הרווארד אנטי בשר כבר 30+ שנה – למה?
מאת: נינה טיישולץ
5 בנובמבר 2023
למקור לחצו כאן.
על המחברת:
נינה טיישולץ היא עיתונאית חוקרת מדע ומזון, מייסדת ארגון 'קואליציית התזונה' ומחברת הספרThe Big Fat Surprise.
בשר אדום מזיק לבריאות.
זה מה שאנחנו שומעים כמעט מכל מוסדות התזונה, ולכן זה חייב להיות נכון.
עובדה פחות ידועה היא שאת הפחד הזה מאכילת בשר אדום ניתן לייחס בעיקר לאדם בודד – וולטר סי ווילט מהרווארד – דוגל האנטי-בשר הראשון והבולט באקדמיה. ואכן, בשנת 1990, שנה לפני תחילת כהונתו בת ה-25 שנים (1991-2017) כראש מחלקת התזונה ב'בית הספר צ'אן לבריאות הציבור של הרווארד' (HSPH), אמר ווילט ש"ישנה אפשרות" ש"אפס בשר אדום" היא הכמות האופטימלית לאכילה.1
עבודתו האחרונה כללה הובלה של ניסיון בינלאומי ליצור תזונה שהיא כמעט ללא בשר לכלל האנשים, באופן גלובלי. אולם לתשוקה זו מעולם לא היה בסיס ראייתי מוצק. במקום זאת, היא התבססה על תערובת של שאפתנות אישית, מדע רע, אינטרסים פיננסיים ודעה אישית משוחדת.
הצידוד הבלתי פוסק של ווילט בצמחונות מספק איזשהו קונטקסט למאמר האחרון שלו (לצפייה בתשלום), הטוען שבשר אדום ומעובד "קשורים מאוד" לסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2. כפי שנאמר בפרסום העיתונאי של הרווארד, "למשתתפים שאכלו הכי הרבה בשר אדום היה סיכון גבוה ב-62% לפתח סוכרת מסוג 2 בהשוואה לאלו שאכלו הכי פחות". הממצאים גררו לפחות מאה כותרות ברחבי העולם, כולל ב'ניו יורק טיימס' וב'וושינגטון פוסט' (שמקורה ב-Bloomberg): "אם אתם מעריכים את בריאותכם – תזרקו את הנקניקייה".
אלה חדשות מפחידות עבור יותר ממחצית מהמבוגרים האמריקאים, המוערכים כסובלים מקדם סוכרת או סוכרת בשנת 2012 (המספר של היום הוא ללא ספק גבוה יותר). והחדשות הללו בוודאי יגרמו לאנשים רבים להסס בבחירת סטייק במקום ב"מקורות חלבון צמחיים", שלדברי החוקרים של הרווארד אינם רק בריאים יותר אלא גם טובים יותר לכדור הארץ. "החלפת בשר אדום במקורות חלבון צמחיים בריאים תעזור להפחית את פליטת גזי החממה ושינויי האקלים, ותספק יתרונות סביבתיים אחרים", הם טוענים. ההשלכות של שינויי האקלים הן חמורות ואל לנו לבטלן, אך בכל זאת אנחנו מודאגים כאן לגבי בריאות האדם – ולכן לזה נצמד.
הטעויות המדעיות במאמר של הרווארד הן שטחיות ועמוקות כאחד. עם זאת, השאלה הגדולה יותר היא: מדוע ווילט וה-HSPH מפרסמים בכזו התמדה ממצאים נגד מזון מן החי, כאשר תזונאים במשך דורות טענו – ועם סיבה טובה – שהמזונות הללו חשובים ביותר, ואף חיוניים, לחיי האדם?
בשר מכיל את כל חומצות האמינו החיוניות, ביחסים האידיאליים לבני אדם.
הוא עשירים ב-12 מתוך 13 הויטמינים החיוניים. בשר הוא מקור מצוין במיוחד לויטמינים A, E ולכל ויטמיני ה-B. ויטמיני D ו-B12 נמצאים רק במוצרים מן החי (אם כי אולי נוכל לקבל מספיק ויטמין D עם חשיפה מספקת לשמש).
