סאגת ויטמין A

סאגת ויטמין A
30 במרץ, 2002
מאת סאלי פאלון וד"ר מרי ג'י אניג
למקור לחצו כאן.

על המחברות:
סאלי פאלון מורל – מייסדת קרן ווסטון א.פרייס, מקימת הקמפיין 'חלב אמיתי' ומחברת ספרים בתחום התזונה והקולינריה.
ד"ר מרי ג'י אניג ז"ל – הייתה חוקרת תזונה, בעלת דוקטורט במדעי התזונה ותזונאית מוסמכת. ייסדה את קרן ווסטון א.פרייס יחד עם סאלי פאלון.

גילוי ויטמין A וההיסטוריה שלו בתחום התזונה האנושית הוא סיפור אמיץ ומבריק, כזה המייצג יחסים מעולים בין חקירה מדעית מיטבית יחד עם מסורות של תרבויות עולמיות. הכנעת הידע הזה לתכתיבים של תעשיית המזון מהווה שיעור עצוב בנוגע לשימוש בכוח ובהשפעה כדי לטשטש את האמת.

שחקן מפתח בסיפור המרתק הזה הוא ד"ר ווסטון א.פרייס, שגילה שתזונה של עמים מסורתיים בריאים מכילה לפחות פי עשרה ויטמין A ביחס לתזונה האמריקאית של ימיו. עבודתו מגלה כי ויטמין A הוא אחד מכמה מאקטיבים מסיסי-שומן הקיימים רק בשומנים מן החי והכרחיים להטמעה של מינרלים בתזונה. הוא ציין כי המאכלים הקדושים של העמים אותם הוא חקר, כמו חמאת אביב (נ"ע: חמאה המופקת מרעייה של פרות בתקופת האביב, זמן שבו העשב מכיל ערך תזונתי גבוה מהרגיל), ביצי דגים וכבד כריש, היו עשירים במיוחד בוויטמין A.

כל התרבויות המסורתיות הכירו בכך שמאכלים מסוימים נחוצים כדי למנוע עיוורון. בעבודתו החלוצית שנקראת Nutrition and Physical Degeneration (תזונה וניוון גופני), מספר פרייס את סיפורו של הרפתקן מינרלים (נ"ע: במקור prospector – אדם העוסק בחיפוש מינרלים בטבע) שהתעוור ממחלת הקסרופטלמיה (נ"ע: אי היכולת לייצר דמעות) עקב מחסור בויטמין A, בעודו חוצה את הרי הרוקי. בזמן שהוא בוכה מיואש, מצא אותו אינדיאני. האינדיאני דג בשבילו דג פורל ונתן לו לאכול את "בשר הראש והרקמות האחוריות של העיניים, כולל העיניים."¹ תוך מספר שעות החלה ראייתו לחזור ובתוך יומיים עיניו היו במצב כמעט נורמלי. מספר שנים לפני מסעותיו של ווסטון פרייס, גילו מדענים שהמקור העשיר ביותר של ויטמין A בכל גוף החיה הוא ברשתית וברקמות של החלק האחורי של העיניים.

תרבויות רבות השתמשו בכבד, מקור מצוין נוסף לויטמין A, לטיפול בסוגים שונים של עיוורון.² בתחילה היו לוחצים את הכבד כנגד העין ולאחר מכן אוכלים אותו, באמצעות טקס זה כיוון המטופל את כוחות הריפוי של הכבד לאיבר החישה הפגוע. המצרים תיארו תרופה זו לפני 3500 שנה לפחות. פרקטיקות דומות תוארו ברוסיה של המאה ה-18, בג'אווה הכפרית ב-1978 ובקרב תושבי ניופאונדלנד ב-1929. תרבויות אחרות השתמשו בכבד של כריש. היפוקרטס (460-327 לפנה"ס) נעזר בכבד ספוג בדבש כדי לטפל בעיוורון של ילדים הסובלים מתת תזונה. טקסטים אשוריים משנת 700 לפני הספירה וכתבי רפואה סיניים מהמאה ה-7 לספירה קוראים שניהם לשימוש בכבד כטיפול בעיוורון לילה. חיבור עברי מהמאה ה-12 ממליץ ללחוץ כבד עיזים כנגד העיניים, ולאחר מכן לאכול את הכבד. בימי הביניים, כתב הרופא ההולנדי יעקב ואן לארלנדט (1235-1299) את הדברים הבאים:
"מי שלא רואה טוב בלילה יאכל כבד של עז ואז הוא יראה טוב יותר בלילה".

ויטמין A הגיבור

עיוורון לילה היה בעיה חוזרת ונשנית בקרב מלחים שהיו במסעות ארוכים, אך בציים האירופיים הגדולים התעלמו במידה רבה מחוכמת הטיפול המסורתי באמצעות הכבד. נדרשה מסירות אמיצה בקרב הגישה המדעית כדי לאשר את תקפותם של הטיפולים העתיקים הללו. הראשון שעשה זאת היה אדוארד שוורץ (1831-1862), רופא ספינה על פריגטה אוסטרית שנשלחה מסביב לעולם לביצוע של מחקר מדעי. לפני יציאתו מווינה, כמה רופאים ביקשו משוורץ לבדוק את התרופה העממית הישנה של כבד שור מבושל נגד עיוורון לילה. במהלך ההפלגה, 75 מתוך 352 הגברים פיתחו עיוורון לילה . בכל ערב ברדת החשכה, הם איבדו את הראייה ונאלצו להוביל אותם כמו עיוורים. שוורץ האכיל אותם בכבד שור או חזיר ומצא שראיית הלילה חזרה אצל כולם.

התרופה הייתה "נס אמיתי", אמר שוורץ בדו"ח שפורס וקבע באופן נחרץ שעיוורון לילה הוא מחלה תזונתית. שוורץ הותקף באכזריות בשל כך על ידי אנשי הרפואה, והוא הואשם ב"קלות דעת" ו"רוממות עצמית". שלוש שנים לאחר שובו מהמשלחת, מת הרופא המושמץ משחפת. הוא היה בן 31. השימוש במזונות עשירים בויטמין A לשחפת טרם התגלה אז.

בשנת 1904, תיאר הרופא היפני מ.מורי התרחשות של קסרופטלמיה בילדים עם תת תזונה שתזונתם כללה אורז, שעורה, דגנים "וירקות אחרים". לאחר עיוורון הלילה בקסרופטלמיה, מתרחשת התמוססות הקרנית ולבסוף התפוצצות העין. מורי טיפל בילדים באמצעות כבד וגם שמן כבד בקלה, עם תוצאות מצוינות. למעשה, הוא גילה ששמן כבד בקלה יעיל אפילו יותר מכבד בשיקום תפקוד הראייה. מורי תיאר זאת כ"תרופה מצוינת, כמעט ותרופה ספציפית… ואכן, ברוב המקרים, ההשפעה כה מהירה, עד שבערב הילדים עם עיוורון הלילה כבר משתוללים בחיוניות, לשמחת אמהותיהם". שמן כבד בקלה עזר גם לריפוי קרטומלציה, מצב הקשור לחסרים תזונתיים חמורים ומאופיין בכיב בקרנית, יובש קיצוני בעיניים וזיהום.

בתום מלחמת העולם הראשונה, רופא בשם בלוך גילה שתזונה המכילה חלב מלא, חמאה, ביצים ושמן כבד בקלה מרפאה עיוורון לילה וקרטומלציה. בניסוי חשוב, השווה בלוך את התוצאות לאחר שהאכיל קבוצה אחת של ילדים בחלב מלא ואת השנייה במרגרינה כמקור שומן יחיד. מחצית מהילדים שניזונו במרגרינה פיתחו בעיות בקרנית בעוד שהילדים שקיבלו שומן חמאה ושמן כבד בקלה נשארו בריאים.

