תגליותיו של ד"ר ווסטון א. פרייס
לקריאת המאמר עליו מאמר זה מבוסס לחצו כאן.
עבודתו של ד"ר ווסטון א.פרייס היא אחד מעמודי התווך החשובים ביותר בעולם חקר התזונה ורפואת השיניים ההוליסטית. מחקר התזונה שלו הוא מחקר ייחודי שיכל להתרחש בגלל תקופת הזמן המיוחדת שלו, תקופה שבה חיו ילידים ושבטים בעלי תזונה מסורתית ובו זמנית קהילות שהחלו לאמץ את התזונה המודרנית. נקודת הזמן המסוימת הזאת אפשרה לד"ר פרייס לערוך השוואה מעמיקה בין מצבם הבריאותי של צורכי התזונה המסורתית לבין אלו שהספיקו לאמץ את התזונה המודרנית-מערבית.
ד"ר ווסטון א. פרייס (1870-1948) היה רופא שיניים מקליבלנד. החלטתו לפצוח בטיול-מחקר עולמי זה הגיעה בעקבות חיפושיו אחר הגורמים לעששת ולניוון גופני בהם הוא נתקל במרפאת השיניים שלו, הוא החליט לטייל בעולם בניסיון למצוא תשובה תוך חיפוש הגורמים האחראים לשיניים בריאות בקרב האנשים שהיו להם כאלה – אלה היו ה"פרימיטיבים" שחיו באופן מבודד.
ממצאיו של פרייס הובילו אותו למסקנה שעששת וקשתות דנטליות מעוותות הגורמות לשיניים צפופות, עקומות ומראה לא מושך – היו רק סימן לניוון גופני הנובע מחוסרים תזונתיים.
פרייס הגיע לכפרים מבודדים בשוויץ, קהילות גאליות בהברידים החיצוניים, אסקימוסים ואינדיאנים בצפון אמריקה, תושבי האיים הדרומיים של מלנזים ופולינזים, שבטים אפריקאים, אבוריג'ינים אוסטרלים, מאורים ניו זילנדים והאינדיאנים של דרום אמריקה. בכל מקום אליו הוא הגיע, הוא גילה ששיניים ישרות ויפות, חופשיות מעששת, גוף איתן, עמידות למחלות ואופי חיובי – היו אופייניים לעמים ילידים עם תזונה מסורתית העשירה ברכיבי מזון חיוניים.
לאחר בחינה של המזונות הנצרכים על ידי עמים ילידים מבודדים אלו, עלה כי תזונות אלו מספקות לפחות פי ארבעה סידן ומינרלים אחרים, ולפחות פי עשר מהוויטמינים המסיסים בשומן שמקורם במזונות מן החי כגון חמאה, ביצי דגים, רכיכות, איברים פנימיים ובשרים.
בצילום המסך שלפניכם, מתוך האתר הרשמי של קרן וואסטון א.פרייס, תוכלו לראות שתי ילדות משבט הסמינול האינדיאני באמריקה. הילדה ה"מודרנית" מימין נולדה להורים שנטשו את התזונה המסורתית שלהם והיא בעלת פנים צרות, שיניים צפופות ופחות חסינות למחלות. לילדה הסמינולית "פרימיטיבית" משמאל, יש פנים רחבות והרבה מקום לקשתות שיניים.
הצילומים של ד"ר ווסטון פרייס ממחישים את ההבדל במבנה הפנים בין אלה שאכלו תזונה מקומית לבין אלה שהוריהם אימצו את הדיאטות ה"מתורבתות" של מזונות מעובדים. על פי פרייס, האנשים הילידים היו מאופיינים בגוף בריא, רבייה הומוגנית, יציבות רגשית וחופש מחולי ניווני. כל אלה עמדו בניגוד חד לאלה המתקיימים על מזונות דלים של ציוויליזציית-סוכר, קמח לבן, חלב מפוסטר ומזונות נוחות המלאים בתוספים שונים.
לפניכם צילום מסך נוסף מתוך האתר הרשמי של קרן וואסטון א.פרייס. הילד הפולינזי (סמואי) משמאל נולד להורים שאכלו מאכלים מקומיים צפופים תזונתית. הילד הפולינזי (סמואי) מימין נולד להורים שנטשו את התזונה המסורתית שלהם. יש לו קשתות שיניים צפופות והוא יהיה רגיש יותר לעששת.
