המאמר שלפניכם עלה באתר של אוניברסיטת דיוויס קליפורניה. לפני שאתם קוראים אני רוצה לציין שיש אנשי מקצוע הטוענים לאחוז אף נמוך יותר של פליטות ממשק בעלי החיים, אך הדגש כאן הוא בנוגע להבנה שהמספרים הגבוהים יותר שאנו בדרך כלל שומעים הם מספרים שהינם תוצאה של חישובים מניפוליטיביים ורחוקים מלתאר את המציאות. שימו לב גם למספר שציינה כותבת המאמר בנוגע לפליטות של ענף בעלי החיים – 14.5 – וכולל בתוכו דברים שאינם רלוונטים לחקלאות בת-קיימא על כל המשתמע ממנה. שימו לב שהיא לא מפרטת כיצד הגיעו למספר הזה. בנוסף, למרות האומץ והכנות של אנשי המקצוע כאן שטוענים שהפתרון לשינויי האקלים הוא חקלאות בת-קיימא ושהמספרים של פליטות ענף בעלי החיים הם נמוך ממה שאנו חושבים – אני רוצה להעלות את האפשרות שאולי למעשה לא ממש קיים משבר אקלים ושהאמונה שקיים כזה היא עצמה תולדה של מניפולציות על נתונים. רק מציעה. המאמר הזה לא נועד לקבוע את קיומו או אי-קיומו של משבר אקלים, אלא להראות לכם שקיימים אנשי מקצוע שמעזים לומר את המספרים האמיתיים ולהציע אפשרויות לפתרונות (לבעיה שאולי לא קיימת) שלא כוללים בחירה בתזונה מזיקה ומסוכנת כמו טבעונות. תהנו מהקריאה.
הפיכת הבקר ליותר בר-קיימא
מאת: איימי קווינטון 27 ביוני 2019
בתוך אוניברסיטת דיוויס קליפורניה, ראשה וצווארה של פרה מגזע הולשטיין מוגבלים בתוך תא גדול מפלסטיק שקוף הדומה לאינקובטור. בזמן שצינורות ענק גבוהים שואבים אוויר פנימה ודוחפים אוויר החוצה, הפרה עומדת בשלווה ואוכלת את האוכל שלה. מכשור הנמצא במבנה סמוך פולט דברים.
זו הדרך בה מודד פרנק מיטלוהנר גזים שמגיעים מקיבה של פרות ובסופו של דבר תורמים להתחממות כדור הארץ. כימות הפליטות הללו הוא המפתח להפחתתן. מיתלוהנר הוא אחד מכמה חוקרים מאוניברסיטת דיוויס קליפורניה החוקרים דרכים כלכליות להפוך את ייצור המזון מהחי לבר-קיימא מבחינה סביבתית ברחבי העולם.
בקר הוא המקור החקלאי מספר אחת של גזי חממה ברחבי העולם. בכל שנה, פרה בודדת תגהק כ-220 פאונד (99.7 קילוגרם) של מתאן. אורך החיים של מתאן הוא קצר יותר משל פחמן דו חמצני אך חזק פי 28 בחימום האטמוספירה, אומר מיטלוהנר, פרופסור ומומחה לאיכות אוויר במחלקה למדעי בעלי החיים.
עם ההשפעות המתגברות של שינויי האקלים, העובדה הזו מובילה לתומכים שקוראים לציבור לאכול פחות בשר בקר. הם טוענים שזוהי תזונה לא בת-קיימא בעולם עם אוכלוסיה שצפויה להגיע לכמעט 10 מיליארד עד 2050.
מיטלוהנר מערער בגלוי על תפיסה זו. הוא כתב לאחרונה במאמר הפרשנות שלו לכתב העת The Conversation כי "ויתור על בשר אינו תרופת פלא סביבתית כמו שרבים היו רוצים להאמין".
פרות ומעלי גירה אחרים מהווים רק 4 אחוז מכלל גזי החממה המיוצרים בארצות הברית, ובקר המיוצר לבשר מהווה רק 2 אחוז מהפליטות הישירות, הוא מסביר.