הגילוי בפועל של ויטמין A נזקף לזכותו של חוקר בשם א.ב.מקולום. מקולום היה סקרן להבין מדוע פרות שניזונו מחיטה לא שגשגו, התעוורו והולידו עגלים מתים, בעוד שבקרב הפרות שניזונו מתירס צהוב לא היו בעיות בריאותיות. השנה הייתה 1907, באותו הזמן מדענים הצליחו לקבוע את רמות החלבון, הפחמימות, השומן והמינרלים במזון. החיטה והתירס ששימשו בניסויים של מקולום הכילו רמות שוות של מינרלים ומקרו-נוטריינטים. מקולום תהה האם החיטה מכילה חומר רעיל או שחסר משהו בחיטה שכן היה קיים בתירס הצהוב.

על מנת לפתור את החידה, חשב מקולום על הרעיון של שימוש בחיות קטנות כמו עכברים או חולדות במקום בפרות לניסויים תזונתיים, החיות הקטנות הם אכלו פחות ותפסו פחות מקום, הן התרבו במהירות וניתן היה לתת להן דיאטות מבוקרות. כמו רעיונות טובים רבים, גם רעיון זה נתקל בהתנגדות ניכרת. מקולום עבד במכללת ויסקונסין לחקלאות והדיקן אמר לו "להתנסות עם בעלי חיים בעלי ערך כלכלי, החולדה היו נזק לחקלאים!" מקולום נאלץ לעבוד בחשאי במרתף של אולם החקלאות, שם הוא חקר את ההשפעות של דיאטות שונות על קהילות של חולדות. הוא גילה שחולדות שניזונו בחלבון טהור, חלב דל שומן, סוכר, מינרלים, לארד (נ"ע:שומן חזיר מזוקק) או שמן זית כמקור לשומן – לא הצליחו להתפתח. כאשר הוא הוסיף לתזונה שלהן שומן של חמאה או תמצית חלמון ביצה – בריאותן חזרה. הוא גילה פקטור מסיס בשומן הקיים במזונות מסוימים שהיה חיוני לגדילה ולהישרדות. זה נקרא "גורם מסיס-שומן A" בניגוד לפקטורים תזונתיים אחרים, הנקראים "מסיסי-מים B".

מחקר של אוסבורן ומנדל, שפורסם רק חמישה חודשים לאחר המחקר של מקולום, מצא ששמן כבד בקלה הפיק את אותן תוצאות כמו חמאה במחקרי חולדות, ובכך הם אישרו את עבודתו המוקדמת של מורי ביפן. ניסויים מתמשכים סייעו למדענים לקבוע שויטמין A הוא חסר צבע, אך לעתים קרובות הוא קשור במזונות המכילים בטא-קרוטן, שהיה צהוב. בשנות ה-30, גילו חוקרים שויטמין A נוצר מהמרה של בטא-קרוטן ברירית המעי של בעלי חיים ובני אדם.

המונח המדעי לויטמין A הוא רטינול, בגלל נוכחותו ברשתית העין (נ"ע: retina=רשתית). תפקידו של הרטינול בראייה הובהר על ידי מספר מדענים מבריקים, החל מ-1877 עם וו.קונה הגרמני, שגילה שהרשתית הסגולה של צפרדעים המסתגלות לחשכה הופכת צהובה בחשיפה לאור. הצבע הסגול משוחזר במחזור ביוכימי מורכב הכולל ויטמין A, המאפשר את הראייה. מדענים אחרים הדגימו את תפקידו של ויטמין A בהתמיינות תאים, התפתחות העצם, רבייה ותפקוד מערכת החיסון. ווסטון פרייס אישר את הערך של ויטמין A בתזונה מסורתית במהלך מחקריו על עמים ילידים שבוצעו במהלך שנות ה-30 וה-40.

בשל עבודתם המדעית יוצאת הדופן של חוקרים אלה ושל חוקרים רבים אחרים, מתן שמן כבד בקלה לילדים בהתפתחות – מסורת שהתקיימה בקרב עמים ארקטיים כמו הסקנדיבים והאסקימוסים – הפך לנוהג מקובל עד לאחר מלחמת העולם השנייה. למרבה האירוניה, בזמן שהאמריקאים הפסיקו לתת שמן כבד בקלה לילדיהם, תוכניות למתן ויטמין A לילדים באפריקה ובאסיה זכו להצלחה מדהימה במניעת עיוורון ומחלות זיהומיות. תוכנית טיפול זו בוויטמין A הייתה פרי יוזמתו של חוקר אמיץ נוסף, אלפרד זומר, רופא עיניים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, שפעל בסבלנות למען תוכנית בינלאומית לאחר שצפה בהשפעות הנפלאות של תוספי ויטמין A באינדונזיה ובנפאל.

בעשורים האחרונים, מחקרים רבים על ויטמין A התמקדו בתפקידו במניעת סרטן, ובשימוש בו בשילוב עם טיפולים לא רעילים בטיפול בסרטן. למרבה הצער, מחקר על התכונות האנטי קרצינוגניות (נ"ע: אנטי-סרטניות) של ויטמין A עוד לא אומץ באופן נרחב. אולי הדוגמה הטרגית ביותר היא ד"ר מקס גרסון, שטיפל במקרים רבים של סרטן סופני עם תוצאות מצוינות באמצעות מיץ כבד נא, מקור עשיר לויטמין A. בשנת 1946, העיד גרסון בפני ועדת הקונגרס האמריקאית על הצלחת הטיפול שלו, אבל זכה להתעלמות לאחר מכן.³ ב-1973, ד"ר קנמצו סיגיורה ממכון סלואן קטרינג פרסם תוצאות מחקרים על גידולי חלב (נ"ע: גידולים שמקורם בבלוטות החלב) בעכברים, תוך שימוש במינונים גבוהים של ויטמין A ונגזרת של זרעים בשם לאטריל. הוא ראה נסיגה מלאה של כל הגידולים בחמישה עכברים. הדו"ח הסופי ציין כי "בכל הניסיון שלו עם תרופות כימותרפיות אחרות, ד"ר סיגיורה מעולם לא ראה נסיגה מוחלטת של הגידולים הללו." עם זאת, רק כמה חודשים לאחר מכן, דוברי מכון סלואן קטרינג הכחישו בתוקף שיש ערך לטיפול.⁴

התפתחויות ויטמין A

בעוד שהתהליך המתמשך של המחקר על ויטמין A והשפעותיו הוא ברכה לילדים ולמבוגרים ברחבי העולם, החקלאות המודרנית ותאגידי יצרני המזון לא מרוויחים דבר מהידע הזה. שיטות החקלאות בכליאה מונעות את השילוב של ויטמין A במזון מן החי, ותעשיית המזון מעדיפה להשתמש בשמנים צמחיים מאשר בשומנים מן החי. חלק מהשמנים הצמחיים מכילים קרוטן אך אינם מכילים ויטמין A. רק שומנים מהחי מכילים ויטמין A והוא קיים בכמויות גדולות רק כאשר לבעלי החיים יש מקור לקרוטן או ויטמין A בתזונה, כגון מרעה ירוק, חרקים ודגים.

