הקדמה המתרגמת (נעמה עציץ):
דו"ח 'איט-לנסט' – EAT-Lancet – נועד להיות סקירה מדעית כביכול, בנוגע לתזונה בריאה, הדנה בפעולות שיכולות לתמוך ולהאיץ את השינויים במערכת המזון. העיתונאית נינה טיישולץ ביצעה מחקר מעמיק בנוגע לחברי הוועדה שלקחו חלק בחיבור הדו"ח. רובם המכריע של חברי הוועדה הם בעלי ניגוד אינטרסים מובהק בנוגע לתמיכה בטבעונות או צמחונות וההתנגדות לבשר ומזון מהחי.
התרגום מכיל רק את הקישורים שהופיעו בהקדמה במקור, לקישורים המלאים היכנסו למאמר המקורי.
רוב חברי 'איט-לנסט' (EAT-Lancet), כ- 76%, תומכים בתזונה טבעונית/צמחונית.
מאת, נינה טיישולץ
24 בינואר 2019; עודכן 9/10/21; 19/3/22
דו"ח 'איט-לנסט', שפורסם על ידי 'דה לנסט' (The Lancet) בינואר 2019, הוצג כתוצר של 37 מדענים מרחבי העולם שהתאספו כדי לבחון את המדע בנוגע לתזונה בהקשר של בריאות האדם ובריאות כדור הארץ. אלו הן שאלות מדעיות נפרדות שכל אחת מהן ראויה להערכה מדוקדקת.
חשוב לציין שיש מחלוקות מדעיות משמעותיות בנוגע לשתי השאלות הללו. לגבי תזונה ובריאות, אני יכולה לומר בבטחה שיש כמות עצומה של מחלוקת מדעית לגיטימית סביב השאלה האם תזונה מהצומח היא הבריאה ביותר והאם מזעור של צריכת בשר אדום הוא בריא או בטוח. העדויות הטובות והקפדניות ביותר (ניסויים קליניים) תומכות ברעיון שבשר אדום אינו גורם לשום סוג של מחלה. ישנם גם מספר אנליזות המראות כי תזונה דלה במזון מן החי היא חסרה מבחינה תזונתית, ובכך מגדילה את הסיכון למחלות רבות ומפריעה לגדילה תקינה והתפתחות מוחית אצל ילדים.
בחינה מדעית, בכל נושא, דורשת איסוף מגוון של נקודות מבט כדי שניתן יהיה לבחון ולדון על מחלוקות מדעיות בצורה טובה. יש להניח ש 'דה לנסט', כתב-עת ותיק ומכובד, יודע זאת. ובכל זאת, בדיקה של חברי 'איט-לנסט' מראה שיותר מ-76% מהם (28 מתוך 37) תמכו בצמחונות לפני שהצטרפו לפרויקט הזה.
העובדה שזוהי קבוצה מאוד מוטה הייתה ברורה, ולכן התוצאה של הדו"ח שלהם הייתה מובנת מאליה. כאשר מתכנסת קבוצה חד-צדדית כדי לדון בנושא מסוים, לא ניתן לצפות לתוצאה מאוזנת. זה יהיה כמו להעמיד פנים לגבי ניהול משא ומתן על הסכם בקונגרס עם נוכחותה של מפלגה אחת בלבד בשולחן. שיחה בין אנשים בעלי אותן דעות שמדברים לעצמם היא אינה ויכוח מדעי, והתוצר של שיחות כאלה אינו יכול להיחשב כתוצר מדעי.
כמו כן, מחברים בדרך כלל חושפים את ניגודי האינטרסים הפוטנציאליים שלהם בעת הפרסום. זה ברור שחלק מהקונפליקטים המפורטים להלן הם "אינטלקטואליים" ולא פיננסיים (ולכן בדרך כלל הם אינם נחשפים, למרות שלפחות מדען אחד טען באופן מוצלח שהם צריכים להיות כאלה), אך רבים מהקונפליקטים הפוטנציאליים של המחברים כאן, קשורים למקום התעסוקה שלהם, המקדם תזונה צמחונית ו/או הפחתת בשר. אם המשכורת/הפרנסה של האדם תלויה בכך שהוא יצדד בנקודת מבט מסוימת, זהו ללא ספק פוטנציאל לניגוד עניינים חזק מאוד.
