סיפורה של קארי פורסט, MPH בתזונה | 14 ביוני 2014 (עודכן ב 9/7/20).
קישור למקור:
https://www.cleaneatingkitchen.com/why-i-am-no-longer-vegan/
בפוסט הזה אני חולקת את החוויה הכנה שלי בנוגע להתרחקות שלי מתזונה טבעונית מכיוון שהיא כבר לא תומכת בבריאות שלי. אני משתפת במה שעברתי במהלך 3 וחצי השנים של אכילת 100% מזון צמחי ומדוע אני כבר לא תומכת באורח החיים הזה.
כתבתי את הפוסט הזה כחצי תריסר פעמים ושיתפתי טיוטות עם מספר מצומצם של חברים מהימנים. בסופו של דבר גרסתי את כולם, התחלתי מחדש וכתבתי מהלב.
כבר הבנתם מהכותרת של הפוסט הזה שאני לא טבעונית יותר.
אני יודע שזו אמירה מזעזעת, ואני מתנצלת על כל אכזבה, בלבול או כעס שזה עלול ליצור.
הפכתי לטבעונית בשנת 2010 וחייתי בדרך חיים של מזון מלא במשך כמעט 3 וחצי שנים. במהלך הזמן הזה, פתרתי מצבים בריאותיים שכללו מיגרנות כרוניות, אלרגיות וחרדה. למדתי הרבה על תזונה ועל ייצור מזון ומעולם לא חשבתי שאצרוך שוב מוצרים מהחי.
ניסיון עם סרטן
אתם בטח גם יודעים שבשנת 2012 צמח לי גידול סרטני בבלוטת התריס (אני רוצה להבהיר שאני לא מאמינה שתזונה טבעונית גרמה לסרטן שלי, וגם לא מאמינה שאי פעם אדע את הסיבה המדויקת). הגידול הוסר וככל הידוע לי, אני נרפאתי. עם זאת, ההשלכות הפיזיות והפסיכולוגיות היו קשות יותר לריפוי והן רלוונטיות לדיון הזה כי אני מאמינה שהן הכניסו אותי למצב שברירי.
די מהר לאחר אבחון הסרטן שלי, התחלתי לתפוס מזונות כ-"טובים" או "רעים", ושאלתי כל ביס אם הוא יזין את התאים הסרטניים או לא. האוכל הפך לאויב.
תסמינים מתמשכים
נקפוץ קדימה לסוף שנת 2013 ותחילת 2014. התסכול שלי התחיל להתעצם בנוגע לכך שלא התאוששתי מהחוויה שלי (נ"ע: מדברת על הסרטן).
פיתחתי נדודי שינה, אמנוריאה (נ"ע: איבוד וסת), גלי חום, ציפורניים שבירות, דיכאון וחוסר אנרגיה מוחלט, שלא לדבר על הישנות של בולמוסי אכילה ודפוסי אכילה מגבילים שלא חוויתי מאז גיל ההתבגרות. הייתי על דרך מאוד מסוכנת.
שינוי התזונה שלי
לאחר מחקר מקיף ובעצה של מספר רופאים, התחלתי להתנסות בווריאציות שונות של תזונה טבעונית, מתוך ידיעת הכוח של תזונה טובה על הנפש והגוף.
הוספתי אבקות חלבון מהצומח והגדלתי את הצריכה הכוללת שלי של שעועית, אגוזים, זרעים ומוצרי סויה, כמו גם שימוש בטיפול באור בהיר.
השינויים הללו עזרו אבל לא הספיקו, אז התחלתי לקחת פרוביוטיקה איכותית ותוסף EPA במינון גבוה על בסיס דגים שגם עזר, אבל לא היה טבעוני.
ואז, לאחרונה, התחלתי לצרוך מזונות מהחי כולל ביצים, בשר ובעיקר דגים.
שינויים של אחרי הטבעונות
התוצאה? אני מרגישה טוב יותר. במהלך החודשיים האחרונים בערך, ישנתי יותר חזק ורמות האנרגיה שלי התייצבו. היחסים הקרובים לאובססיה שלי עם אוכל וההגבלה כמעט נעלמה. מצב הרוח שלי בסך הכל הרבה הרבה יותר טוב.
