שמני זרעים – מה אומרים המחקרים המבוקרים אקראיים? | ד"ר פול סלדינו

לפניכם תרגום לטוויט של ד"ר פול סלדינו, פלוס השרשור המלא שלו.

על ד"ר סלדינו:
ד"ר פול סלדינו הוא פסיכיאטר ובעל הסמכה של רופא מומחה בתזונה. הוא מנחה את הפודקאסט Fundamental Health ומחבר ספרים בנושא תזונה קרניבורית.

"מה באמת מראים הניסויים המבוקרים אקראיים לגבי שמני זרעים בבני אדם כשאנחנו בוחנים אותם בפירוט?

בואו נסתכל בקצרה על כ 11 המחקרים הללו ונראה איפה זה משאיר אותנו.

מחקר 1
𝐑𝐨𝐬𝐞 𝐂𝐨𝐫𝐧 𝐎𝐢𝐥 𝐓𝐫𝐢𝐚𝐥 (𝐑𝐂𝐎𝐓) (𝐟𝐝𝐌: 𝟖𝟏𝟎𝟓):
שנת 1965, עם מעקב של שנתיים.
80 חולים במחלת לב איסכמית. 80 גרם שמן זית לעומת 80 גרם שמן תירס ליום לעומת קבוצת ביקורת (תזונה כרגיל).
תוצאות: לאחר שנתיים, שיעור החולים שלא חוו אירועים לבביים היה גדול יותר בקרב קבוצת הביקורת (75%) מאשר שתי קבוצות השמנים (שמן זית 57%, שמן תירס 52%).
פגמים פוטנציאליים: רק קבוצות הניסוי קיבלו הוראה להימנע משומני טראנס, בעוד שקבוצת הביקורת צרכה שומן טראנס מכיוון שלא ניתנו לה עצות לגבי שומן בתזונה. למרות זאת, לקבוצה שאכלה שומן רווי היו תוצאות לב טובות יותר מאשר לקבוצת הניסוי.
סיכום: שמני זרעים הם גרועים יותר בהקשר לאירועים לבבים, למרות שקבוצת הביקורת צרכה כנראה יותר שומן טרנס.

מחקר 2
𝐎𝐬𝐥𝐨 𝐃𝐢𝐞𝐭 𝐇𝐞𝐚𝐫𝐭 𝐒𝐭𝐮𝐝𝐲 (𝐎𝐃𝐇𝐞𝐃𝐇𝐟𝐝 𝟐𝟖𝟖𝟐𝟎):
שנת 1958-1963, עם מעקב של 5 שנים.
412 משתתפים, קבוצת ביקורת לעומת קבוצת ניסוי שצרכה 76% מהקלוריות שלה משמן סויה.
תוצאות: בקבוצת התזונה הניסיונית הייתה ירידה משמעותית בכולסטרול בסרום שהייתה קשורה לשיעור מופחת של מחלת לב כלילית.
פגמים פוטנציאליים: קבוצת הביקורת צרכה 9.6% מהקלוריות שלה משומן טראנס. את קבוצת הניסוי עודדו לאכול יותר אגוזים, פירות וירקות ולהגביל את צריכה של דגנים וסוכר מזוקקים.
סיכום: מחקר שבנוי בצורה גרועה. קבוצת הביקורת צרכה הרבה יותר שומן טראנס לעומת קבוצת הניסוי, וקבוצת הניסוי קיבלה קיבלה יותר ייעוץ תזונתי באופן משמעותי.