לרוע המזל, הרוב המכריע של הספרים הפופולריים בנושא תזונה מתעקשים שבני אדם יכולים להשיג ויטמין A מפירות וירקות. גרוע מכך, תקנות מנהל המזון והתרופות האמריקאי (נ"ע: ה-FDA) מאפשרות ליצרני מזון לסמן קרוטן כויטמין A. על תווית של קופסת שימורי עגבניות כתוב שהעגבניות מכילות ויטמין A, למרות שהמקור היחיד לויטמין A האמיתי בעגבניות הוא חלקי החרקים המיקרוסקופיים. תעשיית המזון ואסכולת התזונה דלת השומן שהתעשייה הולידה, מרוויחות מאוד מהעובדה שלציבור יש רק מושג מעורפל לגבי ויטמין A. למעשה, רוב המזונות המספקים כמויות גדולות של ויטמין A – חמאה, חלמונים, כבד, איברים פנימיים ורכיכות – היו נתונים לדמוניזציה אינטנסיבית.

בתנאים אופטימליים, בני אדם אכן יכולים להמיר קרוטן לויטמין A. הדבר מתרחש במעיים העליונות באמצעות פעולתם של מלחי מרה ואנזימים מפרקי שומן. מכל משפחת הקרוטנים, הבטא-קרוטן הופך בקלות רבה לויטמין A. מחקרים מוקדמים הצביעו על יחס של 4 ל-1 בין בטא-קרוטן לרטינול. במילים אחרות, נדרשו ארבע יחידות בטא-קרוטן כדי לייצר יחידה אחת של ויטמין A. זה תוקן מאוחר יותר ליחס של 6 ל-1, ומחקרים עדכניים מראים יחס גבוה עוד יותר.⁵ זה אומר שצריך לאכול הרבה מאוד ירקות ופירות כדי להשיג אפילו את הדרישות המינימליות היומיות של ויטמין A, זאת בהנחה שמתקיימת המרה מיטבית.

אבל ההמרה של קרוטן לרטינול הוא לעתים רחוקות אופטימלי. חולי סוכרת ואנשים עם תפקוד לקוי של בלוטת התריס, קבוצה שעשויה בהחלט לכלול לפחות מחצית מאוכלוסיית ארה"ב הבוגרת, לא יכולים לבצע המרה זו. בקרב ילדים ההמרה גרועה ביותר ואצל תינוקות היא כלל לא מתקיימת, הם חייבים להשיג את מאגרי הויטמין A שלהם משומנים מן החי.⁶ ובכל זאת, לעתים קרובות ממליצים על דיאטה דלת שומן לילדים. פעילות גופנית מאומצת, צריכה מופרזת של אלכוהול, צריכה מופרזת של ברזל (במיוחד כזה שמגיע מקמח לבן ודגני בוקר "מועשרים בברזל"), שימוש בתרופות נפוצות, צריכה מופרזת של חומצות שומן רב בלתי רוויות, מחסור באבץ ואפילו מזג אוויר קר עלולים להפריע להמרה של קרוטנים⁷ לויטמין A, כנ"ל לגבי גם דיאטה דלת שומן.

קרוטן מומר על ידי פעולת מלחי מרה, ומעט מאוד מרה מגיעה למעי כאשר אוכלים ארוחה דלה בשומן. מי ששם חמאה על הירקות ומוסיף שמנת למרק הירקות שלו, חכם יותר ממה שהוא יודע. שומן חמאה ממריץ את הפרשת המרה הדרושה להמרת הקרוטנים בירקות לויטמין A ובמקביל מספק ויטמין A אמיתי הנספג בקלות רבה. שמנים רב בלתי רוויים גם מעוררים הפרשת מלחי מרה אך יכולים לגרום להרס מהיר של קרוטן, אלא אם כן קיימים נוגדי חמצון.

זה מאוד לא חכם, לפיכך, להיות תלוי במקורות צמחיים לויטמין A. מרכיב תזונתי חיוני זה נחוץ לצמיחה ותיקון של רקמות הגוף; עוזר להגן על ריריות הפה, האף, הגרון והריאות; גורם להפרשת מיצי קיבה הנחוצים לעיכול תקין של חלבון; עוזר לבנות עצמות חזקות ושיניים ודם עשירים; חיוני לראייה טובה; מסייע בייצור RNA; ותורם לבריאות מערכת החיסון. מחסור בויטמין A בקרב נשים בהריון מביא לצאצאים עם מומי עיניים, כליות שלא במקום, שפה שסועה, חיך שסוע ואבנורמליות בלב ובכלי הדם הגדולים יותר. מאגרי ויטמין A מתרוקנים במהירות במהלך פעילות גופנית, בחום ובתקופות של מתח. אפילו אנשים שיכולים להמיר ביעילות קרוטנים לויטמין A אינם יכולים לחדש במהירות ובצורה מספקת את מאגרי הויטמין A ממזון צמחי.

מזונות עתירי ויטמין A הם חשובים במיוחד לחולי סוכרת ולסובלים מבעיות בבלוטת התריס. למעשה, בלוטת התריס דורשת יותר ויטמין A מאשר הבלוטות האחרות ואינה יכולה לתפקד בלעדיו.⁸ תזונה עשירה בויטמין A תסייע בהגנה על סוכרתיים מפני מצבים ניווניים הקשורים לסוכרת, כגון בעיות ברשתית וקושי בריפוי.

ווסטון פרייס החשיב את הויטמינים המסיסים בשומן, במיוחד ויטמין A, כזרזים שבהם תלויים כל התהליכים הביולוגיים האחרים.⁹ קליטה יעילה של מינרלים וניצול ויטמינים מסיסים במים דורשים מספיק ויטמין A בתזונה. מחקרו הראה שכמויות נדיבות של ויטמין A מבטיחות רבייה בריאה וצאצאים עם פנים רחבות ויפות, שיניים ישרות וגוף חסון וחזק. הוא גילה שבקרב עמים ילידים בריאים, ישנה הערכה מיוחדת למזונות עשירים בויטמין A כשמדובר בילדים מתפתחים והריוניות. הפער אותו גילה פרייס, שהיה פי עשרה בין תזונות הילידים לבין התזונה האמריקאית בשנות הארבעים של המאה הקודמת, הוא כמעט בוודאות גדול יותר כיום מכיוון שהאמריקאים החליפו את החמאה ושמן כבד הבקלה בשמנים רב בלתי רוויים מעובדים וריקים.

בקהילות עולם שלישי שבאו במגע עם המערב, מחסור בוויטמין A הוא נפוץ ותורם לתמותת תינוקות גבוהה, עיוורון, עיכוב בצמיחה, עיוותים בעצמות ורגישות לזיהומים.¹⁰ אלה מתרחשים אפילו בקהילות שיש להן גישה לקרוטנים בשפע מפירות וירקות. מחסור במוצרי חלב באיכות טובה, הימנעות מאיברים פנימיים תוך התייחסות אליהם כאל מזון מיושן או לא בריא, והחלפת השומן מן החי בשמן צמחי לבישול – כולם תורמים לניוון הפיזי ולסבלם של עמי העולם השלישי.

אספקת ויטמין A היא כה חיונית לאורגניזם האנושי, עד שהאנושות מסוגלת לאחסן כמויות גדולות שלו בכבד ובאיברים אחרים. כך מתאפשר למבוגר להתקיים על דיאטה נטולת שומן למשך פרק זמן ניכר לפני שיופיעו תסמינים גלויים של מחסור. אבל בתקופות של לחץ, מאגרי ויטמין A מתרוקנים במהירות. פעילות גופנית מאומצת, תקופת התפתחות גופנית, הריון, הנקה וזיהום – מהווים מקור למתחים שמדללים במהירות את מאגרי ויטמין A. אצל ילדים עם חצבת ישנה צריכה מהירה של ויטמין A, מה שעלול לגרום לעיוורון בלתי הפיך. מרווח של שלוש שנים בין הריונות מאפשר לאמהות לבנות מחדש מאגרי ויטמין A כך שהילדים הבאים לא יסבלו מירידה בחיוניות.