מוביל הפרויקט בתחום התזונה והבריאות של 'איט-לנסט' היה וולטר ווילט מאוניברסיטת הרווארד, שניגודי האינטרסים הפוטנציאליים שלו נרחבים מכדי לפרט בפוסט זה. הם כוללים קונפליקטים אינטלקטואליים ופיננסיים, כמו גם השתייכות לקבוצות צמחוניות, שכולן כלולים במסמך נפרד בן 8 עמודים(6).
אף אחד מניגודי האינטרסים הפוטנציאליים הללו לא נחשף בכתב העת של 'לנסט', עובדה הנראית כטעות יוצאת דופן.
רשימה חברי 'איט-לנסט' וניגודי האינטרסים הפוטנציאליים שלהם מופיעה להלן.
מחברי דוח 'איט-לנסט'
שמות המחברים הכתובים באדום הם אלה שמקדמים צמחונות והתנגדות לבשר דרך עבודתם, עוד לפני שהצטרפו לוועדת 'איט-לנסט'.
- אשקן אפשין. פרופסור-עוזר למדעי מדדי בריאות במכון למדדי בריאות והערכה (IHME) באוניברסיטת וושינגטון.
עמדותיו על תזונה:
"הצריכה האופטימלית לבשר מעובד הייתה אפסית". 20 בינואר, 2015. - רינה אגוסטינה, המחלקה לתזונה, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת אינדונזיה.
אין מידע אודות עמדותיה בנוגע לתזונה. - ויקטוריה ביגנט, דוקטורנטית עם התמקדות מיוחדת בתזונה בריאה ובת-קיימא, מרכז החוסן של שטוקהולם.
עמדותיה על תזונה:
אחת משבעת מחברי דוח 'איט-לנסט' ממרכז החוסן של שטוקהולם, המפרסמם מסמכים רבים המתארים צריכת בשר כאיום גדול על הסביבה. - פרנצ'סקו ברנקה. מנהל המחלקה לתזונה לבריאות ופיתוח (NHD), ארגון הבריאות העולמי.
אין מידע אודות עמדותיו בנוגע לתזונה. - אבהישק צ'אודהרי. עוזר פרופסור למדעי מדדי בריאות במכון למדדי בריאות והערכה (IHME) באוניברסיטת וושינגטון.
עמדותיו על תזונה:
מעבר אל עבר תזונה יותר צמחית העומדת בקנה אחד עם הנחיות התזונה הסטנדרטיות, עשוי להפחית את התמותה העולמית ב-6-10% ואת פליטת גזי החממה הקשורים למזון ב-29-70%. 21 במרץ, 2016. [נתונים אלה מוגזמים; גזי החממה העולמיים המיוחסים לבעלי חיים, כפי שדווח בתקשורת המיינסטרים, הם 14%] - מייקל קלארק. מדע וניהול משאבי טבע, אוניברסיטת מינסוטה; מרכז גישות אוכלוסייה למניעת מחלות לא מדבקות.
עמדותיו על תזונה:
היה שותף בכתיבת מכתב האומר ש"למזון על בסיס צמחי יש את ההשפעות הסביבתיות הנמוכות ביותר; לביצים, מוצרי חלב, בשר חזיר, עופות, דיג ללא מכמורת וחקלאות ימית ללא מיחזור יש השפעות ביניים; ולבשר של מעלי גירה יש השפעות של פי 100 מאלו של מזונות צמחיים." 16 ביוני 2017. - שרה אי קורנל. חוקרת במדעי הקיימות העולמית, מרכז החוסן של שטוקהולם.
עמדותיה על תזונה:
אחת משבעת חברי 'איט-לנסט' ממרכז סטוקהולם, המפרסמם מסמכים רבים המתארים צריכת בשר כאיום גדול על הסביבה. - ביאטריס קרונה. פרופסור חבר, סגנית מנהלת המדע, מרכז החוסן של שטוקהולם.