מחקר 3
𝐌𝐞𝐝𝐢𝐜𝐚𝐥 𝐑𝐞𝐬𝐞𝐚𝐫𝐜𝐡 𝐂𝐨𝐮𝐧𝐜𝐢𝐝𝐢𝐥 𝐂𝐓) (𝐏𝐌𝐈𝐃: 𝟒𝟏𝟕𝟓𝟎𝟖𝟓):
שנים 1960-67, מעקב של 2-7 שנים.
194 גברים בקבוצת הביקורת (תזונה רגילה) לעומת 174 גברים שהועברו לתזונה עם פחות קלוריות, דלה בשומן רווי, שכללה 85 גרם שמן סויה מדי יום.
תוצאות: אין הבדל בשיעורי התקפי לב בין שתי הקבוצות.
פגמים פוטנציאליים: רק קבוצת הניסוי קיבלה הוראה להימנע ממרגרינה, שמן בישול, עוגות וביסקוויטים (מקורות לשומן טרנס). קבוצת הביקורת כנראה צרכה יותר שומן טרנס. בקבוצת הניסוי הייתה התערבות של הגברת אומגה 3 ואומגה 6.
סיכום: מחקר שבנוי בצורה גרועה. בגלל הצריכה המוגברת של שומן טרנס בקבוצת הביקורת וההתערבות בנוגע לאומגה 3 ו-6, המחקר לא הכיל השוואה ראויה בין שומן רווי לאומגה 6.

מחקר 4
𝐋𝐨𝐬 𝐀𝐧𝐠𝐞𝐥𝐞𝐬 𝐕𝐞𝐭𝐞𝐫𝐚𝐧𝐬 𝐀𝐝𝐦𝐢𝐢𝐝 𝐢𝐨𝐧 𝐓𝐫𝐢𝐚𝐥 (𝐋𝐀𝐕𝐀𝐓) (𝐏𝐌𝐈𝐃: 𝟏𝟑𝟖𝟖𝐝):
שנים 1959-68, מעקב של 8 שנים.
846 משתתפים. דיאטה של קבוצת ביקורת (דיאטה סטנדרטית) לעומת דיאטה עתירת חומצות שומן בלתי רוויות (PUFA) שמקורן בשמן צמחי (16% מסך הקלוריות). נעשה שימוש במספר שמנים צמחיים, כולל תירס, סויה, חריע וזרעי כותנה.
תוצאות: למרות ששיעורי מחלות לב, אירועי טרשת קטלניים ואוטם מוחי היו נמוכים יותר בקבוצת הניסוי מאשר בקבוצת הביקורת, שיעורי המוות הכוללים היו דומים בשתי הקבוצות. מעניין לציין שאלו שצרכו יותר PUFA היו בעלי שכיחות סרטן גבוהה יותר.
פגמים פוטנציאליים: צריכת α-tocopherol (ויטמין E) בקבוצת הביקורת הייתה נמוכה פי 9.4 בהשוואה לקבוצת הניסוי (22.6 מ"ג לעומת 2.4 מ"ג). בקבוצת הביקורת היה מספר גדול יותר של מעשנים כבדים ופחות לא מעשנים. 70 נבדקים בקבוצת הביקורת היו מעשנים כבדים לעומת 45 בלבד בקבוצות הניסוי.
סיכום: מחקר שבנוי בצורה גרועה בגלל מגוון הפגמים המתודולוגיים שצוינו לעיל.

מחקר 5
𝐒𝐲𝐝𝐧𝐞𝐲 𝐃𝐢𝐞𝐭 𝐇𝐞𝐚𝐫𝐭 𝐒𝐭𝐮𝐝𝐲 (𝐒𝐃𝐑𝐒𝐃𝐝 𝟕𝟐𝟕𝟎𝟑𝟓):
שנים 1966-73. מעקב של 2-7 שנים.
458 גברים עם מחלת לב כלילית הוקצו אקראית לקבוצת ההתערבות התזונתית או לקבוצת הביקורת. לקבוצת ההתערבות סופקו שמן חריע נוזלי ומרגרינה רב בלתי רוויה משמן חריע (מרגרינת "Miracle"). קבוצת הביקורת לא קיבלה הדרכה תזונתית ספציפית.
תוצאות: הגדלת הצריכה של PUFA (חומצות שומן רב בלתי רוויות) n-6 LA משמן חריע ומרגרינה רב בלתי רוויה משמן חריע, העלתה את שיעורי התמותה ממחלות לב וכלי דם, ממחלת לב כלילית, ומגורמי תמותה כלליים.
פגמים פוטנציאליים: הניסוי ספג ביקורת מכיוון שהאמינו שקבוצת הניסוי צרכה כמויות ניכרות של שומני טראנס ממרגרינת "Miracle". עם זאת, ירידה משמעותית בכולסטרול בסרום בקבוצת הניסוי מעידה על כך שצריכת שומני טראנס לא הייתה משמעותית, שכן ידוע ששומן טראנס מעלה את רמות הכולסטרול.
סיכום: יותר חומצות שומן רב בלתי רוויות (PUFA) = יותר אירועים לבביים.

