קרסה – טבעונית לשעבר, 8 שנים בטבעונות.
תמלול לסרטון יוטיוב.
למקור לחצו כאן.
בגיל 12 התחלתי להיות צמחונית. הייתי הילדה הזאת שלא יכלה לסבול את העובדה שאנשים הורגים חיות ופשוט לא רציתי לקחת חלק בכל התעשייה הזו. אני זוכרת שהתחלתי עם זה כשהייתי בערך בת 10 או 11 וזה החזיק בערך חמישה או שישה ימים, אבל הייתי קטנה מדי באותו זמן ולא יכולתי לבשל לעצמי או לחשוב על מתכונים. ההורים שלי היו מאוד פתוחים והסכימו לזה אבל זה היה קשה מדי אז.
אני זוכרת שכשהייתי בת 12 הלכתי ליער עם אבא שלי והכלבים שלנו וכשחזרנו אמא שלי טיגנה קציצות בשר. פתאום זה הריח לי כל כך רע ומגעיל. אז התחלתי לחפש בגוגל, היה לי מחשב וידעתי איך להשתמש בגוגל וכל זה. פשוט חיפשתי בגוגל מאיפה מגיע הבשר, איך הכל נראה, השחיטה והכל.. וזהו זה. ירדתי למטה ואמרתי, אמא אני לא אוכלת בשר יותר, אז היום אני יאכל רק תפוחי אדמה וסלט. זה היה ארוחה מסורתית כזו שאוכלים בפולין בסובי שבוע. במשך 6-7 עדיין אכלתי דגים ואז הפכתי צמחונית לגמרי למשך 6 או 5 שנים, משהו כזה.
כשהייתי בסביבות גיל 17, הייתה את כל התנועה הגדולה הזו לכיוון הטבעונות. היה ביוטיוב את בוני רבקה וכל שאר הבנות שעקבתי אחריהן. בדיוק רציתי לחקור על זה והבנתי שלהיות טבעוני זה לא רק הרבה יותר טוב לסביבה ולכדור הארץ ולשינויי האקלים ודברים כאלה, זה גם הרבה יותר טוב לבריאות שלי. וכמובן יש גם הרבה אכזריות שמגיעה עם ייצור החלב וכל הדברים האלה, אז פשוט לא רציתי להיות חלק מזה. התחלתי להיות טבעונית אבל מאוד מאוד בהדרגה, נתתי לעצמי בערך שנה לעשות את כל השינוי. התחלתי לצרוך חלב סויה, שיבולת שועל, את כל הדברים האלה. גרתי בפולין בעיר קטנה, אז לא היה לנו מגוון של מוצרים. עכשיו יש כל כך הרבה אפשרויות שונות, אבל בזמנו לא היו. היה נניח חלב קוקוס, חלב סויה ובערך שני סוגי המבורגרים מסויה. זה היה מאוד בסיסי. בגלל שגרתי עם הורים זה היה הרבה יותר קל כי אני לא הייתי זו ששילמתי על זה. אז כשהחלטתי שאני הולכת להיות טבעונית לחלוטין הפכתי גם מאוד קפדנית בנוגע לכל מוצרי הטיפוח שלי, השמפו וכו', כל הדברים שהשתמשתי בהם היו צריכים להיות טבעונים. הדבר היחיד שלא ממש הקפדתי עליו היה בגדים, עדיין קניתי בגדים במקומות כמו זארה נגיד, אבל אף פעם לא קניתי שום דבר שעשוי מעור. גם בבשמים, הכל היה מאוד מאוד נקי מאכזריות.
המשכתי עם זה כמה שנים, ואז עברתי לברצלונה והפכתי עצמאית לגמרי, אחראית על עצמי לגמרי. למדתי, עבדתי, ופשוט לא היה לי מספיק כסף כדי לקנות את כל הדברים נטולי האכזריות האלה כמו דברים שאינם ניתנים למיחזור וכד'. הייתי גם במקום די רע מבחינה נפשית, אז גם לא הייתה לי אנרגיה לזה. ואז התחלתי לאט לאט להחזיר מוצרי טיפוח רגילים, כמו שמפו וסבון גוף ודברים כאלה, והרגשתי ממש בסדר עם זה. בהתחלה הרגשתי מאוד אשמה, אבל אז הרגשתי שזה בסדר כי טכנית זה לא שהחברות האלה מנסות חיות, זה לא חוקי באירופה. הדבר היחיד שהן עושות זה אולי לנסות את המוצרים שלהן לסין ואז סין מנסים אותם.
וכך, עם כל שנה שעברה נהייתי קצת פחות קפדנית. חמש שנים קודם לכן לא הייתי אוכלת אפילו שום דבר שהיה מונח קרוב לבשר. מאוחר יותר הייתי בסדר עם נגיד משהו שהיה מונח כמה סנטימטרים נגיד ליד הבשר והייתי אומרת לעצמי, זה לא בשר, את לא תמותי אם תאכלי את זה, לא יקרה כלום. אני זוכרת שנסעתי לחו"ל ומשהו הכיל ביצה. הזמנתי בלי ביצה אבל הם הכינו את זה עם ביצה. אמרתי לעצמי, אני לא אחזיר את זה ואעשה דרמה, אני פשוט אוכל את זה, אני לא אמות מלאכול ביצה אחת.