עמדותיה על תזונה:
אחת משבעת חברי 'איט-לנסט' מהמרכז בשטוקהולם, המפרסמם מסמכים רבים המתארים צריכת בשר כאיום גדול על הסביבה. - פבריס דקלרק. מדען בכיר, מגוון ביולוגי חקלאי ושירותי מערכות אקולוגיות, Biodiversity International.
עמדותיו על תזונה:
* מכהן בוועדה המייעצת של 'מנוס אוף צ'יינג" (Menus of Change), קבוצה ייעודית שמטרתה "להאיץ את המהלך בקרב צרכנים אמריקאים, ובייחוד בקרב הסטודנטים, הסגל והצוות – אל עבר דיאטות יותר צמחיות, בריאות וברות קיימא." 'מנוס אוף צ'יינג" מייעצת לאמריקאים "להפחית צריכת בשר אדום ומעובד", טוענת ש"צריכה גבוהה יותר של בשר אדום, ללא קשר לתכולת השומן הכוללת שלו, מגבירה את הסיכון למחלות לב, שבץ וסוכרת", שירקות ואגוזים "משמשים כתחליף למקורות חלבון אחרים, כמו בשר אדום", ש"לבשר אדום יש השפעה מוגזמת על האדמה, המים והאקלים", שלבשר יש "השפעות משמעותיות על בריאות האדם", וכי בשר תורם ל"סיכון למחלות כרוניות ומוות מוקדם."
* דקלרק תרם לדו"ח שהטיעון המרכזי שלו הוא שאנשים צריכים לאכול פחות בשר. הדוח שואל האם אנשים צריכים "לדאוג לגבי … הנכונות של תזונה עשירה בבשר?" דו"ח ביניים של TEEB (דצמ' 2015) - וים דה פריס. פרופסור באוניברסיטת ווגנינגן ומחקר.
אין מידע אודות עמדותיו בנוגע לתזונה. - שנגן פאן. מנכ"ל המכון הבינלאומי לחקר מדיניות מזון.
עמדותיו על תזונה:
ארגונו פרסם מאמרים רבים המקדמים מס על בשר ומדברים בהרחבה על הבעיות בצריכת בשר מופרזת. - ג'סיקה פאנזו. מנהלת תכנית האתיקה והמדיניות הגלובלית של ג'ונס הופקינס פרופסור חבר מכובד למדיניות מזון וחקלאות גלובלית ואתיקה במכון ברמן לביואתיקה, בית הספר ללימודים בינלאומיים מתקדמים של ג'ונס הופקינס, המחלקה לבריאות בינלאומית, בית הספר של ג'ונס הופקינס בלומברג בריאות הציבור.
עמדותיה על תזונה:
הציגה מצגת שקבעה שאנשים במדינות בעלות הכנסה גבוהה צריכים לאכול בעיקר צמחים ולשקול צריכת "חרקים אכילים". (2013) - אליזבת פוקס. עמיתת הכט-לוי במכון ברמן לביואתיקה של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, עובדת בתוכנית הגלובלית לאתיקה ומדיניות מזון (GFEPP) עם ג'סיקה פאנזו.
עמדותיה על תזונה:
חוקרת שותפה במחקר שמטרתו "זיהוי דרכים לצמצם עוד יותר את צריכת המזון מהחי, במיוחד צריכת בשר בקר, בארצות הברית, לרמות המשמות את בריאות כדור הארץ והאדם". (ללא תאריך) - טרה גארנט. מייסדת ומנהלת, Food Climate Research Network, תוכנית אוקספורד מרטין על עתיד המזון.
עמדותיה על תזונה:
* כתבה דו"ח שקבע ש"הביקוש הנוכחי למוצרים מן החי אינו בר קיימא ונגרם נזק עצום בניסיון לעמוד בו. אנחנו חייבים להשתנות".
* "באופן כללי אכילת פחותה של בשר ומוצרי חלב וצריכה מרובה יותר של מזונות צמחיים במקום, היא כנראה השינוי ההתנהגותי המועיל ביותר שאפשר לעשות כדי להפחית את פליטת גזי החממה הקשורים למזון". - ליין ג'יי גורדון. מנהלת מרכז החוסן של שטוקהולם. למרכז זה, בעל פרסומים רבים נגד בשר, יש יותר מחבר אחד בדו"ח 'איט-לנסט'.
