קאויליין – טבעונית לשעבר 4 שנים
23 במאי 2020
התרגום מקוצר מעט, קישור למקור:
https://medium.com/@caoilainnn/why-i-am-an-ex-vegan-health-environmentalism-and-ethics-de9c4af6f317
למה אני טבעונית לשעבר: בריאות, איכות הסביבה ואתיקה
אני רוצה להקדים ולומר שאני מודעת היטב לכך שהיכולת לבחור מה אתה כן או לא אוכל, יחד עם הדאגה שלך בנוגע להשפעה של בחירותיך, היא מצב פריבילגי מטבעו. אני מודה בזה. נא לא לקחת את זה כביקורת על אף אחד אחר – במיוחד אלה עם אפשרויות מוגבלות.
הייתי טבעונית כמעט ארבע שנים. לפני שאסביר למה אני כבר לא טבעונית, אני רוצה להעיר כמה נקודות:
- אהבתי את הטבעונות. הרגשתי ממש מחוברת לתנועה, ולמרות הבדיחות האופייניות ששומעים על טבעונים, רוב הטבעונים שפגשתי הם אנשים נפלאים.
- מצאתי את הטבעונות כקלה. אני אוהבת אוכל טבעוני. מעולם לא התגעגעתי למוצרים מהחי ומעולם לא רימיתי.
- מתחילת הטבעונות שלי אכלתי תזונה טבעונית מאוזנת. הרבה חלבון, הרבה ירקות, דגנים בריאים, ג'אנק פוד בצורה מוגבלת.
- נטלתי תוספים בכל הזמן שהייתי טבעונית. לקחתי תרסיס/טבליות B12 מדי יום, בתוספת מולטי ויטמין יומי שהכיל את כל מה שחשוב, כולל ברזל ויוד.
- למרות שאני כבר לא טבעונית, אני עדיין מחזיקה ברבים מהערכים הטבעוניים שלי. אני קונה רק מוצרי טיפוח ללא אכזריות, ונמנעת משמן דקלים ככל האפשר.
- לפני הטבעונות הייתי צמחונית כמעט עשר שנים.
- הפכתי לטבעונית מסיבות אתיות, תוך זמן קצר התחזקו בי גם הסיבות הסביבתיות. בריאות אף פעם לא הייתה המניע העיקרי שלי אבל חשבתי שזה בונוס נחמד.
למה אני כבר לא טבעונית
הבריאות לא הייתה מה שהביא אותי אל הטבעונות, אבל זה מה שהוציא אותי ממנה. במהלך שלוש השנים הראשונות של הטבעונות, הרגשתי די נהדר. תמיד הייתה לי אנרגיה, והרגשתי ממש טוב וקלילות אחרי הארוחות.
עם זאת, הדברים קיבלו תפנית לאחר שלוש שנים. בהתחלה ניסיתי לעשות שינויים שונים באורח החיים. אפילו לא עלה בדעתי שטבעונות יכולה להיות הגורם לבעיות הבריאות שלי. אחרי הכל, הרגשתי מצוין עד לשלב הזה, אבל תהליך של הגבלות (תזונתיות) וחששות של כמה מחבריי, גרמו לי להתמודד עם המציאות בנוגע לכך שהתזונה הטבעונית עלולה להיות הגורם לבעיות הבריאותיות שלי.
הנה סיכום קצר של איך הבריאות שלי נסוגה אחרי שלוש שנים:
- עייפות כמעט מתמדת וחוסר אנרגיה
- שקיות שחורות גדולות מתחת לעיניים שלי שלא עברו, גם אם ישנתי מספיק (זהו סימן עיקרי לאנמיה – עוד על זה מאוחר יותר)
- מצב עור ירוד – אקנה ציסטית על הלחיים, כתמי עור יבשים
- מצב רוח ירוד ועצבנות
- ורטיגו וסחרחורת
- ערפול מוחי
- חרדה
- בדיקות דם מהרופא שלי גילו שיש לי מחסור ב B12 וברזל, למרות תוספת יומיומית ואכילת מזונות מועשרים
הבעיות קרו בהדרגתיות, וכמובן שלא חוויתי את כולם בו זמנית, אבל זה התחיל להשפיע באופן דרסטי על איכות החיים שלי. נאבקתי ברעיון להכניס מחדש מוצרים מהחי במשך כחצי שנה. לא לקחתי את ההחלטה בקלות ראש. הרגשתי מרוסקת מאשמה על המחשבה הזו.