לכן, בלי קשר למה שנחשוב על אכילת מזון מן החי, בשל רכיבי התזונה החיוניים בו ותכולת החלבון האידיאלית הוא כמעט בוודאות חיוני להתפתחות ותפקוד תקין של כל בני האדם. לצאת נגד מזונות אלו זה כמו להפריד בין תזונה לבין המחקרים עליה.
מה שבטוח הוא שבמשך 30 שנה היה ווילט תומך נלהב של התזונה הצמחונית. ההסברה שלו מתנהלת מתוך אמונות אידיאולוגיות, חלקן קשורות לכנסייה המקדמת טבעונות, וקשה להאמין שגורמים אלה אינם פוגעים בטוהר המדע. מה שעוד מסבך את העניינים אלה ניגוד עניינים פיננסיים בלתי ניתן להכחשה, כולל תרומות מרובות בעלות שש ספרות מתעשיית המזון ל-HSPH, בזמן שווילט היה יו"ר מחלקת התזונה. אינטרסים מסחריים אלה מצטרפים להתלהבות האישית של ווילט לגבי צמחונות, כאשר קשה לדעת היכן אחד מתחיל והשני מסתיים.
ואכן, ניתן לראות בקריירה של ווילט מקרה בוחן המשקף כיצד אמונותיו של אדם יכולות להוביל אותו אל תוך מארג של אינטרסים פיננסיים, תאגידיים ואפילו אידיאולוגיים המתואמים לאמונות שלו. במהלך קריירה של 30 שנה, כל אלה מתמזגים למקשה אחת, המהווה מעין אזיק זהב מנטלי. ייתכן שקיימות ראיות סותרות לממצאים, אבל החוקר מתעלם מהן או מוצא דרך לפטור אותן כחסרות משמעות.
כמה שיקופים לא נוחים
ההשערה שבשר אדום ומעובד גורמים לסוכרת אינה סבירה מסיבות רבות, אחת העיקריות שבהן היא הגרף הזה:
מאז 1961, כאשר איגוד הלב האמריקני התחיל לומר לאמריקאים להגביל את צריכת השומנים הרוויים, המצויים בעיקר בבשר ומוצרי חלב, צריכת הבשר שלנו ירדה ב-28% (בשר בקר ירד ב-35%) בין 1970 ל-2014, כך על פי הנתונים הממשלתיים הזמינים ביותר (אין ספק שהיום הם הרבה יותר נמוכים). בינתיים, שכיחות הסוכרת, אם לומר זאת בעדינות, זינקה לשמיים. להאשים את מגיפת הסוכרת בבשר אדום כאשר היא מתואמת בצורה מושלמת עם צניחה של צריכת בשר אדום – זה כמו להאשים את זיהום האוויר בשנות ה-30 בכרכרות הסוסים. זה לא הגיוני ואפילו ממש טיפשי.
הראיתי את הגרף שלמעלה לתזונאית מובילה שדחתה אותו כ"נתונים אקולוגיים" בלבד, כלומר נתונים ברמת המדינה שבאופן כללי נחשבים כמקור ראייתי חלש. נתונים אלה אינם עוקבים אחר אנשים, ולכן אין לנו מידע בנוגע לדיאטה של אותם אנשים שחלו בסוכרת. עם זאת, במקרה זה, קווי המגמה נעים בצורה כה דרמטית לכיוונים מנוגדים עד שכל מתאם בין אכילת בשר אדום לסוכרת הוא מאוד לא סביר.
ראיה נוספת המאתגרת את השערת הבשר האדום והסוכרת, היא העובדה הפשוטה שבני אדם אוכלים בשר אדום כבר שני מיליון שנה, בעוד שסוכרת הפכה נפוצה רק בחמישים השנים האחרונות. אם אכילת בשר היא הגורם, מדוע כמעט ולא ראינו סוכרת במהלך 1,999,950 השנים הקודמות?