היבט מסוים בויטמין A שראוי להדגשה הוא תפקידו בניצול חלבון. קוושיורקור היא מחלה של מחסור בוויטמין A המובילה לפגיעה בספיגת חלבון, והיא תוצאה של העדר חלבון בתזונה. דיאטות עתירות חלבון ודלות שומן מסוכנות במיוחד מכיוון שצריכת חלבון מדלדלת במהירות את מאגרי ויטמין A. ילדים שגדלו על דיאטות עתירות חלבון ודלות שומן חווים לרוב צמיחה מהירה. התוצאות – אנשים גבוהים וצנומים עם קוצר ראייה, שיניים צפופות ומבנה עצמות ירוד, מעין תסמונת 'איכבוד קריין' (נ"ע: דמות בדיונית), תופעה קבועה באמריקה. דיאטות עשירות בחלבון ודלות שומן יכולות אפילו לגרום לעיוורון, כפי שהתרחש פעם בגואטמלה, שם נתרמו כמויות אדירות של חלב מיובש ללא שומן כחלק מתוכנית לסיוע במזון.¹¹ האנשים שצרכו את החלב המיובש התעוורו. עמים ילידים הבינו את העיקרון הזה באופן אינסטינקטיבי, וזו הסיבה שהם מעולם לא אכלו בשר רזה ותמיד צרכו את בשר האיברים הפנימיים של בעלי החיים.

ילדים מתפתחים מרוויחים למעשה מתזונה המכילה הרבה יותר קלוריות משומן מאשר מחלבון.¹² תזונה עתירת שומן ועשירה בויטמין A תביא לצמיחה יציבה ואחידה, מבנה גוף יציב וחסינות גבוהה בפני מחלות.

הפער הגדול בין מה שגילה המדע על ויטמין A לבין מה שסופרי תזונה מקדמים בעיתונות הפופולרית תורם לרגעי מבוכה. הניו יורק טיימס תמכו מאוד בדיאטות דלות שומן, אפילו לילדים, אך במאמר שפורסם לאחרונה ב-NYT צוין כי מזונות עשירים בוויטמין A כמו כבד, חלמון ביצה, שמנת ורכיכות מעניקים עמידות בפני מחלות זיהומיות בילדים ומונעים סרטן במבוגרים.¹³ מאמר בוושינגטון פוסט הכתיר את הויטמין A כ"זול ויעיל, עם פלאים שעדיין מתגלים (מחדש)", וציין כי מחקרים אחרונים מצאו שתוספי ויטמין A עוזרים למנוע תמותת תינוקות במדינות עולם שלישי, להגן על נפגעי חצבת מפני סיבוכים חמורים ולמנוע העברה של נגיף HIV מאם לילד.¹⁴ המאמר מזכיר חמאה, חלמון ביצה וכבד כמקורות חשובים לויטמין A, אך למרבה הצער גם טוען שקרוטן מירקות הוא "חשוב באותה מידה".

הצהרות על ויטמין A מבלבלות את הציבור ותורמות להסכמה המתמשכת של דוגמת הדל-שומן, אפילו בקרב כותבים מדעיים.

הונאת ויטמין A

מה שגרוע יותר מההטעיות בנוגע לויטמין A היא הונאת ויטמין A לגבי החשש שהוא עשוי להיות רעיל אם צורכים יותר מהכמות הזעירה של הקצובה היומית המומלצת. למעשה, התעמולה נגד הויטמין היא כה גדולה עד כי רופאים מיילדים ורופאי ילדים מזהירים כעת את המטופלים להימנע ממזונות המכילים ויטמין A!

לאחרונה, פאנל "מומחים" המליץ ​​להפחית את הקצובה היומית המומלצת לויטמין A מ-5000 IU (נ"ע: יחידות בינלאומיות) מדי יום לכ-2500 IU, וקבע גבול עליון של כ-10,000 IUs לנשים. בראש הפאנל עמד ד"ר רוברט ראסל מאוניברסיטת טאפטס, שהזהיר שצריכה שהיא מעבר "לגבול העליון" עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לכבד ולפגמים מולדים – אמירה מגוחכת לאור העובדה שעד רק לפני עשורים ספורים הומלץ לנשים הרות באופן שגרתי ליטול שמן כבד בקלה מדי יום ולאכול כבד מספר פעמים בשבוע. כף אחת של שמן כבד בקלה מכילה לפחות 15,000 IU ומנה אחת של כבד יכולה להכיל עד 40,000 IU של ויטמין A. ראסל מייצג את תפיסת הממסד עם ההתעקשות שלו לגבי כך שניתן לענות על דרישות ויטמין A באמצעות צריכה של חצי כוס גזר ביום.

הקמפיין נגד ויטמין A החל ב-1995 עם פרסום מחקר של בית הספר לרפואה באוניברסיטת בוסטון, שפורסם בכתב העת לרפואה של ניו אינגלנד.¹⁵ המחקר "ויטמין A הוא טרטוגן ברמה גבוהה (נ"ע: חומר העלול לפגוע בעובר שברחם)", מאת קנת ג'יי רוטמן ועמיתיו, יוצר מתאם בין צריכת ויטמין A בקרב יותר מ-22,000 נשים הרות לבין מומים מולדים המתרחשים בצאצאים. המחקר זכה לסיקור עיתונאי נרחב באותם המקומות שקודם לכן פרסמו את היתרונות של ויטמין A. "מחקר קושר עודף ויטמין A ומומים מולדים" מאת ג'יין ברודי, הופיע בעמוד הראשון של הניו יורק טיימס ב-7 באוקטובר 1995. ב-24 בנובמבר 1995, הוושינגטון טיימס דיווח: "מינונים גבוהים של ויטמין A קשורים למומים במוחם של תינוקות."

כאשר מחקר בודד זוכה לסיקור בעמוד הראשון חשוב לבחון אותו מקרוב, במיוחד כאשר מחקר מוקדם יותר גילה את החשיבות של ויטמין A במניעת מומים מולדים. למעשה, המומים לגביהם רשום שמתרחשת בהם עלייה עם מינון מוגבר של ויטמין A – שפה שסועה, חיך שסוע, הידרוצפלוס ומומי לב גדולים – הם גם מומים המתרחשים כתוצאה ממחסור בויטמין A.

במחקר ביקשו החוקרים מלמעלה מ-22,000 נשים להגיב לשאלונים על הרגלי האכילה שלהן וצריכת תוספים לפני ובמהלך ההריון. התשובות שלהן שימשו לקביעת מצב הויטמין A. כפי שדווח במאמרים, החוקרים גילו עלייה בפגמים גולגולתיים-עצביים עם מינונים מוגברים של ויטמין A. מה שהמאמרים לא דיווחו היא העובדה שהמומים בתעלה העצבית פחתו עם צריכה מוגברת של ויטמין A, ושלא נראתה מגמה עם מומים שרירים ושלדיים, אורוגניטליים או אחרים. המגמה של המתאם בין פגמים גולגולתיים-עצביים-קרסט לצריכת ויטמין A ממזון בלבד, הייתה הרבה פחות בולטת ופחות מובהקת סטטיסטית.

