קווין – טבעוני לשעבר עם טרשת נפוצה שהפך קרניבור

תמלול ותרגום (מקוצר מעט) לראיון ביוטיוב שעלה בתאריך 14/7/2021 בערוץ Stephen Thomas BSc (STEM).

מראיין: מה גרם לך לשקול את המעבר לתזונה קרניבורית?
קווין: אני אובחנתי בטרשת נפוצה (MS) בירח הדבש שלנו בנורווגיה במאי 2011, מאז אני מתמודד עם רמות משתנות של קשיים בתפקוד. ניסיתי כל מיני גישות תזונה, ניסיתי כל מיני דברים משוגעים, הייתי אפילו טבעוני במשך שמונה שנים. בשנה האחרונה התחלתי להוסיף בשר לתפריט שלי.
אח שלי הוא על תזונת קיטו עוד לפני שקיטו היה נחשב דבר מגניב והוא תמיד היה אומר לי שיש הרבה אנשים עם מחלות אוטואימוניות שחוו תוצאות טובות עם התזונה הקיטוגנית. אני הייתי על הרכבת הטבעונית באותו הזמן, אז בטיפשותי הייתי עונה לו שאני כבר אסתדר עם הדרך הטבעונית שלי.
בשנה שעברה הלכתי לשהות אצל המשפחה אחרי שחוויתי התרסקות בעקבות הפנדמיה ובאזור של ההורים שלי יש הרבה חקלאים טובים. אבא שלי קנה רבע פרה ואכלתי הרבה בשר. במקביל כמובן הכנתי לי הרבה מרקי שעועית שחורה וכל הדברים בסגנון הזה כי עדיין ראיתי עצמי כקרוב לטבעונות.
כשעברתי לאריזונה בשביל לפתח את הקריירה שלי הייתי על תזונה שהיא שילוב בין קיטו לקרניבורי. הייתי אוכל כל יום סטייק וסלט ענק. החלטתי לבצע צום יבש (ללא מים) של ארבעה ימים. כאשר שברתי את הצום בהדרגה, במשך עוד ארבעה ימים, התחלתי עם צריכה של ציר עצמות ואלקטרוליטים ומשם פשוט נשארתי קרניבורי.
באותו הזמן אחי היה קרניבור כבר עשרה חודשים והוא היה השפעה משמעותית בשבילי. הרגשתי טוב יותר כשהייתי על קיטו ועכשיו שסיימון היה על קרניבורי – אם כבר בפנים אז עד הסוף לא?

מראיין: מה היו התסמינים שחווית ושניסית להשיג בהם הקלה? איך התזונה הקרניבורית השפיעה מהבחינה הזו ואיך התזונה הישנה (הטבעונית) השפיעה? אני מניח שלא טוב הרי הפכת קרניבורי.
קווין: התחלתי את הטבעונות עם אשתי אז, היום אנחנו פרודים כבר כמה שנים. אשתי עשתה מחקר וגילתה אנשים שחוו שיפור במצבם והקלה בסימפטומים בעקבות המעבר לטבעונות. העניין היה לאכול מזון מלא ולא ג'אנק מעובד, כמובן שאתה תחווה איזשהן הטבות במצב בעקבות כך אבל זה היה כל כך כבד בפחמימות שהמצב במהלך השנים פשוט החמיר והחמיר.
היה לי ערפול מוחי כבד, היו לי בעיות זיכרון והייתי שוכח מה אני עושה בעודי עושה את הדברים, כשהייתי מדבר עם אשתי הייתי אומר דברים ואז פשוט מתנתק ואז הולך באמצע השיחה. לא הייתי לי יכולת להקדיש תשומת לב, התקשיתי לזכור, החדות המנטלית שלי הייתה מאוד מעורערת, כל החשיבה ההגיונית שלי לא הייתה שם בכלל.
הייתי חלש בצד השמאלי שלי בגלל ההתקפים האיסכמים שלי (התקפים דמויי שבץ קל), זה היה כבר ב 2011, כשאיבחנו אותי, גם היד והרגל באותו הצד היו רדומות. אני שמאלי אבל הייתי צריך ללמוד לכתוב עם ידי הימנית. במשך שנים לא יכולתי להרגיש או לשלוט בידי השמאלית, הייתי צריך ללמוד מחדש איך להשתמש בה. היו הרבה סימפטומים.

