הפוסט שלפניכם הועלה על הקיר הפרטי שלי בפייסבוק אחרי שבקשתי מחבר פייסבוק שלי לשתף את סיפורו האישי עם נושא הטבעונות. קיבלתי ממנו רשות להעלות את דבריו פה באתר.
קישור למקור:
https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=3196093267372771&id=100009163866099
הייתי 14 שנים טבעוני. בין השנים 2002 עד 2016. באופן גס, שבע השנים הראשונות היו נהדרות. הרגשתי מצוין, הייתי פעיל, קליל. בשבע השנים הבאות הרגשתי הרבה פחות טוב, אך לא נטיתי לייחס זאת לטבעונות, אלא נקטתי ב"הגיון הטבעוני";'כשמשהו לא מסתדר- יש להדק עוד ועוד את התזונה'.. וכך ניסיתי גישות טבעונות מחמירות יותר, כמו פירותנות או רו-פוד (זוכר עד היום שעשיתי כמה פעמים ממרח חומוס מגרגירי חומוס מונבטים וכמובן עם טחינה מכבישה קרה. אתר 'תזונא' היה אצלי אז במועדפים). שבע השנים האלו התבטאו בחוסר אנרגיה, עייפות קשה, ריכוז ירוד, פציעות רבות ולבסוף קריסה בסוף 2014 – צליעה חמורה, כאבים קשים ברגליים (בעצמות) דבר שלבסוף אילץ אותי להפסיק לעבוד. לא אכנס כאן לאבחנות רפואיות, אבל בדיעבד, אין לי ספק שטבעונות ארוכת שנים עשתה את שלה. הייתי במשך שנה וחצי על קביים. התחלתי לאכול בשר בשנת 2016, אז הנחתי את הקביים בצד ובתהליך איטי והדרגתי חזרתי לעצמי. בהתבוננות רטרוספקטיבית, ניתן היה לראות את ההדרדרות הגופנית האיטית וההדרגתית. הגוף אותת לי משהו – אבל אני לא הקשבתי. למען הסר ספק, אכלתי טבעונות בריאה למהדרין בכל קנה מידה שיש. הקפדתי קלה כבחמורה. (אולי זה מה שהשאיר אותי טבעוני כ"כ הרבה שנים).
כטבעוני לשעבר אני מכיר את העולם הזה מצוין רק שאני כיום לא שקוע בעיוורון (כלומר, כבר לא, הרי חצי משנותיי כטבעוני הרגשתי לא טוב, אך הדבר האחרון היה לייחס זאת לטבעונות) ואני לא מהגל העכור שהביא רב-הדמגוגים יורופסקי. גל שהוליד טבעונים מעלי-גירה של תעמולה שקרית. גל של תוכים שמצטטים את עצמם או דמגוגים אחרים.
הסיבה וההצדקה לאכול חיות הן כי זה הטבע שלנו- אפילו הדלאי לאמא יודע זאת- התכחשות למיליוני שנות של אכילת בשר (לפחות) מביאה לצרות, מצוקות, אי-שגשוג ומחלות. אי אפשר לסנתז במעבדה חוכמה של מיליוני שנים. אי אפשר לעקוף חוכמה זאת. ואמנם, אין שום עדות בהסטוריה (ולפי כל העדויות העומדות ברשותינו גם לא בפרהיסטוריה) לציביליזציה משגשגת שהייתה או הינה טבעונית. זה, כשלעצמו, אומר דרשני.
אפשר כמובן לנסות טבעונות, כמו שאני עשיתי, בודדים יצליחו לצלוח לאורך זמן ללא צלקת כזאת או אחרת. (ובלי לרמות, כן? הרמאות היא כבר נושא לפוסט אחר).
מידי פעם מאתגרים אותי לגבי כך שאני "האנקדוטה"…רק אני הייתי חלש? כל כך הרבה טבעונים הפכו ל"לשעבר", כאלו שכבר 'ראו את האור' ובכל זאת נטשו..הכי קל להדביק להם תוית של גרגרנים, לא מוסריים וכו', ועל הדרך לבייש אותם ולהוקיע אותם. לשמחתי אני אדם חזק, יש כאלו שחוו התעללות של ממש על שהעזו לנטוש את הטבעונות.
הטבעונים של היום הם אוכלי הבשר של אתמול (חלקם אפילו התפרנסו מכך.. מפעל הנקניקים של משפחת גלבוע?!) ורובם הם אוכלי הבשר של המחר. מי שלא- או שיפגע בבריאותו הגופנית והנפשית, או שיאכל בסתר, או שהוא אקזמפלר. מאקזמפלרים לא מסיקים מסקנות לאוכלוסיה רחבה.
