לפניכם קטע שתרגמתי מתוך ספרה הכחול של ד"ר נטשה קמפבל-מקבריידGut and Phsysiology Syndrom ("תסמונת המעי-פיזיולוגיה").
על המחברת:
ד"ר קמפבל-מקברייד היא רופאה נוירולוגית ותזונאית, מחברת ספרים, מפתחת פרוטוקול תזונת גאפס ובעלים של חווה חקלאית בת-קיימא באנגליה. היא דוברת מרכזית בכנסים וסמינרים מקצועיים רבים ברחבי העולם ומרבה לקיים הרצאות בפני מטפלים מתחום הבריאות, קבוצות מטופלים ועמותות.
היא חברה ב- The Society of Authors, ב- The British Society for Ecological Medicine והיא דירקטורית בוועידה המייעצת של קרן ווסטון א.פרייס.
"זהו מקרה בוחן של ילד קטן עם קולקטיס כיבית ובעיות למידה שהיה על תזונת 'גאפס ללא צומח' למשך 3 שנים.
ג'יימס היה ילד גאפס טיפוסי [נ"ע: בעל מערכת עיכול פגועה שמובילה לבעיות נוספות]. עם תחילת חייו, הוא רכש מהוריו פלורת מעי לא תקינה. כתוצאה מכך, הוא סבל משלשולים, כאבי בטן, סרבנות אכילה, בחילות והקאות. במהלך 18 החודשים הראשונים לחייו הוא קיבל סדרות של אנטיביוטיקה בגלל דלקות אוזניים חוזרות ונשנות, אשר פגעו בפלורת המעי שלו עוד יותר. זה השפיע על ההתפתחות שלו – ג'יימס היה היפראקטיבי ואגרסיבי, עם כישורים חברתיים ירודים ויכולת למידה ירודה.
בגיל 3, הוא אובחן עם קולקטיס כיבית. תרופות המיינסטרים וטיפולים אלטרנטיביים לא הובילו להתקדמות אמיתית. בגיל 6, הוא סבל משלשולים חמורים עם דימום וריריות בצואה, כאבי בטן, אסתמה, אלרגיות עונתיות, אנמיה ולקויות למידה. ג'יימס היה קטן לגילו ונראה מאוד חיוור ולא מוזן. הוא נטל תרופות לקוליטיס כיבית ולאלרגיות.
ההורים הסכימו לנסות את תזונת 'גאפס ללא צומח' עבור ג'יימס. אחרי שסבל רוב חייו, ג'יימס היה מאוד צייתן לגבי הדיאטה החדשה שלו. הוא החל לצרוך מרק עם בשר (נ"ע: עוף או חיות אחרות), בשרים מבושלים, דגים טריים, ביצים נאות וג'לי בשרי ביתי. הוא החל לצרוך בהדרגה קפיר מחלב עזים נא, כשהוא מתחיל מכמה טיפות ליום.
בתוך כמה שבועות, מצבו של ג'יימס השתפר באופן דרמטי: הצואה שלו הפכה נורמלית, כאבי הבטן הפכו נדירים, וההורים החלו להפחית לו בתרופות (סולפסלזין ואנטיהיסטמין). היכולות האקדמיות של ג'יימס השתפרו והוא החל ליצור חברויות בבית הספר.
כל עלייה בכמות הקפיר היומית יצרה תגובת דיי-אוף [נ"ע: מוות פתוגנים במעי] שבה ג'יימס היה הופך אגרסיבי, מאוד עייף, עם דופק מהיר ופלפיטציות.
כמות השומן בדיאטה שלו הועלתה בהדרגה באמצעות צריכת גהי, שומן אווז ושומנים אחרים מהחי. הוא החל בצריכת שמן דגים בהדרגה.
לאחר 6 חודשים על התזונה הזו, כל התרופות הופסקו. לג'יימס הייתה צואה נורמלית וללא כאבי בטן, הוא עלה במשקל והחל לגדול.