השערה שכבר הופרכה
ווילט וצוותו היו אמורים לראות כנורת אזהרה גם את העובדה שהשערת הבשר האדום והסוכרת שלהם למעשה כבר נבדקה, בניסויים קליניים אקראיים מבוקרים (RCTs). אולי אתם כבר יודעים, או שהבנתם את זה אחרי שקראת את הטורים האחרונים של גארי טאובס – שמחקר תזונתי, פחות או יותר כמו כל סוג מדע, עובד כך:
- יצירת השערה באמצעות מחקר אפידימיולוגי – ניסויי תצפית על בני אדם, ניסויים הבודקים את מכניקות אפשריות על בעלי חיים.
- ניסויים הבודקים את ההשערה – ניסויים קלינייים מבוקרים על בני אדם.
לגבי ההשערה של ווילט וצוותו, חוקרי תזונה עובדים על שלב 2 כבר זמן מה, כלומר מחלקים באופן אקראי משתתפים בניסויים, ומאכילים חלק מהם יותר בשר אדום מאשר אלה בקבוצת הביקורת. עם זאת, הנסיונות לאשש בניסויים את השערת הקשר בין בשר אדום לסוכרת נכשלו בעקביות. באופן ספציפי, הניסויים לא מראים שום השפעה של בשר אדום על סמנים ביולוגיים של סוכרת (בקרת סוכר בדם, עמידות לאינסולין ודלקת). ווילט וצוותו מכירים במאמרם בכך ש"לא נראתה" השפעה, ומצטטים שתי סקירות שיטתיות אחרונות, אחת על 21 ניסויים בבני אדם ואחרת על 24.
נראה כי נתונים אלה על בני אדם, ששוחזרו כבר כשני תריסר פעמים, מפריכים את ההשערה של ווילט.
מה שמשכנע עוד יותר הוא קיומם של ניסויים קליניים רבים, כולל לפחות אחד שבוצע לאורך שנתיים, המראים שכאשר מעודדים אנשים לאכול יותר בשר אדום תוך הורדת הדגנים, העמילנים והסוכרים, הם מסוגלים לרפא את הסוכרת מסוג 2 שלהם. אם ניתן לגרום לסימפטומים של סוכרת להיעלם על תזונה עשירה בבשר אדום, האם זה לא אמור להקשות עלינו לחשוב שבשר אדום גורם למחלה זו?
אם כך, תהליך המדע בנוגע להשערה שבשר אדום גורם לסוכרת הושלם. הגענו לשלב מס' 3: ההשערה הופרכה:
שלב 1: השערה שנוצרת באמצעות מחקר אפידימיולוגי
שלב 2: השערה שנבדקת במספר רב של ניסויים קליניים על בני אדם
שלב 3: הניסויים תומכים או מפריכים את ההשערה
מדוע, אם כן, ווילט ומשתפי הפעולה שלו חוזרים לשלב מס' 1 כאשר שלב מס' 3 כבר מבוסס היטב? במילים אחרות, מדוע לחזור לשלב ההשערה כאשר היא כבר נבדקה מספר פעמים? אפשר להבין שהתקשורת הרעבה לקליקים תדווח על כל מחקר חדש הקשור למחלות מפחידות, אבל למה החוקרים לא רק מפרסמים את המחקר אלא גם מיחצ"נים אותו?
"הוא מריץ את הנתונים שלו ברהיטות ובהתלהבות"
ההתעלמות של ווילט מהנתונים של הניסויים הקליניים בנושא זה היא עיוורון מכוון אל מול חובת המדע. על פי ראיונות עם עמיתיו, העיוורון הזה עשוי להיות תוצר של אמונה מוגזמת ובלתי מוצדקת בנתונים שלו, גם אם הנתונים הם מהשערות של מחקרים אפידמיולוגיים חלשים ביסודם. (יש להרווארד כבר שלושה מחקרים כאלה שבעקבותיהם פורסמו מאמרים: מחקרי בריאות האחיות 1+2, ומחקר על בריאות הרופאים.)