מראיין: עכשיו שאתה כבר קרניבור כמה זמן, האם הצלחת לפתור איזשהו מהסימפטומים?
קווין: כן. בסוף מאי האחרון, כאשר שברתי את הצום של ארבעת הימים והפכתי קרניבור, האנרגיה שלי, עייפת החום שחוויתי, כאשר היה מאוד חם בחוץ הרגליים שלי היו הופכות רפויות ופשוט מפסיקות לתפקד, הייתי צריך להיעזר בקורקינט חשמלי וגם הלכתי כל הזמן עם מקל. מאז (התזונה הקרניבורית) אני מסוגל לצעוד פה בשכונה כמה פעמים ביום ואפילו אם חם מאוד בחוץ, אני מצליח לשמור על הספורט היומי שלי. אני מתעורר היום בטבעיות, אני בדרך כלל קם בארבע וחצי בבוקר והייתי צריך לעשות על זה עבודה אבל והיום אני מתעורר באופן טבעי כמה דקות לפני השעון, העיניים שלי נפקחות, אני מתיישב במיטה ואני פשוט מוכן לפעולה, אני לא צריך להילחם בשעון המעורר כל הזמן. שיווי המשקל שלי טוב יותר, אני אפילו יכול לעמוד על רגלי השמאלית, משהו שלא יכולתי לעשות מעל לעשור. התכופפתי כדי להרים משהו ופתאום שמתי לב שכל המשקל שלי על רגל שמאל ושאני לא מתנדנד בניסיון לשמור על שיווי המשקל. הרמתי את רגל שמאל מהרצפה והתחלתי לספור כדי לבחון את שיווי המשקל שלי, הצלחתי להחזיק כמעט חצי דקה. כשאני צועד אני כבר לא נראה כאילו שאני שיכור או משהו כזה. במשך שנים, אפילו בימים טובים שלא הייתי ממש חייב את המקל, עדיין הייתי מחזיק אותו כי זה היה משמש סוג של הסבר להליכה העקומה שלי.

מראיין: במפגש שראיתי אותך מדבר בו, אתה דיברת על נקודת המבט של הרפואה בנושא ומעניין אותי לשמוע על זה. אנשים שפונים אליי מספרים לי שנאמר להם שאין שום פתרון למצב שלהם ושזו מחלה כרונית שרק הולכת ומחמירה. איך הייתה החוויה שלך מהבחינה הזו?
קווין: כאשר קיבלתי את האבחון שלי במאי 2011, אני זוכרת היטב את היום הזה, הרופאים אמרו לי: "יש לנו חדשות טובות וחדשות רעות. החדשות הטובות הן שאתה לא הולך למות מטרשת נפוצה, החדשות הרעות הן שאתה תמות עם טרשת נפוצה."
אשתי שאלה אותם "אין שום דבר שאפשר לעשות? תזונה? התעמלות? תוספים? משהו?"
והם אמרו: "אין שום דבר שאפשר לעשות. לכו הביתה ותהיי שם בשבילו כי הוא עומד להזדקק להרבה עזרה."
וזה היה הכל. וככה אשתי התחילה את המחקר שלה באינטרנט שבעקבותיו עלינו על רכבת הטבעונות.

מראיין: אז בעצם חווית איזשהו שיפור בטבעונות וזה פשוט חלף?
קווין: ממקום של להיות ממש בתחתית הגעתי לפה בערך (מסמן עם היד עקומה כלפי מעלה) ואז הייתה התיישרות כזו (מסמן ביד ישרה מאוזנת) ואז התחילו תנודות מעלה ומטה (מסמן גלים עם היד) תוך כדי ירידה, מעולם לא היה ממש שיפור. לפעמים גם הייתה נסיגה לתקופות מאוד ממושכות.
מראיין: ואיך זה נראה בתזונה הקרניבורית? תוכל להדגים גם כן עם היד?
קווין: עם התזונה הקרניבורית בתוך שבוע וחצי חוויתי שיפור עד לפה בערך (מסמן עם היד עקומה חדה למעלה) ואז המשכתי בצורה כזו (מסמן גלים עם היד בתנועה מתקדמת כלפי מעלה). עדיין היו ימים טובים יותר או פחות אבל אני ממשיך כל הזמן להתקדם מאז (הקרניבורי).
שבוע שעבר טסתי לטקסס לנסיעת עסקים, להיות על מטוס זה לא משהו שיכולתי לעשות לבדי מאז האבחון שלי ב 2011. הפעם הייתי מסוגל לטוס לבדי מבלי להזדקק למלווה שיביא לי כיסא או יוליך אותי למטוס או יוודא שאני מסתדר והכל. הייתי מסוגל לעמוד ולתת נאום, זה היה בסן אנטוניו, באותו הלילה טסתי לאוסטין בטקסס ויום למחרת היה לי יום מלא של מצגות באוסטין. וכן, בסוף הרגשתי חולשת רגליים, הרגשתי עייפות, זה לא שהיה איזה לחש קסמים שריפא את הכל אבל אם ה'אני' של היום היה אומר ל'אני' של שנת 2011 מה אני עומד לחוות, ה'אני' של שנת 2011 היה מקלל אותי על הבדיחה האכזרית הזו (מתייחס למסלול שעבר עד עכשיו).

