שקאיה – טבעונית לשעבר 15 שנים

תרגום מתומלל (ומקוצר מעט) לסרטון יוטיוב שעלה לפני 3 שנים (נכון לזמן יצירת פוסט זה), מתוך ערוץ היוטיוב: sv3rige
* כל התמונות בפוסט נאכלו וצולמו על ידי (נעמה).

https://www.youtube.com/watch?v=AI3ys_fc-AY&t=120s

שקאיה:
אני שקאיה. אני בשנות ה-50 לחיי, אני גרה בקנדה עם הנפש התאומה שלי מזה 21 שנים ושני הבנים שלי.
לפני כ-17 שנה הוזמנתי למסיבת-רואו, לא ידעתי מה זה. דייוויד וולף היה שם הדובר, לא ידעתי מי הוא. כשהגעתי לשם האווירה הייתה כל כך כיפית, הבנות כולן נראו מאוד יפות וסקסיות והחבר'ה נראו די בכושר וחיות. הם תופפו עם הידיים וזה היה כל כך קסום בעיניי שאני כזה 'וואו מה שזה לא יהיה – תרשום אותי.'
אז דיברתי עם כולם, הכל היה על רואו-פוד, הוא דיבר ובסופו של דבר קניתי את הספר שלו ומאוד אהבתי אותו, הוא היה מאוד מעצים ומחוץ לקופסא. תמיד הייתי אדם אלטרנטיבי, סוג של מחפשת-חופש, וכל האנשים שפגשתי שם היו מאוד מודעים ופתוחים ופשוט הרגישו לי כמו סוג האנשים שלי. אז החלטתי שם על המקום שזהו, אני עושה את זה. הלכתי הביתה. הבנים שלי היו צעירים מאוד ובעלי לא התלהב בכלל מהרעיון, אבל הייתי מאוד נחושה וככל שלמדתי על זה יותר – ככה זה נראה כמו האפשרות האולטימטיבית. הילדים שלי היו בחינוך ביתי וחשבתי שזו תוספת נפלאה למה שאני עושה כבר. זה היה קצת קשה להחליף לכולם (את התזונה), אבל באמת הרגשתי מוטיבציה כי חשבתי שזה יוביל אותנו אל הארץ המובטחת.

הרבה פעמים בני הבית הלכו לישון רעבים כי המתכונים שלי פשוט נכשלו, אבל אני חייבת לומר שהשנה הראשונה הייתה די מדהימה, זה הרגיש כמו היי טבעי. ואז מה שקרה זה שאחד הילדים שלי התחיל להתלונן הרבה על כאבים ברגליים. חשבתי שאלה רק כאבי גדילה, אני הייתי עושה לו עיסוי רגליים בלילה והוא היה מתעורר מאוחר יותר בבכי. הוא פיתח גם עור יבש ומגרד ברגליים, ושאלתי על זה אנשים מקהילת הרואו פוד. כבר די הכרתי את כולם באותו שלב, אני אחזור טיפה אחורה – אני הוזמנתי לכתוב בבלוג שנקרא raw mom. הבלוג שלי הפך מאוד מוצלח ומשך כל כך הרבה תנועה לאתר, שביקשו ממני להפוך את הבלוג הזה לאתר מלא, וכך עשיתי. בסופו של דבר יצרתי את האירוע הראשון בנושא אמהות רואופודיסטית. ראיינתי אנשים כמו דיוויד וולף וד"ר דאג גרהם ושאזי.. כל המובילים בתנועת הרואופוד, וכך הכרתי את כולם.
אני חושבת שהיו בערך 12,000 אנשים באירוע הראשון ואז בשנה אחרי זה הפך ל 22,000 אלף, זה הלך וגדל ואני הפכתי די ידועה. אז שאלתי את כולם, למשל את ד"ר בריאן קלמנט ועוד אנשים, לגבי הבן שלי, שנראה שהוא לא משגשג על התזונה , אני לא יודעת מה קורה ואני ממש מודאגת. וכולם בעיקרון אמרו שזה כנראה רק דיטוקס (ניקוי), אמורים לקבל הכל בתזונה טבעונית והוא כנראה בסדר. זה מפחיד כשאת אמא לילדים צעירים ונראה שמישהו מהם לא במצב טוב כל כך.. אז המשכתי עם זה עוד כמה חודשים, בתקווה שהכל יתבהר, אבל זה לא קרה.
ואז דייוויד וולף אמר לי לנסות לתת לו חלב רואו (לא מפוסטר). אז שאלתי אותו "באמת? חשבתי שאפשר לקבל הכל על תזונה טבעונית" והוא אמר פשוט לנסות. ושאזי (אחת המובילות בתחום) אמרה אולי אפילו כמה ביצים חיות. אז נתתי לו את החלב רואו. בתוך כמה ימים שמתי לב שהוא הפסיק להתגרד ובתוך שבועיים הוא חזר לנורמליות.