רבייה, גנטיקה ותזונה טובים יותר, הגדילו את היעילות של ייצור בעלי חיים בארה"ב. בשנות ה-70 נדרשו 140 מיליון ראשי בקר כדי לעמוד בביקוש. כעת, נדרשים רק 90 מיליון ראשים. במקביל, אותם 90 מיליון ראשי בקר מייצרים יותר בשר.
"אנחנו היום מאכילים יותר אנשים באמצעות פחות בקר", אומר מיטלוהנר.
הבעיה הגלובלית
הקטנת טביעת הפחמן של בעלי חיים ברחבי העולם הוא אתגר גדול. בעלי חיים אחראים ל-14.5 אחוז מגזי החממה העולמיים.
בהודו, למשל, יש את אוכלוסיית הבקר הגדולה בעולם, אך צריכת הבקר הנמוכה ביותר מכל מדינה. כתוצאה מכך, הפרות חיות זמן רב יותר ופולטות יותר מתאן במהלך חייהן. בנוסף, פרות באזורים טרופיים מייצרות פחות חלב ובשר, ולכן לוקח להן יותר זמן להגיע לשוק.
"אם יש לך מאות מיליוני ראשי בקר במטרה להשיג כמות מועטה של מוצר, זה מגיע עם טביעת רגל סביבתית גבוהה", אומר מיטלוהנר.
לחוקרים מאוניברסיטת דיוויס קליפורניה יש פרויקטים בווייטנאם, אתיופיה ובבורקינה פאסו, במטרה להגביר את תפוקת בעלי החיים באמצעות תזונה טובה יותר. דב זה עשוי להיות קריטי בעתיד מכיוון שהביקוש לבשר עולה במדינות מתפתחות.
"אנו מצפים שעד 2050 תהיה עלייה של 300 אחוז בביקוש לבשר בקר באסיה", אמר ארמיאס קבראב, פרופסור למדעי בעלי החיים ומנהל מרכז המזון העולמי של אוניברסיטת דיוויס קליפורניה.
דיאטה חדשה
קבראב, מיטלוהנר ומדענים אחרים מאוניברסיטת דיוויס קליפורניה, מחפשים דרכים להפוך פרות ליותר ברות-קיימא ופחות פולטות גזים. אחת הדרכים לעשות זאת היא להפוך את הדיאטה עתירת הסיבים שלהן לקלה יותר לעיכול, ולכן מדענים פונים לעתים קרובות לתוספי מזון למטרה זו. זה נשמע פשוט, אבל מציאת תוסף זול ומזין התגלתה כקשה.
עם זאת, קבראב הצליח למצוא תוסף כזה על ידי האכלת בקר לייצור חלב בצמח רחוק מתפריטן הטיפוסי: אצות.
"עשינו ניסוי אחד והראינו שיש ירידה של עד 60% בפליטת מתאן על ידי שימוש ב-1% מאצות הים בתזונה", אמר קבראב. "זו התפתחות מאוד מפתיעה ומבטיחה".
בנוסף להפחתת תפוקת המתאן, האצות לא פוגעות בטעם של חלב הפרות. כעת הוא בודק את הדיאטה הזו על בקר לייצור בשר. זה עשוי להיות פתרון זול יחסית להפחתת פליטות.
לסוג זה של אצות ים אדומות, הנקרא Asparagopsis taxiformis, יש חסרון אחד גדול: הסיכוי שמסיק פראי יספק מספיק אספקה לאימוץ רחב הוא לא סביר. מדענים אחרים מחפשים דרכים לגדל אותו בקנה מידה גדול וקבראב ממשיך לקוות לכך שתוספי מזון יהיו בעלי ההבטחה הגדולה ביותר.
"אני מאמין שיהיה לנו שניים או שלושה פתרונות טובים שיפחיתו את הפליטות בצורה די משמעותית", אומר קבראב. "אני יכול לראות את זה קורה בשנים הקרובות".