מחקר 6
𝐌𝐢𝐧𝐧𝐞𝐬𝐨𝐭𝐚 𝐂𝐨𝐫𝐨𝐧𝐚𝐫𝐲 𝐒𝐮𝐫𝐯𝐞𝐐𝐲 𝐃: 𝟐𝟔𝟒𝟑𝟒𝟐𝟑):
שנים 1968-73, עם מעקב של 4.5 שנים.
9057 משתתפים. דיאטה של קבוצת ביקורת עם יותר שומן רווי, לעומת דיאטה בקבוצה הניסיונית עם יותר שמן תירס. מטרת הדיאטה הניסיונית הייתה לספק 18% עד 20% מהקלוריות משומן רב בלתי רווי (PUFA) בעוד שדיאטת קבוצת הביקורת כיוונה ל-18% מהקלוריות משומן רווי.
באופן מעניין, אנסל קיז היה אחד מהמחברים המקוריים של מחקר זה. הוא וצוותו הסתירו את תוצאות הניסוי במשך 16 שנים, סביר להניח מכיוון שהתוצאות לא היו מה שהם ציפו לו.
תוצאות: לאלו שאכלו יותר PUFA היו תוצאות קרדיווסקולריות גרועות יותר מקבוצת הביקורת.
פגמים פוטנציאליים: קבוצת הביקורת קיבלה מרגרינה ו'שומן אפיה' כמקור לשומן רווי.
סיכום: למרות שקבוצת הביקורת צרכה יותר שומן טראנס, לקבוצה זו היו תוצאות לבביות טובות יותר.

מחקר 7
𝐃𝐢𝐞𝐭 𝐚𝐧𝐝 𝐑𝐞𝐢𝐧𝐟𝐚𝐫𝐜𝐭𝐢𝐨𝐧 𝐓𝐫𝐃𝐚 𝐌𝐈𝐃: 𝟐𝟓𝟕𝟏𝟎𝟎𝟗):
שנים 1983-89, עם מעקב של שנתיים.
2033 גברים עם רקע של התקף לב. קבוצת ביקורת (תזונה רגילה) לעומת קבוצת ניסוי עם התערבות לגבי מספר גורמים אשר קיבלה עצות לגבי שלושה פקטורים תזונתיים:

1. הפחתה בצריכת שומן ועלייה ביחס בין שומן רב בלתי רווי (PUFA) לשומן רווי
2. עליה בצריכת דגים שומניים
3. ועלייה בצריכת סיבים מדגנים

תוצאות: למרות שלנבדקים עם צריכת PUFA גבוהה יותר היה כולסטרול נמוך יותר, לא היה הבדל משמעותי בשכיחות מחלת לב איסכמית בין קבוצת הניסוי לקבוצת הביקורת.
פגמים פוטנציאליים: רק קבוצת הניסוי קיבלה הוראה להימנע משומן טראנס, בעוד שקבוצת הביקורת כנראה צרכה שומן טרנס. רק קבוצת הניסוי קיבלה עצות לגבי שימוש בשמנים רב בלתי רוויים בלבד, מבלי להמליץ ​​או לספק להם שמן ספציפי כלשהו. שמנים עם כמויות נכבדות של n-3 PUFA היו זמינים בבריטניה בזמן הניסוי, מה שהוביל כנראה להתערבות של אומגות 3 ו-6.
סיכום: מחקר שבנוי בצורה גרועה. למרות שקבוצת הביקורת כנראה צרכה יותר שומן טראנס וחוותה התערבות רב-גורמית, אין הבדל משמעותי בין קבוצות הביקורת והניסוי