אני מניחה שזו באמת הייתה צריכה להיות קריאת השכמה, אבל הייתי כל כך בעניין. הרגשתי שאני מאוד מתחברת לרעיון הזה של "אנחנו מלאים ברעלים ועלינו להתנקות". אנחנו באמת חיים בסביבה רעילה, אבל להיות כל הזמן במקום של "לנקות", לעשות כל הזמן ניקוי רעלים ועוד לילדים, זה פשוט לא הגיוני, עכשיו כשאני חושבת על זה, אבל באותו הזמן הכל היה חדש ומרגש באמת האמנתי בזה. אתה יכול לקרוא מחקרים משני הצדדים, ובהתחלה זה מה שעשיתי, ואז בכאילו "אישור מוטה", אתה מתחיל ממש למשוך ולהימשך למה שאתה רוצה להאמין. אז פשוט המשכתי עם זה.
היו זמנים אם להיות כנה לגמרי, שלא הצלחתי בעצמי להחזיק עם זה מעמד. בסופו של דבר הייתי מרמה, ותמיד הייתי מרמה עם אותו הדבר – דג נא. אני עדיין מאוד בעניין הרואו אבל לא בעניין הטבעונות.. אז הייתי אוכלת קצת דג נא והייתי שמה לב שאני מרגישה יותר טוב, היה לי בוסט מידיי.
בסופו של דבר, באפריל 2010, מצאתי את עצמי כותבת בפומבי בפייסבוק, בזמן שהייתי ידועה כ"אמא רואופודיסטית", שאחד הבנים שלי לא ממש משגשג, שאני פה ושם "רימיתי" והתנסיתי בכמה דברים (לא טבעונים) ושאני באמת מטילה ספק בכל זה. הפכתי קצת מנותקת מכמה מהקבוצות הטבעוניות והם פשוט לא הזמינו אותי לדבר באירועים שלהם יותר אחרי ההכרזה הזו. כמה אנשים היו קצת גסי רוח כלפיי, אבל רוב האנשים קיבלו די באהבה את הדברים. פשוט שיתפתי את החוויה שלי, אמרתי להם שאני "מגניבה" קצת כבד רואו וביצים חיות לשייקים של הילדים ושאני עושה את זה גם לעצמי. הייתי עושה את זה בערך פעם בחודש. התכוונתי לעשות את זה פעם בשבוע אבל זה היה יותר פעם בחודש, ואז זה הפך לפעם בעונה ואז שוב הייתי מפסיקה את זה לגמרי ומחזיקה ככה כמה זמן, חצי שנה, שנה, שנתיים.. הייתי עוברת את הקטעים הארוכים האלה של מאה אחוז (טבעונות) ואז הייתי מוצאת את עצמי שוב במצב שהגוף שלך פשוט אומר לך שאתה צריך משהו והייתי מרגישה עם זה נורא, אבל זה מה שהיה. ושוב הייתי אוכלת קצת סשימי ומרגישה טוב יותר ואז חוזרת על הסיפור.

אז זה היה סוג המסע שלי עד לפני שלוש שנים, כאשר הגעתי לקצה. חליתי מאוד.
הייתי בת 50, אני מניחה שהייתי בגיל המעבר. הייתה לי ציסטה בשחלה וחשבתי שאולי בגלל זה אני כל כך חולה, אבל הייתה לי כזו ציסטה כשהייתי בת 19 וריפאתי את זה עם רפואה סינית, אז חשבתי "פשוט תעשי את זה שוב". ניסיתי הכל במשך שנה בערך. ניסיתי מיצים, עשיתי הרבה צומות מים, עשיתי טיפול הידרותרפי למעי הגס בשלב מסוים, עשיתי לצום יבש… עשיתי כל מה שיכולתי כדי לרפא את זה, כי הפכתי באמת מאוד מאוד חולה. זה הגיע למצב שבעלי סחב אותי לשירותים והאכיל אותי. איבדתי את כל ה-ATP שלי (סוג של "בטריית אנרגיה" בגוף), לא יכולתי אפילו לפקוח את העיניים לפעמים ולדבר. אני זוכרת את הבן הגדול שלי שואל אותי אם כדאי שהוא יעזוב את בית הספר ויתחיל לעבוד בשביל המשפחה, כי אני כל כך חולה.. זו פשוט הייתה תקופה ממש ממש מפחידה.
לא ידענו מה לא בסדר, אושפזתי בבית החולים שש פעמים. פתאום הייתי נכנסת להתקף טכיקרדיה מג'ורי, זה פשוט דופק מהיר, וגם הייתי מאבדת יכולת כמעט מוחלטת אפילו לפקוח את העיניים, בקושי יכולתי לדבר, הייתי לוחשת, וחברה שלי ג'יין, שהיא אחות, הגיעה אלינו ערב אחד כי נזקקנו לעזרה. שכבתי הספה ובעלי לא הצליח לסחוב אותי לשירותים בעצמו. זה כל כך מביך, אבל זו האמת. הייתי מחוקה לגמרי. אז היא הגיעה לעזור והיא באמת חשבה שאני גוססת, ובכל פעם שהלכנו לבית החולים הטכיקרדיה הייתה נרגעת והם היו שולחים אותי הביתה. ואני זוכר רופא אחד אומר לי "לכי לעשות הליכה, את בסדר, זה הכל בראש שלך."
אבל אני הייתי אדם מאוד פעיל, לא זייפתי את זה. לא יכולתי לזוז. ללא בעלי שעזר לי, לא הייתי יכולה לעשות כלום. זה המשיך לסירוגין במשך תשעה חודשים, כאשר רוב הזמן הייתי במצב של ריתוק במיטה.
עברתי את הניתוח לציסטה לבסוף, הייתי חייבת להודות שהצומות וכל מה שניסיתי לא עובד.
הניתוח לקח חמש דקות והלוואי שהייתי יודעת את זה קודם… וחשבתי שארגיש הרבה יותר טוב אחרי זה, אבל לא, המצב המשיך עוד חצי שנה. מאוד פחדתי, הרגשתי שמשהו מאוד לא בסדר אבל לא מצאו שום דבר.

