב הזמן, לא משנה כמה ישנתי. איבדתי גם שיער, ולא קצת, הרבה, מה שממש הפחיד אותי. לסיכום, הייתי בדרך לפתח תנגודת לאינסולין ותסמונת מטבולית (ולכן הקושי בלרדת במשקל).
כדי לעזור לי עם העייפות, הציע לי הנטורופת שלי להתחיל לכלול ביצים בתזונה (מאחר שסירבתי לאכול כל מזון אחר מהחי באותה תקופה), ושמתי לב לשיפור עצום בבריאות הנפשית שלי, בעייפות ובמחסורים התזונתיים.
שנה לאחר מכן הפכתי לצמחונית, ושנה לאחר מכן הפכתי פסקטריאנית (נ"ע: צמחונות שכוללת דגים). משם עברתי במהירות לתזונת-כל המתמקדת בעיקר במזון מן החי, מה שאיפשר לי לשמור על תפריט דל פחמימה ועתיר שומן שעבד הכי טוב עבורי.
לא שיתפתי בכל זה עד עכשיו כי הייתי בעיקר בהכחשה. רציתי שהתזונה הטבעונית תעבוד לי, אבל ככל שלמדתי יותר ויותר על ההשלכות הבריאותיות של הימנעות ממזון כה משמעותי כמו מזון מהחי, נעשה לי קשה יותר להתעלם מהעובדות.
אנטי-נוטריינטים במזון צמחי
אכילת יתר של צמחים לא נכונים בבת אחת או על בסיס יומי, עלולה להוביל לבעיות בריאות קשות. אוקסלטים, חומצה פיטית ולקטינים הם שלוש מהתרכובות ההרסניות ביותר לבריאות האדם.
תאמינו או לא, צמחים לא אוהבים שאוכלים אותם. אז הם פיתחו מנגנוני הגנה פסיביים הידועים כאנטי-נוטריינטים, במטרה להדוף טורפים.
אוקסלטים נקשרים לסידן כשהם עוזבים את הגוף, מה שעלול להוביל לבעיות כמו מחסור ברכיבים תזונתיים, אבנים בכליות (ההערכה היא ש-80% מכל האבנים בכליות נגרמות מהצטברות של סידן-אוקסלטי), דלקות, תפקוד לקוי של המיטוכונדריה והמעיים, חוסר איזון מינרלי, בעיות בדרכי השתן, מחלות אוטואימוניות, פיברומיאלגיה ועוד.
חומצה פיטית לעומת זאת, "לא רק מונעת את ספיגת המינרלים בצמחים הנצרכים אלא כל מינרל אחר שנמצא בארוחה", אומרת ג'יין בוקסטון. על פי מחקר שצוטט בספרה של ג'יין, אכילת צדפות (העשירות באבץ) יחד עם טורטיית תירס (מקור עשיר לחומצה פיטית) "מנעה לחלוטין כל ספיגה של אבץ".
הלקטינים נקשרים למולקולת סוכר המכונה חומצה סיאלית, שנמצאת במעיים ובמוח. לחלבונים הדביקים הללו יש את היכולת להפריע להעברת מסרים בין תאים ולגרום לתגובות רעילות ודלקתיות בגוף.
תסמינים של מעי רגיז הם תופעת לוואי שכיחה נוספת של צריכת יתר של לקטינים. כאבי מפרקים, מחלות אוטואימוניות, סוכרת, דמנציה, כאבי ראש ואי-פוריות נפתרו ברגע שהלקטינים הוסרו מהתזונה, כך על פי ד"ר סטיבן גונדרי.
שמנים צמחיים ומוצרי סויה הם גם כן סיבה לדאגה. שמני זרעים ידועים בתעשייה כמזוקקים, מולבנים וחסרי ריח (RBD). הרמות הגבוהות של אומגה 6 המצויות בשמני זרעים יכולות לגרום למגוון בעיות בריאותיות כגון דלקת ורמות מוגברות של LDL מחומצן (ראו את הסעיף על 'כולסטרול' בנוגע לחלקיקי LDL מחומצנים).
