מדוע עברתי לחלב נא לתמיד? | ד"ר סם ביילי

מדוע עברתי לחלב נא לתמיד?
מאת: ד"ר סם ביילי
6 למאי 2022
למקור לחצו כאן.

על המחברת:
ד"ר סם ביילי היא יוצרת תוכן בעלת ערוץ יוטיוב ואתר מידע שעבדה במשך שני עשורים במערכת הרפואית. היא בעלת תואר ראשון ברפואה וכירורגיה (MB ChB). בהתמחות לדוקטורט שלה עבדה ד"ר ביילי במגוון תחומי רפואה תוך התמקדות מיוחדת ברפואה דחופה וקרדיולוגיה. בהמשך היא עבדה ברפואה כללית ובריאות מינית ומשם המשיכה לעבוד כרופאה חוקרת ושמשה גם כרופאה מפקחת בניסויים קליניים. ב-2017 הקימה ביילי את החברה עטורת הפרסים SwiftMed – שירותי ייעוץ רפואי אונליין הראשון בניו זילנד. בנוסף, ביילי הייתה מגישת תכנית בריאות בניו זילנד, חיברה את הספר Terrain Therapy והייתה מחברת שותפה לספר Virus Mania. בעקבות דיעות והתבטאויות של ביילי בהן היא הטילה ספק בזרם המיינסטרים המדעי, היא עברה ועוברת נסיונות השתקה ואף איבדה חלק ממקומות העבודה בהם הייתה מועסקת, מה שלא מונע ממנה להמשיך לפעול למען המטרות בהן היא מאמינה.


אני רוצה לספר לכם מדוע אני ומשפחתי שותים חלב פרה נא (גולמי) במקום חלב מפוסטר. ישנם יתרונות רבים לשתיית חלב נא, אם כי אנשים רבים חוששים לעשות זאת, בשל הסכנות שהם סבורים שקיימות. האם הסכנות הללו אמיתיות או שזוהי רק תיאוריית החיידקים המשתוללת?

חלב פרה הוא אחד המוצרים הנפוצים ביותר בעולם, אך כמו בכל התעשיות הגדולות – יחד עם נתח השוק הגיעו גם התפיסות הנלוות. בשיעורי מדעים בתיכון ולאחר מכן בבית הספר לרפואה, נאמר לנו ששתיית חלב נא היא עניין מסוכן בגלל כל ה"פתוגנים" המיקרוביאליים הפוטנציאליים שעלולים לגרום לנו לחלות. גם כאשר השפעותיו המיטיבות של החלב הנא מקבלות הכרה בספרות המיינסטרים, מיד מומלצת גם ההימנעות מצריכתו עקב טיעון ה"פתוגנים".

"עדויות אחרונות אכן מראות יחס הפוך בין צריכת חלב פרה נא להתפתחות אסטמה ואלרגיות. עם זאת, צריכת חלב נא אינה מומלצת עקב זיהום אפשרי של פתוגנים." (כתב העת האירופי לפרמקולוגיה 2018) Abbring, Suzanne; Hols, Gert; Garssen, Johan; van Esch, Betty C.A.M. (2018). Raw cow’s milk consumption and allergic diseases – the potential role of bioactive whey proteins. European Journal of Pharmacology.

לא הרבה אנשים מודעים לשלבים הכרוכים בעיבוד חלב לצריכה ברוב המדינות המפותחות, ככל הנראה במטרה להפוך אותו ל"בטוח", דבר הנעשה באמצעות תהליך התערבות דרמטי במה שהטבע יצר.

לפניכם התהליך:

"עם האיסוף, שעשוי לכלול חליבה במכונה, החלב מקורר ומאוחסן ב-4 מעלות צלזיוס. לאחר ההובלה למפעל, החלב עובר צנטריפוגה על מנת להסיר את שומן החלב ולהשאירו חלב רזה. שומן החלב והחלב הרזה ישולבו מחדש ביחסים הרצויים כך שיתקבלו: חלב דל שומן (≤ 1% שומן), חלב דל שומן (2% שומן) או חלב מלא (> 3.25% שומן). לאחר תהליך סטנדרטיזציה זה, החלב עובר טיפול בחום… טיפולי החום הנפוצים ביותר הם פסטור (71-74 מעלות צלזיוס למשך 15-40 שניות), עיקור (110-120 מעלות צלזיוס למשך 10-20 דקות), וחימום לטמפרטורה גבוהה במיוחד (135-145 מעלות צלזיוס למשך 0.5-4 שניות)… טיפול בחום מלווה לעתים קרובות בהומוגניזציה, אם כי עשויה להתבצע הומוגניזציה גם לפני הטיפול בחום. במהלך ההומוגיזציה החלב נשאב בלחץ גבוה דרך צינורות צרים, מה שמקטין את גודל כדוריות השומן ומונע היפרדות של שכבת שמנת. ההומוגיזציה מגבירה את יציבות החלב וכתוצאה מכך מאריכה את חיי המדף שלו. לאחר חימום והומוגיזציה, החלב מקורר במהירות ל-4 מעלות צלזיוס ולאחר מכן נארז ומאוחסן למטרות מסחריות." (כתב העת האירופי לפרמקולוגיה 2018) Abbring, Suzanne; Hols, Gert; Garssen, Johan; van Esch, Betty C.A.M. (2018). Raw cow’s milk consumption and allergic diseases – the potential role of bioactive whey proteins. European Journal of Pharmacology.