לאט לאט מצבי החל להשתפר (נשארה בטבעונות עם "רמאויות" מידיי פעם). עברו כמעט שלוש שנים, עכשיו אני בסדר ב-90% 95, ועד לפני ארבעה חודשים זה היה 80-85%. בארבעת החודשים האחרונים הוספתי מוצרים מהחי (הפסיקה רשמית עם הטבעונות) וממש קיבלתי בוסט (התחזקה). אני עוד לא 100% עדיין אבל אני מרגישה טוב יותר ממה שהרגשתי במשך שנים.
מראיין:
אז בעצם התחלת ל'אכול מוצרים מהחי' לפני ארבעה חודשים?
שקאיה:
כן, כי מה שקרה זה שאפילו כשאכלתי קצת בשר של חיה, כמו הדג הנא, עדיין תמיד חשבתי שהאפשרות האולטימטיבית היא להיות טבעונית ושמתישהו אני אגיע לשם ושאני רק אוכל ארוחה או שניים (מהחי) ובסופו של דבר לא אצטרך לעשות את זה יותר.
בשבילי להפסיק (עם הטבעונות לגמרי) זה כמו ניסוי שאני עושה, אבל אני מרגיש שהתוצאות כאלה מדהימות שאני לא רואה סיבה למה שאי פעם אחזור אחורה, אלא אם כן דברים ישתנו.

לפני כשנה היה לי כאב שיניים. הלכתי לרופא שיניים. היו לי כמה חורים במהלך השנים שדי הפתיעו אותי, כי לא צרכתי הרבה סוכר, אבל כמובן שכאשר אתה טבעוני או טבעונאי, אתה צורך הרבה סוכר ואתה אפילו לא מבין את זה. אתה לא אוכל סוכר מעובד אבל אתה אוכל פירות וירקות עמילניים וזה מצטבר.
אז טיפלתי בחור הזה שהיה לי (לפני שנה), עשיתי אויל פולינג (שימוש בשמן קוקוס כסוג של מי פה למטרות ריפוי) וצמתי הרבה.. והרופא כל הזמן אמר שיש זיהום ונצטרך לעקור.. אז ניסיתי הכל אבל בסוף הוצאנו את זה לפני כחמישה חודשים. וזה היה כמו נורה שכבתה.
כשהוא הוציא לי את השן היא היתה כל כך שחורה ורקובה וחשבתי שזה מטורף, אני הרי מטפלת כל כך טוב, אני דואגת לתזונה שלי בצורה מעולה, איך יש לי את כל הבעיות האלה. אני הולכת לשיננית כל שלוש שנים בערך, לבדיקה ולניקוי שיניים, והשיננית שלי תמיד נראית כל כך חיונית ועם שיניים יפות, אז שאלתי אותה "מה התזונה שלך?" והיא אמרה "את מכירה אותי, דברי חלב, שום דבר מיוחד.." ואני כזה "וואו, הייתי נותנת הכל שיהיו לי שיניים כאלה".
במשך השנים שברתי פעמיים את השיניים כשאכלתי סלט וברח לי לשם גרעין של זית, ובכל פעם ששברתי את השן חשבתי לעצמי שזה ממש מוזר, אם השיניים שלי כל כך חלשות ומתפוררות, אז מה זה אומר על מצב העצמות שלי, אבל פשוט לא הבנתי למה זה קורה לי. זה גם תמיד גרם לי לרצות ללכת רחוק יותר עם זה (עם התזונה) ולהשקיע בה אפילו יותר מאמץ. זה כמעט כמו רומן אהבה שאתה מרגיש את הבגידה, כי היית כל כך מסורה, הייתי כל כך נאמנה וכל כך בעניין. ובהתחלה היו תוצאות (חיוביות), הרגשתי מאוד חיונית, ואז כל הדברים הקטנים האלה התחילו להופיע. בשלב מסוים אפילו השיער שלי התחיל לנשור, וזה נשמע אולי שטחי ש"השיער נושר" או "העור לא נראה יפה", אבל אני באמת מאמינה שאלה סוג של אזהרות. זה כאילו שקודם כל הגוף לוחש, ואז אם אתה לא מקשיב, אתה נבוט על הראש.
אז השיער נשר, והשיער שלי מתולתל באופן טבעי והוא הפך אפילו יותר מקורזל מהרגיל. לא הבנתי מה קורה, השיער שלי היה כל כך יבש. ואז הגיעו עוד דברים, השיניים וזה.. ואני מניחה שפשוט הגעתי לשפל.
בחורף האחרון הייתה לי את הבעיה הזו שסיפרתי עם השן, הבנים שלי בדיוק עזבו את הבית לאוניברסיטה ונכנסתי לדיכאון אפל ונורא, וגם היו לי נדודי שינה כל הזמן, מעולם לא הצלחתי לשפר את נדודי השינה שלי. חשבתי שלאכול תזונה כל כך נקייה בטוח יפתור את הבעיות, אבל הדברים רק החמירו. הייתי כל כך בדיכאון זה היה כל כך גרוע שהפכתי אובדנית. אז הלכתי לטיפול ואמרתי שם שאני יודעת שהבנים שלי עזבו, אני יודעת שזה מה שגורם לי לדיכאון אבל זה גם בגלל שאני לא יכולה לישון. וכשאני אומרת שאני לא יכולה לישון, אני ישנתי בערך עשר שעות בשבוע. הייתי מעבירה ימים שלמים ללא שינה, אפילו לא טיפה, אפילו לא תנומה פה ושם. הילדים שלי ידעו את זה, בעלי, החברים שלי, כולם ידעו. שיתפתי על זה בקהילה (הטבעונאית/טבעונית) לאורך השנים, בבלוגים ובפודקאסטים, ניסיתי לבקש עזרה. תמיד הרגשתי שרופאים לא יכולים לעזור לי וחשבתי שאני צריכה למצוא דרך לעזור לעצמי, לשפר את התזונה..