עמדותיה על תזונה:
* "כדי להשיג הפחתה מוחלטת בהשפעות הסביבתיות הקשורות למזון, אלה שאוכלים הרבה בשר יצטרכו לאכול פחות." (אפריל 2014)
* טענה שהעולם צריך לצמצם מאוד את צריכת הבשר שלו כדי להציל את הסביבה, ושהיא מופתעת שהפחתת צריכת הבשר לא תהיה חלק ממדיניות המזון הלאומית. (8 בפברואר 2016)
* שבעה חברים במרכז שטוקהולם (כולל היא עצמה) הם מחברי דו"ח 'איט-לנסט'. - קורינה הוקס. פרופסור למדיניות מזון ומנהלת המרכז למדיניות מזון, אוניברסיטת סיטי בלונדון.
עמדותיה על תזונה:
בכל מקום אנשים צורכים מעט מדי ירקות, קטניות, דגים, אגוזים, זרעים ופירות, ויותר מדי שומן, בשר מעובד, משקאות ממותקים ומלח. (30 בנובמבר, 2016) - מריו הררו. מדען מחקר ראשי ומנהל משרד המדע הראשי ב-CSIRO חקלאות ומזון ופרופסור כבוד לחקלאות ומערכות מזון באוניברסיטת קווינסלנד, אוסטרליה.
עמדותיו על תזונה:
* "הפיל בחדר הוא האם עלינו לחפש תחליף לאכילת בשר. מצאנו שבתיאוריה, פעולה זו יכולה להפחית עד 5-6 מיליארד טונות של פליטת גזי חממה בתרחישים הקיצוניים ביותר". (16 במרץ 2016)
* "העולם המתפתח אחראי ל-70% מהפליטות, בעיקר בגלל המספר הגדול של בעלי חיים המשמשים למגוון מטרות מעבר לייצור בשר, חלב וביצים". (16 במרץ 2016) - מאלין ג'ונל. פוסט-דוקטורט, מרכז החוסן של שטוקהולם.
עמדותיה על תזונה:
אחת משבעת חברי 'איט-לנסט' מהמרכז בשטוקהולם המפרסם מסמכים רבים שמתארים צריכת בשר כאיום גדול על הסביבה. - טים לאנג. פרופסור למדיניות מזון, אוניברסיטת סיטי בלונדון.
עמדותיו על תזונה:
* "הררי הבשר שיצרנים, מסעדנים וצרכנים בארה"ב מחשיבים כגודל מנות נורמליות מגיעים עם עלות סביבתית, לא רק בריאותית. שטחי אדמה עצומים מגדלים תבואה, שואבים ממאגרי מים ונפט/אנרגיה, ומהווים הזנה לבהמות בשטחים ענקיים. המערכת מייצרת בשר זול, אבל לעוד כמה זמן ובאיזו רמת עיוורון לקיימות? בשר ומוצרי חלב הם מורכבים ושנויים במחלוקת בנוגע לסביבה כפי שהם עבור בריאות הציבור. תחשבו על הדם המטאפורי שלהם שנשפך על פירמידת האוכל של ארה"ב". (1 באפריל, 2009)
*האם "יש צורך בתיקצוב [בשר וחלב]. . ." (פברואר 2013) - אנה לרטי. נשיאת האיגוד הבינלאומי למדעי התזונה, מנהלת תחום התזונה בארגון המזון והחקלאות של האו"ם.
- תרז לינדהל. חוקרת, מכון ביייר.
עמדותיה על תזונה:
אחת ממחברי מחקר שהמליץ על "מדיניות לעידוד שינוי לכיוון דיאטות דלות בשר, מסיבות בריאותיות וקיימות". (17 באוקטובר, 2016) - ברנט לוקן. קצין קישור מדעי בין פורום קיימברידג' לקיימות וסביבה, וקרן EAT.