פרות כחלק מפתרון שינויי האקלים
מלבד פליטת גזי חממה, ביקורת נפוצה נוספת בנוגע לייצור בשר בקר היא שהפרות תופסות כמעט מחצית מהאדמה בארצות הברית. רעיית יתר באדמות אלו עלולה לפגוע בבריאות הקרקע ובמגוון הביולוגי. עם זאת, חוקרים טוענים שבניהול נכון, פרות עוזרות לשקם קרקעות בריאות, לשמר מינים רגישים ולשפר את התפקוד האקולוגי הכולל. ניהול נכון של רעיית בקר יכול אפילו לסייע בהפחתת שינויי האקלים.
בחוות ואן ולק ממזרח לסקרמנטו ליד רנצ'ו מורייטה, ג'רי ספנסר מנהל כ-2,500 ראשי בקר. גשם טוב של החורף השנה הותיר להם חגיגה של שטחי מרעה ירוקים. ספנסר מקדיש תשומת לב רבה לעשבים, מוודא שלבעלי החיים יש מספיק מה לאכול אך גם שלא ירעו יתר על המידה. הוא שומר על קיומם של מגוון עשבים מקומיים כדי לשמור על בריאות הפרות והוא מבצע רעייה מעגלית של העדר בין שטחי מרעה שונים כדי לתת לצמחים מנוחה מהמרעה והזדמנות להתאושש.
"כדאי להשאיר כמה שיותר עשב כדי לאפשר חדירת מים וקיומן של מערכות שורשים בריאות", אומר ספנסר.
שמירה על מערכות שורשים בריאות לא רק טובה רק לצמחים, ככל שהשורשים ארוכים וצפופים יותר כך הם יכולים להחזיק יותר פחמן אטמוספרי באדמה.
"אחד הדברים הטובים והפשוטים ביותר שאנו יכולים לעשות בשטחי מרעה כדי לסייע בהפחתת שינויי האקלים הוא לשמר את המערכות האקולוגיות של השטחים ולשמור את הפחמן שכבר מאוחסן בקרקע בבטחה שם", אמר קן טייט, מומחה להרחבת פרשת המים מאוניברסיטת דיוויס. לדבריו, קליפורניה נמצאת בסיכון מיוחד ששטחי מרעה יוסבו למגורים ולפיתוחים אחרים.
לחקלאים יש תמריץ כספי מועט מכדי לתת לעדרים שלהם לרעות יתר על המידה או לתת לפרסות העדר שלהם לדחוס ולפגוע בקרקעות. ספנסר מסביר שאם מצב האדמה מתדרדר, כך גם בריאות הבקר.
"קיימות היא שמירה על הכל באופן בר-קיימא, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה ביולוגית", אומר ספנסר. "חקלאים לא ממשיכים להתקיים אם אחד מהם באמת יוצא מאיזון."
בעוד ששיטות מרעה ברות קיימא לא ימנעו את המתאן המיוצר על ידי הפרות, הן יכולות להקטין אותו. על פי Project Drawdown, פתרון זה יכול לסייע באחזקת 16 ג'יגה טון (17.6 מיליארד טון) של פחמן דו חמצני עד 2050.
"רעייה נכונה מקיימת שטחי מרעה התומכים בקהילות בעלי החיים, בייצור המזון ובסביבה בריאה", אומר טייט.
תנועת ללא-בשר
שיקולים סביבתיים עשויים להשפיע על בחירות תזונה של אנשים, אבל החלטות אלה מבוססות גם על אמונות ומסורות דתיות ותרבותיות, כמו גם על טעמים אישיים. במדינות בעלות הכנסה נמוכה, לא תמיד קיימת ברירה (נ"ע: כלומר שחייבים להסתמך על מזון מהחי). זו הסיבה שטיט ומיטלוהנר מאמינים שהתנועה שמקדמת תזונה ללא בשר מוגבלת ביכולותיה.
"לעולם לא יוכל להתקיים מצב שבו חלק משמעותי מהתזונה שלנו יוסר", אומר מיטלוהנר. "התפקיד שלי הוא לא לשפוט אנשים על הרגלי האכילה שלהם. התפקיד שלי הוא לבחון איך אנחנו יכולים לייצר מוצרים מן החי תוך מזעור ההשפעות הסביבתיות הקיימות".