לאחר 8 חודשים בתזונה, ג'יימס החל לצרוך בהדרגה שמנת חמוצה (עשויה משמנת עזים נאה) ואיברים פנימיים (כבד, כליות, לב ולשון). כל צריכה של מזון חדש הובילה לתגובה שכללה בעיות התנהגות, עייפות, דופק מהיר או פריחות בעור.
לאחר שנה וחצי על תזונת 'גאפס ללא צומח', האסתמה והאלרגיות הסביבתיות והעונתיות נעלמו. ג'יימס נראה בריא מאוד, הוא גדל היטב והחל לשחק בספורט.
תולעים נמצאו בצואה של ג'יימס והוא החל לסבול מעצירות. ההורים החלו לבצע לו חוקן לפני השינה ולג'יימס נתנו אדמה דיאטומית לטיפול בטפילים, כשהוא מתחיל מכמות קטנטנה ובהדרגה עולה בכמות. לאחר תחילת הטיפול באדמה הדיאטומית, יצאו מג'יימס כ-60 אבני מרה (ירוקות וצפות) ותולעים רבות. לאחר שיצאו האבנים, ג'יימס יכל לצרוך הרבה יותר שומן. טפילים רבים ושונים יצאו מג'יימס דרך הצואה בעזרת החוקנים, חלק מהטפילים היו גדולים (עד 10 ס"מ) ומלאי דם, חלקם נראו כמו שבלולים שחורים גדולים, חלקם נראו כמו פטריות (חום ולבן, אלסטיים, 3-4 ס"מ) וחלקם היו תולעים לבנות וזוחלים.
לאחר שנתיים וארבעה חודשים על תזונת 'גאפס ללא צומח', בדיקות המיינסטרים לכיבית קוליטיס חזרו שליליות. לג'יימס לא הייתה דלקת במערכת העיכול, לא היו סימפטומים, והוא לא נטל תרופות שנתיים. המזון הצמחי היחיד שהוא צרך היה כפית וחצי של מיץ ירקות ביתי מותסס (מכרוב, שום ושורש סלק, מותססים בבריין). המיץ הזה נצרך מאוד בהדרגה, עם התחלה של כמה טיפות ליום. כל המזונות האחרים שג'יימס אכל היו מן החי.
אחרי 3 שנים של הימנעות מוקפדת ממזון צמחי, ג'יימס יכל לצרוך בהצלחה שן שום צלויה אחת ליום, ואחריה גם טיפת שמן זית ליום. מזונות אלו יצרו תגובת דיי-אוף [נ"ע: מוות פתוגנים] וטפילים רבים נוספים יצאו בצואה (תולעי כבד ותולעים לבנות ארוכות). השום ושמן הזית פתרו את העצירות והחוקנים הופסקו. ג'יימס החל לייצר צואה נורמלית יומיומית.
שבעה חודשים מאוחר יותר, ג'יימס החל לצרוך בהדרגה ירקות נוספים: זוקיני מבושלים, ברוקולי, תרד, כרובית, אבוקדו נא ושום נא. ג'יימס המשיך לאכול תזונה עתירת שומן עם בשרים מבושלים, דגים, ביצים וחלב ושמנת מותססים מחלב עזים נא.
ארבע שנים מאז שהתחיל ג'יימס את תזונת 'גאפס ללא צומח', הוא במצב טוב מאוד. הוא אוכל את כל הירקות המותרים בתזונת גאפס מלבד הסולניים (עגבניות, חציל ופלפלים). הוא אוכל תפוחים אפויים עם שמנת חמוצה, ירקות מותססים וגבינות קנויות (צ'דר, קממבר, ברי ופרמזן), אבל עיקר התזונה שלו היא עדיין מזון מהחי – מרקי בשר, בשרים, דגים, ביצים ומוצרי חלב מותססים.
באופן כללי, ג'יימס מרגיש מאוד טוב, נראה בריא, מצטיין בבית הספר, משחק בספורט ויש לו כמה חברים טובים. הוא נהנה מהחיים ולא חווה סימפטומים של קוליטיס כיבית או לקויות למידה. בסך הכל הוא בילה 3 שנים באכילת מזון מהחי בלבד."