את הקטע שלפניכם תרגמתי מתוך ספרה האדום של ד"ר נטשה קמפבל מקברייד שנקרא Put Your Heart in Your Mouth ("הניחו את לבכם בפיכם"). קיצרתי ושיניתי מעט את הסדר, רק כדי שיהיה לכם נוח ומובן יותר, אבל הציטוט כולו והמסר שבו כמובן נאמנים למקור.
על המחברת:
ד"ר קמפבל-מקברייד היא רופאה נוירולוגית ותזונאית, מחברת ספרים, מפתחת פרוטוקול תזונת גאפס ובעלים של חווה חקלאית בת-קיימא באנגליה. היא דוברת מרכזית בכנסים וסמינרים מקצועיים רבים ברחבי העולם ומרבה לקיים הרצאות בפני מטפלים מתחום הבריאות, קבוצות מטופלים ועמותות.
היא חברה ב- The Society of Authors, ב- The British Society for Ecological Medicine והיא דירקטורית בוועידה המייעצת של קרן ווסטון א.פרייס.
בואו נגיד שאנו רוצים להוכיח שאקנה נגרמת על ידי מייבש שיער.
כדי לעשות את זה, אנו אוספים נתונים מכמה שיותר ארצות לגבי מספר האנשים שבבעלותם מייבש שיער ומספר האנשים הסובלים מאקנה.
את כל הנתונים הללו אנו מציגים בתרשים, כאשר קו אופקי מראה את מספר האנשים שבבעלותם מייבש שיער והקו האנכי מראה את מספר הסובלים מאקנה. לאחר מכן נסמן הרבה נקודות, כשכל נקודה מייצגת ארץ מסוימת.
אחר כך, נבחר את הנקודות שיוצרות היטב קו עולה משמאל לימין, ונמחק את שאר הנקודות.
ובינגו. יש לנו תרשים המוכיח שאקנה נגרמת על ידי מייבש שיער.
זו הדרך בה אנסל קיז יצר את תרשים היפוטזת התזונה-לב שלו, אותו הציג בשנת 1953 כאשר טען ששומן תזונתי, כולל כולסטרול, גורם למחלות לב, ובאמצעות ההימנעות המזונות הללו אנו יכולים להימנע מלפתח מחלות לב.
כדי לתמוך בטענתו, הכין אנסל קיז תרשים המראה קורלציה בין צריכת שומן לבין מוות ממחלות לב ב-6 מדינות (נ"ע: כאשר אנגליה ווויילס נספרות יחד). את 6 המדינות הללו הוא בחר בזהירות מתוך 22 מדינות לגביהן היה לו מידע.
לסינים יש אמרה עתיקה: "חתכו את הרגליים כדי להתאימן לנעליים". זה בדיוק מה שנעשה ברבים מהמחקרים שנועדו לתמוך בהיפוטזת התזונה-לב. התומכים בהיפוטזה זו משתמשים בנתונים באופן סלקטיבי, תוך התעלמות מנתונים שאינם תומכים בה וניפוח תעמולתי של נתונים שכן.
כדי לתמוך בהיפותזה שלו, יצר ד"ר אנסל קיז את המונח "דיאטה ים תיכונית", בטענה שזו הדיאטה הטובה ביותר ללב. וכך הוא תיאר את הדיאטה הזו: "ממה שאנו יודעים, לב הדיאטה שאנו מחשיבים כים תיכונית הם בעיקר ירקות.. פסטה בצורות רבות, עלים מתובלים בשמן זית, כל מיני ירקות העונה, ולעתים קרובות גבינה, כשאת הכל מסיימים עם פירות ופעמים רבות עם יין."
כל מי שטייל למדינות ים תיכוניות יגיד לכם שהדיאטה שלהם היא כלל לא כמו זו שתיאר ד"ר קיז. בין אם אתם בספרד, צרפת, איטליה, קרואטיה, יוון, קפריסין, צפון אפריקה או כל מקום אחר סביב ים התיכון, יגישו לכם שפע בשרים, דגים, גבינות, ביצים, חמאה, ושום דבר שהוא דל-שומן. אם תגידו להם שהם 'צמחונים' הם כנראה יתגלגלו מצחוק.
והטענה שאנשים במדינות יפ תיכוניות לא סובלים ממחלות לב גם היא מיתוס. ישנו מנעד רחב בין המדינות הללו ובתוכן, ללא קשר לכמות השומן שהם צורכים.
