ידעתי שחוץ מהברזל יש בעיות בדברים נוספים. הורמונים? כולסטרול? סוכר? אומגות? אני בקשתי מהרופאה לבדוק הכל אבל היא שלחה בקשה רק למה שהיא חושבת שצריך.
אחרי שקיבלתי את תוצאות הבדיקות, הדבר הנוסף שהיה נראה לי בעייתי מלבד הברזל (שהיה ברור שהוא בעייתי) היה הכולסטרול הטוב (HDL). ה- HDL שלי היה קרוב למינימום והאינטואיציה שלי אמרה לי שאם הגוף שלי כל כך רגיש, כמו שאני כבר יודעת שהוא, אז הוא עלול להגיב לא טוב למחסורים, אפילו אם הם עדיין לא מוגדרים כמחסור, אלא רק קרובים לשם.
כשבוע אחרי שהתחלתי לחזור לאכול מהחי לא הרגשתי עדיין שיפור. הייתי מיוסרת נפשית וידעתי שאני חייבת לעשות סוויץ', על הסוויץ' הזה אולי אכתוב בפעם אחרת, כרגע אני רוצה לספר לכם על הלב שלי.
התחילו לי דפיקות לב מידיי פעם, והם לא היו דפיקות לב של חרדה. הם קרו לי בזמן מנוחה, בלי שום סיבה נראית לעין, בלי שהייתי במתח. סתם ככה פתאום, אני יושבת לי ומרגישה שהלב משתגע, בום בום, משהו קורה לו. אני מתחילה גם לשים לב שאני לא יכולה לעשות תנועות פתאומיות, לא בגלל החולשה של ההמוגלובין הנמוך, כלומר גם, אלא שקפיצה קטנה שעשיתי כשיצאנו לטייל, גרמה ללב שלי לכאוב בצורה לא הגיונית. הוא כאב לא מטאפורית, לא רגשית, אלא ממש כאב פיזית. הרגשתי ממש את הלב שלי, בתוך החזה בצד שמאל, כואב, רק בגלל הקפיצה.
כשהייתי בבית החולים, בערך שבוע וחצי קודם, הא.ק.ג. שלי יצא תקין, אבל כעת היה לי ברור שמשהו לא תקין בכלל ולא ידעתי מה. בפגישה עם הרופאה ניסיתי להגיד לה שמשהו לא בסדר, שאלתי אותה מה לגבי ה HDL? מה לגבי האומגות? היא פטרה את דפיקות הלב שלי בזה שזה בטח מחרדה ובשביל להעלות את ה HDL אני צריכה פשוט לעשות ספורט.
אמצע הלילה.
אני מתעוררת בפתאומיות כשהלב שלי דופק כל כך חזק שיכולתי לשמוע אותו דרך האוזניים ולא הייתי מופתעת אם כל השכונה שמעה. חזק ומהיר, חזק ומהיר, בום! בום! בום! בום! מה זה?? שאלתי את התודעה והגוף שלי, מה קורה ללב שלי? לא חלמתי חלום מפחיד, הכל בסדר איתי מכל שאר הבחינות, אבל מה קורה לי בלב?? זה היה מפחיד.
אני עושה מיד מדיטציה.
אני מקבלת: תבדקי את האומגות
אני: אומגה 3?
שוב: תבדקי את האומגות.
הייתי צריכה בדיעבד לשאול על כל אומגה בנפרד אבל לא שאלתי. תכננתי על הבוקר לעשות מחקר, כבר ידעתי שלא מדובר באומגה 3 אבל לא ידעתי איזו כן.
למחרת, עוד לפני שהספקתי לקרוא את הפירוט עליה, כבר היה לי ברור שהבעיה קשורה לאומגה 9.
אומגה 9 היא האומגה היחידה שהגוף יודע לייצר בעצמו והיא גם נמצאת במזון, במיוחד במזונות מהם נמנעתי בשנים האחרונות (שמן זית, שמן קנולה, מזון מן החי). היא אחראית בין היתר על ייצור HDL, הורדת לחץ דם ותפקוד הלב.