אז אחרי הדיכאון והוצאת השן שהייתה שחורה, הייתי כל כך נבוכה ותהיתי האם אני בריאה או לא? אני לא מרגישה טוב נפשית, אני לא מרגישה חזקה פיזית, השיניים שלי מתפוררות ונרקבות, מה עוד נדרש לי כדי להבין שמשהו לא בסדר?
תמיד האמנתי שלא הכל קשור לתזונה, שיש משמעות לפרוטוקולים אחרים כמו גראונדינג, שהייה בטבע, ואני כן מבלה הרבה זמן בטבע. יש לי אורח חיים טוב, נטול מתח, אורח חיים תומך שינה.. ולא נראה שזה אבל אני עושה הרבה. הדבר היחיד שלא עשיתי היה לאכול בשר. כמובן תמיד חשבתי שלעולם לא אחזור לזה. הייתי צמחונית מאז שהייתי בת 13 אז להיות טבעונית לא היה שינוי גדול בשבילי, ותמיד חשבתי שבטוח אשאר טבעונית, אבל אחרי העניין עם השן והדיכאון השנה.. הייתי מוכנה לנסות הכל.
אז בעצם התחלתי עם צריכה של ביצים חיות. עם כמה שהייתה לי התנגדות מנטלית לזה, אני זוכרת את הפעם הראשונה שצרכתי ביצה, מיד הרגשתי טוב יותר. כאילו שהתאים שלי שרו, וזה די הפליא אותי.
מראיין:
האמת שזה מאוד נפוץ בקרב טבעונים שהם אוטומטית מרגישים טוב יותר אחרי היום הראשון.
שקאיה:
כן. אני חושבת שכשאתה כל כך בחוסרים אתה תבחין בזה מיד, וברור שהייתי מאוד בחוסרים.
שאלתי את ד"ר. קרולין דין למה אני כל כך חולה, במיוחד עם איך שהרגשתי לפני שלוש שנים. אני הרי עושה את כל הדברים הנכונים, והיא פשוט אמרה: "טוב, את יודעת, את יכול להמשיך רק לזמן מוגבל על דיאטה טבעונית, ואנשים יכולים להחזיק מעמד רק בהתאם לכמות המאגרים שיש להם", כלומר שומנים וחלבונים מהחי וכל זה, ואני הרי הייתי צמחונית מגיל 13 ואז הפכתי לטבעונית, לא היו לי הרבה מאגרים, אז כשהגעתי לקצה אני חושבת שאני באמת שגססתי. והיא אמרה (ד"ר קרולין דין) שאתה יכול להחזיק מעמד כך וכך זמן עד שזה כבר בלתי נמנע. וחשבתי לעצמי שאני מכירה כמה טבעונים שנראה שהם בסדר, אבל אתה אף פעם לא יודע מה קורה מאחורי הקלעים ואיזה סימנים הגוף מאותת להם, האזהרות, הלחישות… ואתה פשוט לא יודע, יכול להיות שיש להם בסיס טוב של מאגרים.
במקרה שלי הייתי במצב חמור של חוסרים, אז רק מלאכול את הביצים החיות אני מרגישה מדהים, אחרת לא הייתי עושה את זה. אם הייתה איזושהי דרך שלא הייתי חייבת לעשות את זה הייתי בוחרת בה, בגלל שאני עדיין מותנית בתוכי לחשוב שזה לא בסדר (לצרוך מן החי), אבל אני באמת מתחילה שזו רק ההתניה בתוכי שאומרת לי שמזון מהצומח הוא מוסרי ולאכול חיות זה רוע. וזה קצת קונספירטיבי, אבל זה מרגיש כמו דרך קלה לשלוט באוכלוסיה, על ידי כך שאתה הופך אותם לחולים, חלשים וחסרי מרץ.

בתור טבעונית חשבתי שאני מחוץ לקופסא, מחוץ למערכת כבר, זה משהו שאני חושבת שמושך אנשים לזה, וגם הרצון להפסיק את ההתאכזרות לבעלי חיים ואת הסבל שלהם ואני בהחלט בעד אלה. יש הבדל עצום בין החקלאות התעשייתית לבין לגדל בעלי חיים בחווה פרטית או משפחתית ולאפשר להם את המוות בצורה אנושית, כדי שאתה תוכל לחיות ולאכול . זה מחזור החיים, ואנחנו כל כך מותנים עכשיו, דרך כל מיני אמצעים, פשוט לחשוב שבעלי החיים הם החברים שלנו. וכן, אנחנו יכולים לאהוב חיות, זה יישמע מטורף להרבה טבעונים אבל באמת למדתי לאהוב חיות אפילו יותר עכשיו. תמיד אהבתי אותן, אבל עכשיו אני פשוט אסירת תודה על מה שהם מספקים לי. אני מכיר כמה אנשים שחושבים שזה מטורף ורוע, אבל אם אתה מגיע לקצה כמו שאני הגעתי, עם כל מה שהמשפחה שלי עברה ומה שאני עברתי.. אני מרגישה חמלה לחיות, אבל אני גם רוצה שתהיה לי חמלה לעצמי ואת זה לא היה לי. במשך כל כך הרבה זמן, זה תמיד היה אתה יודע… האידיאליזם, אני מניחה שזה תפס אותי.

