בעקבות קריאת פוסט של אמא דאוגה באחת מהקבוצות בפייסבוק, אני משתפת אתכם בקקי שלי:
אני נולדתי היפוטונית, כלומר עם ריפיון שרירים, כלומר עם טונוס שרירים נמוך, כלומר חולשה שרירית. הלכתי רק בגיל שנתיים כמעט בעזרת פיזיותרפיה.
בנוסף, סבלתי מחרדות והייתי ילדה מלאת מתח.
ריפיון השרירים גרם למתח רב בפלג הגוף התחתון שלי (עליו נופל עיקר העומס הפיזי) וחרדות הקשורות לאונס ולבני אדם הגבירו מאוד את המתח באזור הבטן, האגן והירכיים שלי.
שילוב של הדברים האלה גרם לי לעצירויות קשות ביותר במשך שנים רבות.
הייתי יושבת על האסלה בבית וקוראת בקול "אמא יש לי עצירות!"
אמא היתה מביאה לי כוס חלב או עגבניה קצוצה, היא היתה אובדת עצות. היא קנתה לי גם מיץ ירקות מגעיל שאשתה, בילדות המוקדמת גם שמו לי נרות.
כשהייתי אצל סבא הוא היה נותן לי קערית עם שמן זית כדי שאדחף אצבע משומנת ואולי זה יעזור לדברים לצאת.
העצירויות לא עברו גם כשבגרתי, פשוט למדתי לחיות איתם ולסבול.
עם השנים יכולתי לראות את הדפוס הנפשי והפיזי שהיה גורם לעצירויות להתגבר.
העדר פעילות גופנית, מתח ופחדים, נשימה שטחית, אי אכילה מספקת, מחסור בסיבים תזונתיים, שינה טרופה, קור קיצוני, לא היו חסרות לי סיבות שיגרמו לעצירות.
כל חלק בגוף שלנו מושפע מיידית ממה שמתרחש בחלקים האחרים, נפש או גוף.
המערכות קשורות קשר ישיר אחת לשניה, הורמונלית לעיכול, עיכול לנשימה, נשימה לתפקוד שרירי, וכך זה בכל הכיוונים, כלומר שגם הנשימה קשורה להורמונלית, העיכול לשרירית וכו' וכו'.
ככל שנראה יותר מהתמונה השלמה כך יקל עלינו להבין את שורש הבעיה ואת הדרך לפתרון.
אם אתם עומדים בפני בעיה כלשהי, למשל עודף משקל, כאבי גב, חוסר שינה, מעי רגיז, מתח, מיגרנה ועוד ועוד – נסו להתבונן על הדברים בצורה הוליסטית, כלומר כוללת, נסו לראות את היחידה השלמה, המורכבת והנפלאה שאתם.
אנחנו לא רק "גב", "מיגרנה" או "קיבה", אנחנו יצור שלם המורכב מאינספור אלמנטים שאחוזים זה בזה.
מי שתוהה אם עדיין יש לי עצירויות אז התשובה היא לא ואם זה קורה אז זה מצב יוצא דופן, תודה על הדאגה, שרירי הטוסיק שלי מודים לכם מאוד.
לעשות קקי לא אמור להיות מסובך. אנחנו לא אמורים להתאמץ, לא לדחוף בכוח ולא לשבת מאה שנה בשירותים. הטבע שלנו הוא לא לסבול.
קבלו כמה המלצות שלי לשחרור דפוס העצירות:
1. פעילות גופנית
2. תזונה שמדוייקת לכם
3. שינה איכותית
4. הורדת מתח נפשי
5. לא להתאפק לאורך זמן – בין אם מדובר בקקי או בלהביע רגשות
6. לזהות את הדפוס המנטלי מאחורי העצירות – לבד ו/או בטיפול
7. העדיפו לשבת בשירותים ישירות על החרסינה או שימו שרפרף תחת הרגליים. ככל שאנו קרובים יותר לכריעה כך יקל על רצפת האגן לאפשר לדברים לצאת.
ניפרד בברכת קקי נעים לכולם.
אם תרצו, אכתוב גם פוסט על קיבה רכה, כלומר שלשול.
מי שיגיד לי כמה פעמים כתבתי את המילה "כלומר" ואת המילה "קקי" יקבל אייקון בננה. כי בננות לא עושות עצירות, אבל בננות לא בשלות כן.