"וולטר ווילט הוא בחור מאוד רהוט ומשכנע, עד שאתה באמת עוצר ושואל, עד כמה הנתונים שלו תומכים במסקנותיו? הוא מריץ את הנתונים שלו ברהיטות ובהתלהבות", אמר לי מייקל פריזה, מנהל אמריטוס של המכון לחקר המזון באוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון, לגבי מצגת משנת 2001 שווילט העביר לקבוצת מדענים קולגות ש"היו רגילים לראות נתונים יותר מוצקים."2
ווילט הוא לא אדם שנחבא אל הכלים. הוא שואף שהאמונות שלו יגיעו לדרגים הגבוהים ביותר של כוח ויהוו מקור מידע למדיניות הנחיות בכל העולם. בהודעת הרווארד לעיתונות על הפרסום האחרון שלו, הוא מצוטט באומרו, "בהתחשב בממצאים שלנו ובעבודות קודמות של אחרים, הגבלת הצריכה של בשר אדום למנה אחת בשבוע תהיה סבירה עבור אנשים המעוניינים בשיפור בריאותם ורווחתם.” מכיוון שזה די בטוח להניח שרוב האנשים ירצו לשפר את בריאותם (באמצעות דרך שהיא קלה מספיק), ניתן להסיק שהצהרה זו פונה לכל האנשים ברחבי העולם.
הפצת הבשורה היא לפני המדע
בעולם אידיאלי, שלב מס' 1 של ייצור ההשערות בכל מחקר מדעי, צריך להיעשות בלי הרבה תשומת לב תקשורתית, כי ברגע שמושק רעיון, למשל שבשר גורם לסוכרת, קשה לחזור ממנו. "השקר מספיק להתפשט לחצי עולם לפני שהאמת מספיקה לנעול מגפיים" הוא פתגם אמריקאי המתקשר לתומס סוויפט, אם כי במקרה הזה, אנחנו לא מדברים על שקר אלא על השערה. במילים אחרות, ברגע שההשערה יצאה מהאסם, לא קל להתווכח להחזיר אותה פנימה, במיוחד אם הרעיון קשור לנושא פופולרי כמו בריאות האדם.
אחרי הכל, השערה היא קצת יותר מרעיון, רעיון המבוסס על נתונים סוגסטיים. אני יכולה לשער למשל, שהשימוש בבושם גורם לסרטן ריאות. זו הצעה די הגיונית, אך יהיה עליה להיבדק לפני הפרסום בעיתונות ברחבי העולם, אחרת, אני עלולה לגרום לאנשים להימנע מבישום ואולי לגרום נזק בלתי הפיך לחברות הבשמים.
עם זאת, נראה כי לווילט ישנן כבר מזמן כוונות לפרסם את השערותיו לתקשורת מבלי שנבדקו, או כמו במקרה האחרון, אפילו למרות שנבדקו. התכנים שלו מפורסמים כמעט תמיד בעיתונות על ידי צוות יחסי הציבור של הרווארד, והם מייצרים כותרות בכל מקום.
ווילט חיבר כמעט 100 מאמרים אקדמיים המרמזים על הקשר של בשר אדום למחלות במהלך הקריירה שלו, כולל לפחות 20 מאמרים על בשר אדום וסוכרת. כולם מבוססים על הנתונים מייצרי ההשערות שלו. אף אחת מהמסקנות שלו לגבי בשר אדום לא אוששה בניסוי. זה ברור שהוא מושקע בהשערה, למרות כל העדויות ההפוכות. חשוב מכך, העניין שלו בנושא והאקטיביזם שלו, חורגים הרבה מעבר לפנינה האקדמית שהיא הרווארד.
הרקע של ווילט עם הצמחונות
בשנת 1990, חיבר ווילט את המאמר הראשון שלו על בשר אדום (שמצא מתאם לסרטן המעי הגס) וכמעט מיד החל להתבטא בתוקף בעד תזונה צמחונית. כשהוא משוכנע בממצאי הסרטן-בשר שלו ולמרות היעדרם של ניסויים קליניים בנושא, אמר ווילט לכתב של Newsday ש"התזונה האופטימלית…יש בה מעט מאוד בשר או עוף". וגם: "ויתרתם על בשר? תנו לעצמכם צל"ש."