אין מידע אודות עמדותיו בנוגע לתזונה. - כריסטופר ג'.ל.מורי. מנהל IHME, יושב ראש המחלקה למדעי מדדי הבריאות.
עמדותיו על תזונה:
מפעילה פרויקט מחקר ענק על עומס מחלות עולמיות. על פי הגדרתם "התזונה האידיאלית [כעת] היא עשירה בפירות, ירקות, דגנים מלאים, אגוזים וזרעים – ודלה במלח, שומני טראנס, בשר מעובד ומשקאות ממותקים". - סוניטה נריין. מנכ"לית המרכז למדע וסביבה, גזברית של החברה לתקשורת סביבתית ועורכת המגזין הדו-שבועי Down To Earth.
עמדותיה על תזונה:
* הדיאטה היחידה שבהחלט לא בריאה היא זו שיש בה כמות מוגזמת של מזון מעובד מאוד, כולל בשר וג'אנק. (29 במאי 2017)
* חקלאות, כולל ייצור בשר, מזיקה לשינויי האקלים ומשתמשת בכמויות אדירות של משאבי טבע. אך מסייגת זאת בכך שאומר שמדובר בשיטת ייצור הבשר – כריתת יערות לאדמות מרעה; גידול בעלי חיים אינטנסיבי ומאוד 'כימיקלי'; וכמות הבשר העצומה שנצרכת ומתבזבזת. (29 במאי 2017) - סניה נישטאר. יושבת ראש-שותפה בוועדה העולמית הגבוהה של ארגון הבריאות העולמי ל-NCD, יו"ר-שותפה בוועדה הלאומית למדעים, הנדסה ורפואה של ארה"ב לשיפור איכות עולמית של שירותי בריאות, יו"ר-שותפה במועצה העולמית של הפורום הכלכלי העולמי בנושא עתיד הבריאות ושירותי הבריאות, יו"ר המועצה המייעצת של המכון הבינלאומי לבריאות גלובלית של אוניברסיטת האומות המאוחדות.
עמדותיה על תזונה:
מומלץ להפחית צריכה של שומנים מן החי ולהעדיף ייצור בשר לבן על פני אדום, מסיבות סביבתיות. (25 בנובמבר 2014) - ק.סרינת רדי. נשיא קרן בריאות הציבור של הודו, פרופסור נלווה של בית הספר לבריאות הציבור של רולינס, אוניברסיטת אמורי ופרופסור כבוד לרפואה באוניברסיטת סידני.
עמדותיו על תזונה:
"צריכת בשר אדום מופחתת" תעזור למתן את שינויי האקלים. (25 בספטמבר 2015) - ג'ואן א.ריברה. מנהל ומייסד של המרכז למחקר תזונה ובריאות של המכון הלאומי לבריאות הציבור, פרופסור לתזונה בבית הספר לבריאות הציבור של מקסיקו ופרופסור מסייע בבית הספר לבריאות הציבור של רולינס באוניברסיטת אמורי.
אין מידע אודות עמדותיו בנוגע לתזונה. - יוהאן רוקסטרום. פרופסור למדעי הסביבה, מרכז החוסן של שטוקהולם.
עמדותיו על תזונה:
דירקטור ואחד משבעת חברי 'איט-לנסט' מהמרכז בשטוקהולם המפרסם מסמכים רבים המתארים צריכת בשר כאיום גדול על הסביבה. - לינדיווי מנג'יל סיבנדה. סגנית נשיא בתמיכה במדינה, מדיניות ואספקה, בעלות ברית למהפכה הירוקה באפריקה.
- סדביר סינג. מנהל המדיניות של EAT.
עמדותיו על תזונה:
הדברים שעלינו לעשות כדי להפחית את זיהום הפחמן שלנו הם בדיוק הדברים שעלינו לעשות כדי להתמודד עם בעיות בריאות הציבור הגדולות…לגרום להם לאכול…לדוגמא, להפחתה בבשר אדום תעשייתי יש גם יתרונות לגבי שינוי האקלים וגם לגבי בריאות הציבור. (12 בדצמבר 2015) - מרקו ספרינגמן. חבר בג'יימס מרטין, בית ספר אוקספורם מרטין.
