לפני כמה שנים החלטתי שאני רוצה לקצוץ את שיערות הפות שלי. לקחתי מספרי ציפורניים קטנות וחדות עם קצה מעוגל, תפסתי ביד אחת קבוצת שיער, מתחתי אותן, ועם המספריים גזרתי הכי קרוב לעור שיכולתי. ולי ברוך השם היה הרבה מה לקצץ. ואז, באחת הפעמים בהן תפסתי קבוצת שיער ומתחתי… סגרתי את המספריים על העור שלי! קראעאעאחצצצצ'! כל הגוף שלי הזדעזע מכאב! זעקתי בקול והרגשתי איך שיתוק פתאומי אוחז בי מהנקודה שבקצה אחת מהשפתיים החיצוניות אל כל האגן שלי.
כל הדבר הזה לקח שניות ספורות. לאט לאט הדופק הסתדר והגוף נרגע, אבל הייתי עדיין מזועזעת מעצמי, מחוסר הזהירות שלי.
ועכשיו תחשבו על תינוק. העורלה שלו מכילה אלפי קצות עצבים! הכאב שאני חוויתי הוא כנראה כאין וכאפס לעומת מה שחווה התינוק המסכן בטקס המילה.
מדוע אנחנו מתעקשים להאחז במעשה חולני כל כך? מדוע אנו בוחרים להטיל מום תמידי בחסר ישע ללא כל סיבה רפואית? ממתי ה"חברה" וגחמותיה מצדיקות התעללות? והאם ב 2018 אנחנו עדיין מאפשרים לאמונות דתיות להוות הצדקה למעשים נפשעים?
זהו לא פוסט על שנאת הדת, לא פוסט אנטישמי או פוסט של שנאת הזהות היהודית.
זהו פוסט על אהבת בני האדם והיצורים החיים באשר הם, זהו פוסט שמנסה להעביר את המסר שאין לנו הזכות לפגוע ב*אף אחד* תחת הצדקות דתיות, חברתיות או תרבותיות.
פגיעה שאין לה קשר להגנה עצמית או לסיבה רפואית לא צריכה לקבל אישור, לא חוקי ולא חברתי.
והנה בכל זאת, אנחנו בשנת 2018, דתיים, חילונים, ימנים, שמאלנים, טבעונים, קרניסטים, סטרייטים ולהט"ב, כמעט כולנו נותנים יד לפגיעה מינית בכמעט כל תינוק זכר שנולד במדינה שלנו! לא רק שאנו נותנים לכך יד, אלא שבזמן שאנו מטילים את המום אנחנו גם נוגסים בבורקס ומוחאים כפיים. עיוורים לחלוטין למה שמתרחש באותו הרגע.
למנהג המילה יש מקורות רבים, לערלה יש תפקידים קריטיים בתפקוד האיבר ולה השפעות ארוכות טווח על הגברים והנשים בחברה שלנו. למילה יש סכנות, נזקים והשפעות מכריעות בחברה שלנו כולה. טראומות לא נעלמות רק בגלל שהמודע לא זוכר אותן. איבר פגוע הוא אולי נורמה אבל הוא לא נורמלי.
יחד עם ההתקדמות האנושית בנושאים רבים הגיע הזמן להתקדם גם בהתייחסות שלנו למיניות. לפגוע באיבר מינם של הגברים במדינתנו, ללא רשותם או יכולתם להתנגד – זוהי קריאת תיגר על מיניותנו הטבעית, הבריאה והנפלאה של כולנו.
אל תקחו בזה חלק יותר. פשוט אל.
רוצים ללמוד על כך לעומק? כנסו בפייסבוק לקבוצה "מילה – מחשבה שנייה על ברית המילה", קראו את הספר החשוב שכתב רני כשר Rani Kasher בנושא. יש תשובות להכל, אל תיפלו למיתוסים לפני שבאמת חקרתם.
הגיע הזמן לעבור לברית ללא מילה.
מגיע לגברים שלנו להשאר שלמים.