ביולי 2003 פורסמו תוצאות מחקר של חוקרת בשם אליזבת מונק-טרנר מהמחלקה לסוציולוגיה ומשפט פלילי של אוניברסיטת אולד דומיניון בוירג'יניה, ארה"ב.
כותרת המאמר היא "היתרונות של מדיטציה: ממצאים ניסיוניים".
תיאור המחקר:
במחקר השתתפו 58 אנשים, גילם הממוצע היה 24, רובם צעירים הלומדים בקולג', עם ממוצע של 2.41 שעות צפייה יומיות בטלוויזיה וממוצע ציונים של 2.83 (בסולם 4.0). המחקר ניתח את ההבדלים על פי מספר משתנים בין קבוצת ניסוי שתרגלה מדיטציה לאורך תקופה של 14 שבועות, לבין קבוצת ביקורת שלא תרגלה מדיטציה. קבוצת הניסוי כללה 25 נבדקים וקבוצת הביקורת כללה 58 נבדקים.
תוצאות:
נמצאו הבדלים בין המודטים ללא מודטים על בסיס מספר משתנים, כולל: תחושת נסערות בעקבות קבלת ביקורת מאחרים, נטילת תרופות הרגעה או סמי "רחוב" כדי לשנות מצבי רוח, וכאבי שרירים ומפרקים.
"העבודה (המחקר) תומכת ברעיון שמדיטציה מועילה במספר היבטים, ביניהם: הרווח הגדול ביותר למודטים היה הירידה בחוויה של תסמינים של כאבי שרירים או מפרקים, וכמו כן, פחות שימוש בסמים ובתרופות הרגעה."
המחקר המלא פתוח רק לבעלי גישה.
לא ניתן להפריד בין מצבנו המנטלי לבין תפקודי הגוף ברמה הפיזית. במקרה הזה אנו רואים את הקשר בין כאבי שרירים ומפרקים (מה שעשוי להעיד על שינוי ביכולת הגוף להתמודד עם דלקתיות, נזקים או מזהמים) ויכולת התמודדות מנטלית עם מצבי סטרס, אך ישנה תמונה רחבה בהרבה שכוללת אינספור משתנים התלויים ביכולת שלנו להרגיע את הגוף והנפש ולעבור ממצב של מערכת עצבים סימפטטית המופעלת במצבי סטרס והישרדות, למערכת עצבים פאראסימפטטית, הפועלת במצבי רגיעה ואחראית לפעולות הרגעה ושימור הגוף, ביניהם עיכול מזון, תפקוד מיני וניקוי.
מערכת העצבים הפאראסימפטטית נחשבת כמווסתת פעילויות לא מודעות, אך מחקרים מסוג זה מוכיחים לנו שגם על פעילויות לא מודעות יכולה להיות לנו שליטה. לטפל בגוף הפיזי, בין אם מדובר בריפוי מחלות, שיקום תזונתי או כל היבט אחר של ריפוי, מבלי להכניס את ההיבט המנטלי לתהליך הטיפולי, תמיד יהיה תהליך ריפוי חסר. אנו עשויים לאכול את התזונה המושלמת או לקבל את הטיפול הטוב ביותר, אך אם המצב המנטלי שלנו עדיין מכיל רמות סטרס גבוהות ויומיומיות או אמונות מנטליות שונות המובילות את המערכת שלנו לחוות סטרס – אנו נקשה על גופנו לבצע את תפקידו באופן המיטבי.
מדיטציה לא חייבת להיות משהו מסובך או קשה לביצוע, ואנו אפילו לא חייבים לכנות זאת מדיטציה. כל תרגיל נשימה פשוט, עיסוק במשהו שנעים לנו, חיבוק אוהב וכד' – יכולים להרגיע את מערכת העצבים ולפעול באופן מיידי על יכולת הגוף לתפקד כראוי. ניתן לחוות זאת פעמים רבות בהקשר למערכת העיכול ותחושות של אי נוחות בה, או אפילו דברים כמו כאבי ראש, מיגרנות או כאבים במקומות שאנו יודעים שיש לנו בהם רגישות (דבר שהייתי עדה לו פעמים רבות כחלק מהעבודה שלי כמורה לפילאטיס מכשירים). עם מעקב פשוט ניתן בקלות לראות את הקורלציה בין מצבי סטרס בחיים לבין כאבים פיזיים ותפקודים שונים בחיים ובגוף עצמו.
נסיים בציטוט נוסף מתוך המאמר של המחקר הנ"ל:
"באופן מסורתי, רופאים היו גם מרפאים וגם מדריכים רוחניים. הרגעת הנפש והגוף מאפשרת להקשיב טוב יותר לחוכמת הגוף."
אלה לא מילים שלי, אלה מילים שמופיעות בתוך מאמר מקצועי ונכתבו על ידי חוקרים. אם עולם המדע הוא מקור המידע עליו אתם סומכים, אז דעו שגם מחקרים כאלה קיימים. 🙂