אני חייבת לומר שעם לקוחות ואנשים שעבדתי איתם במהלך השנים, לא הייתי כל הזמן בקטע של "רואו רואו רואו" או אפילו "טבעונות". תמיד התעסקתי בבריאות ותמיד הייתי אומרת ללקוחות שלי שהם צריכים להיות בעניין ושאני לא ישר ממליצה לכולם על טבעונות, זה משהו שאני בוחרת לעצמי ואני שואפת אליו, אבל אני לא מקדמת את זה כשלעצמו. אף פעם לא ראיתי תרבות (שחיה על טבעונות), והייתי קצת במתח מזה, להיות אחראית על אנשים אחרים, ואפילו עם התזונה של ​​הילדים שלי לפעמים הייתי מגניבה פנימה כמה ביצים חיות. אני יודעת שזה נשמע משוגע, פשוט רציתי מקדם ביטחון למקרה שזה שגוי. עשיתי משהו שהוא יחסית חדש בהיסטוריה (האנושית) שלנו, אז לקחתי מעט מקדמי ביטחון פה ושם בנוגע להימור הזה. אבל בכנות, לא לקחתי מספיק. לא מספיק. ולמרות שהילדים שלי גדלו בריאים, גם נפשית, הם ספורטאים, הם מלומדים, הם בני אדם נפלאים, הם מאוד כיפיים ומצחיקים.. אבל בכנות, הם היו רעבים. אני זוכרת כל כך הרבה פעמים שהם אמרו לי "אמא אנחנו רעבים" ואני הייתי עונה "תאכל עוד, עוד אבוקדו, תאכל עוד אגוזים", והם היו אומרים שהם לא רוצים את זה, ואני הייתי אומרת דברים כאלה מטופשים, עכשיו שאני חושבת על זה, זה מכאיב לי.. אפילו התנצלתי. אני לא כאן להתנצל על התזונה שלי בפני מישהו, אבל אני כן התנצלתי בפני הילדים שלי.
אמרתי להם שהיו זמנים שהם היו רעבים ואני אמרתי להם דברים כמו "אולי אתה פשוט צמא" וקראתי את הספר "הקריאות הרבות שלנו למים", איך הרבה פעמים אנחנו אוכלים יותר מדי ובעצם אנחנו מיובשים.. הייתי גם עמוק בתוך הרעיון הזה שאתה מתנקה וצם כל הזמן, ואני חושבת שכשילדים גדלים זה לא דבר חכם בכלל. ובכל פעם שהם אמרו שהם רעבים הייתי אומרת להם שזה טוב ללכת לישון על בטן ריקה, שזה בריא יותר, באמת האמנתי בזה. כשאני שומעת אנשים אומרים שטבעונות היא התעללות בילדים, יש לי רגשות מאוד מעורבים לגבי זה כי עשיתי את זה בעצמי. ובכל זאת, עשיתי את זה עם כל האהבה והמודעות ועם כל מה שהיה ברשותי באותה תקופה. שמתי את טובת הילדים שלי לפני כל דבר וזו הסיבה שהלכתי לקיצוניות כזו, אבל כשאני חושבת על כל האנשים האלה שיוצאים עכשיו (כנראה מתייחסת לטבעונים לשעבר), כשאני שומעת על אמא טבעונית אני באמת מרגישה פחד, אני מודאגת, אני עצובה, ובגלל זה אני רוצה לשתף את זה.

אני במתח מלשתף את המסר הזה.
היו אנשים שהכרתי והם היו מופתעים, הם כועסים עליי, אנשים מאוכזבים בקהילה. יש הרבה אנשים שנתתי להם השראה עם ספרי המתכונים שלי ואורח החיים שלי. למרות שמעולם לא קידמתי טבעונות באופן ישיר, תמיד חשבתי טוב שרוב האנשים אוכלים יותר מדי בשר גם ככה ולא יזיק לכולנו לאכול יותר פירות וירקות, זה המקום ממנו הגעתי. לא התכוונתי "לדחוף" כל אחד להיות טבעונאי או טבעוני, אבל בוא כן ננסה לאכול יותר מזונות טבעונים חיים.. אז אני לא מרגישה כאילו הפכתי מישהו לטבעוני, אפילו כשלקוחות היו מבקשים ממני לעזור להם לעבור להיות טבעונאים אמרתי לא, זה לא העניין שלי, אני רק רוצה שתקשיבו יותר לגוף שלכם אבל בואו כן ניכנס קצת יותר לעולם הזה (הטבעונאי).