לפני שנה וחצי התחלתי טיפול ואני לומדת כך הרבה על איזון ואיך להיות עצמי אבל גם לעשות דברים שעושים אותי מאושרת. ואז הבנתי שכשאני בטיול למשל, יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה לנסות אבל אני לא יכולה כי אני טבעונית. ואני לא מדברת על בשר או כל דבר שקשור לבשר, זה משהו שאני כנראה אף פעם לא אעשה כי זה עדיין מגעיל בעיניי וגם כל העניין של ההתייחסות לבעלי החיים והסביבה שהם חיים בה, זה משהו שאני לעולם לא אעשה, אבל כשזה מגיע לממתקים, עוגות לפעמים, ביצים.. התחלתי להרגיש שזה יהיה נחמד אולי לנסות ופשוט הפכתי ל.. עייפה מזה, ונמאס לי להיות "החברה הטבעונית" גם. בשנה שעברה לחברים שלי היה יום הולדת, היו בערך 20 אנשים והם קנו עוגה טבעונית כי אני הייתי טבעונית. וברור שאני ממש מעריכה את זה אבל לא רציתי להיות האדם זה, זה שכולם יסתכלו עליו וישאלו שאלות וזה שכולם היו צריכים בשבילו את מה שהוא בוחר לאכול.
ואז גם יצאתי לטיול עם חברה שהייתה גם טבעונית אבל מאוד מאוד קפדנית, הרבה יותר מחמירה ממה שאני אי פעם הייתי. וכאילו.. אני אוהבת אותה, היא אחת מחברותיי הטובות, אבל הרגשתי שאני לא רוצה להיות כמוה. כלומר.. אני לא רוצה ללכת למסעדות ולשאול המון שאלות, להפוך את זה לדרמה, או ללכת לחנות יין ולחפש 3 שעות יין לבן שהוא בוודאות טבעוני ואורגני וכד'. ואז חזרתי הביתה ואמרתי לעצמי, אולי אני פשוט אנסה ביצה כי ביצים זה משהו שתמיד השתוקקתי אליו בשנתיים האחרונות. כשהייתי רואה מישהו אוכל ביצה זה היה נראה לי טוב, וזה מצחיק כי לא נהגתי לאהוב ביצים, אפילו בתור ילדה, ובשביל לאכול ביצה הייתי צריכה לשים עליה מלא קטשופ. זה היה מוזר, היה לי חשק עצום לביצים, אז קניתי ביצי חופש ואכלתי. וזה הרגיש לי מדהים. זההרגיש כמו משהו שאני זקוקה לו. ואיכשהו, אחרי שהוספתי רק ביצים לתפריט שלי, מצב העור שלי השתפר והתחלתי להרגיש טוב יותר. אולי לא לקחתי מספיק תוספי תזונה, אולי משהו היה חסר לי בגוף, אם כי בדיקות הדם שלי היו די בסדר, אבל אולי היה משהו שהגוף שלי פספס.
ואז, אחרי חודש או חודשיים של אכילת ביצים, הלכתי למפגש חג של חברים שכולם היו בו צמחונים והם שמו קצת גבינת פטה על השקשוקה ואמרתי לעצמי, אני לא אעשה מזה דרמה, אני פשוט אוכל את זה ואני אהיה בסדר. אכלתי את זה, זה היה טעים, אני הייתי בסדר. והאמת שזה הרגיש מאוד טוב, זה הרגיש נכון להיות מסוגלת לאכול עם כל החברים שלי מבלי לעשות דרמה, או לא דווקא דרמה, אבל אתם יודעים.. להכין לעצמי מנה נפרדת וזה. ואז חזרתי הביתה והתחלתי לאכול קצת מוצרי חלב. אני לא אוהבת לשתות חלב, זה מגעיל אותי ואני לא מרגישה טוב עם זה, אבל החלטתי שפעם בכמה זמן אם אני רוצה לאכול משהו שאני אוהבת אני אוכל אותו בבית, וגם את ביצי החופש. ואם אני אהיה מחוץ לבית ותהיה מנה צמחונית שאני ארצה לאכול אז אני אוכל.
אז המצב שלי עכשיו הוא בערך 80-85 אחוז מהתזונה טבעוני והשאר צמחוני. אני מרגישה שזה איזון מאוד בריא ואני מרגישה שמחה מזה שאני לא צריכה לדאוג לגבי אכילה בחוץ או מפגשים חברתיים. הרבה אנשים מנסים היום להפחית בבשר או להימנע ממנו, אבל מוצרי חלב אנשים נוטים יותר לאכול. אז החלטתי שאני פשוט הולכת לאכול את זה מתי שמתחשק לי, זה כנראה לא הולך להיות לעתים קרובות או כנראה לא כל יום אבל מדי פעם כן וזה לגמרי בסדר. הגוף שלי לא מעכל טוב חלב אבל מדי פעם זה בסדר. זה גם טוב לבריאות הנפשית שלי. זה הופך את החיים שלי להרבה יותר קלים והרבה יותר מהנים. זה המקום שאני נמצאת בו. אני מקווה שאתם לא הולך לצלות אותי או לשנוא אותי. אני מרגישה שאני עדיין מנסה כמיטב יכולתי. אני עדיין אוכלת ככל יכולתי מנות טבעוניות ככל יכולתי.