לווילט כבר היה חשד שבשר אדום גורם לא רק לסרטן אלא גם למחלות לב. הרעיון הזה הגיע מעבודתו של אנסל קיז, פרופסור באוניברסיטת מינסוטה והיוצר המקורי מסוף שנות ה-50 שיצר את הרעיון ששומן רווי גורם למחלות לב – "השערת הלב-דיאטה". בסוף שנות ה-80, נסע ווילט ליוון ובחן את עבודתו של קיז על מחקר שבע המדינות המפורסם, שהראה קשר בין שומן רווי לתמותה כלילית. חלק מהמחקר הזה כלל איסוף נתונים על האי כרתים, שם התושבים ככל הנראה סבלו מעט מאוד ממחלות לב, בזמן שצרכו תזונה דלה בשומן רווי. קיז – ומאוחר יותר ווילט – הניחו שהשומן הרווי ההקטן בתזונה שלהם הוא ההסבר לכך שמקרי המוות הקרדיווסקולריים באי היו כה נמוכים. עם זאת, בעיה חמורה במחקר של קיז הייתה שככל הנראה הוא שגה בהערכה שלו לגבי התזונה של תושבי כרתים. כפי שגיליתי וציינתי בספרי The Big Fat Surprise, קיז אסף שליש מהנתונים שלו על כרתים בזמן שהיו בצום – תקופה של 40 יום של צום אורתודוקסי קפדני הקודמים ליום המכונה Palm Sunday. משמעות צום זה היא "הימנעות מכל המאכלים שמקורם מן החי", כל על פי חוקרים בני זמננו.3 מאחר שמזונות אלו הם המקור התזונתי העיקרי לשומן רווי, צריכת שומן מסוג זה בהחלט הייתה מופחתת בתקופה זו. לפיכך, כאשר ווילט התחיל לעבוד עם הנתונים של קיז, הם כבר היו פגומים.
לאחר מכן, עשה ווילט את שגיאה נוספת ובה הוא פירש את הבחינה הפגומה של קיז והפך אותה להנחיות הנוגעות לעוף.4 חלבון מן החי דל בשומן רווי יכול להיות רק עופות, כך הוא נימק. הבעיה, כפי שאפילו קיז ידע, הוא שאנשי כרתים כמעט ולא אכלו עוף. "בכרתים הבשר הוא בעיקר עיזים, בקר וכבש, ומדי פעם עוף או ארנב. בקורפו, הבשר הוא בעיקר בשר בקר ועגל", כתב קיז5 ב-1966. תושבי האי העדיפו בשר אדום, אבל ווילט לא, אז הוא יצר את הרעיון שעוף ואולי הודו הם מרכיבי יסוד ים תיכוניים. מזונות אלה הוצגו ב"פירמידת הדיאטה הים תיכונית" שהוצגה בכנס ב-1993 בקיימברידג', מסצ'וסטס, בניהול משותף של ווילט ועם נאום מרכזי של אנסל קיז. (בעוד שקיז ואשתו כתבו יחד את Eat Well and Stay Well the Mediterranean Way בשנת 1975, לו יצאה גם מהדורה מתוקנת Eat Well and Stay Well משנת 1959, ווילט הוא שזוכה לקרדיט על השקת "הדיאטה הים תיכונית" כקונספט אקדמי וכמוצר מסחרי בארה"ב.6)
השפעה נוספת הקשורה לתמיכתו של ווילט בתזונה הצמחונית, היו מחקרים על הכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי שמקדמים תזונה טבעונית כעניין של אמונה דתית. (במאמרים המוקדמים של ווילט בהם המליץ על בשר בכמות מינימלית, ושאחד מהם הוא מכנה "מפגש בין פילוסופיה ומדע", הוא מצטט הן את המחקרים האדוונטיסטים והן את עבודתו של קיז.) את האמונה בתזונה טבעונית כדרך לטהר את הנשמה ולקרב אותה אל האל, ניתן לייחס למייסדת הכנסייה האדוונטיסטית אלן ג'י ווייט, לה היה חיזיון של דיאטה זו במהלך התעלפות. מאז, הדיאטה האדוונטיסטית האידיאלית היא טבעונית, וקידום סגנון אכילה זה הוא דרך מרכזית שבה הכנסייה מפיצה את דתה.