תהליכים אלו משנים לחלוטין את הרכב החיידקים (כולל השמדת חיידקים המייצרים לקטאז), תוך דנטורציה (שינוי מבני) של חלבונים ואנזימים, והם יכולים להפחית את הזמינות הביולוגית של ויטמינים וסידן בחלב. בהתחשב במורכבות החיים, סביר להניח שמוצר טבעי זה נהרס גם בדרכים אחרות שעדיין לא גילינו, כולל עצם המבנה הפיזי שלו.

סיבה נוספת שגרמה לי להתחיל לחקור את החלב היא שאתרי דיסאינפורמציה כמו ויקיפדיה מציגים את החלב הנא כמשהו נטול יתרונות מוכחים ובעל סיכונים משמעותיים בלבד. ה"ראיות" שהם מצטטים מנוסחות בצורה של קביעה ומגיעות מאתרי האינטרנט של מינהל המזון והתרופות של ארצות הברית (FDA) או ה-CDC. סוכנויות אלו אינן מספקות ראיות מדעיות לכך שחלב שלא עבר תהליכים אלו הוא מסוכן בפני עצמו. אחד הציטוטים העיקריים של ויקיפדיה בנוגע לסכנות כביכול של חלב נא הוא מאמר מ-Scientific American משנת 2010, הטוען כי "התפרצויות של חיידקים מובילות אותנו לחלב הלא מפוסטר". המאמר מצביע על אירוע שבו 30 בני אדם חלו, לכאורה רק בגלל הימצאות חיידקים בחלב עיזים נא. המסקנה מבוססת על השערות לגבי כך שהחיידקים הם "פתוגניים" ולא על בסיס ראיות המראות שזה אכן המקרה ושוללות גורמים אחרים לרעילות.

נראה שמה שלימדו אותנו בשיעורי מדעים מציג בצורה לא מדויקת את תפקידם של חיידקים כמו ליסטריה בגרימת מחלות. עם זאת, כן ראיתי את ה-Consumer, חנות מיינסטרים בניו זילנד, כותבים באופן פתוח יותר על הנושא באחת הביקורות שלהם ב-2016:

"בשנת 2015, 13 אנשים [בניו זילנד] חלו בהתפרצויות הקשורות לחלב נא. עבור רוב ההתפרצויות חלב נא הוא אינו גורם הסיכון היחיד – מגע עם חיות משק ומגע עם מים לא מטופלים לעתים קרובות מוזכרים גם. משמעות הדבר היא שבדרך כלל אין הוכחה ודאית לכך שחלב נא הוא הגורם למחלה, אך קשה לאשר זאת מכיוון שבמקרים רבים אצוות החלב החשודה כבר נצרכה."
Consumer, (June 2016): Is raw milk natural goodness or food safety Russian roulette?

שלוש-עשרה הוא מספר קטן של אנשים ולא הייתה שום הוכחה לכך שהחלב הנא הוא מה שגרם להם לחלות. לעגלים אין שום בעיה לצרוך חלב לא מעובד ואת אותו הדבר אפשר לומר על תינוקות יונקים שבוודאי לא שותים חלב מעוקר.

האם יש ראיות לכך שחיידקים ספציפיים בחלב יכולים לגרום לאנשים לחלות? מוקדם יותר השנה, דניאל רויטאס, בעל הפודקאסט Humanley, ביצע סקירת ספרות שחיפשה ראיות לכך שחיידק הליסטריה עשוי להיות "לזהם" את החלב ולגרום להרעלת מזון. המחקר שלו לא הצליח למצוא ראיות לכך שהחיידק עצמו מזיק לבליעה. רויטאס ציין כי:

"די הופתעתי לגלות שהדרך שבה מדענים "מדביקים" בעלי חיים בליסטריה הייתה על ידי הזרקת החיידקים ישירות לזרם הדם, לחלל הבטן או למוח שלהם, ולא על ידי האכלה שלהם בחיידקים בפועל. ניסויים כאלה אינם דומים בשום אופן לדרך ההדבקה הטבעית לכאורה." דניאל רויטס, 9 בפברואר 2022.

