תרגום לראיון שפורסם בכתב העת The Guardian עם הפסיכיאטרית התזונתית פליס ג'קה:
"מערכת המזון העולמית היא הגורם המוביל למוות מוקדם"
למקור לחצו כאן.
המדענית האוסטרלית מדברת על הקשר בין מזונות מעובדים במיוחד לירידה בבריאות המוח, ועל השפעת מדיניות הממשלה והתנגדות התעשייה.
פורסם ב-21 לאוקטובר 2023
מאת: קאלום ביינס
פליס ג'קה היא חוקרת מובילה בפסיכיאטריה תזונתית, תחום מחקר חדש יחסית הלוקח בחשבון את תפקידה של התזונה בבריאות הנפשית והמוחית. ג'קה היא גם מנהלת-שותפה ב'מרכז המזון ומצב הרוח' באוניברסיטת דיקין באוסטרליה, ונשיאת האגודה הבינלאומית לחקר פסיכיאטריה תזונתית. היא דיברה עם המגזין בנוגע לתגליות שלה לגבי הקשר בין מזון אולטרה-מעובד לבין בריאות המוח.
ש: בדרך כלל אנו חושבים על אוכל כעל משהו שיש לו השפעה עלינו מהפה ומטה, אז למה ללמוד את השפעתו על המוח שלנו?
ת: מיקרוביום המעיים משפיע על כמעט כל היבט בבריאות שלנו. הוא משפיע על חילוף החומרים, על הגלוקוז בדם ועל משקל הגוף. הוא משפיע על האופן שבו גנים נדלקים ונכבים וגם על כמות הסרוטונין במוח שלנו, באמצעות שינוי האופן שבו המעי מפרק טריפטופן [מחלבון] בתזונה שלנו. הוא משפיע על מערכת התגובה ללחץ, על האופן שבו המיטוכונדריה (ייצור אנרגיה) פועלת בתאים שלנו, והוא משפיע ביותר על מערכת החיסון שלנו.
כאשר מתחילים לחשוב על הדברים הללו, שמעורבים מאוד בבריאות הנפש והמוח שלנו, ועל כך שתזונה היא גורם מפתח שמשפיע על חיידקי המעיים – אז אפשר להבין מדוע עלינו לשקול מה אנחנו אוכלים ומה אנחנו לא אוכלים, בהקשר לבריאות הנפשית והמוחית שלנו.
ש: האם למזון אולטרה-מעובד יש חלק יוצא דופן בזה?
ת: זו שאלה שלמדע אין עדיין את כל התשובות עליה. קיימים כבר מחקרים שאומרים שכאשר צעירים שבדרך כלל אוכלים דיאטה בריאה למדי אוכלים דיאטת ג'אנק-פוד מערבית למשך שבוע, אנו יכולים לראות ליקויים בתפקודים הקוגניטיביים של ההיפוקמפוס [אזור במוח]. אנחנו ו(חוקרים)אחרים הראינו שבקרב אנשים עם תזונה פחות בריאה ההיפוקמפוס קטן יותר, ובקרב אנשים עם תזונה בריאה יותר ההיפוקמפוס גדול יותר.
ש: מוח מכווץ נשמע מפחיד. עד כמה עלינו לפחד?
ת: ההיפוקמפוס הוא האזור היחיד במוח שיכול לגדול ולהתכווץ. למשל, לאנשים עם דיכאון קשה יש בממוצע היפוקמפוס קטן יותר, אבל כשהם כבר לא מדוכאים, ההיפוקמפוס שלהם גדל שוב.
אז ההיפוקמפוס מאוד חשוב לבריאות הנפש. אנחנו יודעים שבמחקרים על בעלי חיים, אם חוסמים את החלבונים שעוזרים להיפוקמפוס לגדול, אז תרופות נוגדות דיכאון לא עובדות. ההיפוקמפוס כמובן גם חשוב מאוד להיבטים שונים של למידה וזיכרון. הוא מאוד חשוב לילדים בבית ספר למשל, וכל מי שרוצה לשמור על המוח ולמנוע ירידה קוגניטיבית עם ההתבגרות, כדאי שיעשה כל שביכולתו כדי לשמור על ההיפוקמפוס יפה, שמן ובריא.
ש: אז למה מזון אולטרה-מעובד פוגע במוח שלנו?
ת: זה עתה הרצנו מחקר מאוד מעניין שבו בדקנו מזון אולטרה-מעובד מול מזון מלא דל קלוריות, ובדקנו את ההשפעה על המיקרוביום של המעי. אנחנו חושבים שמזון אולטרה-מעובד, אפילו אם כתוב על האריזה שלו שהוא מכיל ויטמינים או תוספת מינרלים, או שיש בו מספיק חלבון – המוח שלנו, או חיידקי המעיים, לא מעכלים אותו באותו האופן כמו מזון מלא. אנחנו צריכים עוד מחקר כדי להוכיח זאת סופית.
ש: לעתים קרובות טוענים יצרני מזון שמזון אולטרה-מעובד עשוי להיות בריא בגלל הסיבים והויטמינים שבו. האם זוהי רק משאלת לב?
ת: אני חושבת שהתמונה הגדולה היא מאוד קריטית כאן. מערכת המזון התעשייתי היא הגורם המוביל למחלות ומוות מוקדם ברחבי העולם. והיא הגורם המוביל לאובדן המגוון הביולוגי. דו"ח המזון של האו"ם לשנת 2021 קבע שהמערכת העולמית של המזון התעשייתי עולה לגלובוס כ-20 מיליארד דולר בשנה. מתוכם, כ-11 מיליארד דולר הם בעלי השפעה על בריאות האדם, כמו מחלות לב, לחץ דם גבוה וסרטן. וכ-7 מיליארד דולר הם בעלי השפעה על הסביבה.
ש: אם כך, עלינו להפחית צריכת מזון אולטרה-מעובד איפה שאנחנו יכולים?
ת: הבעיה האמיתית היא שלאנשים רבים אין בהכרח אפשרות כזו, מכיוון שלעיתים מאוד קרובות מזונות מעובדים הם הזולים ביותר. זהו כישלון של מדיניות הממשלה, לא פחות מזה.
בבריטניה, כמו באוסטרליה, כשאתה הולך למלא דלק אתה רואה שורה אחר שורה של מזונות אולטרה-מעובדים, משקאות ממותקים בסוכר, וכל סוג של צ'יפס, ממתקים ושתייה קלה שאתה יכול לדמיין. בהתחשב בעובדה שהמזונות האלה יוצרים אינטראקציה מאוד חזקה עם מערכות התגמול של המוח, אם אתה רואה אותם מול הפנים כל יום כשאתה ברחוב הראשי, בסופרמרקט, בתחנת הדלק, זה מאוד קשה בתור יחידים לבחור בבריאות.
ש: חקרתם גם קשר בין מזון אולטרה-מעובד לבין הפרעות נוירו-התפתחותיות. מה מצאתם?
ת: בשנת 2021, בחנו ישירות את איכות התזונה אצל אמהות וילדים, ואת התסמינים והאבחונים של הפרעת קשב וריכוז. הצריכה של מזון בריא ומזון לא בריא בקרב האמהות, כל אחת באופן עצמאי הייתה קשורה במיוחד לאבחון של הפרעת קשב וריכוז בקרב הילדים.
זהו לא ניסוי אלא רק תצפית, אבל זה מאוד תואם למחקרים בבעלי חיים ולהבנה ההולכת ומתהווה לגבי כך שהחיידקים שנמצאים במעיים של אמהות בזמן שהתינוק גדל, והחיידקים שנמצאים במעיים של תינוקות כשהם נולדים, משפיעים לא רק על התפתחות מערכת החיסון אלא גם על התפתחות המוח. מכיוון שהתזונה של אנשים במערב היא כה כל כך לקויה, אנחנו חושבים שזה, יחד עם חשיפה לאנטיביוטיקה ואובדן המגוון הביולוגי מהמזון שאנו אוכלים – מצמצם את המיקרוביום הבריא אצל אמהות ותינוקות. וזה עשוי להיות חלק ממה שמוביל לעלייה שרואים בהפרעות נוירו-התפתחותיות, כמו גם בעיות נפשיות.
ש: מספר חוקרים מתחו ביקורת על המונח מזון אולטרה-מעובד בטענה שמדובר בהגדרה לא ברורה, רחבה מדי ולא מתאימה למטרה. האם עלינו לשקול מחדש את המונח?
ת: מזון הוא כנראה הגורם המורכב ביותר בעולם אליו אנו נחשפים. הוא מגיע בכל כך הרבה צורות, יש לו המון קשור לתרבות ולבריאות רגשית, והוא משחק בתפקידים רבים ושונים. לכן קיומן של כמה הגדרות לא ברורות וסיווגים שגויים הוא בלתי נמנע.
דבר נוסף שאני יודעת זה מה שהתעשייה עושה, ביודעין לחלוטין, שזה להתערב ולגרום לאנשים להתבלבל. במקרה של לסיגריות, מעולם לא הוכח באופן קטגורי באמצעות ניסוי מבוקר אקראי שעישון גורם לסרטן ריאות. איך ניתן היה להקצות אנשים באופן אקראי לעשן או לא לעשן ואז לעקוב אחריהם במשך 40 שנה? אבל אנחנו יודעים את זה מאוסף של ראיות – ממחקרים בבעלי חיים ומאפידמיולוגיה – שאם אנשים מפסיקים לעשן, הסיכון שלהם יורד.
מה שתעשיית הטבק עשתה במשך זמן רב היה לבלבל אנשים עם הטענה שמתאם אינו שווה סיבתיות. עכשיו הם עושים בדיוק את אותו הדבר עם אוכל. חשבו על הרווח של מיליארדי הדולרים שמגיעים ממערכת המזון התעשייתי מדי שנה, ועל הכוח של תעשיות אלו לגרום לאנשים, כולל מדענים, להעכיר את המים. אני חושבת שהרבה מהדיון סביב 'סיווג נובה' [סיווג מזון לפי רמת העיבוד שלו] והשאלה האם הוא מתאים למטרה – מגיע למעשה מהתעשייה.