"מחקרי הבריאות של האדוונטיסטים של היום השביעי" משנות ה-70 השפיעו מאוד בשכנוע אנשים שתזונה צמחונית ממקסמת את הבריאות. בחנתי את המחקרים הללו7, אך למטרותינו הנוכחיות פשוט אציין שהמחקרים הם תצפיתיים (אפידמיולוגיים), ומסוגלים, שוב, להראות רק קשר, לא סיבתיות. הם יכולים לייצר השערה אבל לא יותר מזה. אמנם האדוונטיסטים מאריכים ימים בהשוואה לאמריקאים באופן כללי, אבל ההנחה שהתזונה שלהם אחראית לכך מגיעה עם כמה עובדות ברורות: האדוונטיסטים חיים בקהילות קרובות ועם רמה גבוהה של תמיכה חברתית – גורמים הנחשבים כתורמים משמעותיים לבריאות ולאֲרִיכוּת יָמִים. התחשבות בהבדלים הפסיכו-סוציאליים הללו היא בגדר משאלת לב. לא ניתן גם להבין עד לאיזו מידה ניתן לייחס את אריכות הימים של האדוונטיסטים לתזונה שלהם, או לעובדה שהם נמנעים במידה רבה משתייה או עישון. העובדה שכל המחקר הזה נעשה על ידי חוקרים אדוונטיסטים באוניברסיטת לומה לינדה, מוסד שבעצמו מנוהל על ידי הכנסייה האדוונטיסטית, היא סיבה ברורה נוספת לספקנות. זה קצת כמו לבקש מהינדים, שדתם אוסרת לאכול פרות, לבחון באופן בלתי משוחד את ההשפעות הבריאותיות של בשר בקר.
התחייבות של חיים לצמחונות
המחויבות של ווילט לצמחונות גדלה בהתמדה עם השנים. הוא חיבר שלושה ספרי תזונה המקדמים תזונה צמחית. במשך חמש שנים לפחות, הוא היה יועץ בחברת Blue Zones (כיום בבעלות חברת בריאות של הכנסייה האדוונטיסטית), המעודדת אנשים וקהילות לאמץ תזונה צמחית. הוא מכהן זמן רב כראש המועצה המייעצת של Menus of Change, קבוצה שמקדמת בשר "כתבלין" וממליצה לשפים "להגיש פחות בשר אדום ובתדירות נמוכה יותר". במשך כ-32 שנים, ווילט גם "שיתף פעולה" עם הקבוצה הממומנת על ידי תעשיית המזון בשם Oldways, והוא חבר במועצה המייעצת שלה – "דיאטה צמחונית" – כבר שנים.
מ-2015 ועד 2019, ווילט כיהן במועצה של 'הקולג' האמריקאי לרפואת אורח חיים' (ACLM), קבוצה הקשורה באופן הדוק לכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי. יכול להיות שהוא כיהן שם זמן רב יותר, אבל האתר לא פרסם בפומבי את היועצים שלו מאז 2019.
מאז 2018 מכהן ווילט במועצת המנהלים של קבוצה אחרת הקשורה בקשר הדוק ל-ACLM – 'יוזמת הבריאות האמיתית' (THI) – שנוסדה על ידי הנשיא לשעבר של ACLM, דיוויד כץ. ה-THI הם אגרסיביים במיוחד בהתנגדותם לבשר. בשנת 2019, הקבוצה הוציאה מכתב חתום על ידי 14 מובילים בתחום הבריאות, כולל ווילט ושלושה חברי סגל נוספים בהרווארד, בדרישה לבטל סדרת מאמרים המצדדים בבשר אדום עוד לפני שפורסמו, אירוע נדיר לכל כתב עת אקדמי, בטח ל'המדריך לרפואה פנימית' הנערץ. ה-THI גם שלחו ספאם לעורך הראשי של Annals, מה שהוביל אותה להגיב, "פרסמנו הרבה על מניעת פציעות בנשק חם… התגובה של ה-NRA (איגוד הנשקים הלאומי) הייתה פחות מזעזעת מהתגובה של ה-THI."
לאחר הפרסומים של Annals על בשר אדום, המשיך ווילט למתוח ביקורת – יש שיגידו בריונית – על כל מי שהיה מעורב ביצירת מאמרים אלו. בכנסים שונים, הציג ווילט "משולש דיסאינפורמציה" שלועג הן לתולדות הרפואה הפנימית עצמה והן למדענים שערכו את סקירות הבשר האדום. מדענים אלה, שווילט קרא בשמם, כללו את גורדון גויאט, מייסד שותף של 'רפואה מבוססת ראיות' וחבר ב'היכל התהילה הרפואי הקנדי'.