בינתיים, על כל מחקר שניסה לתמוך ברעיון זה – יצאו מחקרים כנים ממדינות שונות שהוכיחו שהרעיון מוטעה. עם זאת, מכונת הפוליטיקה והמסחר כבר הייתה בפעולה ולא היה בכוונתה לעצור.
ד"ר רייזר, לשעבר פרופסור לביוכימיה באוניברסיטת טקסס, ביצע סקירה יסודית של כמעט כל הניסויים לגבי ההשפעה של צריכת שומן על הכולסטרול בדם. המסקנה שלו הייתה שרוב הניסויים היו "מוטים על ידי פגמים חמורים". הוא כתב: "צריך להיות אמיץ כדי לנסות לשכנע חלק גדול מאוכלוסיית העולם לשנות את התזונה הרגילה שלו.. באמצעות תוצאות של מחקרים בלתי מבוקרים, פרימיטיביים, מסוג של ניסוי וטעייה".
הפרופסור המנוח ג'ורג' מאן, לשעבר פרופסור לרפואה וביוכמיה בטנסי, כינה את היפוטתזת התזונה-לב: "ההונאה המדעית הגדולה ביותר של זמננו." על מדענים המקדמים את היפוטתזת התזונה-לב הוא כתב: "בעודם חוששים להפסיד את כספי המימון הרכים שלהם, האקדמאים שאמורים לפתוח את הפה ולהפסיק את בזבוז האנטי-מדע הזה, באופן מוזר נותרים דוממים. הדממה שלהם מעכבת את הפתרון למחלות לב בדור."
ד"ר פול ג'. רוסץ', נשיא המכון האמריקאי לסטרס, פרופסור קליני לרפואה ופסיכיאטריה בניו יורק וסגן נשיא של האגודה הבינלאומית לניהול סטרס כתב: "ישנו מסע צלב מאסיבי להורדת הכולסטרול באמצעות הגבלה נוקשה של שומן בתזונה, יחד עם טיפול תרופתי אגרסיבי. הרבה מהדחיפה לזה מגיעה מספקולציות, במקום מהוכחות מדעיות מבוססות. קרטל הכולסטרול של חברות התרופות, יצרני מזון דל-שומן, יצרני מכשירי בדיקות דם ואחרים נוספים בעלי עניין כלכלי עצום, ניהלו קמפיין מצליח ביותר. כוחם הוא כה גדול, שהם הסתננו לארגונים הרגולטורים הרפואיים והממשלתיים שבמצב נורמלי היו מגנים עלינו מפני דוגמה כה לא מבוססת".
ד"ר מרי אניג ז"ל, שהייתה מומחית בינלאומית לביוכימיה של שומן, נשיאת איגוד התזונאים של מרילנד ויועצת עריכה לפרסומים מדעיים רבים, כתבה: "הרעיון ששומן רווי גורם למחלות לב הוא מוטעה לחלוטין, אבל הצהרה זו פורסמה כל כך הרבה פעמים במהלך השלוש או יותר עשורים אחרונים שמאוד קשה לשכנע אנשים אחרת, אלא אם הם מוכנים להשקיע את הזמן לקרוא וללמוד על כל העובדות האקונומיות והפוליטיות שהולידו את אג'נדת האנטי-בשר". [נ"ע: לקריאת התרגום שלי למאמר המרתק של ד"ר מרי אניג וסאלי פאלון על ויטמין A לחצו כאן].
ד"ר ויליאם א. סטיבנס, פרופסור במחלקה לפתולוגיה בוולינגטון שבניו זילנד, ערך סקירות יסודיות של מחקרים בנוגע להשערת התזונה-לב. הוא כתב: "היפותזת השומן זכתה לאריכות ימים וכבוד שלא מגיעים לה. הקוראים צריכים להיות מודעים לפן הלא-מדעי של הטענות בהן משתמשים כדי לתמוך בה ולכך שהיא מהווה הכוונה מזיקה. ..ההנצחה של מיתוס הכולסטרול ודרכי המניעה כביכול, גורמים לתעשיות הבשר והחלב נזק רב שהינו רחוק מהפוטנציאל שלהם לסכן את הבריאות והתזונה של האוכלוסייה בכללותה".