מחקר 8
𝐒𝐭 𝐓𝐡𝐨𝐦𝐚𝐬 𝐀𝐭𝐡𝐞𝐫𝐨𝐬𝐜𝐥𝐞𝐫𝐨𝐬𝐢𝐬 𝐑𝐞𝐠𝐫𝐞𝐬𝐬𝐢𝐨𝐧 𝐒𝐭𝐮𝐝𝐲 (𝐒𝐓𝐀𝐑𝐒) (𝐏𝐌𝐈𝐃: 𝟏𝟑𝟒𝟕𝟎𝟗𝟏):
שנים 1987-91, עם מעקב של 3 שנים.
90 גברים עם מחלת לב כלילית. קבוצת הביקורת (טיפול רגיל), קבוצת התערבות תזונתית (צריכת השומן הכוללת הופחתה ל-27% מהקלוריות, תכולת חומצות שומן רוויות ל-8-10%, חומצות שומן רב בלתי רוויות אומגה 6 ואומגה 3 הוגדלו ל-8% מהאנרגיה התזונתית), ודיאטה בתוספת כולסטיראמין.
תוצאות: בקבוצת הביקורת התוצאות לגבי מחלות לב היו הגרועות ביותר.
פגמים פוטנציאליים: התערבויות תזונתיות במגוון פקטורים. ההערכה החחתה שקבוצת הביקורת צרכה 2% מהקלוריות שלה משומן טראנס. קבוצת הניסוי הכפילה את הצריכה היומית שלה של EPA + DHA, היא קיבלה הוראה להימנע ממזון מעובד (למשל עוגיות, מאפים, עוגות) ולאכול יותר סיבים תזונתיים ומזון צמחי מלא. משתתפים הסובלים מעודף משקל היו בדיאטה דלת קלוריות (1000-1200 קק"ל).
סיכום: מחקר שבנוי בצורה גרועה. בקבוצת הביקורת צרכו יותר שומן טראנס, והיו התערבויות של גורמים רבים.

מחקר 9
𝐍𝐚𝐭𝐢𝐨𝐧𝐚𝐥 𝐃𝐢𝐞𝐭 𝐇𝐞𝐚𝐫𝐭 𝐒𝐭𝐮𝐝𝐲 (𝐃 𝐃: 𝟒𝟖𝟔𝟕𝟖𝟔𝟕):
שנים 1962-64, מעקב של שנה.
2032 גברים בני 40-59. קבוצת ביקורת לעומת קבוצה שצרכה שומן רווי נמוך ושומני PUFA גבוהים. קבוצת הניסוי צפויה לצרוך 11% מסך הקלוריות שלה מ-PUFA. בקרב הקבוצה עם ההתערבות התזונתית נעשה שימוש בתערובת של שמנים בלתי רוויים.
תוצאות: למרות שהייתה ירידה משמעותית בכולסטרול בסרום של קבוצת הניסוי, לא ניתן היה להסיק דבר לגבי ההשפעה הישירה של התזונה על שכיחות מחלות לב.
פגמים פוטנציאליים: רק קבוצת הניסוי הונחתה להימנע משומן טראנס. קבוצת הבקרה הונחתה לקנות "מזון ממלא" עם שומן מהחי או שומני אפייה מוקשים, מה שאומר שלקבוצה זו הייתה צריכה גבוהה יותר של שומן טראנס בהשוואה לקבוצות הניסוי.
סיכום: מחקר שבנוי בצורה גרועה. קבוצת הביקורת קיבלה הוראה לצרוך הרבה יותר מזונות המכילים שומן טראנס.