לבסוף, מה שסוגר את הרשימה (הלא ממצה) הזו הוא הניהול המשותף של ווילט בוועדת EAT-Lancet, פרויקט הממומן בשפע שהושק על ידי זוג מיליארדרים נורווגי צמחוני (כיום גרושים) המזוהה עם הפורום הכלכלי העולמי (WEF). מגזין EAT-Lancet המפרסם באגרסיביות, הוא העיתון השלישי המצוטט ביותר בקריירה של ווילט, והוא מציע שכל אוכלוסיית העולם תאכל תזונה המכילה רק 1/2 אונקיה (14 גרם) של בשר אדום ליום, כמות גדולה מעט מגודלה של מטבע רבע דולר.
קריירה הממומנת על ידי אינטרסים צמחוניים
למרות שאינטרסים מסחריים אולי אינם בראשו של ווילט, איננו יכולים להתעלם מכך של-HSPH יש מממנים נדיבים המתואמים עם האינטרסים הצמחוניים. כפי שמתואר להלן, חלק מהם טופחו תחת כהונתו של ווילט כ'יו"ר תזונה', אם כי בית הספר לא חשף את התרומות עד לשנה שבה ווילט פרש.
בשנה האקדמית הראשונה לגילוי, 2017-2018, דיווחו ה-HSPH על קבלה של בין 250-499 אלף דולר ממכון הבוטנים, בין 100-249 אלף דולר מוועדת אגוזי קליפורניה, בין דולר אחד ל-99 אלף דולר מ-Nature's Touch Frozen Foods, שמוכרת אך ורק פירות וירקות, ובין דולר אחד ל-99 אלף דולר מבית Nutrient Foods, המוכרת שייקים צמחוניים ומוצרי דגנים רבים. (ייתכן, כמובן, שהחברות האלה באמת תרמו רק דולר אחד לבית הספר, אבל זה כל מה שאנחנו צריכים: טווחי המספרים משקפים את האופן שבו מתנות אלו מדווחות על ידי הרווארד.) קבוצות 'אגוזים' ו'בוטנים' היו תורמות בחמש השנים הקודמות, כלומר, בתקופתו של ווילט כיו"ר מחלקת התזונה. כמו כן, בשנים אלו, פרסמו הרווארד תשעה מאמרים המציגים את היתרונות הבריאותיים של אגוזים. ווילט תמך בעקביות באגוזים כמקור לחלבון צמחי היכול להחליף את החלבון מבשר.
ראוי לציין, שגם בשנים האקדמיות שמתחילות ב-2017 ו-2018, קיבלו ה-HSPH כספי פארמה ממרק ושות' (250-490 אלף דולר ב-2017), ג'ונסון אנד ג'ונסון (1-99 אלף דולר לשתי השנים), ופייזר (500- דולר) 999K בשנת 2018).
כל זה מתגמד לעומת המתנה של 350 מיליון דולר ב-2014 מהצ'אנס, משפחת מיליארדרים סינית, מה שהיה אז המתנה הפיננסית הגדולה ביותר להרווארד בתולדותיה בנות ה-378 השנים. הכספים היו 'בלי בוגבלים' (נ"ע: שמקבלי התרומה חופשיים להשתמש בה כרצונם) ונועדו לכבד את איש העסקים המנוח, ת.ח. צ'אן. זה מה שהוביל את "T.H. צ'אן" להיות היום 'הרווארד T.H. בית ספר צ'אן לבריאות הציבור'. אחד הבנים, ג'רארד צ'אן, שלא חשף בפומבי העדפות תזונתיות כלשהן, אמר שהוא מקווה שהמתנה "תאפשר למיליוני אנשים לחיות חיים ארוכים ובריאים יותר".
