קשיות נייר "מתכלות" – אני שונאת אותן. הן לא נעימות לי בפה, הן מרגישות לי כמו לאכול דף בזמן שהשפתיים נדבקות לי לקשית והקשית מתרככת תוך כדי שימוש. עם זאת, האישיו האמיתי כאן הוא שהן לא פחות רעילות מקשיות הפלסטיק, אולי אף יותר.
אשליית ה"מתכלה" – מוצרים שמוכרים לנו כ"מתכלים" אך בפועל מכילים רעלים שונים, הם סוג של תרמית כזו, כמו דברים נוספים שמוכרים לנו כ"ירוקים" או "אקולוגים", אך בפועל מדובר בדברים רעילים ומזיקים לא פחות מהאופציה המקורית ולפעמים אף יותר.
מתחקיר קצרצר ומהיר שעשיתי היום בנוגע לקשיות נייר אחרי שהוגשה לי קשית כזו בבית קפה, עלו הדברים הבאים:
כתבה של ה-USA Today:
"מחקר חדש שפורסם ביום חמישי בכתב העת Food Additives and Contaminants מצא עדויות ל-PFAS, (מה שמכונה) "הכימיקל הנצחי", ברוב קשיות הנייר והבמבוק שנבדקו. מדענים בבלגיה בדקו 39 מותגים של קשיות עשויות נייר, במבוק, פלסטיק ונירוסטה שנמצאו בחנויות, סופרמרקטים ומסעדות ברחבי המדינה. מבין הקשיות שנבדקו, כמעט כולם הכילו רמה מסוימת של PFAS, (כימיקלים) המשמשים לעתים קרובות במהלך הייצור כדי להפוך מוצרים עמידים למים. מתוך סך 39 הקשיות שנבדקו, התגלו הכימיקלים הללו ב-27 מהן, אף אחד מהם לא היה נירוסטה."
נכנסתי למחקר המדובר כדי לקרוא מה כתבו החוקרים:
"חומרים רבים הבאים במגע עם מזון (FCMs) ופלסטיק לשימוש חוזר בתעשיית המזון מכילים חומרי פולי-ופרפלואוראלקיל (PFAS), קבוצה של מזהמים סינתטיים הידועים כבעלי פוטנציאל להזיק לחיות בר, לבני אדם ולסביבה. PFAS עשויים לנדוד מה-FCMs למזון הנצרך על ידי בני האדם. לעתים קרובות נעשה שימוש בנייר וחומרים צמחיים אחרים כתחליף לפלסטיק במוצרים מסחריים. זה כולל גם קשיות שתייה, בהן נעשה שימוש הולך וגובר בקשיות על בסיס צמחי וחומרים ידידותיים לסביבה אחרים במטרה להפחית את זיהום הפלסטיק. על מנת להפוך את החומרים הללו לדוחי מים, מוסיפים PFAS במהלך הייצור, אך אלה עשויים להיות נוכחים כבר בשלב מוקדם בשרשרת האספקה עקב שימוש בחומרי גלם מזוהמים. במחקר הנוכחי בחנו את ריכוזי ה-PFAS ב-39 מותגים שונים של קשיות העשויים מחמישה חומרים (נייר, במבוק, זכוכית, נירוסטה ופלסטיק) וזמינים בשוק הבלגי. כדי לבחון את המגוון הרחב של ה-PFAS שילבנו גישות שונות לבחינה. PFAS נמצאו כמעט בכל סוגי הקשיות, למעט אלו העשויות מנירוסטה. PFAS זוהו בתדירות גבוהה יותר בחומרים מבוססי צמחים, כגון נייר ובמבוק. לא ראינו הבדלים רבים בין סוגי החומרים או יבשות המוצא. הנוכחות של PFAS בקשיות על בסיס צמחי מראה שהן אינן בהכרח מתכלות וכי השימוש בקשיות כאלה עשוי לתרום לחשיפה אנושית וסביבתית ל-PFAS."
אחר כך הלכתי לבדוק מה זה PFAS ומה המשמעות של זה בשבילנו:
"(כימיקלי) PFAS הם קבוצה של כימיקלים תעשייתיים הנמצאים בשימוש בתעשייה ובמוצרי צריכה מאז שנות ה-40 בגלל תכונותיהם השימושיות. ישנם אלפי PFAS שונים."
"אחד מהמאפיינים מעוררי הדאגה של PFAS הוא שרבים מהם מתפרקים לאט מאוד ויכולים להצטבר באנשים, בבעלי חיים ובסביבה לאורך זמן."