לבסוף, בדצמבר 2019, נכנעתי. החלטתי שאנסה לאכול שתי ביצים ביום במשך שבוע, כדי לראות אם אני מרגישה הבדל. אני עדיין זוכרת איך זה הרגיש להתעורר אחרי היום השני. בפעם הראשונה מזה אני לא יודעת כמה זמן, הראש שלי הרגיש צלול. מצב הרוח שלי הרגיש יציב. הרגשתי נורמלי. הדרך היחידה שאני יכולה לתאר את זה היא על ידי השוואה לישיבה בחדר חשוך כאשר מישהו נכנס ומדליק את האור, והאור מזעזע אותך מבלי שהבנת כמה חשוך היה קודם. כך זה הרגיש, רק במוח שלי. האור נדלק מחדש.
זה זעזע אותי. ביליתי שנים משוכנעת שטבעונות היא בריאה, אם לא התזונה הבריאה ביותר על פני כדור הארץ. להרגיש טוב יותר ולראות את בעיות הבריאות שלי משתפרות בהדרגה לאחר אכילת מוצרים מן החי – ניפץ לחלוטין את תפיסת העולם שלי.
זמינות ביולוגית תזונתית
אחד הדברים הקשים ביותר שנאלצתי להשלים איתם עם עזיבת טבעונות שלי היא הנושא של זמינות ביולוגית תזונתית. בעיקרון, לרוב האנשים קל יותר לספוג חומרים מזינים מסוימים ממוצרים מן החי בהשוואה למוצרים מהצומח. זה משהו שמעולם לא שמעתי עליו בתור טבעונית.
יש סיבה שבגללה נעשיתי אנמית עם אכילת עדשים, אגוזים, טופו ושעועית, אבל הרגשתי טוב יותר כשצרכתי ביצים. חלבונים ומזון המבוסס על בעלי חיים, כגון ברזל מסוג heme,
https://explore.globalhealing.com/heme-iron-vs-nonheme-iron/
הנספג בקלות על ידי בני אדם. שיעורי הספיגה משתנים מאדם לאדם, אבל ברור שלא ספגתי ברזל על בסיס צמחי מסוג non-heme . זה מסביר מדוע היה לי מחסור ב-B12 ובברזל גם כשצרכתי תוספי מזון ואכלתי מזונות צמחיים עשירים בחלבון.
"אף פעם לא באמת היית טבעונית"
זה לא מפתיע אותי שהרבה אנשים עוזבים את הטבעונות. נראה שיש דפוס של טבעונים לשעבר שחזרו לאכול מוצרים מהחי בתוך 3-5 שנים. מגמה זו מדאיגה שכן היא מצביעה על כך שלרוב האנשים, אורח החיים אינו בר קיימא לטווח ארוך. מה שמדאיג יותר היא התגובה מהקהילה הטבעונית. להגיד שאנשים אף פעם לא היו באמת טבעונים, שהם אנוכיים ששמים את הבריאות שלהם בראש סדר העדיפויות, המצב הוא כל כך הפוך שזה ממש מפחיד אותי. אפילו כשהייתי טבעונית, הרגשתי אהדה לטבעונים לשעבר כמו בוני, ולא הצלחתי להבין למה אנשים מתייחסים אליה כל כך קשה. חמלה אמיתית לא יכולה להיות כלפי כל בעלי החיים ואז לעצור בבני אדם.