אני לא אומרת שאני במצב בריאותי מושלם או שאף פעם אין לי יום קשה, אבל בסך הכל אני מרגישה שאני מתרפאת. אני ממשיכה לעבוד עם מטפל מקצועי ומשתמשת בספר "אכילה אינטואיטיבית" כמדריך שלי לעבודה הרגשית. אני עדיין לא יודעת על ההשפעות ארוכות הטווח של דרך החיים החדשה הזו ואני מתארת לעצמי שייקח יותר זמן לראות תוצאות הניתנות לכימות, אבל זה המסלול שאני נוקטת בו.
דעו לכם שאני לא טוענת בשום אופן שתזונה 100% טבעונית לא יכולה לעבוד עבור אנשים מסוימים. אני לא הדוגמה הטובה ביותר בהתחשב בבעיות הבריאות שלי ואין לי את התשובות לגבי מה שאולי הייתה הסיבה לכך שלא יכולתי לקיים תזונה צמחית גרידא.
אני חושדת שאולי אני אדם שהכימיה שלו דורשת חלבון באיכות גבוהה יותר או שמערכת העיכול שלי לא עשתה עבודה מספיק טובה בלספק לי את מה שאני צריך. וכמובן, להיסטוריה הבריאותית שלי הייתה השפעה על איך שאני מרגישה ואיך שהגוף שלי מתפקד.
(יש לי פוסט מקיף על הסכנות של תזונה טבעונית שמפרט יותר את הבעיות שעלולות להתרחש כאשר מוציאים את כל המוצרים מהחי מהתזונה).
אחד מהמחירים בעקבות השינוי הזה באורח החיים שלי היא ההשפעה על בעלי חיים. עשיתי כל מה שיכולתי כדי ללמוד על הנושא בשנים האחרונות והדאגה שלי לבעלי חיים היא שהביאה אותי לטבעונות מלכתחילה. אני מאמינה שהייתי טבעונית אתית במובן הזה שניסיתי כל מה שיכולתי כדי לא לחזור לאכול חיות שוב.
אני עושה כל מאמץ לבחור במוצרים מן החי שמקורם בחקלאות אתית, למרות שזה לא מוחק לחלוטין את האשמה בבחירות שלי במובן הזה שאני עדיין תורמת לסבל של בעלי חיים. עם זאת, אני מחויבת להמשיך וללמוד את הנושא ולהיות פתוחה לאפשרות של שינוי נוסף בעתיד.
הגוף שלי, הבחירה שלי
אם אתם קוראים את זה וחשים תמיכה בנוגע לכך שאני עושה את מה שאני צריכה לעשות, אז אני מעריכה את ההבנה הזו. אני לא מצפה שכולם ירגישו כך. אני זוכרת בבירור שקראתי בעבר על אנשים שעושים את מה שאני עושה ואיך הרגשתי שיפוטית בנוגע להחלטות שלהם. באותו הזמן לא הצלחתי להבין מה יכול להוביל אנשים אחרים להפסיק את היותם טבעונים.
בסופו של דבר, אני מרגישה שזו בחירה מאוד אישית ואני לא יכולה להגיד לכם אם אתם צריכים או לא צריכים להיות טבעונים. אם אתם יכולים לאכול ככה ולהרגיש טוב, אז אני מאמינה שיש יתרונות בריאותיים מוכחים, כמו גם דרך חיים של חמלה ובת קיימא יותר. אני עדיין מרגישה מחויבת לעשות את מה שאני יכולה כדי לעזור לבעלי החיים ולדאוג לסביבה שלנו.
אני יודעת שמה שכתבתי עלול לגרום לשינוי במערכת היחסים שלי עם רבים מכם. ההבדל בערכים שלנו עשוי "לשבור את העסק" ואני חושבת שזה אך טבעי שחלקנו נפרד, למרות שאני לא בהכרח מאחלת שזה יקרה.
כמו תמיד, אני פתוחה לשאלות ולחששות שלכם, אבל אנא דעו שלא אסבול הערות פוגעות. עבור הקוראים והחברים שלי שעדיין מתחברים למקום ממנו אני מגיעה, אני מודה לכם מקרב לב, לא יכולתי להתרגש יותר מהמשך המסע הזה אתכם.