זה פשוט היה מסע מאוד מפותל והנה אני כאן.
מצאתי את הערוץ שלך (של המראיין) לפני חודש וחצי. התחלתי לראות את הסרטונים שלך של הטבעונים לשעבר והרגשתי כאילו.. אלוהים אדירים, מישהו מבין מה עובר עלי. הייתי בשוק.
אף פעם לא דיברתי על זה ממש בגלוי, חוץ מעם המשפחה, החברים, וכמה מהלקוחות שלי. סיפרתי להם מה אני עושה.. אבל לא באמת חשבתי לספר על זה ביוטיוב, ומישהו סיפר לי עליך והציע לי אולי לשתף (אצלך בערוץ). כשהתחלתי לצפות בסרטונים שלך, בכל הסיפורים של הטבעונים לשעבר, הרגשתי סוג של וואו, הרגשתי שאני מרגישה הרבה ממה שהם מתארים. לא ידעתי אם אני אהיה מסוגלת להביא את עצמי לחלוק את זה, אבל תמיד עסקתי בשקיפות ובריפוי, וכל הכוונה שלי בשיתוף היא כדי שאוכל להמשיך את הריפוי שלי ובשביל כל אחד אחר שעלול להיות מבולבל, סובל, זקוק לריפוי או חמלה, אני משתפת את זה בתקווה שזה יעזור גם למישהו אחר.

מראיין:
זה מעניין מה שאמרת, כי טבעונות מניסיוני זה העדר הקשבה לגוף. ובמיוחד כשמדובר בילדים, זה מאוד מסובך, כי אתה כמובן צריך להקשיב להם אבל כשאתה בתוך התפיסה הזו ואתה לא מקשיב לגוף של עצמך, אז אתה גם לא מקשיב להם, אני מאוד מבין את זה. גם לגבי מה שסיפרת על אי היכולת לפקוח עיניים ולדבר, אולי יעניין אותך.. דיברתי עם טבעונית לשעבר שהייתה טבעונית מעל 20 שנה. כל כמה חודשים היא הייתה אוכלת גבינה והיא עברה בדיוק את אותו הדבר. היא אומרת שהיא גססה. היא גם אובחנה עם בערך 5 סוגי סרטן באותה תקופה, אז זה פחות או יותר מה שקורה לטבעונים לטווח ארוך.
שקאיה:
זה מזעזע, כי אנחנו באמת מאמינים שאנחנו עושים את הדבר הכי טוב בעולם. ואתה יודע, אם כבר מדברים על הדבר הכי טוב בעולם, דייווייד וולף נהג לומר שזה "הדבר הכי טוב אי פעם", ופעם אחת התכוונתי לשאול אותו שאלה ואז מישהו אחר הספיק לפניי ואני היה המומה מהתגובה של דיוויד. הבחור שאל "אנחנו טבעונים, אנחנו בגישה אקולוגית, אז למה אנחנו עפים על מזונות-העל האלה? טביעת הרגל הפחמנית שלהם כל כך גבוהה", ודיוויד רק הסתכל עליו ואמר: "אתה צוחק עליי אחי? כאילו יש לנו את הטכנולוגיה הזו יש לנו גישה לזה". התשובה הייתה נוראית בעיניי כי זה לא ממש הגיוני לצרוך את כל האבקות האלה כשאתה מנסה לאכול תזונה טבעית הוליסטית. וכל המוצרים האלה שהם כל כך אקזוטיים ומגיעים מארצות רחוקות ועוברים שילוח.. חשבתי על זה שתמיד ניסיתי לאכול מקומי, אבל אני גרה בקנדה ויש שלג בערך שישה חודשים בשנה, אז חשבתי שאוסיף לי מזונות על. אני חושבת שזו הסיבה היחידה שיש לנו טבעונים היום, אתה לא תוכל לשרוד בלי זה (בלי התוספים).
אני יודעת שאתה אוהב לשאול על נטילת תוספים אז אני אגיד לך, אני לקחתי אלוהים אדירים… ספירולינה, אבקת דבורים, הזרקתי לעצמי b12, אלה היו הדברים העיקריים אבל תמיד הייתי מנסה עוד, תוסף E3, עשב חיטה..
אז כן, אני הייתי חזק בתוספי תזונה, וכמובן שקשה מאוד לגרום לילדים לאכול ספירולינה, אז זה ממש מדרון חלקלק.

איך זו יכולה להיות הדיאטה הבריאה ביותר כשאין אוכלוסייה שאי פעם קיימה את עצמה לאורך דורות? זה באמת ניסוי. היום אני רואה את זה כניקוי מדהים, אני באמת מאמינה שבגלל זה הרגשתי כל כך טוב בשנה הראשונה ואפילו אחרי זה. ואתה יודע, הייתי מרמה, הייתי אוכלת קצת דג נא או כבד נא ואז חוזרת לזה (לטבעונות מלאה) ובאמת הרגשתי שזה מנקה, ובהחלט הייתי זקוקה לניקוי כי גדלתי ברחובות טורונטו. אמא שלי מתה מהתקף לב כשהייתי בת 16 וכשיש לי את הדברים האלה בלב זה באמת מדאיג. היא מתה בגיל 48 ואני בת 53 עכשיו. אז גדלתי על זבל, לא יכולתי להרשות לעצמי להאכיל את עצמי ולכן מראש למעשה לא הייתה לי תזונה טובה. אמא שלי, בהיותה אם חד הורית, הייתה מאוד ענייה. אני פשוט חושב שזה מטורף לעשות ניסוי כזה, במיוחד על בריאות הילדים שלך כמו שאני עשיתי, ואני בהחלט מתחרטת על כך.
למזלי הם (הילדים) לא מחזיקים את זה נגדי. ביליתי במטבח כל כך הרבה, מכינה את כל המתכונים האלה, עסוקה בלהאכיל אותם כל הזמן, וזה פשוט השתלט לי על כל החיים.
אני פשוט אסירת תודה על כך שהילדים שלי לא נותרו עם נזקים. הם מסתדרים טוב תודה לאל.
ואמהות אחרות עם ילדים מאוד צעירים, שימו לב לסימנים. אני לא חושבת שילדים צריכים להיות על תזונה טבעונית, הם אמורים להיבנות, לא להתנקות. אני חושבת שמאכלים טבעוניים הם מנקים, אז זו העמדה שלי ואני לא כאן כדי להגיד לאף אחד מה לעשות, אני פשוט מאוד רוצה לשתף את החוויה שלי ואני מקווה שהם יקבלו מהשיחה הזו את מה שהם אמורים.