מחקר 10
𝐅𝐢𝐧𝐧𝐢𝐬𝐡 𝐌𝐞𝐧𝐭𝐚𝐥 𝐇𝐨𝐬𝐩𝐢𝐭𝐚𝐥 𝐒𝐅𝐝𝐇 𝐒) (𝐏𝐌𝐈𝐃: 𝟒𝟏𝟏𝟔𝟓𝟓𝟏):
שנים 1959-71, עם מעקב של 6 שנים.
676 משתתפים. קבוצת ביקורת לעומת קבוצת ניסוי (דיאטה להורדת כולסטרול). המחקר בוצע ב-2 בתי חולים לחולי נפש ליד הלסינקי. אחד מבתי החולים קיבל את הדיאטה להורדת כולסטרול, דיאטה דלה בשומן רוויי וכולסטרול וגבוהה יחסית בשומנים רב בלתי רוויים משמן סויה. בית החולים השני שימש כקבוצת ביקורת עם דיאטה רגילה של בית חולים. לאחר שש שנים התחלפו ביניהם הדיאטות, והניסוי נמשך במשך שש שנים נוספות.
תוצאות: בקרב גברים, הדיאטה להורדת כולסטרול הייתה קשורה לתמותה מופחתת משמעותית ממחלת לב כלילית. לא היה הבדל משמעותי בנשים.
פגמים פוטנציאליים: בדיאטה של קבוצת הביקורת (דיאטה רגילה של בית חולים) צרכו באופן משמעותי יותר שומן טראנס. בבית החולים ק' זה היה 2.0% לעומת 0% בקבוצת הניסוי. בבית החולים נ' זה היה 0.6% לעומת 0.2%. היו מספר משתנים מבלבלים, כולל הבדלים מינוריים במאפיינים הבסיסיים כגון גיל, BMI, עישון ולחץ דם, כמו גם ההבדל הקריטי בשימוש בתרופות קרדיוטוקסיות (Thioridazine) ואקראיות לא מספקת.
סיכום: מחקר שבנוי בצורה גרועה. צריכה יותר מרובה של שומן טראנס בקבוצת הביקורת, שימוש ביותר תרופות קרדיוטוקסיות בקבוצת הביקורת, מאפיינים בסיסיים אינם שווים בין הקבוצות.

מחקר 11
𝐇𝐨𝐮𝐭𝐬𝐦𝐮𝐥𝐥𝐞𝐫 𝐃𝐢𝐚𝐛𝐞𝐭𝐢𝐜 𝐀𝐧𝐠𝐝𝐝 𝐓𝐫𝐢𝐚𝐥 (𝐇𝐃𝐀𝐓) (𝐏𝐌𝐈𝐃: 𝟕𝟑𝟒𝟐𝟏𝟎𝟎):
שנים 1973-78.
102 חולים. מחקר בן 6 שנים על התקדמות רטינופתיה סוכרתית.
דיאטה 1: 35% מהקלוריות מגיעות משומן רווי.
דיאטה 2: 40% מהקלוריות מגיעות משומן, מתוכם שליש מחומצה לינולאית. תכולת החומצה הלינולאית בדיאטה 2 הייתה פי 4 מזו של דיאטה 1, כאשר 18% מסך הקלוריות מגיעות מ-PUFA.
תוצאות: לקבוצת הניסוי הייתה התקדמות איטית יותר של מיקרו ומקרואנגיופתיה כאחד. פגמים פוטנציאליים: רק קבוצת הביקורת קיבלה הוראה להימנע משומן טראנס. מקור השומן העיקרי עבור רוב המשתתפים בקבוצת הביקורת דווח כ"מרגרינות רוויות", מה שהוביל לצריכה גבוהה משמעותית של שומן טראנס בקבוצת הביקורת.
סיכום: מחקר שבנוי בצורה גרועה. בקבוצת הביקורת צרכו באופן משמעותי יותר שומן טראנס.

מה המסקנה?
מתוך 11 ניסויים, רוב היו בעלי פגמים משמעותיים במבנה המחקר כאשר קבוצת הביקורת צרכה יותר שומן טראנס, בוצעו התערבויות של אומגות 3 ו-6, היו הבדלים בסיסיים בין הקבוצות והתרבויות מולטי-פקטוריאליות.
נראה כי המחקרים הטובים ביותר הם MCS ו-RCOT (וכנראה גם SDHS) – שניהם מראים תוצאות חמורות יותר עם צריכת שמני זרעים לעומת שומן רווי. איך מישהו יכול לטעון ש"ניסויים מבוקרים אקראיים בבני אדם מראים ששמני זרעים הם ניטרליים או מועילים לבני אדם"? זה מגוחך, אלא אם כן הם לא קראו את הניסויים עצמם. זו הסכנה של מטא-אנליזות.

סיכום סופי: אם אתם רוצים להיות בריאים הימנעו משמני זרעים."