דבר נוסף שמפריע לי בהשקפה הטבעונית על טבעונים לשעבר היא האמונה שאנשים צריכים למצות את כל האפשרויות כדי לשפר את בריאותם במסגרת הטבעונות. קניית תוספים ואבקות יקרות, ביקור אצל רופאים הומאופתיים ונטורופתים, מעבר על דיאטות מגבילות קיצוניות. אכילה בריאה היא לא כל כך מסובכת, וזה לא אמור לעלות לך הרבה כסף. לצפות מאנשים לבזבז כסף על טיפולים ויועצים יקרים, במקום פשוט לאכול קצת ביצים או דגים, לא נשמע לי הגיוני, וזה להזניח את הבעיה המרכזית – אם תזונה גורמת לתת-תזונה שניתן לפתור רק על ידי טיפולים מורכבים וממושכים, אולי זו לא אפשרות בת קיימא.
מה אני אוכלת עכשיו, והחשיבות של אוכל מקומי ועונתי
נכון לעכשיו, הייתי אומרת שהתזונה שלי היא עדיין בעיקרה טבעונית/צמחונית. אני אוהבת אוכל טבעוני ואני עדיין נמשכת אליו. זה לא יוצא דופן שיש לי ימים רצופים של אכילה טבעונית בלבד.
עם זאת, שילוב כמויות קטנות של מוצרים מן החי בתזונה שלי גרם לי להרגיש הרבה יותר טוב. הבריאות שלי זינקה. העור שלי הפך צלול, רמות האנרגיה שלי עלו, הערפול המוחי והורטיגו נעלמו לגמרי.
אלה המוצרים מן החי ששילבתי בתזונה שלי:
ביצי חופש אורגניות (שתי ביצים, כמה בקרים בשבוע)
דגים שנתפסו בטבע; סלמון ובקלה (פעמיים בחודש)
בשר בקר אוכל-עשב וחופשי (פעם בחודש)
עוף אורגני, עוף חופש (פעם בחודש)
פירות-ים כמו מולים וצדפות (מדי פעם)
דבש מקומי אורגני (מדי פעם)
יש סיבה לכך שאני לא חוזרת לצמחונות. אחרי שנים כטבעונית הפכתי להיות רגישה ללקטוז, אז אני משתדלת להימנע ממוצרי חלב. צריכת ביצים פשוט לא הספיקה לריפוי שלי, גיליתי ששילוב של דגים ובשר אדום גרם לי להרגיש הרבה יותר טוב. אני חושבת ששומני אומגה 3 והברזל הזמין ביולוגית במזונות האלה, באמת עזרו לרמות האנרגיה ולבהירות הנפשית שלי. קראתי עוד על כולסטרול וחשיבותו בייצור ההורמונים הנשיים. אני חושדת שהיה לי חוסר איזון הורמונלי עקב אקנה סיסטיק של מבוגרים שחוויתי כטבעונית (לפני הטבעונות היה לי עור צלול כל חיי). האקנה שלי חלפה ברגע שהכנסתי מחדש מוצרים מהחי. אני יודעת שזה אולי נשמע כמו יהירות מצידי, אבל אני מבטיחה לכם שאם יש לכם אקנה כמבוגרים, זה סימן שמשהו לא בסדר.
כשהייתי טבעונית הייתי כל כך תלויה במזונות שהוטסו אלפי קילומטרים לבריטניה (שם אני גרה). קוקוס, בננות, אבוקדו, קינואה, טופו, בורגר ביונד, זרעי צ'יה, אבקת מאקה, חמאת שקדים. לא חשבתי על זה פעמיים.
עכשיו אני מבינה שזה הזוי לאכול ארוחת בוקר המכילה אוכמניות שהוקפאו בצ'ילה, נשלחו לבריטניה ונמכרו בשקית ניילון ולטעון שהבחירות שלנו ידידותיות יותר לסביבה מאשר מישהו שאוכל ביצים משוק החקלאים. למעשה, אכילת מזון מקומי ועונתי היא אחת הדרכים היעילות ביותר להפחית את טביעת הרגל הפחמנית שלנו.