אני זוכרת כשעשיתי את תכנית ה"אמא רואופודיסטית", ראיינתי אנשים כמו מארין ווילאמסון, נייל דונלד וולש, ביירון קייטי.. אנשים שחשבתי שהם עושים דברים נהדרים וחיוביים בעולם. הם לא היו טבעונאים או טבעונים, אבל רציתי לתת השראה לאמהות הטבעונאיות, ולמרות שהיו לי דוברים טבעונים אחרים, כמו אנג'לה סטוקס וכו', נתתי מקום לאנשים האלה ואז קיבלתי ביקורת על כך שלא כל מי שאני מראיינת היה טבעונאי. היו תוקפים אותי כל הזמן על שאני לא מספיק טבעונית והפאנל שלי לא מספיק טבעוני.. אבל לא הייתי רק בעניין של זה (טבעונות), זו לא דת בשבילי. אני מתעניינת בבריאות וניסיתי להעביר את הנקודה הזו, ואנשים היו לפעמים מאוד גסי רוח ולפעמים פשוט רעים.

מראיין:
מה לדעתך הולך להיות העתיד של הטבעונות? מה הולך לקרות?
שקאיה:
טוב אני יודעת מה הייתי רוצה שיקרה, הייתי רוצה שיותר אנשים יחשפו לסרטונים האלה ובאמת ישקלו את זה יותר לעומק אבל אני לא חושב שזה יקרה. אני מרגישה שיוטיוב הוא כמו וירוס, במיוחד בין הצעירים. הרבה נכנסים לזה כי הם בעניין של פיתוח גוף, והם מוצאים ערוצים טבעונים והופכים לטבעונים.. הם מאוד מושפעים ולמרבה הצער, הצעירים האלה שאין להם הרבה מצבורים (תזונתיים בגוף) הולכים לחלות בסופו של דבר. ובסופו של דבר אולי הם ימצאו את הערוץ שלך והם יעברו את מסע ההתעוררת שלהם, בדיוק כמו שאני הייתי צריכה לעבור.
כשאתה שם לב לשינויים של דברים במהלך השנים, כמו פירמידת המזון שהופכת ליותר מבוססת צומח… האמת היא שאתה גרמת לי להיות מודעת למשהו שלא הייתי קודם. צפיתי בסרטונים של הטבעונים לשעבר אצלך בערוץ ואז במקרה ראיתי את הסרטון שלך על "תזונת הסדר העולמי החדש" וחשבתי שהכותרת היא מאוד.. אתה יודע, מאוד מסקרנת.. כי ה CIA וכוחות (ארגונים) שונים, רוצים שתתבייש בהם, הם רוצים שהשמות שלהם יתקשרו לתיאוריות קונספירציה, כדי שתראה בדברים כאלה משהו משוגע, קונספירטיבי, "עוד קוקו".. אז בהתחלה קצת באמת לא ידעתי איך "לאכול" אותך (את הערוץ של המראיין), אבל כשראיתי את הקטע הזה בו אתה מראה חיות שאנחנו חושבים שהן לא טורפות אבל הן אוכלות חיות אחרות, חשבתי לי, איך זה שאני אף פעם לא ראיתי את זה? אנחנו עשינו חינוך ביתי לילדים שלנו ולא הייתה להם טלוויזיה, תמיד היינו בחוץ, בטבע, והטלוויזיה היחידה שהם צפו בה אי פעם היה ערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק. הייתה לנו ספרייה שלמה של דברים בנושא אמא אדמה וממלכת החיות, ומעולם לא ראינו צבאים אוכלים אפרוחים, עזים אוכלות דגים וגורי שימפנזה אוכלים עכברים, אז
חשבתי שזה באמת מעניין. אני באמת תוהה לגבי הדחיפה הגדולה לכיוון הטבעונות בכל מקום, האם זה רק כדי להציל את בעלי החיים? ואם זה המקרה, אז מדוע אנחנו לא מסתכלים על איך אנחנו מייצרים את המזון מהחי, בטוח שאנחנו יכולים לעשות את זה טוב יותר, האם להגיד שאנו לא צריכים לאכול בשר זה לא לזרוק את התינוק עם המים? או שזה באמת.. אתה יודע, שזה מה שהאבות הקדמונים שלנו עשו (אכלו) וככה הגענו לכאן, משגשגים. ולצערנו, אם אנשים ימשכו עם טבעונות.. גם ככה אחד מכל שלושה זוגות יש בעיות פוריות? ואני יודית שאנשים יגידו שהם על תזונה אמריקאית טיפוסית, וכן הדיאטה האמריקאית הסטנדרטית היא זבל, אבל אני לא
מדברת על זה ואני לא חושבת שאתה מדבר על זה. אני מדברת תזונה טבעית עם מזון טבעי לבני אדם, ויש כל כך הרבה מחלוקות לגבי מה זה. אני יודעת שאני אישית האמנתי במשך המון זמן שאלה פירות וירקות. אמרו לי שיש כל כך הרבה חלבון בחסה ובכל העלים הירוקים, אז בזה האבסתי ​​את הילדים שלי, ועכשיו אני מגלה שזה פשוט לא כך. הילדים שלי התחילו לאכול הרבה יותר בשר, ועכשיו שהם עזבו את הבית הם עושים מה שהם רוצים, אפילו לפני שלוש שנים כשלא יכולתי לבשל לעצמי בקושי, הם בישלו לי ואני אכלתי מה שהם הכינו, והם הכינו מה שהם רוצים, אז הם התחילו לאכול יותר בשר כמובן, ואני אכלתי ביצים מקושקשות ופסטה וכאלה דברים.. אבל אני פשוט מרגיש שיש איזושהי דחיפה כזו מלמעלה, האם זה כדי להחליש את כולם ולשלוט בכולם? אנחנו חושבים שאנחנו אלה עם העוצמה, פשוט ככה. אני חושבת שטבעונים.. כבר במסיבה הראשונה שלי, עם דייוויד וולף, כולם נראו כל כך יצירתיים ובעלי חזון ובכל זאת כאילו.. אולי אנחנו אלה שמשטים בהם מכיוון שאבותינו בהחלט לא היו טבעונים ולמעשה אין שום דבר רע בציד ובאכילה של תזונה טבעית לבני אדם, שהיא בעלי חיים. זה מה שהיינו אוכלים בטבע.
אחד הסרטונים המרתקים שלך היה על הפירות והירקות, ושאפילו אם הם אורגניים או פראיים, הם לא יהיו זהים לפירות והירקות המעובדים מאוד שיש היום ושהם מעשה ידי אדם. אז יש הרבה מה ללמוד כאן, ואני חושבת שהערוץ שלך חושף כמה מ"החורים החבויים" לצערנו בטבעונות.