חומצה לינולאית (LA), צורה של אומגה 6 ,ואין להתבלבל עם חומצה אלפא-לינולנית (ALA) שהיא חומצת שומן אומגה 3, יכולה להישאר ברקמה במשך שנים רבות ולוקח לה שנים רבות לעבור חילוף חומרים בגוף. גם כאשר הנזק מתבטא במצבים כמו סוכרת, השמנת יתר, מחלת כבד שומני או סרטן, המצב לעתים קרובות לא מקושר לצריכה של שמני זרעים.
בתזונה טבעונית, צריכת כמויות גדולות של מזונות עשירים בפחמימות ושומנים רב בלתי רוויים (שמני זרעים) היא נוהג מקובל. להכנת מוצרים כמו גבינות טבעוניות, בשרים מדומים, או שמנת וגלידה ללא חלב, משתמשים בתוספים, חומרים משמרים, מייצבים, חומרים מתחלבים ושמני זרעים, מה שהופך את התרכובות הדלקתיות הללו לחלק קבוע בתזונה הצמחית.
שימו לב שכל דיאטה שבה צורכים כמות גדולה של מזונות אולטרה מעובדים תגרום לבעיות מסוג זה, כולל דיאטות שבהן אוכלים בשר.
אחד המזונות האולטרה-מעובדים העיקריים שצרכתי במהלך שנותיי הראשונות כטבעונית היה תחליף החמאה הפופולרי Nuttelex. מרגרינה מעובדת זו מכילה שורה של רכיבים מעובדים, כולל "שמן צמחי (שמן חמניות), מים, מלח, חומרים מתחלבים (471, לציטין חמניות), טעם טבעי, ויטמינים A, D, E וצבע טבעי (בטא קרוטן)."
למרות שבחרתי במה שהאמנתי שהיא האופציה ה"בריאה" יותר, בחרתי ב"חמאה" ללא שמן דקל המשלבת שמן קוקוס במקום שמן דקלים במוצר – גרסה זו עדיין הכילה מרכיבים כמו שמנים צמחיים (שמן קוקוס, שהיה רק 4%), חומרים מתחלבים, משפרי טעם, משפרי צבע, כמו גם תוספת של ויטמין E ו-D.
בשר מן הצומח מהווה נתח גדול מהמזון הצמחי המעובד הנצרך על ידי צמחונים וטבעונים רבים כאחד. רשימת התוספים, הכימיקלים, החומרים המשמרים ופריטי מזון ספציפיים שנמצאו במותג הנמכר ביותר של קציצות המבורגר ללא בשר, כוללת: חלבון סויה מרוכז, תמצית שמרים, שמן חמניות, מתיל צלולוזה, דקסטרוז מתורבת, חלבון סויה מבודד, אשלגן כלורי ולציטין חמניות. . למותג מוביל אחר הייתה רשימה דומה כאשר במקום חלבון סויה הוא הכיל חלבון אפונה ובמקום שמן קנולה הוא הכיל שמן חמניות.
שרה קיו, תזונאית-אקולוגיה ויועצת טכנית ב Understanding Ag, מדגישה שחלבון האפונה והסויה במוצרים אלה מעוררים דאגה מיוחדת ויכולים "לגרום להשפעות מזיקות רבות". היא מסבירה שהעיבוד הכולל חום גבוה וזיקוק, "מפרידים את החלבונים מצורתם המלאה ומייצרים תרכובות שאינן מופיעות באופן טבעי במזון ועשויות לעורר דלקתיות או תגובות של מערכת החיסון.'
הסיפור האמיתי בנוגע לפליטות (גזי חממה) מחקלאות בעלי חיים
בסרט התיעודי Cowspiracy, נטען כי חקלאות בעלי חיים אחראית ל-51% מכל פליטת גזי החממה (GHG), מה שיוצר יותר פליטות מאשר סקטור התחבורה כולו.