דניאל כתב מאמר שני בנושא זה וההתייחסות שלו לדברים מתוך נקודת מבט של "תורת השטח" (נ"ע: במקור terrain theory – תיאוריה רפואית הטוענת שמחלות נגרמות מהרכב הגוף. "השטח" בעצם מושך חיידקים שישמשו כ'אוכלי נבלות' של הרקמה החולה.) אפשרה לו להציע הסברים חלופיים לטיעון ה"פתוגנים" ולראיות הבלתי עקביות שנועדו לתמוך בו:

"מעניין לציין שפיסטור הוכח כמפרק חומרי הדברה המצויים בחלב חלב. האם הסיכון המופחת למחלות ממוצרי חלב מפוסטרים יכול להיות תוצאה של פירוק רעלנים ולא הרס חיידקים? האם ייתכן שחיידק הליסטריה הקיים בחלב נמצא שם כדי לפרק חומרי הדברה או מזהמים רעילים אחרים, או מסיבות אחרת? או הכל יחד?". דניאל רויטס, 20 בפברואר 2022

אין ספק שחלב יכול להזדהם אבל זה לא בהכרח קשור לכך שהחלב לא עובר פסטור או עיקור. פרסום משנת 2022 שסקר את הספרות המדעית הזמינה הגיע למסקנה שחלב הפרה היה מזוהם ב"מיקרואורגניזמים פתוגניים" בפחות מ-15% מהדיווחים. רוב המקרים היו קשורים לזיהום כימי.

העובדה שהמחקרים המדעיים נאבקים להוכיח שבליעת "פתוגנים" חיידקיים היא לבדה גורמת למחלות, רומזת בעיניי – יחד עם כל שאר הנתונים – שמדובר בעוד מקרה של שטויות על בסיס תיאוריית החיידקים. באופן טבעי, גידול בעלי חיים רשלני או שיטות עיבוד ואחסון לקויות של כל סוגי החלב עלולים להוביל למוצר רעיל. וגם אם החיידקים עצמם אינם מזיקים, כאשר הם מתפרקים או מתבגרים עלולים להיווצר תוצרי לוואי רעילים במידה והחלב מאוחסן בצורה לא נכונה.

שוב אנו רואים שזה עניין של "שטח" ושתיאוריית ה"פתוגנים" לוקה בחסר. בתגובה למספר איגודים רפואיים הממליצים לא לצרוך חלב נא או מוצרים נלווים שלו, הוציא מכון החלב הנא מסמך שבו נכתב:

"זה נכון שחלב נא המיוצר מראש כ"מיועד לפסטור" ומקורו במרכזי האכלה מרוכזים לבעלי חיים (CAFOs) הוא בדרך כלל לא תברואתי ולא בטוח לצריכה גולמית… אך עם זאת, חלב נא שמיוצר בקפידה ובכוונה תחילה לצריכה ישירה של בני האדם הוא מוצר מזון בעל סיכון נמוך והינו בעל יתרונות תזונתיים מעולים. סוג זה של חלב גולמי שונה לחלוטין מחלב גולמי המיוצר בתנאים לא היגייניים." מכון החלב הגולמי (דצמבר 2019): מכתב לאנשי מקצוע רפואיים בנושא חלב גולמי

ההמלצה שלי היא להשיג את החלב הנא שלכם ממקור טוב, קרוב ככל האפשר למקום מגוריכם. ואם יש לכם מזל אז זה אומר שיש לכם פרה משלכם! הדבר הטוב הבא הוא להכיר את החווה ממנה מגיע החלב שלכם. אם אתם יכולים, דבר עם הרפתן וגלו מה הפילוסופיה שלו לגבי האופן בו הם מטפלים במשק החי שלהם. באזור קרייסטצ'רץ' (NZ) יש לנו מזל גדול שיש לנו את Aylesbury Creamery כספקית החלב הגולמי המקומי שלנו. הפרות מוזנות בעשב, מטופלות היטב ועוברות חליבה רק פעם ביום. החלב מגיע היישר מהפרות ומועבר עד לפתח ביתנו רק שעות ספורות לאחר מכן, בבקבוקי זכוכית הניתנים למחזור.

לאף אחד במשפחה שלנו מעולם לא היו בעיות מצריכת חלב נא איכותי זה. בניגוד למה שנהוג לחשוב, הניסיון האישי שלי הוא שהוא נשמר במקרר לפחות כמו חלב מפוסטר. צרכתי אותו במהלך הריון והוא השתלב בקלות בתזונה של חלק מהילדים שלנו מגיל 6 חודשים. הילדים הגדולים שלנו אפילו התחילו לבקש יותר חלב לאחר שהם עברו לחלב נא בלבד. ואם אתה טבחים ביתיים נלהבים כמוני, אתם בוודאי תעריכו את היתרונות שלו בכל דבר, החל משייקים ועד לכל סוגי האפייה הביתית. אני לא שותה קפה אבל בעלי מארק מבטיח לי שהחלב הזה הרבה יותר טוב גם למטרה זו. הדבר הקל ביותר שאתם יכולים לעשות הוא לנסות חלב נא בעצמכם (אפילו אם אתם מאלה שלא יכלו לעכל חלב מפוסטר בעבר) – לא ראיתי הרבה אנשים שחוזרים לחלב מפוסטר לאחר שעברו לנא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *