תזונתה של אם עשויה להשפיע על בריאות הנפש של ילדה
מחקר חדש מצביע על כך שתזונה עשויה למלא תפקיד בבריאות הנפש.
פורסם ב-28 בספטמבר 2021
למקור לחצו כאן.
על המחבר:
ד"ר כריסטופר מ.פאלמר הוא פסיכיאטר וחוקר מהרווארד העוסק בקשר של מטבוליזם ובריאות נפשית. פאלמר הוא חלוץ בשימוש בתזונה הקטוגנית הרפואית בטיפול בהפרעות פסיכיאטריות. הוא ביצע מחקרים בתחום, מטפל בחולים ועוסק בכתיבה ודיבור על הנושא ברחבי העולם. הוא גם מחבר הספרBrain Energy.
נקודות מפתח במאמר:
- תזונתה של אישה במהלך ההריון עשויה להשפיע על בריאותו הנפשית של ילדה.
- התזונה הים תיכונית ודיאטות נמוכות בעומס גליקמי נמצאו מועילות לבריאותו הנפשית של התינוק.
- למרות שדרוש מחקר נוסף, יהיה סביר לעודד נשים לאמץ תזונה המכילה מזונות טבעיים ומלאים ולצמצם צריכה של מזון מעובד.
מה שאנחנו אוכלים חשוב לבריאות שלנו. התזונה ממלאת תפקיד במניעה ובטיפול בהשמנת יתר, סוכרת והתקפי לב, אבל האם היא משחקת תפקיד גם בבריאות הנפש? ראיות הולכות ומתרבות מראות שזה כך. זהו למעשה התחום המתפתח של הפסיכיאטריה התזונתית, ובאופן מפתיע, זה יותר מורכב מרק מה שאנו אוכלים כאינדיבידואלים. מסתבר שמה שהאמהות שלנו אכלו בזמן ההריון איתנו עשוי לשחק גם כן תפקיד בבריאותנו, אולי לכל החיים.
אנו יודעים זה מכבר שפקטורים בריאותיים במהלך ההריון כגון עישון ושימוש באלכוהול, יכולים להשפיע לרעה על התפתחות הילד. אנו יודעים גם שמחסור בויטמינים כגון חומצה פולית, יכול לשחק תפקיד. אבל האם תזונה משפיעה על בריאותו העתידית של הילד גם באופן רחב יותר? נראה יותר ויותר שהתשובה היא כן. מה שאישה אוכלת במהלך ההריון משפיע על התפתחות המוח של התינוק ויכול לשנות את האפיגנטיקה שלו, שקובעת את הגנים שמופעלים או כבויים. לאלה בתורם, עשויות להיות השפעות על הבריאות לאורך כל החיים, כולל על משקלו של האדם, הסיכון שלו לסוכרת וגם על בריאותו הנפשית.
חוקרים שערכו מחקר אפיגנטיקה על יילודים (NEST), בדקו 325 זוגות של אמהות ותינוקות כדי לקבוע אם דיאטה סביב זמן ההתעברות שיחקה תפקיד בטמפרמנט ובבריאות הנפשית של הילד בין גילאי שנה לשנתיים. הם בחנו שני סוגים שונים של דפוסי תזונה: התזונה הים תיכונית והעומס הגליקמי.
על פי מאמר אחד שפורסם, הם מצאו שהקפדה על דיאטה ים תיכונית (MD), אפילו בחלק מהזמן, הובילה להפחתת הסיכון להתנהגויות לא טיפוסיות, בלתי מסתגלות ואוטיסטיות אצל ילדים בגילאי שנה עד שנתיים. לנשים שאכלו את התזונה הקרובה ביותר לים תיכונית היו ילדים עם סיכוי נמוך יותר לדיכאון או חרדה וסבירות גבוהה יותר להיות בקשרים חברתיים, זאת בהשוואה לאלו שאכלו תזונה שהייתה הכי רחוקה מים תיכונית.
במאמר שני, התמקדו החוקרים בעומס הגליקמי של התזונה של הנשים סביב זמן ההתעברות. זהו מדד הכולל את האינדקס הגליקמי של מזונות או כמה מהר מזונות ספציפיים מעלים את רמת הסוכר בדם, וגם את תכולת הפחמימות הכוללת של המזונות. הם חילקו את הנשים לשלוש קבוצות, מהעומס הגליקמי הגבוה ביותר לנמוך ביותר. הנשים בעלות העומס הגליקמי הגבוה ביותר היו בסבירות גבוהה בהרבה ללדת ילדים עם סימנים של בעיות נפשיות בגילאי שנה עד שנתיים. בסך הכל, היו הילדים בסיכון שהיה גבוה פי 4 לחרדה. היו גם הבדלים מגדריים בקרב הילדים. לבנים היה סיכוי גבוה פי 4 עד 7 לסבול מחרדה, בעיות שינה, אימפולסיביות או בעיות אמפתיה, וכמעט פי 10 יותר סיכוי להתנהגויות לא מסתגלות. הבנות היו בסיכון גבוה פי 15 להפגין התנהגויות הקשורות לחרדה.
כל אלה מצביעים על כך שתזונת האם עשויה למלא תפקיד בבריאות הנפשית של הילד שהוא גדול בהרבה ממה שרוב האנשים מבינים כיום.
התרנגולת או הביצה?
אחת הביקורות הברורות על מחקר זה היא תופעה הנקראת סיבתיות הפוכה. במקרה זה, עולה השאלה האם החרדה או הדיכאון הם בעצם אלה שגורמים לשינויים בתזונה. במילים אחרות, ייתכן שהנשים שלא אכלו את התזונה הבריאה ביותר כבר היו מראש מדוכאות או חרדות. כולנו שמענו על אכילת סטרס (נ"ע: אכילה רגשית). אולי זה כזה פשוט – הנשים שכבר היו מדוכאות או חרדות נטו לאכול יותר ג'אנק פוד. אם זה נכון, זה לא יהיה מפתיע שילדיהן נוטים יותר לסבול מדיכאון או חרדה. למרבה הצער, מחקר זה לא בחן את האפשרות הזו.
עם זאת, בהתבסס על מחקרים אחרים בתחום הפסיכיאטריה התזונתית, יש סיבה להאמין שזה לא פשוט כמו אכילת סטרס. אנו יודעים שתזונה לא בריאה משפיעה על רמות הדלקת, ההורמונים, איכות השינה, האפיגנטיקה וגורמים רבים אחרים. ידוע כי לאלה יש השפעה על בריאות הנפש וגם על עובר בהתפתחות.
האם שינוי תזונה באמת משנה את הבריאות הנפשית?
בשלב זה, אין לנו מחקר המוכיח שנשים הרות שמשנות את התזונה שלהן מובילות לבריאות נפש טובה יותר אצל ילדיהן. עם זאת, יש לנו מחקר המראה ששינוי בתזונה יכול לשפר את הבריאות הנפשית. אחד הניסויים הטובים ביותר נקרא ניסוי SMILES. מחקר זה בחן 67 אנשים עם דיכאון מג'ורי וחילק את מחציתם לתזונה ים תיכונית ומחציתם לקבוצת בקרה של תמיכה חברתית. בתום 12 שבועות, ל-32% מהאנשים בקבוצת הדיאטה הים תיכונית הייתה הפוגה בדיכאון בהשוואה ל-8% בלבד מאלה בקבוצת הביקורת. מחקרים נוספים על התערבויות תזונה אחרות בהקשר להפרעות נפשיות אחרות נערכים כעת.
מה נשים בהריון צריכות לאכול?
בשלב זה, ללא ראיות סופיות, קשה לומר איזו השפעה תהיה לשינוי תזונתה של אישה בהריון על בריאותו הנפשית של תינוקה. עם זאת, הגיוני לעודד נשים לאמץ מזונות טבעיים ומלאים יותר ולצמצם צריכת מזון מעובד. שתי ההמלצות האלו הן בדרך כלל חלק מהתזונה הים תיכונית. יש להמעיט במיוחד במזונות שיש בהם הרבה סוכרים מוספים, מכיוון שהם בעלי עומס גליקמי גבוה.
כאשר שיעורי ההשמנה, הסוכרת והפרעות הנפש בקרב צעירים עולים כולם בו זמנית, ברור הדבר שיש צורך במחקר נוסף על השפעת התזונה של האם על בריאות ילדיה.
לתרגום מאמר נוסף של ד"ר פאלמר בנושא של סכיזופרניה בהפוגה ללא טיפול תרופתי לחצו כאן.