"המספר הפנטסטי של 51% הגיע ממאמר ללא ביקורת עמיתים משנת 2009 של גודלנד ואנהנג, שפורסם במגזין World Watch", אומרת ג'יין בוקסטון. מספר זה מהווה ניגוד מוחלט לטענה בנוגע ל- 14.5% של ארגון המזון והחקלאות (FAO).
אפילו ההערכה הנמוכה הזו של ה-FAO הוא מוגזם, מכיוון שחישוב המספר של בעלי החיים האחראים לפליטות כולל את מחזור החיים" (כלומר כולל פליטות כתוצאה מעיכול גירה ומספוא, כולל את היבולים שגודלו להאכלת בעלי החיים וכולל את העיבוד והתעבורה שלהם/של הבשר)," אומרת ג'יין, בעוד שהמדד של התחבורה כולל פליטות ישירות בלבד (מהצנרת של הרכבים).
גם ההערכות העולמיות לפליטות גזי חממה מסקטור חקלאות בעלי החיים אינן מדויקות, מכיוון שהן "מסוות את ההבדלים העצומים בין המדינות ברחבי העולם", אומר ריצ'רד יאנג מ-Sustainable Food Trust.
המקום והדרך בה מיוצר בשר הבקר והגורמים הנלקחים בחשבון בחישובים – יוצרים הבדל מהותי. לקיחה בחשבון של קיבוע פחמן והתחדשות קרקע כתוצאה מפרקטיקות חקלאיות רגנרטיביות משנה גם את חישובי הפליטה הכוללים.
שתילת עצים מתוארת כדרך הקלה ביותר להילחם בשינויי האקלים ובקריסת המגוון הביולוגי, אולם מסעות פרסום רבים לנטיעת עצים מבוססים על מדע פגום הכולל: "נטיעה באדמות דשא ובאזורים אחרים שאינם יער, ומתן עדיפות לעצים פולשים על פני עצים ילידים", על פי ג'יין בוקסטון.
יתרה מכך, אזורים מיוערים אינם תמיד 'שקעי פחמן' טובים יותר בהשוואה לאזורים שאינם מיוערים כמו שטחי עשב. "מחקר שפורסם ב-Nature בשנת 2021 מצביע על כך שלמעשה הם עשויים להיות פחות יעילים באחסון פחמן", אומרת ג'יין, מכיוון ש"בשטחי עשב ישנה עלייה של 8% בפחמן בקרקע" בעוד ש"בקרקעות היער לא נאגר כלל יותר פחמן".
הסיבות לכך ששטחי עשב הם 'שקעי פחמן' אמינים יותר היא כי הם אוגרים את רוב הפחמן שלהם מתחת לאדמה, בעוד שיערות אוגרים את הפחמן שלהם בעיקר בעלים וב"ביו-מסה העצית", אומרת ג'יין. כאשר שריפות יער שורפות עצים, הפחמן שהם אגרו משתחרר, בעוד ששריפות עשב אינן משפיעות על מאגרי הפחמן, שכן הפחמן נמצא מתחת לקרקע, בשורשים ובאדמה.
חקלאות בעלי חיים קשורה לכך, מכיוון שאדמות עשב שמורות לרוב לשימוש בעלי חיים. ד"ר כריסטין ג'ונס מסביר שמרעה בעלי חיים המנוהל כהלכה (חקלאות מתחדשת) שומרת על הצמחים במצב וגטטיבי, כלומר הפחמן המיוצר במהלך הפוטוסינתזה יישאר אגור מתחת לאדמה למשך זמן רב יותר. "ללא רעיה, הצמח יעשה שימוש חוזר בפחמן לייצור וגידול תאים." רעייה מנוהלת מחקה את מה שעושים עדרי פרא של בעלי חיים.
