עדות זו היא תמלול של שיחת וידאו שלי עם טבעונית לשעבר ישראלית, שהעדיפה להישאר אנונימית. דיברנו במשך בערך שעה וחצי. ניתן לראות היטב בעדות הזו את הדפוסים שחוזרים על עצמם שוב ושוב בעדויות של טבעונים לשעבר. אני רוצה להודות ולהצדיע לה, הן על ההתמודדות הלא פשוטה והן על הבחירה לשתף. אני יודעת כמה לא פשוט זה יכול להיות. 🙏❤
בתמונה: מנה שהיא שלחה לי מהחיים החדשים שלה 🙂
"אני בת 43, אמא לילדה בת שנתיים, ועד יולי האחרון הייתי טבעונית במשך 12 שנים.
הקפדתי על פירות, ירקות, תוספים, וכל כמה זמן הייתי עוברת לתזונת 811 (פירותנות) למשך כמה חודשים, והקפדתי על רואו עד 4 ככל יכולתי. כשהיה לי כוח אז הייתי מתאמנת, אבל הכוח לאט לאט נעלם.
הכל התחיל עם זה שהפסקתי לאכול בשר מתוך ההבנה שאין הבדל בין פרה לחתול. אחר כך צפיתי בהרצאה של גרי יורופסקי וקראתי תכנים וזה השפיע עליי. היום אני מבינה שזהו תוכן עם הרבה משחק פסיכולוגי, נרקיסיסטי.
הייתי אקטיביסטית קיצונית ונהגתי ללכת לפעולות שטח. מעולם לא תיארתי לי שאחזור לאכול בשר ושאשנה את תפיסת העולם שלי באופן כה דרסטי.
הטבעונות גרמה לי לניתוק מוחלט מהאנושות, מהסביבה, היא הכניסה אותי לחשיבה כתית, אני מרגישה שיצאתי מכת.
בהתחלה הכל היה טוב מבחינה בריאותית. עשיתי השוואה של לפני ואחרי הטבעונות על פי כל מיני פרמטרים. הסימן הראשון שהבחנתי בו היה שהתקפי הפוסט טראומה שלי הפכו קשים וארוכים יותר.
ואז הגיעו תסמינים פיזיים.
לא חשוב כמה הקפדתי – מיצים, ירוקים, עשב חיטה, קטניות, טופו, אבוקדו, חמאת שקדים, אגוזים.. בסוף תמיד הייתי מסיימת עם אנמיה. הגעתי ל-9 בבדיקות. אמא שלי הייתה בהלם שעוד תפקדתי.
הבריאות התחילה להתדרדר לאט לאט. ב-2019 התחלתי להרגיש חולשה, היו לי תופעות מוזרות, גם פיזיות וגם מנטליות, ופשוט חשבתי שאני משוגעת. חוויתי סחרחורות, חוסר ריכוז, בעיות זיכרון, חוסר סבלנות, היה לי קושי עם אנשים והיה לי פתיל קצר, חשתי עייפות מנטלית מהניסיון לשמור על קשב וריכוז, הרגשתי חוסר מסוגלות והייתה לי חולשה קיצונית וכאבי גוף שבאו בהתקפים.
בגלל הנפילות שלי לפוסט טראומה יכולתי בזמנים האלה לא לאכול כי זה הוריד לי את התיאבון. הייתי סובלת מדיכאון, שוכבת במיטה, ואז הייתי עוברת לבינג'ים על פירות, מתוך חשיבה וידיעה שפירות זה בריא וזה יתן לי אנרגיה וכוח. לפני כן לא היה לי שום רקע של הפרעות אכילה, היום אני מבינה שהתמכרתי בטירוף לסוכר.
מאוד רציתי להתאמן. בעבר נהגתי לרוץ 10 ק"מ ופתאום הפכתי כה חלשה שאפילו תרגיל אחד לא הצלחתי לסיים. חשבתי שאני הבעיה ושזה הכל מהפוסט טראומה שלי.
ב-2020 התחלתי לסבול ממש מכאבים. יום אחד הייתי בסדר ויום אחרי עם כאבים נוראים. הרגשתי כאילו הגוף שלי עטוף בגבס, נוקשה, כאילו שהעצמות שלי עומדות להתפוצץ, ותמיד הייתי עייפה, לא חשוב כמה ישנתי.
החשק המיני שלי במהלך הטבעונות ממש ירד. זה הגיע למצב כה חמור שהתחלתי לחשוב שאני א-מינית, והייתי חייבת לעשן גראס כדי להרגיש משהו.
בגיל 41 נכנסתי להריון באופן טבעי. ההיריון עצמו היה בריא אבל אני סבלתי מאוד, והיו לי בחילות קשות מאוד בהתחלה. באיזשהו שלב אכלתי מעט ביצים כי פשוט לא הצלחתי לאכול, אבל גם מהם נהייתה לי בחילה.
הלכתי לרופאת משפחה ועשיתי בדיקות דם. לאורך כל תקופת הטבעונות תמיד הבדיקות הראו ברזל נמוך או ממש חוסר שלו, לפעמים היה גם חוסר ב-B12, למרות שנטלתי תוספים. כל המדדים שקשורים לברזל, כמו המוגלובין וכו' היו נמוכים או בטווח האדום. חוץ מהתוצאות האלה, לא היה שום דבר אחר שהסביר את המצב הקשה שלי. כל הזמן היה עליי לקחת כדורי ברזל, לפעמים מנה כפולה כי זה לא היה עוזר. גם בהריון בשלב מסויים התחלתי לקחת מנה כפולה כי מנה רגילה לא עזרה לי.
עם ההיריון הפכתי ליותר ויותר חלשה. הייתי עייפה, היו לי סחרחורות, הייתי מדוכאת וחסרת מוטיבציה, ובמשך 3 חודשים נותרתי מרותקת לבית בגלל הכאבים ותופעות הלוואי הקשות של טרימסטר שלישי.
במהלך ההיריון צפיתי בכל מיני תכניות של הישרדות. הייתי רואה איך הם תופסים דגים ומתגרה, ובלילות הייתי צופה ביוטיוב ורואה אנשים מכינים בשר. הייתי רעבה. הגוף שלי היה רעב, לא חשוב כמה קטניות אכלתי.
מהמקום הזה שבו הרגשתי שההיריון מפרק אותי, התחלתי לאכול דגים מספר פעמים בשבוע. זה עזר, אבל עדיין לא אכלתי בשר. בן הזוג שלי היה טבעוני והוא ביקש ממני לאכול מזון מהחי רק מחוץ לבית או כשהוא לא בבית. עם בטן ענקית ובמצב בריאותי ירוד זה היה בלתי אפשרי.
הלידה הייתה קשה וכך גם האימהות וההנקה. הגעתי ללידה תשושה, חלשה ועם מעט מאוד כוחות. זה גם היה שבועיים אחרי שחליתי בקורונה, שכמובן לא הוסיפה למצבי הכללי. כששאבתי היה לי חלב אבל זה היה כרוך בהמון קושי, נטילת תוספים והרבה מניפולציות שהיה עליי לעשות. מדי פעם עוד אכלתי דגים ופעם בכמה זמן הייתי אוכלת עוף שאמא שלי הייתה מכינה, אבל לא באופן קבוע כי היו לי רגשות אשמה ולא הקשבתי לגוף שלי.
היה לי דיכאון אחרי לידה קשה שהתחיל כבר בהריון, כנראה גם בגלל זוגיות לא טובה. הגעתי למצב שאני לא יכולה לקום. הייתה לי חולשה קיצונית ולא יכולתי להרים את הילדה שלי, לא הייתי מסוגלת להרים את עצמי. הייתי מנסה לצאת איתה לטיול אבל היו לי סחרחורות והיה לי קשה, ואז היו לי רגשות אשמה על זה שאני לא אמא טובה ולא נהנית להיות עם הילדה שלי.
גם מצב העור, השיניים והשיער שלי התדרדר. יום אחד נשברה לי חתיכת שן תוך כדי פיצוח גרעינים.
דבר נוסף שהיה לי זה פצעים מגרדים, כמו עקיצות יתוש רק שהם לא היו נרפאים. ניסיתי הכל, כלום לא עזר. כל הרגליים שלי היו פצעים והם היו מגרדים בטירוף, עד כדי דימום, זה היה פסיכי. כל פעם זה היה מתייבש ואז שוב מתמלא בנוזלים. מאז שאני אוכלת בשר זה פשוט עבר. ברגע שהתחלתי לאכול בשר הפצעים התחילו להגליד.
גם בווסת הרגשתי שינוי עם החזרה למזון מהחי. היום היא הרבה יותר מדויקת, גם הביוץ מדויק, והחשק המיני חזר לגמרי.
בטבעונות היו לי גם הרבה יותר גזים, נפיחות ושלשולים.
עד יולי האחרון גם הילדה שלי גדלה טבעונית, אבל אז התעקשתי שהיא תאכל מזון מהחי והילדה פשוט השתנתה. היא הייתה אחרי מחלת ילדות והפסיקה לאכול את מה שאבא שלה בישל לה – אפונה, טופו, שעועית וכד'. אזרתי כוח ועמדתי על שלי. ראיתי שהיא נופלת המון, שהיא חלשה, אבל ברגע שהיא התחילה לאכול בשר המצב שלה השתנה והיא הפסיקה ליפול.
זה מוזר שצריך לאכול משהו מת כדי לחיות, כדי להרגיש באמת חיה, אבל ככה זה בשבילי. אני קונה הכל אורגני – ביצים, עוף, בשר עם תקן של 'חי בריא'. אני מכינה מרקי בשר ועצמות וזה ממש נותן כוח, גם לי וגם לילדה.
כואב לי שאני אוכלת בשר אבל אני גם מבינה את המחיר הבריאותי של הטבעונות. אמא שלי נהגה לנסות לפתוח לי את העיניים ולהראות לי מה אני גורמת לעצמי ולילדה שלי, אני חייבת לה הרבה קרדיט וגם היום היא עוזרת לי מאוד.
אחרי שצפיתי בהרצאה של ד"ר נטשה קמפבל-מקברייד ותזונת גאפס, הבנתי שמזון צמחי פשוט לא יכול להתחרות עם מזון מהחי. אני חושבת שמוכרים לנו לוקשים כדי לקדם אג'נדה.
אני ממש מרגישה כאילו שביציאה מהטבעונות יצאתי ממערכת יחסים נרקיסיסטית. מי שהמציא את הטבעונות כנראה היה פסיכופת נרקיסיסט.
אחרי הפסקת הטבעונות היו לי עליות ומורדות. לא היה לי קל להפסיק את הטבעונות ולפני שהתחלתי לאכול בשר הגעתי לתת משקל. הגעתי ל-44 קילו על גובה של 1.61 ס"מ, והגעתי למצב הזה למרות שאכלתי. לא היה לי כבר חשק לשום מזון צמחי, לא יכולתי להסתכל כבר על קטניות ומטופו ממש היה בא לי להקיא, אבל הייתי אוכלת בכוח, לא בהנאה.
אחרי כל כך הרבה שנים בהן האמנתי בדברים לא נכונים, ויחד עם קשיים אחרים בחיים, התזונה שלי הייתה בבלגן. ניסיתי כל מיני דברים מאז שאני לא טבעונית. היום אני לא אוכלת דגנים וקטניות, מלבד כוסמת ירוקה. אני כן אוכלת ירקות, אגוזים ושמנים טובים, בנוסף למזון מהחי האורגני שאני קונה.