מראיין: המצב עכשיו נראה טוב יותר לא? ראיתי שאתה מתאמן עם משקולת יד, האם זה משהו שחשבת שתוכל לעשות אי פעם?
קווין: אני עושה אימון גופני על בסיס כמעט יומיומי. לפני התזונה הקרניבורית הייתי מתאמן אולי פעמיים-שלוש בשבוע, הייתי מתעורר ומסוגל לבצע איזושהי צורה של התעמלות. מאז התזונה הקרניבורית תרגול חגורת הכתפיים שלי השתפר, שכיבות השמיכה השתפרו, עליתי במשקל של משקולות הידיים, אני עובד עם כדור-יד במשקל 50 פאונד (מעל 22 קילו) בזמן שאני מבצע סקוואט על רגל אחת. זה כדי לחזק את הרגליים, כי איבדתי כל כך הרבה מסת שריר בעשור האחרון.
מראיין: האם אתה חווה עלייה במסת השריר?
קווין: כן, ואני גם שוקל עכשיו 160 פאונד (מעל 72 קילו). וכדי שזה יהיה מובן, אני בגובה מעל מטר תשעים, ניסיתי מאוד להצליח להגיע למשקל של 160 פאונד ולשמור על זה. המטרה שלי היא להגיע ל 185-190 פאונד, אני מאוד גבוה. הייתי תקוע על משקל 149-155 פאונד במשך שנים ורק לפני שבוע הצלחתי להגיע ליעד ובינתיים אני שומר עליו כבר שבוע.
מראיין: זה נפלא ומעורר השראה. האם יש לך מחשבות אחרונות שתרצה להוסיף? מסר שתרצה להעביר? אולי לאלה החולים בטרשת נפוצה ולא מאמינים שהם יכולים לחוות שינוי?
קווין: אם אתם חווים בלגן.. אם אתם כמוני אז בטח ניסיתם מלא דברים, יש דברים שניסיתי שאני אפילו נבוך מלספר. מלבד התזונה הקרניבורית – ד"ר אלן מקדונלד מדנבר קולורדו, עשה סדרת ניסויים והוכיח שבמאה אחוז מהמקרים לחולים בטרשת נפוצה יש זיהום טפילי, ובמיוחד אחד ספציפי שנמצא במוח וגורם גם למחלת הליים, שהיא מזכירה טרשת נפוצה והרבה אנשים עם טרשת מנסים את הפרוטוקול למחלת ליים, מה שיוצר שיפור זמני. לכן הייתי על הצום היבש, ניסיתי טיפולים שהם אנטי-טפיליים. אני נותן גם לזה משקל בריפוי שלי, בנוסף לתזונה הקרניבורית בה אני נמנע מפחמימות ובעצם לא מאכיל את הטפילים והמזהמים. היו לי פטריות בציפרניים ברגליים ומתחת לבהונות.
המעבר לתזונה מהחי והורדת הפחמימות, אני לא אומר שזה ירפא הכל אבל אני חוויתי רק דברים טובים ויש עוד אחרים כמוני.
מראיין: אני בן 57. היו לי פטריות מתחת לבהונות מאז גיל 14 ורק בשנתיים האחרונות, בהן עברתי לתזונה קרניבורית – זה עבר. מהרגע שהפכתי לקרניבורי זה פשוט נעלם. יש הרבה קשר בין תזונה לזיהומים פטרייתיים.
תודה רבה קווין.