אני עדיין לגמרי נגד חקלאות תעשייתית. היא מפרה את זכויות בעלי החיים הבסיסיות ביותר ואינה נושאת אף אחד מהיתרונות הסביבתיים של חקלאות משקמת. כשהייתי טבעונית האמנתי שכל חקלאות היא אינה ברת קיימא מטבעה ושכל התעשיות זהות. זה, אני יודעת עכשיו, אינו נכון, וזו תגובה פנימית לרצון לשים קץ לסבל של בעלי החיים. פעם חשבתי שלחקלאים לא אכפת מרווחתם של בעלי החיים, עכשיו אני יודעת עד כמה האמונה הזו מזיקה. שיניתי בהדרגה את השקפתי בנוגע לחקלאות ויתרונותיה. גידול חיות חקלאי יכול להתבצע בצורה אתית ובצורה משקמת.
אני ממליצה בחום על ספרה המרתק של איזבלה טרי – Wilding כדי להמחיש נקודה זו. מה שאיזבלה ובעלה עשו בחוות Knepp מביא ליתרונות עצומים לחיות הבר ולמגוון הביולוגי. אתם יכולים להזמין בשר ממגוון בשרי הבר שלהם באינטרנט. חוות כמו Knepp Farm ו-Coombe Farm (שמעודדות באופן פעיל אנשים לאכול פחות בשר) מייצגות גישות לחקלאות וצריכת מוצרים מהחי אותן ביטלתי כטבעונית.
עם זאת, אני עדיין לא מרגיש בנוח ב-100% עם הבחירה שלי אבל אני יודעת שאני צריכה לשים את הבריאות שלי במקום הראשון. אני לא יודעת אם אני אוכל ככה לנצח, אני כל הזמן אחקור ואשמור על ראש פתוח. דבר אחד שאני מעוניינת לראות את הפיתוח שלו הוא בשר שגדל במעבדה – אם הוא יצליח מסחרית, יש לו פוטנציאל להפחית את סבל בעלי החיים מאוד.
אתיקה ורוחניות
כשהייתי טבעונית, לעתים קרובות אמרתי לאנשים ש"לעולם לא אחזור" לאכול בשר. נראה לי כל כך מוזר שעכשיו אני אוכלת בשר מדי פעם. אפשר לשמוע טבעונים אומרים שברגע שרואים את הסבל של החיות, לעולם לא ניתן לחזור אחורה. אולי הם צודקים, אבל אני מוצאת את עצמי בדילמה קצת אתית. במילים פשוטות, אני כבר לא חושבת שהבעיה היא שחור לבן.
אני מוצאת את הנושא הזה ואת האתיקה סביבו קשה מאוד לעיבוד. אני אוהבת חיות, ואם הייתה דרך שהייתי יכולה להימנע מאכילתן ולהישאר בריאה, הייתי הראשונה בתור לנסות אותה. אני לא רוצה שבעלי חיים יסבלו בגלל הבחירות שלי, וזה משהו שאני מאוד נאבקת בו. אני יודעת שיש טבעונים שאומרים "גם אם הבריאות שלי לא 100%, זה שווה את זה כדי שבעלי החיים לא יסבלו". זה בסדר אם זו הבחירה שלכם, אבל אני לא בסדר עם הרעיון הזה. הגעתי למסקנה שאני מעריכה את הבריאות שלי על פני חיי בעלי חיים, משהו שלקח לי הרבה זמן לקבל. בעיניי, הצלת בעלי חיים מסבל וגרימת סיבוכים בריאותיים בבני אדם כתוצאה מכך אינה מיגור של סבל, אלא רק העברתו.