ד"ר ריי רוזמן, קרדיולוג, לשעבר מנהל המחקר הקרדיווסקולרי במכון המחקר האמריקאי במנלו פארק, קליפורניה, פרסם באופן נרחב על הנושא של מחלות לב. זוהי מסקנתו לגבי כל המחקר הקיים שקשור להיפותזת התזונה-לב: "הנתונים מובילים למסקנה שלא הדיאטה, לא השומנים בדם ולא השינויים בהם, יכולים להסביר את ההבדלים הנרחבים, הלאומיים והאזוריים, בנוגע לתמותה ממחלות לב כליליות. ..ההשפעות המניעתיות של הדיאטה ושל הטיפול התרופתי הוגזמו, בעקבות הנטייה לצטט ולנפח תוצאות תומכות בדוחות הניסויים, הביקורות ומסמכים נוספים, תוך הדחקת נתונים סותרים, ודוגמאות רבות כאלה מהוות מקור לציטוטים".
מסקנתו של ד"ר ראסל סמית' המנוח, פסיכולוג חוקר אמריקאי שהיה שותף לפרסום שתי עבודות ביקורת מעמיקות [נ"ע: גישה לעבודתו מצאתי רק דרך השאלת ספרו בספריות של אוניברסיטאות] לגבי המדע הקיים על היפותזת התזונה-לב, הייתה: "הקמפיין הנוכחי המשכנע כל אמריקאי לשנות את הדיאטה שלו, ובמקרים רבים להתחיל 'טיפול' תרופתי לכל החיים, מבוסס על בדיות, פרשנויות שגויות ו/או הגזמות גסות של תוצאות – וחשוב מאוד – על ההתעלמות מכמות מסיבית של נתונים לא תומכים. ..זה לא נראה אפשרי שמדענים אובייקטבים וללא אינטרסים, היו מסוגלים אי פעם לפרש את הנתונים כתומכים".
פרופסור לארס וורקו, פרופסור לרפואה בדימוס מבית החולים סהלגרן בשבדיה וראש המועצה השוודית להערכת טכנולוגיה בתחום הבריאות, מבקר קשות את המחקרים האפידימיולוגיים הנרחבים התומכים בהיפותזת התזונה-לב. הוא מסכם: "שום מחקר לא הוכיח שום דבר, ובמקום ליצור היפותזה חדשה, התומכים בהיפותזת התזונה-לב מכנים את ההיפותוזה הנוכחית 'האמת הסבירה ביותר' ומתערבים בחיי אנשים, מבלי לחכות להוכחה הסופית".
ד"ר אדווארד פינקניי, עורך לשעבר בכתב העת של האיגוד הרפואי האמריקאי, מסכם בספרו 'מחלוקת הכולסטרול': "אם אתם מאמינים שאתם יכולים להימנע ממוות ממחלות לב באמצעות שינוי כמות הכולסטרול בדמכם, בין אם זה על ידי תזונה או תרופות, אתם עוקבים אחר תכנית שאין לה בסיס עובדתי ונפלתם ברשת של אינטרסים מסחריים וקבוצות בריאות מסוימות, שמעוניינים בכספכם יותר מאשר בחייכם".
הסקירה המקצועית המקיפה ביותר של כל המדע הזמין בנושא בוצעה על ידי ד"ר אופה רבנסקוב, מחבר הספר 'מיתוס הכולסטרול' משנת 2000. המסקנה שלו הייתה: "עד עכשיו, מסות של ראיות מדעיות מבוססות כבר היו אמורות להרוס את רעיון התזונה-לב. עם זאת, כמו ההידרה היוונית העתיקה – מפלצת מיתולוגית המגדלת ראשים חדשים בכל פעם שראשיה נכרתים – כך הידרת הכולסטרול ממשיכה לחיות כאילו כלום לא קרה. ..מדענים כנים התומכים ברעיון התזונה-לב חייבים להיות בורים, בין אם בגלל שנכשלו להבין את מה שהם קוראים או בגלל שהם עוקבים באופן עיוור אחר הרשויות, והם נכשלו בלבחון את נכונות המחקרים שנכתבו על ידי אותן רשויות. עם זאת, חלק מהמדענים בוודאי הבינו שרעיון התזונה-לב הוא בלתי אפשרי, ועדיין, בשל מגוון סיבות, בחרו לשמור על הרעיון הזה בחיים".