בהמשך כתובות הסכנות הידועות:
"..חשיפה ל-PFAS מסוימים עלולה להוביל לתוצאות בריאותיות שליליות. ..מחקרים נערכים כדי להבין טוב יותר את ההשפעות הבריאותיות הקשורות לרמות נמוכות של חשיפה ל-PFAS לאורך תקופות זמן ארוכות, במיוחד אצל ילדים. ..מחקרים מדעיים נוכחיים שעברו ביקורת עמיתים הראו שחשיפה לרמות מסוימות של PFAS עלולה להוביל ל:
- השפעות על הרבייה כגון ירידה בפוריות או עלייה בלחץ דם גבוה בנשים הרות.
- השפעות התפתחותיות או עיכובים בילדים, כולל משקל לידה נמוך, התבגרות מואצת, שינויים בעצמות או שינויים התנהגותיים.
- סיכון מוגבר לסוגי סרטן מסוימים, כולל סרטן הערמונית, הכליות והאשכים.
- יכולת מופחתת של מערכת החיסון של הגוף להילחם בזיהומים, כולל תגובתיות מופחתת של מערכת החיסון.
- הפרעה להורמונים הטבעיים של הגוף.
- רמות כולסטרול מוגברות (נ"ע: לא בהכרח דבר רע) ו/או סיכון להשמנה.
גם אם לא נשתה מקשיות נייר, החשיפה לכימיקלים אלו מתרחשת על בסיס קבוע ומגיעה ממגוון מקורות שונים כמו: - עבודה במקצועות כגון כיבוי אש או ייצור ועיבוד כימיקלים.
- מי שתייה מזוהמים ב-PFAS.
- אכילת מזונות מסוימים שעלולים להכיל PFAS, כולל דגים. (וזו בפירוש לא המלצה להפסיק לאכול דגים)
- בליעת אדמה מזוהמת או אבק.
- אוויר המכיל PFAS.
- שימוש במוצרים המיוצרים עם PFAS או שארוזים בחומרים המכילים PFAS.
אז מה עושים?
קודם כל מתחילים בלהבין שאנו חיים בעולם שבו אנו חשופים למגוון אינסופי של רעלים שמשפיעים עלינו אפילו מבלי שנדע.
שנית, לא נבהלים. הגוף שלנו חכם מאוד ויש לו המון עוצמה להתמודד עם השטויות שאנו מעוללים לו. בהלה רק תוסיף סטרס על המערכת. אנו לא יצורים חסרי אונים, יש הרבה מה לעשות.
לגבי קשיות – הייתי אומרת שכדאי להעדיף קשיות נירוסטה/מתכת אבל האמת היא שלא חקרתי על כך מספיק כדי לדעת אם קשיות כאלה לא רעילות בעצמן. הכי טוב כמובן זה בלי קשיות כלל. בין פלסטיק לנייר – כנראה עדיף פלסטיק. אני מאוד אוהבת לשתות עם קשית ולכן יש לי בבית קשיות רב פעמיות וגם חד פעמיות מפלסטיק ששמרתי. אני מנקה אותן עם מנקה קשיות כשאני שוטפת כלים. אני שומרת את הפלסטיק כי אני יודעת שלפעמים אני במצבים שלא מאפשרים לי לשטוף את הקשיות וכך יש לי אופציה לזרוק. לא אידאלי אבל אלה החיים.
הפוסט הזה הוא רק קצה הקרחון לנושא ובאמת יש המון דרכים להקטין את החשיפה שלנו לרעילות מסוגים שונים. אתם יכולים להמשיך מכאן את המחקר שלכם וכמובן להמשיך לעקוב כי בטח עוד אעמיק את המחקר שלי בנושא ואכתוב על כך בהמשך.
נקודות לסיכום:
- לא ליפול אוטומטית לפח ה"אקולוגי". להבין שלא בהכרח מדובר במוצרים חיוביים או בטוחים לשימוש.
היו מודעים לנושא הרעילות הסביבתית מכיוון שזה נושא חשוב. כל רעילות כזו מוסיפה עוד עומס על המערכת הגם ככה עמוסה שלנו. - אם עליכם לבחור בין שינוי תזונתי לשינוי במוצרים מהסוג הזה – כדאי לתת עדיפות לשינוי תזונתי. כמובן הכל חשוב, אבל חייבים גם להיות מציאותיים, לא תמיד יש לנו אנרגיה או אפשרות לעשות שינוי בהכל.
- אין לי כוונה לעודד תחושת אשמה או פחד בנוגע לשימוש בדברים לא בריאים. אני חושבת שאנו חיים היום בעידן שלא פשוט להימנע מכך לחלוטין, וזה בנוסף על התמודדויות שיש לכל אחד מאיתנו בחיים. אני לא שואפת לשלמות, אני רחוקה מלהצליח להימנע מרוב הרעילות שסובבת אותי, אבל אני כן עושה את מה שאני יכולה, ברוגע ובכיף, לא מתוך תחושת אשמה או פחד. מקווה בהמשך לספק לכם עוד מידע וטיפים בנושא. בינתיים מי שמעוניין יכול לחפש ברשת כי יש המון רעיונות ואפשרויות.