המחקר פגום מכמה בחינות. מצב ויטמין A הוערך באמצעות השיטות הלא מדויקות של ריקול ושאלונים, ולא נלקחו בדיקות דם כדי לקבוע את מצב ויטמין A הזמין בפועל בגוף האמהות. החוקרים גם לא בחנו מומים מולדים לפי דרגת חומרה, לכן איננו יודעים אם המומים בקרב תינוקות שנולדו לאמהות שנטלו מינונים גבוהים של ויטמין A היו חמורים או קלים בהשוואה לאמהות שנטלו מינונים נמוכים יותר.

הפגם החמור ביותר היה שהחוקרים לא הצליחו להבחין בין ייצור מלאכותי של ויטמין A בצורת רטינול המצוי בתוספי מזון ומוסף למזונות מעובדים, לעומת תרכובת ויטמיני A טבעית שמגיעה עם קו-פקטורים רבים ממזונות המכילים ויטמין A. ידוע היטב כי ויטמינים סינתטיים פחות פעילים מבחינה ביולוגית ולכן פחות יעילים לעומת ויטמינים טבעיים. זה נכון במיוחד לגבי ויטמינים מסיסי שומן כמו ויטמין A, מכיוון שאלה נוטים להיות מולקולות מורכבות יותר, בעלות מספר רב של קשרים כפולים ומגוון צורות. ויטמין A טבעי מופיע כתערובת של איזומרים שונים, אלדהידים, אסטרים, חומצות וכוהלים. חומצה רטינואית טהורה, שהינה מטבוליט של ויטמין A המשמש לטיפול באקנה במבוגרים, ידועה כגורמת למומים מולדים. כנראה שגם לרטינול טהור (נ"ע: מבודד) יש תכונות טרטוגניות בכמויות גבוהות.

חוקרים מצאו כי מומים גולגולתיים-עצביים עולים ביחס לכמות הרטינול הנצרך באמצעות תוספי מזון במהלך השליש הראשון של ההריון (אם כי המספר הכולל של המומים נותר יציב עד 15,000 IU מדי יום). מחקר על ויטמין A הצביע על כך שגורמים רבים מפריעים לספיגתו ולניצולו. מחסור בשומן בתזונה, ייצור לקוי של מלחי מרה, מצב אנזימים דל ותפקוד כבד לקוי – כולם יכולים להפריע לספיגה וניצול של ויטמין A, במיוחד כאשר הוא ניתן כתוסף בצורת רטינול ולא כמרכיב שמגיע ממזונות מלאים. ייתכן שההשפעות הטרטוגניות של תוספי ויטמין A מסחריים מחמירות בקרב נשים שהתזונה שלהן ומצבן הבריאותי הכללי גרועים. חלק מהחוקרים מאמינים שוויטמין A סינתטי מפריע לניצול נכון של ויטמין A טבעי ממזון.

רטינול טהור מתוסף למזונות מעובדים רבים כמו מרגרינה, דגני בוקר ופיצה. המחקר לא עשה הבחנה בין אותן נשים שצרכו את הויטמין A שלהן דרך מזונות מלאים מן החי לבין אלו שצרכו רטינול המוסף למרגרינה, קמח לבן ודגני בוקר – מזונות המכילים גורמים רבים אחרים שעלולים לגרום למומים מולדים. ויטמין A טבעי שנצרך דרך כבד, ביצים, חמאה, שמנת ושמן כבד בקלה, ידוע היטב כמספק מקור הגנה מצוין מפני מומים מולדים.

הבחנות בין ויטמין A סינטטי לטבעי נעדרו בסיקור התקשורתי הנרחב של מחקר זה ואף להיפך, הדיווחים בעיתונות מכילים אזהרות מרומזות לגבי נשים הרות שאוכלות כבד, מוצרי חלב, בשר וביצים, אך אף אזהרה מפני אכילת מזון מעובד כמו מרגרינה ודגני בוקר, להם מוסיפים ויטמין A סינתטי. לא היה גם סיקור תקשורתי למחקרים שלאחר מכן, שמצאו שרמות גבוהות של ויטמין A לא הגדילו את הסיכון למומים מולדים. מחקר שבוצע ברומא באיטליה, לא מצא מומים מולדים בקרב 120 תינוקות שנחשפו ליותר מ-50,000 IU של ויטמין A ביום.¹⁶ מחקר משוויץ בדק את רמות ויטמין A בדמן של נשים הרות ומצא כי מינון של 30,000 IU ליום הביא לרמות בדם שאינן מקושרות למומים מולדים.¹⁷

עבדות ויטמין A

בעוד שמדענים באמריקה יוצרים בלבול ופחד לגבי ויטמין A, תכניות לאספקת ויטמין A של ארגון הבריאות העולמי (WHO) וארגון יוניסף באפריקה ובאסיה הצליחו מאוד בהפחתת מקרי העיוורון והמוות בקרב ילדים ומבוגרים כאחד. ויטמין A יעיל יותר בהצלת חיים ובמניעת סבל מאשר חיסונים ותרופות וניתן לתת אותו בכמוסות של 2 סנט. התוכנית אינה מערערת תרבויות מסורתיות או דרכי תזונה ומיושמת בקלות בכפרים.

אבל סוג זה של הצלחה לא מסתדר עם תעשיית המזון והתרופות מכיוון שהצלחה זו מחזקת את חיי הכפר ומקטינה את שוק התרופות והמזון המעובד. תוך קבלת שבחים רבים, התחברו "התותחים הכבדים של מערכת ייצור המזון הבינלאומית" ל"שותפות ציבורית-פרטית", במטרה להצטרף לתוכנית.¹⁸ חברות קלוג, קרגיל, מונסנטו ופרוקטר אנד גמבל היו חלוצות בהוספת ויטמין A למרגרינה, לשמנים צמחיים, לקמח חיטה, לסוכר לדגני בוקר ואפילו למונוסודיום גלוטמט. בארוחת צהריים רשמית, אותה הנחתה הילרי קלינטון, הצהירו מנהלי התאגידים ומנהיגי קבוצות הסיוע השונות על מטרתם להראות "לחברות מזון מקומיות.. כיצד להוסיף ויטמין A למזונות הנצרכים על ידי אנשים בעלי הכנסה נמוכה." במילים אחרות, ויטמין A ישמש לקידום מזון מעובד לתושבי הכפר באפריקה ובאסיה במסווה של סיוע הומניטרי. אנשים בעלי הכנסה נמוכה באמריקה אוכלים מרגרינה ומזונות מעובדים אחרים, אבל אנשים בעלי הכנסה נמוכה בעולם השלישי אוכלים מזונות שגודלו ויוצרו על ידי חקלאים ובעלי מלאכה מקומיים.

כאשר אנשים סרבו לאכול מזונות מעובדים, "הרובים הכבדים" המציאו אסטרטגיה נוספת – הנדסה גנטית באורז כך שיכיל קרוטן. אלה שמקדמים את מה שמכונה 'אורז מוזהב' כפתרון לבעיית ויטמין A הם או בורים באופן מצער או מושחתים ללא בושה. אורז מוזהב שמכיל קרוטנים לא יכול לספק ויטמין A אמיתי לילדי העולם, אבל הוא יקדם את המגמה של דחיקת הוריהם אל מחוץ לחוות החקלאיות ואל תוך שכונות עוני נוראיות.

תוך כדי התהליכים של להראות "לחברות מזון מקומיות.. כיצד להוסיף ויטמין A למזונות.." ולהחדיר גנים לייצור קרוטנים לאורז, יחזקו התאגידים הבינלאומיים את אחיזתם באספקת המזון העולמית, מה שיוביל לשיבוש חיי הכפר ולמה שהסופר ההודי ונדנה שיווה מכנה "דיקטטורת מזון". אם התאגידים יצליחו, תוכניות לקידום אורז מוזהב ומזון מעובד "מועשר" יחליפו תוכניות להפצת כמוסות של ויטמין A ויגבירו את סבלם של הילדים ואת העבדות הכלכלית העולמית.