במהלך הטבעונות התפתחה לי פטריית עור שמושפעת מצריכת הסוכר שלי, כולל פירות, אז כעת החלטתי לנסות להוריד גם פירות. אני כבר יומיים בלי הפירות, אוכלת בעיקר מזון מהחי ומרגישה ממש טוב. החלטתי שאני רוצה ליצור מערכת יחסים חדשה ובריאה יותר עם סוכר.
עוד כמה תסמינים שהיו לי:
ערפול מוחי – נעלם לגמרי.
סבלתי מקור בצורה קיצונית – ממש השתפר ופחות מטריד אותי.
השיער התחיל להלבין לי בגיל מוקדם יחסית, היום כבר יש לי המון שיער לבן.
העור היה כאילו לא מודבק לבשר, בגלל איבוד קולגן וחוויתי הזדקנות בטרם עת.
הדברים משתפרים עם התזונה הנוכחית שלי שהיא מזינה ועשירה בחלבון איכותי וקולגן.
למדתי רפואה סינית ובעבר ניסיתי להיעזר בפורמולות של צמחים אבל הן לא עזרו, זה היה כאילו הן עובדות על ריק. היום אני משלבת טיפול בצמחי מרפא יחד עם התזונה החדשה שלי וזה עוזר לי מאוד.
כל הדברים מהם סבלתי במהלך הטבעונות לא היו לי לפני כן וכל הזמן חשבתי שאני הדפוקה, אבל היום, שאני אוכלת בשר – יש לי כוח להתאמן, בעיות הזיכרון השתפרו, יש לי מוטיבציה ואנרגיה לפעול ולעשות דברים שהם אפילו יותר מרק להיות אמא.
אני חושבת שאידיאולוגיה שגורמת לנו לא להקשיב לגוף היא דבר פסול. זה משחק לא פיירי. אני מאמינה שהבסיס של התנועה הזו הוא טוב אבל שהיא הפכה לאידאולוגיה הרסנית שלא נועדה לחזק את האנושות. הטבעונות הופכת אנשים לצייתנים וכנועים, וגם אם יש לך דעה שונה מהרוב – אין לך כוח לעשות עם זה כלום. ובו זמנית, יש המון כוחנות ותוקפנות. כשהייתי אקטיביסטית היו פעולות מאוד קיצוניות, הייתה המון כוחנות בין האנשים, הרבה פגיעה בחברי הקהילה, המון אנשים נרקיסיסטיים והמון גזלייטינג.
למעשה, כל הטבעונות היא גזלייטינג אחד גדול.
זה מסוכן שזה מה שאנשים מאמינים שהוא בריא ושכך הם מגדלים את הילדים שלהם. זה לא הוגן שהורים, שגדלו עם מזון מהחי, לא מאפשרים זאת לילדים שלהם. מזון צמחי לא משתווה למזון מהחי. באמת נראה לכם שהתזונה הזו מספקת לילדים שלכם הכל?
יום אחד אני אכתוב על זה פוסט בזהות חשופה, אבל כרגע אין לי כוחות להתמודד עם הסקילה שתגיע בעקבות כך. אני לא כועסת על האנשים הללו כי גם אני הייתי שם. זו שטיפת מוח, וכל גזלייטינג ומישטור שאתה עושה לאחרים – אתה עושה קודם לעצמך. זה מצב מאוד מצמצם.
אני רואה חברים או מכרים טבעונים שסובלים מאוד כבר שנים מכאבים בלתי מוסברים ומדכאונות קשים. שנים! מבזבזים הון על צמחי מרפא מיוחדים או כל מיני מינרלים לניקוי רעלים וכו', והבעיה היא בכלל לא שם, כבר לא נשאר מה לנקות.
אולי הגיע הזמן להפסיק להתעלל בעצמנו ולהתחיל לבנות מחדש? לשנות מסלול, להשתנות. דברים חיים הם אינם סטטים, סטגנציה היא אינה בת לוויה של החיים. תבחרו בבריאות שלכם."