בני אדם הם בעלי חיים, ואם נרצה או לא, שרדנו במשך דורות על ידי אכילת צמחים ומוצרים מהחי. זו המהות של מי שאנחנו. כן, בני האדם אינם עוד חלק מ"מעגל החיים" – אחרי הכל השתלטנו לחלוטין על כדור הארץ – אבל זה לא משנה את העובדה שבמשך אלפי שנים, אבותינו אכלו תזונה מן החי. בני אדם הם אוכלי כל – גם אם אנחנו צריכים לבשל את הבשר שלנו ולהשתמש בכלים כדי לצוד. כטבעונית האמנתי בעבר בטיעון הלא הגיוני שבני אדם אינם טורפים מטבעם (אין לנו טפרים; רובנו לא יכולנו לאכול בנוחות בשר נא), אבל אמונה זו מתעלמת ממשהו מובן מאליו – בני אדם פרימיטיביים לא היו מפתחים כלים לציד ולא היו משקיעים אנרגיה בכך אלא אם התגמול על כך הציע יתרון עצום. בדיוק כמו אכילת צמחים בגלל היתרונות התזונתיים והניקוי שלהם, בני האדם התפתחו לאכול מוצרים מהחי בגלל היתרונות הבריאותיים שלהם. לא נתקלתי בוויכוח משכנע נגד זה. האמונה שבני אדם צריכים "להתפתח" מעבר לאכילת בשר עשויה להיות כוונה טובה, אבל האם זה ריאלי?
היכולת לאכול שוב מוצרים מן החי גרמה לי להרגיש מחוברת לדרך אכילה פשוטה ועתיקה יותר. אני מאירלנד, בה אנשים אכלו בעבר הרבה צמחים ודגנים, תפוחי אדמה, בקר, חזיר, ביצים וחמאה. פעם חשבתי שלהיות טבעוני גורם לך להיות אולטרה רוחני ומחובר לטבע – אבל כטבעוני אתה אוכל תזונה לא טבעית לחלוטין. יש סיבה לכך שבהיסטוריה שלנו אף חברה גדולה עלי אדמות לא הייתה טבעונית. ולא, אני לא מציעה לשנייה שאנחנו צריכים לעשות כל מה שעשו אבותינו. רחוק מזה – אני בטוחה שרוב אבותיי לא יראו בעין יפה את העובדה שאני מאורסת לאישה אחרת.
מסקנה
אני כל כך אסירת תודה על הטבעונות ועל איך שהיא גרמה לי לפקפק בכל דבר ולהבין את ההשפעה של הבחירות שלי יותר לעומק. עם זאת, אורח החיים גרם לי לחוות בעיות בריאותיות משמעותיות. אני יודעת שאלה נגרמו על ידי הטבעונות כי כמעט מיד לאחר צריכת מוצרים מן החי בעיות הבריאות שלי החלו להיעלם. הלוואי שזה לא היה נכון, אבל זה כן.
זה רק הניסיון שלי. אני לא רוצה להגיד לאף אחד איך הוא צריך או לא צריך לאכול. אני מכירה אנשים שהם טבעונים כבר 10+ שנים שאומרים שהם מרגישים בסדר. אתם צריכים להקשיב לגוף שלכם ולהבין מתי הוא שולח לכם מסרים. הבריאות שלנו היא הדבר הכי יקר שיש לנו. אני מקשה על כל טבעוני שטוען שכל מי שחוזר לאכול מוצרים מהחי עושה את זה כי פשוט לא אכפת לו. אם לטבעונות יש תקווה לתפוס יותר תאוצה, התנועה צריכה להיות מסוגלת להגיב בצורה מספקת – ולהתייחס לסיבוכים בריאותיים שעלולים להיגרם כתוצאה מהתזונה.
בסך הכל, מערכת האמונות שלי השתנתה לחלוטין. כשהייתי טבעונית הרגשתי שאני עושה כמיטב יכולתי כדי להיות קרובה יותר לטבע, אבל עכשיו אני רואה שהייתי רחוקה ממנו מתמיד. עכשיו, אני מרגישה שאני יכול לקבל את תפקידי במערכת הטבע. צריכה מודעת של כמה מוצרים מן החי גרמה לי להתחבר יותר למזון מתוצרת מקומית ולדרכי אכילה עונתיות. יותר מכל, זה גרם לי להבין שהכל לא פשוט כמו שזה נראה, ושמה שנכון לאדם אחד לא תמיד מתאים לכולם. החיים מורכבים, לא הוגנים ומבלבלים. בעתיד, אני רק רוצה לגרום כמה שפחות נזק לאחרים – כולל לעצמי.