מה אנחנו במערב יכולים לעשות כדי לסכל את התוכניות המרושעות של תסבוכת המזון-תרופות במדינות פחות משגשגות משלנו? התשובה פשוטה: הפסיקו את המימון שלהם על ידי הסירוב להוציא כסף על המוצרים שלהם. ביצוע חרם על מזון מעובד, הימנעות מתרופות תעשייתיות. הדרך הטובה יותר לבריאות פיזית וכלכלית היא באמצעות מזונות המכילים ויטמין A.

ההצלחה של ויטמין A

אחת התוכניות המצליחות ביותר בהיסטוריה של מדעי התזונה היא הקמפיין העולמי להפצת כמוסות ויטמין A במינון גבוה לילדים ברחבי אפריקה ואסיה. הקמפיין העולמי, שהושק ב-1997, הוא שותפות בין יוניסף וארגון הבריאות העולמי (WHO) וכן ממשלות קנדה, בריטניה, הולנד, יפן והסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי (USAID). התוכנית זכתה להצלחה במיוחד בנפאל, שם קבוצות של נשים מקומיות הידועות כ'מתנדבות בריאות קהילתיות' עוזרות להפיץ את הקפסולות ברחבי האזורים הקשים. בשנת 2000, למעלה מ-90 אחוז מהילדים הנפאלים קיבלו את המינון השנתי של ויטמין A.

למרות שהויטמין A המופץ הוא סינטטי ולא הצורה הטבעית המופקת משמני דגים, זוהי הצורה החיה של ויטמין A (רטינול) ולא קרוטן. ילדים בני 6-12 חודשים מקבלים שתי מנות של 100,000 יחידות בשנה; ילדים מעל 12 חודשים מקבלים שתי מנות של 200,000 בשנה. לדברי ורנר שולטינק, ראש מדור התזונה במטה יוניסף בניו יורק, תמותת תינוקות וילדים יורדת בכ-23% כאשר ישנן רמות נאותות של ויטמין A. התוכנית בנפאל עולה קצת יותר מ-2 מיליון דולר בשנה, פחות מדולר אחד לילד (Reuter's 2/12/01).

המרת קרוטן לויטמין A

המצבים הרבים שמפריעים להמרה של קרוטנים במזון צמחי לויטמין A כוללים:

• גיל תינוק או ילד
• סוכרת
• תפקוד נמוך של בלוטת התריס
• צריכת שומן נמוכה
• תולעי מעיים
• שִׁלשׁוּל
• מחלת לבלב
• מחלת צליאק
• מחלת ספרו (נ"ע: מאופיינת בשלשול, רזון ואנמיה ונגרמת מספיגה לקויה של ערכים תזונתיים במעי)
  
  
  מיתוס הרעילות של ויטמין A

ההצהרה הבאה, שפורסמה באתר WebMD.com, היא דבר אופייני לתפיסה הרפואית האורתודוקסית בנוגע לויטמין A: "ויטמין A יכול להיות רעיל מאוד כאשר הוא נצרך דרך תוספי מזון במינון גבוה לפרקי זמן ארוכים ויכול להשפיע כמעט על כל חלק בגוף, כולל עיניים, עצמות, דם, עור, מערכת העצבים המרכזית, כבד ודרכי המין והשתן. התסמינים כוללים סחרחורת, בחילות, הקאות, כאבי ראש, נזקי עור, הפרעות נפשיות, ואצל נשים גם נדירות בהופעת מחזור. רעילות חמורה עלולה לגרום לעיוורון ואף להיות מסכנת חיים. בקרב ילדים יכול להתרחש נזק לכבד עם נטילת כמויות המומלצות למבוגר במשך תקופות זמן ממושכות או אצל מבוגרים הנוטלים רק פי חמישה מהכמות היומית המומלצת במשך שבע עד עשר שנים. בילדים, מנת יתר כרונית עלולה לגרום לנוזלים במוח ולתסמינים אחרים הדומים לאלה של מבוגרים. נשים הרות הנוטלות כמויות שאינן גבוהות בהרבה מהכמויות המומלצות מעלות את הסיכון למומים מולדים בילדיהן. צריכה גבוהה של ויטמין A עשויה גם להגביר את הסיכון לסרטן הקיבה ואת הסיכון לאוסטאופורוזיס ושברים בנשים".

המדריך של 'מרק' (נ"ע: Merck -ספר לימוד רפואי) מתאר רעילות של ויטמין A במונחים פחות היסטריים. הרעלת ויטמין A חריפה יכולה להתרחש בילדים לאחר נטילת מנה בודדת של ויטמין A סינטטי בטווח של 300,000 IU או מינון יומי של 60,000 IU למשך מספר שבועות. דווח על שני מתים מהרעלת ויטמין A חריפה בילדים, המתבטאת בלחץ תוך גולגולתי מוגבר ובהקאות. עם זאת, עבור הרוב המכריע, ההחלמה לאחר הפסקת הטיפול היא "ספונטנית, ללא הישארות נזק".

על פי 'מרק', לגבי מבוגרים ישנו דיווח על רעילות של ויטמין A בקרב חוקרים ארקטיים שפיתחו נמנום, עצבנות, כאבי ראש והקאות, ולאחר מכן התקלפות העור, תוך מספר שעות לאחר צריכה של כמה מיליוני יחידות של ויטמין A מכבד של דוב קוטב או כלב ים. שוב, התסמינים הללו התפוגגו עם הפסקת המזון העשיר בויטמין A. עם זאת, מלבד הדוגמה החריגה הזו, רק נטילת ויטמין A של "טבליות מגה-ויטמין המכילות ויטמין A.. כאשר הוא נלקח במשך זמן רב" גרמה לרעילות חריפה, כלומר, 100,000 IU ויטמין A סינתטי ליום שנלקח במשך חודשים רבים.

זה כמעט בלתי אפשרי לפתח רעילות מויטמין A המגיע ממזון, אלא אם כן אתם חוקרים ארקטיים. המינון הרעיל המשוער של 100,000 IU ליום יהיה כלול ב-3 כפות שמן כבד בקלה עתיר בויטמין, 6 כפות שמן כבד בקלה רגיל, שתיים וחצי מנות של 100 גרם של כבד ברווז, שלוש מנות של 100 גרם של כבד בקר, שבעה קילו חמאה או 309 חלמונים. אפילו ויטמין A סינתטי אינו רעיל כאשר הוא ניתן כמנה אחת גדולה או בכמויות קטנות על בסיס יומי. ילדים באזורים עניים בעולם מקבלים בדרך כלל שתי מנות של 100,000 יחידות של רטינול בשנה לתינוקות ושתי מנות של 200,000 יחידות לילדים מעל 12 חודשים.

הטרגדיה היא שהחשש השגוי לגבי רעילות ויטמין A הביא רופאים לייעץ לנשים הרות להימנע ממזונות המכילים ויטמין A, ולהורים להימנע ממתן שמן כבד בקלה לתינוקותיהם. עם זאת, הספרים המוקדמים בנוגע לתזונה של נשים בהריון ותינוקות המליצו על מנות נדיבות של שמן כבד בקלה, צריכה תכופה של כבד לנשים בהריון ושתי כפיות שמן כבד בקלה ליום לתינוקות בני שלושה חודשים ומעלה. רוב הבעיות הרפואיות שלנו יפתרו מהר מאוד אם האוכלוסייה תחזור לאכול כבד ותאמץ את השימוש בשמן כבד בקלה – מזונות העל הטובים ביותר שלנו.