עמדותיו על תזונה:
* הציע "מס בריאות על בשר". (7 בנובמבר, 2018)
* "אם העולם יאמץ תזונה טבעונית בשנת 2050, באותה שנה בודדת הוא יוכל לצמצם את פליטת גזי החממה בשני שלישים, לחסוך 1.5 טריליון דולר בנזקי אקלים והוצאות הקשורות לשירותי בריאות, ולהפחית את התמותה העולמית ב-10%, כלומר שמונה מיליון פחות מקרי מוות ממחלות כרוניות".
* העביר מצגת בכנס "הסוף לבשר". (אוגוסט 2017) - דיוויד טילמן. פרופסור לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות, אוניברסיטת מינסוטה.
עמדותיו על תזונה:
* המליץ על תזונה מבוססת צומח על פני תזונה עם חלבונים מהחי בהרצאה שהוצגה בוועידה הבינלאומית הראשונה לביטחון תזונתי גלובלי. (8 בנובמבר 2013)
* כתב על דיאטות הכוללות בשר, "אם לא יהיו תחת בדיקה, הן יהיו תורם מרכזי לעלייה משוערת של 80% בפליטת גזי חממה חקלאיים גלובליים מייצור מזון ולפינוי קרקע גלובלית". (27.11.2014) - מקס טרואל. פרופסור חבר במכון ביייר.
עמדותיו על תזונה:
מרכז זה תומך של 'איט-לנסט' מההתחלה.
טרואל מתמקד באוכלוסיות דגים בנות קיימא. - סוניה ורמיולן. מדענית מובילה למזון גלובלי, מדע גלובלי, קרן חיות הבר העולמית.
עמדותיה על תזונה:
פרסמה מחקר שייחס "שליש מפליטות [גז החממה] העולמיות לבעלי חיים", שינויי אקלים ומערכת המזון. (4 בינואר 2013); - וולטר ווילט. יו"ר לשעבר של בית הספר לבריאות הציבור של הרווארד צ'אן.
עמדותיו על תזונה:
בעל ניגודי אינטרסים פוטנציאליים רבים, פיננסיים, אינטלקטואליים ובעל זיקות רבות. קידם דיאטות צמחוניות/טבעוניות מאז 1990 לפחות. - אמנדה ווד. חוקרת, מרכז החוסן של שטוקהולם.
עמדותיה על תזונה:
דירקטורית ואחת משבעת חברי 'איט-לנסט' מהמרכז בשטוקהולם המפרסם מסמכים רבים המתארים צריכת בשר כאיום גדול על הסביבה. - רמי זוראייק. פרופסור לניהול מערכות אקולוגיות בפקולטה למדעי החקלאות והמזון באוניברסיטה האמריקנית של ביירות, מייסד שותף של האגודה לחקלאות אורגנית לבנונית ושל סלואו פוד ביירות, חבר בקבוצת העבודה של קונפליקטים ומשברים ממושכים של מנגנון אזרחי החברה של הוועדה לביטחון תזונתי.
עמדותיו על תזונה:
לניצול של מזון, ובמיוחד של מזון מן החי (ASF), המגיע משרשרת אספקת מזון מתפתחת ומורכבת יותר ויותר, יש השפעות עמוקות על בריאות האדם ורווחתו, בחלק מהמקרים הוא מספק חומרים מזינים נחוצים מאוד, אך במקרים אחרים הוא מוביל לחששות תזונתיים, למשל צריכת יתר של בשר. (יולי, 2016)
המאמר עודכן כדי להסיר חברים שעבורם העדויות לא תמכו בהצהרה שהם דגלו בתזונה צמחונית לפני שהשתתפו ב-EAT Lancet. המחקר עבור הפוסט הזה כלל ניתוח של אלפי מחקרים, בלחץ זמן משמעותי, וכתוצאה מכך לטעות שאני מתחרטת עליה. הנקודה הכללית נותרה נכונה, כלומר שרוב גדול של מחברי EAT-Lancet היו מוטים נגד בשר. ההבדל בין 76% (המספר המתוקן) ל-80% (המספר המקורי) לא משנה את הטיעון.