פליטת CO2 מבעלי חיים לעומת דלקים מאובנים
לא כל סוגי המתאן הם שווים. "מתאן שמקורו בפחמן אטמוספרי", מסבירה ג'יין, 'הוא חלק ממחזור הפחמן הביוגני ובסופו של דבר חוזר לאטמוספירה כ-CO2, מה שהופך אותו לפחמן ממוחזר".
מתאן הוא גז עם תוחלת חיים קצרה, הוא מושמד וגם נפלט. "אם ישנה פעילות יציבה של עדרי בעלי חיים", מסבירה ג'יין, "המתאן הנפלט שווה למתאן שמושמד", מה שהופך את השפעת ההתחממות לנייטרלית. כשזה מגיע לוויכוח על ייצור מתאן על ידי בעלי חיים, ג'יין כותבת כי "צלולוז הוא מרכיב מפתח עבור בקר ובעלי גירה אחרים. כשהם מפרקים אותו, הם פולטים מתאן. לאחר 12 שנים, מתאן זה הופך לפחמן דו חמצני – אותו פחמן שהיה באוויר לפני שנצרך על ידי החיה." לפיכך, זהו פחמן ממוחזר. תאית זו מיוצרת באמצעות פוטוסינתזה, שבה הצמחים סופגים פחמן דו חמצני מהאוויר ומשתמשים באנרגיה של השמש כדי לייצר פחמימות כמו תאית, שאותן אוכלים בעלי החיים.
כמדברים על האופן הטוב ביותר להגן על המגוון הביולוגי ועל כדור הארץ בו אנו חיים, יש כמה דעות מנוגדות שונות. מצד אחד, יש לנו את אלה שמאמינים שיש להמיר אדמה חקלאית פנויה, במיוחד כזו המשמשת לחקלאות בעלי חיים, חזרה לאדמות פרא וליער. בעוד שבצד השני, יש לנו אנשים שחושבים שהדרך הטובה ביותר לעודד מגוון ביולוגי היא באמצעות שילוב של חקלאות בעלי חיים וחקלאות צמחית בצורה מודעת.
לדברי החקלאי ג'יימס ריבנקס, להשבת קרקעות למצבן הפראי עלולות להיות השלכות לא מודעות. השבה אל הפרא מגיעה עם פליטות משלה באמצעות שריפות בשדה קוצים ופירוק של חומר צמחי.
פרות החיות בשטחים פתוחים מייצרות גם תוצרי זבל הממלאים תפקיד חשוב בתמיכה בחיי חרקים וציפורים. אם ברצוננו להפוך את ההידרדרות הבלתי פוסקת במגוון הביולוגי ובמערכות האקולוגיות הטבעיות, עלינו לשנות את הדרך בה אנו מיישמים חקלאות. לכל דבר שיגרום לשינוי מערכת המזון לכיוון גידולי מונו ושימוש בשיטות חקלאיות מלאכותיות כגון דשנים שמקורם בדלק מאובנים, דשנים מלאכותיים ועיבוד הקרקע, יהיו השלכות הרות אסון לא רק על האדמה המעובדת, אלא על אוכלוסיות החרקים והציפורים ועל מיליוני החיידקים שנמצאים בה (באדמה שוכנים 95 אחוז מהחיים).
משבר האדמה
אומרים שנשארו לנו רק שישים שטחי אמה של אדמה לעבד. בשל הרס המיקרוביום של הקרקע משיטות חקלאיות נוכחיות כגון דשנים ועיבוד – לחות הקרקע, בקרת שיטפונות ובצורת, שיעורי פליטת פחמן, מגוון ביולוגי וצפיפות תזונתית ביבולים – סובלים כולם כתוצאה מכך.
אבל חקלאים כמו איזבלה טרי הצליחו לשנות את המצב ולהביא תקווה לעתיד. איזבלה מפורסמת בכך שהיא החייתה את הקרקעות בחווה המשתרעת על פני 3,500 דונם של משפחתה תוך שימוש בעקרונות חקלאיות מתחדשת. היא פעלה באמצעות מרעה נרחב של עדרי פרות וחזירים המסתובבים חופשי וראתה את החיים חוזרים לנוף הצחיח שהיה שם פעם.