הדברים מובנים באופן שגוי

(נ"ע: לפניכם דוגמאות לאנשי מקצוע שהגיעו למסקנות מוטעות בנוגע לויטמין A ולא ציטוטים שמהווים מידע נכון)

• "ניתן למצוא ויטמין A בשמני כבד דגים, כבדי בעלי חיים ופירות וירקות ירוקים וצהובים." – מרשם לריפוי תזונתי מאת ד"ר ג'יימס פ. באלך ופיליס א.באלך (עם זאת, הם כללו את האזהרה הבאה בסוף הסעיף שלהם על ויטמין A: "חולי סוכרת צריכים להימנע מבטא-קרוטן כמו אנשים עם תת פעילות של בלוטת התריס, מכיוון שהם לא יכולים להמיר בטא-קרוטן לויטמין A.")

• "שמן כבד בקלה היה נלקח בשגרה כמקור לויטמין A, אבל מומחים רבים מאמינים שנטילת השמן היא דבר מיושן. אנחנו יכולים להשיג ויטמין A רק ישירות מבשר של בעלי חיים כאשר הכבד הוא המקור העשיר ביותר. פירות וירקות כתומים בהירים וירקות עלים כהים מכילים בטא-קרוטן שגופנו ממיר לויטמין A… לפני הימים של משאיות קירור והפצה המונית של תוצרת, מחסור בויטמין A היה בעיה עצומה. …אבל כיום לרוב האנשים יש גישה למגוון רחב של תוצרת כל השנה. יתרה מכך, תוספי בטא קרוטן גם כן זמינים באופן נרחב." מאמר באתר WebMD.com מאת ד"ר קארן קאלן.

• "ויטמין A נמצא בתוצרת מן החי ובטא-קרוטן, תרכובת מסוג ויטמין A. הוא נמצא בפיגמנטים הצהובים של ירקות. ..אם אין בו צורך הוא נשאר כבטא-קרוטן; במידת הצורך, הוא הופך לויטמין A. ..תוספי ויטמין A אינם נחוצים." מתוך 'שיפור הפוריות באופן טבעי' מאת ניקי ווסון.

• "ויטמין A נמצא בצורה של בטא-קרוטן בירקות עליים ירוקים, גזר, בטטה, דלעת חורף וקנטלופה בכמויות נאותות כדי לספק את צרכיו היומיומיים של הילד." מתוך 'דל-שומן לילדים' מאת ד"ר צ'ארלס ר.אטווד.

• "הרעילות של ויטמין A תלויה בצורתו. רק רטינול ושאר הזנים המצויים במזון מן החי מסוגלים לגרום לנזק רב. נראה כי קרוטנואידים, המקורות הצמחיים של ויטמין A, אינם רעילים גם כאשר צורכים כמויות גדולות במיוחד". ספר התזונה של אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו מאת ד"ר פול סולטמן, ג'ואל גורין ואיירה מוטנר.

• "הקרוטנים …הם המקור העיקרי לויטמין A." כימיה בסיסית של מזון מאת ד"ר פרנק אי לי, "ירקות ופירות בצבע עמוק של צהוב,כתום/אדום וירוקים כהים …עשירים בויטמין A." המדריך להישרדות סרטן השד מאת ד"ר ג'ון לינק.

• "ויטמין A שנלקח בהתלהבות רבה מדי עלול להיות רעיל, מכיוון שהוא מאוחסן בכבד. בטא-קרוטן, לעומת זאת, אינו הופך לויטמין A אלא אם כן הגוף דורש זאת, ואי אפשר לסבול מרמות רעילות שלו". ספר התשובות לאנדומטריוזיס מאת נילס ה.לאורסן וקונסטנס דה-סוואן.

ויטמין A – רכיב תזונה פלאי

• תוספת ויטמין A אצל ילדים באסיה ואפריקה הייתה יעילה ביותר בהפחתת שיעורי הזיהום, שלשולים, אנמיה ועיוורון (רויטר'ס 2/12/01). ילדים אפריקאים ואסייתים המקבלים תוספי ויטמין A גדלים מהר יותר, בעלי ערכי המוגלובין טובים יותר ומתים בתדירות של 30-60 אחוז פחות מבני גילם שאינם נוטלים תוסף.
  (J Nutr Jan 1989 119(1):96-100).

• תוספת ויטמין A יכולה להפחית את שכיחות המלריה. אצל ילדים בפפואה גינאה החדשה שקיבלו מינונים גבוהים של ויטמין A הייתה שכיחות נמוכה ב-30 אחוזים של מלריה לעומת אלה שקיבלו פלצבו.
  (The Lancet, 1999, 354:203-9).

• ויטמין A ממלא תפקיד ויסות חיוני במערכת החיסון. מחסור בויטמין A מוביל לאובדן של תאי ריסנית בריאה, קו ראשון חשוב בהגנה מפני פתוגנים. ויטמין A מקדם הפרשת רירית ויצירת מיקרווילי על ידי הרירית, כולל רירית מערכת העיכול. ויטמין A מסדיר את ייצור תאי T ואפופטוזיס (מוות תאי מתוכנת).
  (Nutrition Reviews 1998;56:S38-S48).

• העברת HIV קשורה בקורלציה הדוקה לרמות של ויטמין A אצל אמהות. מחקר במלאווי, אפריקה, מצא כי לאמהות עם הרמות הגבוהות ביותר של ויטמין A יש שיעור העברת HIV של 7.2% בלבד.
  (סיליה פרבר, "A Timely Fire Storm", www.ironminds.com).

• טיפול במגה-מינונים של ויטמין A ( מינון של 100,000 IU ליום) הביא לשיעור ריפוי של 92% מנורגיה (דימום וסתי מוגזם) בבית החולים הכללי של יוהנסבורג בדרום אפריקה.
  (S Afr Med J 1977).

• מחסור בויטמין A מפריע לתפקוד מיטבי של ההיפוקמפוס, המיקום העיקרי של הלמידה. מדענים במכון סאלק למחקרים ביולוגיים בסן דייגו, קליפורניה, מצאו כי הסרת ויטמין A מתזונה של עכברים הפחיתה שינויים כימיים במוח הנחשבים לסמני ההיכר של למידה וזיכרון.
  (Proc Natl Acad Sci, 25 בספטמבר 2001 98(20) ):11714-9).

• ויטמין A טבעי מסייע בחיבור מחדש של קולטני רטינואידים קריטיים לראייה, תפיסה חושית, עיבוד שפה ויכולת ריכוז אצל ילדים אוטיסטים. שימוש בשמן כבד בקלה עוזר לילדים להתאושש מאוטיזם עקב חיסון DPT. רעלן השעלת מפריע לקולטני רטינואיד במוח.
  (Med Hypothesis, Jun 2000 54(6):979-83).

• ויטמין A יכול להועיל בטיפול בפסוריאזיס. חוקרים מצאו שלחולים הסובלים מפסוריאזיס חמור היו רמות נמוכות בדם של ויטמין A.
  (Acta Derm Venereol Jul 1994 74(4):298-301).

• בקרב נפגעי שבץ מוחי, אלו עם רמות גבוהות של ויטמין A נוטים יותר להחלים ללא נזק.
  (The Lancet, 25 במרץ, 1998, עמ' 47-50).

• ויטמין A מגן מפני סרטן ריאות ושלפוחית ​​השתן בגברים.
  (Alt Cancer Inst Monogr Dec 1985 69:137-42).
  14 מתוך 20 חולים עם סרטן הערמונית השיגו הפוגה מוחלטת וחמישה השיגו הפוגה חלקית באמצעות ויטמין A כחלק מטיפול טבעי בסרטן בגרמניה.
  (Drugs Exp Clin Res 2000;26(65-6):249-52).