לגבי אלו שמתחבאים מאחורי המושג המכובס והחמקמק "פלנט בייסד" (plant based) צמצום או הפחתה ממזון מן החי אינה המנעות. 'מפחיתנות' אינה טבעונות. תהום פעורה ביניהן. אי אפשר להשליך את המסקנות ממחקרים על פלנט בייסד לגבי טבעונות (נניח המחקר המפורסם של דין אורניש, 1990). אגב, גם בתזונה האמריקאית הסטנדרטית (ר"ת SAD) 70 אחוזים מהקלוריות מגיעות מהצומח.
אני לא עסוק בהצדקות של אורח חיי הנוכחי. אני עסוק יותר בליקוי המאורות שחוויתי משך כל כך הרבה שנים. על מה שהוביל אותי לשם ועל מה שהיקשה את יציאתי. מצפוני שלם לחלוטין. אכן, הייתי שמח יותר אם עוולות מסויימות במשק החי ובמשק הצומח היו נעלמות מן העולם. בנושאי מדע מסוימים הטבעונים הם תוכים או מעלי גירה (שיבחרו בעצמם, רק שלא יאשימו אותי פה בסוגנות..), מהדהדים אג'נדה דתית ותו לא. לא משנה איך נכנה זאת, הטבעונים לא מסוגלים להתעמת באמת עם המדע. אז הם נסמכים על כל מיני "מדעני – מחמד" שמסתמכים על רסיסי מדע, עיוותי-מדע וסילופים.(מייקל גרגר- "ביצה היא כמו 5 סיגריות").
טבעונות היא בחירה לגיטימית לאדם בוגר ואחראי למעשיו. כליברטריאן אמיתי, הזכות של אדם לפגוע בעצמו פחות מטרידה אותי. אתריע על כך, אבל לא אמנע ממנו את זכותו לממש בחירותיו. חבל שההטפה הטבעונית לא מכבדת כך גם את הצד שמחליט באופן מודע לאכול מן החי.
וקצת בנימה צינית.. הרי היחס של טבעונים לטבעונים לשעבר מחייב הרבה ציניות..
מה אני חושב על טבעונים לשעבר?
כטבעוני לשעבר, אני חושב על עצמי את מה שטבעונים בהווה חושבים על טבעונים לשעבר:
- שמעולם לא הייתי טבעוני אמיתי- אסלי- אורגינל. ראוי אולי שהסוגיה, 'מיהו טבעוני' תוסדר באיזשהי תקנה או חוק!
- שכטבעוני, אף פעם לא אכלתי נכון-מוקפד-מתוכנן היטב. למרות שבאמת ניסיתי, אבל כנראה לא פגשתי מעולם את הדיאטן הנכון.
- שבטח כל היום נשנשתי אוריאו, תפוצ'יפס ושתיתי קולה. אז מה אני עכשיו מלין?? האמת? לא זכור לי שאכלתי כל כך הרבה ג'אנק, אבל יש לא מעט אנשים שזוכרים טוב יותר מה באמת אכלתי.
- שאני אפס, אידיוט, חסר עמוד שדרה, אנוכי, חסר חמלה ולא מוסרי. למזלי, אלו לא דברים שטיפול פסיכולוגי מאומץ לא יוכל להסיר!
- שבטח תאוות הבשרים, הנהנתנות, הגרגרנות וההדוניזם פתאום השתלטו על חיי ואני בכלל לא ידעתי שאני כזה. באמת מוזר לי קצת.
- שאני כנראה מאוד מיוחד, כי רק אנשים מאוד מיוחדים עם מחלות מאוד מיוחדות זקוקים לאכול מן החי.. איזה כיף להיות כל כך מיוחד!
- שאם רק היו לי מספיק סבלנות ונחישות (14 שנים ממש לא מספיקות) בסוף כל התחלואים היו נפתרים (או נפטרים). אבל לא היו לי סבלנות ונחישות, אז הבעיה היא בי כנראה. אולי אצא למחנה לחינוך מחדש (המלצות?)
- שאם היתה לי ראיה מספיק טובה הייתי מבחין בנפלאות האדבינטיסטים בקליפורניה, האוכלוסיות בסרדיניה ובאוקינווה, או אפילו ממש פה קרוב את אנשי הקהילה מדימונה. אבל גם ראיה טובה אין לי כנראה. או יכולת קריאת מחקרים..
- שאני כנראה נקרופיל (עדיין לא אובחנתי רשמית, יש לי רתיעה מפסיכיאטרים) משחר נעורי, אחרת איך אפשר להסביר את הצורך שלי לחזור לאכול גופות מרקיבות, נבלות מצחינות, הפרשות מוגלתיות וְוסת אחת ענקית?