בחקירה שנעשתה בנוגע לתרומה על ידי עיתון הסטודנטים 'הרווארד קרימזון', אמר העיתון שזה "לא הגון" לקרוא לזה "מתנת אחים", שכן היא הגיעה דרך קרן מורנינגסייד, הנתמכת על ידי חברות מפוקפקות, כך לפי קרימזון. העיתון קבע כי חוסר הרצון של הרווארד להכיר במקורות המדויקים של המתנה "לא רק מרים גבות, אלא מעיף אותן מהמצח ישר אל השמיים". הקרימזון ציינו גם כי רוני, אח נוסף מהאחים צ'אן, כונה על ידי איל חדשות מהונג קונג שנעצר לאחרונה כ"ערבון של ה-CCP" [המפלגה הקומוניסטית הסינית]. בינתיים, ג'רלד, נאמן של אוניברסיטת פודן המתואמת עם ה-CCP, הוא גם חבר כעת במועצה המייעצת העולמית של אוניברסיטת הרווארד, במועצת היועצים של הדיקן של 'בית הספר לבריאות הציבור של הרווארד T.H. צ'אן' וב'קרן הרווארד סין'.
מיליוני דולרים גם מעשירים כעת את קופת ה-HSPH של קרנות המעוניינות בקיימות סביבתית, מה שמתורגם לרוב בתחום התזונה לביטול או מזעור צריכת בשר. קרן Login5, למשל, שתרמה לפחות מאז 2017 ולאחרונה נתנה 1-5 מיליון דולר, מתעניינת ב"בריאות פלנטרית". הם מצטטים את EAT-Lancet כמסמך יסוד כאשר הם מתארים את עבודתם עם הרווארד.
ה-HSPH מספקים מידע מועט על אופן השימוש בתרומות הללו. כללתי כאן רק כמה מתוך הקבוצות, החברות והקרנות הרבות המפורטות ברשימה, רשימה שהיא גדולה בהרבה ב-2018 לעומת ב-2017, המשקפת את ההצלחה הפורחת של מודל ה-HSPH. חלק מהקרנות הללו כנראה הלכו לחקר או לקידום היתרונות של תזונה דלה בבשר בהקשר לבריאות האדם או לכדור הארץ, אם כי לגבי המאמר האחרון של בשר אדום וסוכרת, אף אחד מהכותבים לא הכריז על ניגוד עניינים.
ווילט, עצמו, מצהיר כמעט תמיד בניירותיו שאין לו ניגודי אינטרסים. זאת למרות, כפי שראינו, מעורבותו המשמעותית בקבוצות שיש להן אינטרסים אידיאולוגיים או פיננסיים בהגבלת צריכת בשר. אני לא זוכרת שאי פעם קראתי כתבה חדשותית המצטטת את ווילט שבה הוזכרה מחויבותו ארוכת השנים לצמחונות או ניגודי העניינים הפיננסיים שלו. מתייחסים אליו כאל מקור אובייקטיבי, וכמובן, אתם לא יכולים לנצח את המוניטין של הרווארד.
עם זאת, מעבר למיליונים והאינטרסים האידיאולוגיים המעכירים את המים, עלינו להיות מודאגים ביותר מהאופן שבו המדע הושפל. כאשר הרווארד, שהיא בין האוניברסיטאות הוותיקות והסמכותיות ביותר במדינה, מקדמת השערות מפוקפקות ומופרכות כבסיס ראוי למדיניות ציבורית, אפשר לטעון שאיבדנו את העוגן המדעי שלנו.
רפרנסים:
1 Mike King, “Red Meat, Women’s Colon Cancer Risk Linked,” Atlanta Journal & Constitution, Dec. 13, 1990.
2 Quoted, in The Big Fat Surprise, p. 264.
3 Leland Girard Allbaugh, Crete: A Case Study of an Underdeveloped Area (Princeton, NJ: Princeton University Press, 1953), 103.
4 Big Fat Surprise, pp. 219-220.
5 Keys, Ancel, Christos Aravanis, and Helen Sdrin. “The Diets of Middle-aged Men in Two Rural Areas of Greece.” Voeding 27, no. 11 (1966): 575–586.
6 Keys has clearly long been Willett’s hero. In his Harvard office, where I interviewed him some years ago, the place of pride on the wall was held by a photo of him shaking hands with Keys.
7 Big Fat Surprise, pp. 108-110.