• ויטמין A שימש בהצלחה את ד"ר ל.ג'.א.לוורנטל בהתמודדות עם כיבים טרופיים באוגנדה.
  (S Afr Med J 24 Dec 1983 64(27):1064-7).

• ויטמין A שימש בהצלחה גם לטיפול בבעיית עור הנקראת מחלת קירל.
  (Cutis Dec 1982 30(6):753-5, 759).
  קשישים הצורכים מספיק ויטמין A נוטים פחות לכיבים ברגליים.
  (Veris Newsletter Dec 1999;15(4):5).

• מחסור כרוני בויטמין A גורם לניוון מבני של האוזן. ירידה בתפקוד השמיעה בבני אדם קשורה לרמות נמוכות של ויטמין A.
  (Arch Otorhinolaryngol 1982;234(2):167-73).

• ויטמין A מעכב את ההשפעות של חומצה פיטית ומגביר את ספיגת הברזל מחיטה מלאה.
  (Arch Latinoam Nutr Sep 2000;50(3):243-8).
  תוספת ויטמין A מגבירה את ספיגת הברזל והחומצה הפולית בנשים בבנגלדש.
  (Am J Clin Nutr Jul 2001;74(1):108-15).

• שימוש בתוספי ויטמין A מפחית את הסיכון לקטרקט.
  (Am J Ophthalmol Jul 2001;132(1):19-26).
  
  

מקורות לויטמין A

להלן רמות משוערות של ויטמין A במזונות נפוצים, ב-IUs (יחידות בינלאומיות) ל-100 גרם:

• שמן כבד בקלה עתיר ויטמין 230,000
• שמן כבד בקלה רגיל 100,000
• כבד ברווז 40,000
• כבד בקר 35,000
• כבד אווז 31,000
• נקניקיית בשר כבד (חזיר) 28,000
• כבד טלה 25,000

יש לציין כי כמויות אלו יכולות להשתנות בהתאם לאופן האכלת החיות. ווסטון פרייס הצביע על הבדלים עצומים בתכולת ויטמין A בחמאה בהתאם לעונות השנה. בנוסף, ספיגת ויטמין A משתנה בהתאם לסוג המזון. מחקרים שנעשו במהלך שנות ה-40 מצביעים על כך שויטמין A נספג בקלות רבה יותר כשהוא מצרך דרך חמאה מאשר ממזונות אחרים.

הכמות היומית המומלצת בארה"ב של ויטמין A היא כיום 5,000 IU ליום (ואולי תורד ל-2500 IU ליום). מעבודתו של ווסטון פרייס, ניתן לשער שהכמות בתזונה מסורתית הייתה כ-50,000 IU ליום. כמות זו ניתן להשיג בתזונה המודרנית על ידי צריכת כמויות נדיבות של חלב מלא, שמנת, חמאה וביצים מחיות מרעה; כבד בקר או ברווז מספר פעמים בשבוע; ו-1 כף שמן כבד בקלה רגיל או 1/2 כף שמן כבד בקלה עתיר ויטמין A ליום.

האם קרוטן הוא בטוח?

האם קרוטנים הם בטוחים לצריכה במינונים גדולים, כפי שנטען? התלות בקרוטנים עבור ויטמין A דורשת מאגרים גדולים של אנזימים כדי לבצע את ההמרה. בספרם המרתק שנקרא Nutrition and Evolution (נ"ע: תזונה ואבולוציה), מייקל קרופורד ודיוויד מארש מציינים בנוגע לבעלי חיים ש"במידה וניתן להאציל תפקיד כלשהו על אורגניזם אחר, זה משאיר את שטח הדיסק פנוי לביצוע תפקיד חדש או לביצוע תפקיד ישן טוב יותר". חתול אינו מסנתז ויטמין A מקרוטן. "אם הם היו צריכים לסנתז ויטמין A …זה היה תופס כמות משמעותית משטח הדיסק שלהם." חתולים מקבלים ויטמין A מהטרף. היכולת שלהם לסנתז ויטמין A מקרוטן פוגעת בתפקודים אחרים, כמו ראיית לילה ומהירות תנועה. בעוד שהאורתודוקסיה הרפואית טוענת שאין חיסרון בצריכת כמויות גדולות של קרוטנים, ייתכן שהתלות בקרוטנים עבור ויטמין A, גם אצל מי שהם ממירים טובים, פוגעת בתפקודים ביוכימיים אחרים באופן שקט.

מה שמכונה 'תוספי בטא-קרוטן שאינם רעילים', מכילים צורה סינתטית של קרוטן, כאשר רק אחד מתוך 50 או 60 קרוטנים מצויים בתזונה הטיפוסית. הפעילות הביולוגית של בטא-קרוטן סינטטי נמוכה בהרבה מזו של הקומפלקסים הטבעיים של קרוטנים ולמעשה עלולה להוות גורם לחץ ​​למערכת החיסון. במחקרים על בני אדם וחולדות שקיבלו בטא-קרוטן סינתטי מצאו עלייה בתאי דם לבנים. בניסויי סרטן, בטא-קרוטן סינתטי לא נמצא כבעל השפעה מגנה. למעשה, במחקר אחד, לחולים שקיבלו בטא-קרוטן סינתטי היו תוצאות גרועות יותר מקבוצת הביקורת.
(NEJM אפריל 1994 330:(15);891-895).

רפרנסים:

1. Price, Weston A. Nutrition and Physical Degeneration. Price-Pottenger Nutrition Foundation, San Diego, CA, p 280.
2. The history outlined here has been expertly compiled by G Wolf. “A History of Vitamin A and Retinoids.” The FASEB Journal, July 1996, 10:1102-1107.
3. Gerson, M., MD. A Cancer Therapy: Results of Fifty Cases. Totality Books, Del Mar, CA, 1958.
4. Griffin, G. E. World Without Cancer. American Media, Westlake Village, CA, 1974, pp 462-3.
5. Solomons, N. W. and J. Bulus. “Plant sources of provitamin A and human nutriture.” Nutrition Review, Springer Verlag New York, Inc, July 1993, 51:1992-4.
6. Jennings, I. W. Vitamins in Endocrine Metabolism. Charles C. Thomas Publisher, Springfield, Illinois.
7. Dunne, L. J. Nutrition Almanac, Third Edition, McGraw-Hill Publishing Company, 1990.
8. Jennings, Op Cit.
9. Price, Op Cit.
10. Solomons, Op Cit.
11. Personal Communication, Ruth Rosevear
12. Protein calories should comprise about 15 percent of the diet. Fat calories in children’s diets should be greater than 40 percent of total calories.
13. Angler, Natalie. “Vitamins Win Support as Potent Agents of Health,” New York Times, March 10, 1992.
14. Brown, David. “It’s Cheap and Effective, With Wonders Still Being (Re)discovered.” The Washington Post, November 7,1994.
15. Rothman, K. J. and others. “Teratogenicity of high vitamin A intake.” New England Journal of Medicine. November 23, 1995 333(21):1414-5.
16. Mastroiacovo, P. and others. “High vitamin A intake in early pregnancy and major malformations: a multicenter prospective controlled study.” Teratology. January 1999 59(1):1-2.
17. Wiegand, U. W. and others. “Safety of vitamin A: recent results.” International Journal of Vitamin and Nutrition Research. 1998, 68(6):411-6.
18. Mann, J. “Saving Young Lives With a 2-Cent Capsule.” The Washington Post, March 17, 1999.

This a