במקום לחסל כליל את חקלאות בעלי החיים בתקווה לשקם את הטבע ואת בריאות כדור הארץ, עלינו לשנות את הדרך בה אנו רואים את הדברים ושואלים את השאלות. כיצד ניתן לנהל טוב יותר את חקלאות בעלי החיים כך שנוכל לשפר את בריאות האדמה והמערכות האקולוגיות מהן היא מהווה חלק בלתי נפרד?
מדוע תזונה טבעונית אינה בהכרח ידידותית יותר לסביבה
"הדבר המשמעותי ביותר שאתם יכולים לעשות כדי לעזור לכדור הארץ ולהפחית את טביעת הרגל הפחמנית שלכם – הוא לאכול תזונה צמחית."
זה היה המסר החוזר שהועבר בזמן שהפכתי טבעונית, ואני האמנתי בו אז בלב שלם.
עם זאת, המסר הזה לא בהכרח נכון. אמנם אנחנו חושבים שאכילת צומח תעזור לכדור הארץ, אבל מה שאנחנו לא רואים זה ההשפעות שיש ליבולים צמחיים על בריאות המערכות האקולוגיות.
סויה למשל היא מרכיב עיקרי בתזונה מהצומח, כאשר שמן סויה מהווה 25 אחוזים מצריכת השמן הצמחי בעולם. בעוד שכ-75 אחוז מגידולי הסויה משמשים למזון לבעלי חיים, המזון שניתן לבעלי חיים מורכב בעיקר מתוצרי הלוואי ומסויה כתושה שנוצרו מהפקת שמן הסויה. אז, "למרות שבעלי חיים צורכים יותר סויה (במשקל) מאשר בני אדם", אומרת ג'יין, "לכמות שצורכים בני האדם יש השפעה ישירה על כמות הסויה שיש לגדל".
ככל שבני אדם צורכים יותר שמן סויה, כך יש לגדל יותר סויה כדי לעמוד בביקוש, מה שמוביל ישירות לכריתת יערות ופוגע בקרקע באמצעות גידולי מונו ודשנים כימיים.
חקלאות של גידולי מונו תעשייתית דורשת עיבוד אדמה, דשנים כימיים, חומרי הדברה, קוטלי עשבים כמו גליפוסט, קוטלי חרקים, קוטלי פטריות וחומרים מזיקים אחרים אשר הורסים את הקרקע והורגים חיידקים. זה מוביל לשחיקה של הקרקע העליונה וכתוצאה מכך להצפה, מה שעלול להוביל לסחף של כימיקלים לנחלים, נהרות ואוקיינוסים.
העובדה היא שכל המזונות משפיעים על הסביבה בצורה כלשהי, והפניית האשמה כלפי מזונות מסוימים בהתבסס על הערכות לא מדויקות של פליטות או שימוש בקרקע ובמים הנדרשים לייצור מזון – לא מועילה. האופן בו מיוצר המזון הצמחי או המזון מהחי – הוא הרבה יותר חשוב מהמזון עצמו.
השאלות שעלינו לשאול הן איזו השפעה יש למזון הזה על בריאות הקרקע והמגוון הביולוגי? האם הוא גדל בצורה בת קיימא, ללא דשנים מלאכותיים שהורגים חרקים, משחיתים את האדמה וגורמים לסחף לנהרות ולאוקינוסים? האם הוא גדל במקום או שהוא מיובא ועובר מרחקים גדולים כדי להגיע לצלחת שלנו?
עבור כל מאכל, התשובות יהיו שונות מאוד.
רווחת בעלי חיים
זה משהו שאכפת לי ממנו מאוד והוא נוכח לליבי בכל פעם שאני מקבלת החלטה לקנות כל סוג של מוצר מהחי. זו הייתה אחת הסיבות הגדולות שהפכתי לטבעונית מלכתחילה.