קשה למצוא מידע בעברית על האומגה הזו, בשונה מאומגה 3, מחסור באומגה 9 הוא כנראה לא דבר שכיח ואין הרבה חומר על זה, סביר להניח שהמצב הזה גם לא נוטה לעלות לרופאים או תזונאים בראש, כי הוא לא נפוץ, כך נראה לי לפחות. הייתי צריכה לעשות חפירה באנגלית ובעברית כדי לדלות עוד מידע, טוב שיש לי את דובשני.
החלטתי שאני חייבת לקחת עוד יותר את הבריאות שלי בידיים. עשיתי מדיטציה ובניתי לי תפריט על סמך מידע שיש לי, מידע שעכשיו למדתי וכמובן תחושות הגוף, הן הכי חשובות פה. כל זה בנוסף לעבודה על רוגע פנימי, שהוא תנאי להכל ועל בסיסו אני בונה את הריפוי שלי.
למחרת, מסיבות לוגיסטיות, התחלתי עם התפריט בצהריים. יום אחר כך כבר הרגשתי שיפור, עדיין הרגשתי שהלב לא לגמרי חזר לעצמו, היו דפיקות לא תקינות אבל חלשות יותר, סך הכל הרגיש יותר טוב. עוד יום עובר ו.. כלום. אין דפיקות לב מטורפות, הלב מרגיש בסדר. עברו עוד איזה יומיים, עשיתי תרגיל מאמץ ללא קפיצה, הכל בסדר. עכשיו עברו כמה ימים ואני מרגישה שהלב אומר לי תודה. אני עוד לא מתאמנת רגיל, מעוד סיבות, אבל אני יודעת שמה שהיה לא בסדר כנראה הסתדר, לפחות ברמה שאני מסוגלת לחוש פיזית, אבל גם ברמת האינטואיציה, אני מרגישה שפעלתי פה נכון. הגוף עוד לא בריא, אבל הוא בדרך, אני בדרך הנכונה כל עוד אני אמשיך להקשיב.
לפעמים הייתי אומרת לתלמידים שלי:
תקשיבו לעצמכם לפני שאתם מקשיבים לי, אני לא מרגישה את הגוף שלכם.
בכל פעם שאנחנו נותנים את הסמכות הראשונית למישהו מבחוץ, אנחנו מסכנים את עצמנו. הקול שלנו תמיד צריך להיות קודם לכל קול אחר. ההקשבה שלנו לעצמנו, לגוף, לנפש ולרוח, צריכה תמיד להיות קודמת להקשבה שלנו למישהו מבחוץ.
הבעיה העיקרית בדבר הזה זה שאנחנו עצמנו ממסכים (מלשון מסך) את העצמי שלנו באמונות שונות. כלומר, ברגע שאני מערבת אמונה/אידיאולוגיה כלשהי ומציבה אותה ביני ובין העצמי שלי, אני כבר לא בהקשבה מלאה לעצמי שלי ואני אתקשה מאוד לשמוע מה הוא אומר, כי אני שומעת קודם את האידאולוגיה שבה אני אוחזת, את האמונות.
לעומת זאת, אם נצליח לשמור על הקשבה מלאה וראשונית, נטולת התערבויות, אז הכל יהיה לנו הרבה יותר ברור. זה לא אומר שאנחנו חייבים להיות נטולי אידיאולוגיות ואמונות, אני לא חושבת שזה באמת אפשרי, זה רק אומר שאנחנו צריכים תמיד להיות עירניים ומודעים לעצמי האותנטי שלנו, הפנימי, הפיזי והלא פיזי, כי הוא תמיד מדבר איתנו את האמת המדויקת לנו.
אין בכוונתי לומר שאין צורך באנשי מקצוע, רופאים, תזונאים או מטפלים.. כמובן שיש, אבל הקול שלנו צריך לקבל קדימות על הקול שלהם.
אין לי דרך להוכיח שהבעיה עם הלב הייתה אומגה 9, אין לי דרך להוכיח את דרכי הריפוי שאני בוחרת לעצמי, אני רק משתפת במה שקורה לי מתוך החוויה הפנימית שלי וכותבת את דעתי האישית. יש עוד המון היבטים ושיעורים שהייתי רוצה לכתוב עליהם, זה היה רק חלק קטן, אבל הכל בזמנו ומתי שירגיש לי נכון, אם ירגיש.
היו שלום לעת עתה והקשיבו ללבכם, פיזית ולא פיזית ❤
נ.ב. רואים ששנתיים לא הורדתי שפם? 😉