הערה של שאקאיה שנוספה בתיבה מתחת לסרטון:
אני מבינה שטבעונים יטענו ש"לא עשיתי את זה כמו שצריך" או ש"מעולם לא הייתי טבעונית" בגלל קומץ "רמאויות" במשך תקופה של 15 שנה, אבל בשביל אלה שמתעניינים באמת, אכלתי מה שנחשב בעיניי לתזונה טבעונית עשירה במזון מלא, דל גליקמי ושומן (אבוקדו, דוריאן, זיתים, קוקוסים, חמאות אגוזים, שמן זית) שכללה: אורגני ככל האפשר – פירות/ירקות, אגוזים/זרעים (מושרים ושטופים כדי להסיר מעכבי אנזימים כמו חומצה פיטית אנטי-נוטריאנטית שגורמת להם להיות קשים לעיכול), אצות ים (היג'יקי, ארמה, ערה, נורי, דופק, אצות) שייקים ירוקים לארוחת בוקר מדי יום (עם עלים ירוקים, פירות ומים מתווספים לעתים קרובות רוטציה של: ספירולינה, דבורה אבקה (לא טבעונית), חמאת קוקוס או אבוקדו, או שייקים עם חלב אגוזים (עם פירות או תמרים לפעמים עם ביצים חיות או כבד נא לילדים שלי); סלטים ענקיים מדי לילה: סלטים גדולים של קייל, מנגולד, ארוגולה, שן הארי עם זרעי אבוקדו וקנבוס וכו'; חלק מהמאכלים המבושלים בחורף כללו שיבולת שועל, דגנים ללא גלוטן, כלומר קינואה/אמרנט/דוחן/אורז חום/שחור (תמיד מושרה ושטוף) (ופסטה אורז או אצה), פקעות וירקות שורש כמו בטטה, יוקה, בטטה, עדשים , שעועית, חומוס, בעיקר במרקים עם ירקות מבושלים; תוספי מזון: ספירולינה, מאקה, אבקת דבורים (לא טבעונית), כלורלה, ויט D, אבקת אורן, זריקות B-12, פרוביוטיקה ועשבי תיבול, כלומר סרפדים עוקצים וכו' מהגינה שלי.
התחלתי "לבגוד" אחרי 8 שנים של טבעונות קפדנית עם כמה פעמים בחודש שבהן שילבתי ביצים חיות במרעה או כבד רואו וסשימי שנתפס בטבע (מסעדות יפניות באיכות גבוהה), אחר כך פעם בעונה ואז במשך שנה שוב טבעונות לגמרי, ואז לכמה שנים, ואז שוב, רק מדי פעם, רק כשהייתי במחסור חמור מדי והייתי צריכה דחיפה.. באמת הייתי מחויב לטבעונות וחוץ מהתזונה הצמחית שלי גם החרמתי לחלוטין עור, פרווה, צמר, משי ואיפור כמו מסקרה שלא הייתה טבעונית. בדרך כלל אני שמה מיץ סלק לסומק ואני מכינה בעצמי את השפתונים שלי עם חמאת שיאה ומינרלים, כתבתי ספר שלם על טיפוח עור טבעי ללא אכזריות בסגנון "עשה זאת בעצמך" בשם 'יופי עירום' עם קרמי לחות, שמפו ומרככים טבעיים, אני מכינה את הבשמים שלי עם שמנים אתריים אורגניים וכו' וכו'.