עם זאת, עם הזמן למדתי ששמירה על תזונה טבעונית לא בהכרח אומרת שאני מונעת מכל החיות סבל ומוות.
חקלאות לייצור מזון צמחי כרוכה במוות, כפי שתיעד החקלאי האוסטרלי מת'יו אוונס בספרו, Eating Meat: The Truth About its Production and the Ethics of Eating it, בו הוא משתף את מקרי המוות של בעלי החיים הנגרמים על ידי החקלאות הצמחית. "כדי לגדל 400 טון של אפונה בחווה אחת בטסמניה, למשל, כ-1,500 בעלי חיים צריכים למות מדי שנה: צבאים, פוסומים, וולאבי (נ"ע: סוג של קנגורו) וברווזים".
וזה לא נגמר פה, "בכל שנה באוסטרליה מורעלים מיליארד עכברים כדי להגן על החיטה", אומר מתיו, "בערך 40,000 ברווזים נהרגים כדי להגן על ייצור האורז, וכל מגדל תפוחים יהרוג כ-120 פוסומים כדי להגן על המטע".
דווח כי 50 מיליארד דבורים נמחקו בין 2018 ל-2019 בלבד כתוצאה משימוש בחומרי הדברה, מחלות מטפילים, אובדן בתי גידול ושימוש יתר בשיטות חקלאות תעשייתיות.
סיסמאות פשוטות כמו "בשר זה רצח" מעניקות באופן מהותי ערך רב יותר לבעלי חיים גדולים ומבויתים כ"ראויים" יותר מחרקים, עכברים, נחשים או ציפורים. מוות קורה לא רק בגלל שחקלאים נאלצים להגן על היבולים שלהם, אלא בגלל שבתי גידול נהרסים כדי ליצור מרחבים לגידול מזון.
"בערך 80 מיליארד חיות יבשה נטבחות מדי שנה", מסבירה ג'יין. "אם לוקחים בחשבון את כל בעלי החיים הקטנים והגדולים, החרקים והדבורים, שנהרגו כדי להגן על יבולים, מגיעים מהר מאוד למספרים דומים גם לגבי מוות של בעלי חיים שמתו כתוצאה מגידול מזון צמחי."
יש לנו אחריות לטפל כראוי בבעלי החיים שבהם אנו תלויים. זה לא נותן לנו חופש להתייחס אליהם בכל דרך שבא לנו. עלינו לנהוג כלפיהם בכבוד וחמלה בחקלאות בעלי חיים וייצור מזון. רווחת בעלי חיים היא חשובה וצריכה להיות מובנית באסטרטגיות בהן אנו משתמשים בחקלאות.
יתרה מכך, לא כל מוצרי הבשר והחלב הם אותו הדבר, כפי מקס לוגאבר משתף בפודקאסט, "הדיאטה הטובה ביותר למוח שלך". כשאתם קונים בשר או כל מוצר מהחי, חפשו תוויות עם הכיתוב 'חופש', 'מרעה', 'אורגני' 'אוכל עשב', 'דגים שנתפסו בטבע', וכדומה.
אנחנו כצרכנים יכולים לעזור על ידי קניית הבשר שלנו מספקים שמיישמים סטנדרטים גבוהים של רווחת בעלי חיים. זה מה שהתחייבתי אליו מאז החזרה לאכילת בשר: להבטיח שהמזון שאני אוכלת מיוצר בצורה אנושית, אתית ובת קיימא.
בעוד בשר בקר אוכל עשב או עוף וחזירי חופש הם יקרים יותר מבשר רגיל, התמורה שווה את זה מכיוון שאתם באמת מקבלים את מה שאתם משלמים עבורו. בנוסף, זה גם אומר שכולם מנצחים בתרחיש הזה – החיות, החקלאי, הלקוח והסביבה.
המאמר הוא לא עצה רפואית, אני לא דוקטור. כל הדברים המובאים הן המחשבות והרגשות האישיים שלי לגבי המוצרים שהוזכרו.
הרבה אהבה,
🖤 ונסה