נקודה חשובה נוספת אותה גילה פרייס ושאולי לנו כיום היא כבר ברורה, הייתה חשיבות תזונת ההורים לבריאות הילדים. מחקירתו של פרייס עלה כי הקהילות המסורתיות הבינו את חשיבות העניין ודאגו לצרוך תזונת טרום-הריון בקרב שני המינים. שבטים רבים נדרשו לתקופה של תזונה מקדימה לפני הנישואין והטיפול בילדים התחלק כך שיתאפשר לאם לשמור על בריאותה וכוחה המלאים, בכך הם הבטיחו בריאות גופנית מצוינת לצאצאים הבאים. לעתים קרובות מזונות מיוחדים ניתנו לנשים הרות ומניקות, כמו גם לבנים ולבנות מתבגרים כהכנה להורות עתידית. ד"ר פרייס מצא כי מזונות אלו עשירים מאוד בוויטמינים מסיסי שומן A ו-D, מרכיבי תזונה המצויים רק בשומנים מן החי.
פה למטה תמצאו נתונים המופיעים באתר קרן ווסטון א.פרייס ומשווים אחוזי עששת בין קבוצות שחיו בקהילות מסורתיות והמשיכו לשמור על התזונה המסורתית שלהם, לעומת אלה מאותן הקהילות שנטשו את התזונה המקומית ועברו לצריכת מזונות תעשייתיים המורכבים בעיקר ממוצרי קמח לבן, סוכר, שימורים ושומנים צמחיים הגורמים לאובדן החסינות מפני עששת ולאובדן החופש מתהליכים ניווניים.
שוויץ
אחוזי עששת בקרב ילידים: 4.6
אחוזי עששת בקרב מודרניים: 29.8
גאליקה
אחוזי עששת בקרב ילידים: 1.2
אחוזי עששת בקרב מודרניים: 30
אסקימוסים
אחוזי עששת בקרב ילידים: 0.09
אחוזי עששת בקרב מודרניים: 13
צפון אינדיאנים
אחוזי עששת בקרב ילידים: 0.16
אחוזי עששת בקרב מודרניים: 21.5
סמינול אינדיאנים
אחוזי עששת בקרב ילידים: 4
אחוזי עששת בקרב מודרניים: 40
מלנזים
אחוזי עששת בקרב ילידים: 0.38
אחוזי עששת בקרב מודרניים: 29
פולינזים
אחוזי עששת בקרב ילידים: 0.32
אחוזי עששת בקרב מודרניים: 21.9
בנוסף לעבודתו על תזונה, ד"ר פרייס ערך מחקר מקיף על ההשפעות ההרסניות של טיפולי שורש. כיום זוכות מסקנותיו להכרה מחודשת ויותר ויותר רופאים בגישה הוליסטית מבינים את חשיבות התזונה להחלמה ושיקום של בריאות השיניים והפה ומכירים בכך שבריאות שיניים טובה מתחילה בתזונה של ההורים. ישנה גם הכרה הולכת וגוברת לגבי כך שהבריאות הגופנית והנפשית הכוללת שלנו תלויה ישרות בתזונה שלנו ושל הורינו.
אלה הם עקרונות רפואת השיניים ההוליסטית, המבוססים על מחקרם של ווסטון פרייס ותלמידו פרנסיס פוטנגר:
- צריכת מזון מלא צפוף תזונתית הגדל ומוכן כראוי.
- הימנעות מטיפולי שורש. גישה זו תומכת בהסרה של תעלות שורש במידה והן מהוות גורם מחלה.
- הימנעות ממילוי כספית (אמלגם).
- יישור שיניים הכולל הרחבת החיך.
- עקירת שיניים מתרחשת רק כשחייבים ובאופן כזה שלא מותירים עצם לסת עם שקעים, העלולים להיות מוקדי זיהום.
תגליותיו ומסקנותיו של ד"ר פרייס מוצגות בספרו Nutrition and Physical Degeneration. הספר מכיל צילומים מדהימים של ילידים בריאים וממחיש את הניוון הפיזי המתרחש כאשר קבוצות אנושיות נוטשות דיאטות מסורתיות מזינות לטובת מאכלי נוחות מודרניים.