ג'אנה – טבעונית לשעבר

תרגמה, צילמה ואכלה את המנות המופיעות בפוסט: נעמה עציץ
הערה: הפוסט המקורי מאוד ארוך אך קיצרתי אותו רק במעט מכיוון שלא יכולתי לוותר על מילותיה החשובות של ג'אנה, שנכתבו בצורה חכמה ומאירה ביותר.

למה אני כבר לא טבעונית | המסע להחלמה
פורסם: 19 בפברואר 2020 · שונה: 27 באפריל, 2022 על ידי The Peasants Daughter
למקור לחצו כאן.

אביב 2022: פוסט זה (להפתעתי הרבה) הפך למאמר השני הכי פופולרי בבלוג הזה. זה הגיע ליותר מ-100 אלף מכם וקיבלתי מאות מיילים, תגובות והודעות באינסטגרם. לא הצלחתי להשיב לכולם, אנא דעו שהחוויות והמילים שלכם נגעו בי הרבה פעמים עד דמעות. תודה שהקדשתם מזמנכם.

הרבה השתנה מאז שהקלדתי את הסיפור הזה מתוך בערה פנימית:

בשנת 2020 נכנסתי להריון (לאחר ריפוי ותזונה של אכילה מרוכזת מהחי) וילדתי ​​את הבן הבכור שלי, לאחר הריון ולידה קלים מאוד. בשנת 2021 התגשם חלום ותיק שלי כשעברנו לגור בחווה שלנו, בית היסטורי באזור כפרי בו אנו מגדלים כעת תרנגולות, ברווזים, אווזים וכבשים איסלנדיות למאכל ומתכננים הקמת חוות-יער. היה לי ציד ראשון מוצלח (תרנגול הודו) ואפרסם את החלק השני של מאמר המתאר את החוויה הזו, יחד עם הצעדים שעשיתי כדי לרפא את בריאותי המתדרדרת. בקשו את זה ממני הרבה פעמים. בזמן שאני מקלידה את זה אני בהריון עם התינוק השני שלי שעתיד להיוולד בקיץ 2022.

זה הסיפור האישי שלי על למה אני כבר לא טבעונית.

אני כותבת את כל זה כי הפכתי לטבעונית, עשיתי הכל נכון וזה הרס לי את הבריאות תוך פרק זמן קצר מאוד.
עם כל המחלוקות הנוכחיות סביב אושיות רשת מפורסמות שעוזבים את הטבעונות, התגובה של רבים הייתה מזלזלת להפליא. 84% מהאנשים שהופכים טבעונים או צמחונים יחזרו לאכול בשר בחמש השנים הראשונות, רבים מציינים בעיות בריאותיות כסיבה לחזרה.
שאלו את עצמכם: האם כל 30 מיליון האמריקנים שניסו טבעונות או צמחונות הם משפיענים בעלי הפרעות אכילה וחולי תשומת לב ש"עשו את זה לא נכון" בכך שאכלו רואו/עשו ניקויים/לא אכלו מספיק/לא תיספו מספיק/לא תיספו נכון/לא אכלו מספיק ממרכיב xyz או מקבוצת מזון כלשהי?

שאלו את עצמכם האם זה נורמלי שאכילה תהיה כל כך מסובכת.

הייתי רק בחורה צעירה רגילה שהפכה לטבעונית כי הבטיחו לה בריאות.
נפלתי לשקר המוחלט שמוצרים מהחי הם הסיבה שהבריאות הקולקטיבית שלנו נכשלה, שהמחלות נמצאות במגמת עלייה וששיעורי ההשמנה עולים במהירות.
אני לא כאן כדי לשכנע אתכם שהתזונה הטבעונית שלכם לא בריאה, הזמן יעשה את זה.

פעלתי לפי עצותיהם של מומחים מוערכים לטבעונות.
קניתי את ספרי הבישול שהם המליצו. עקבתי אחר המתכונים שלהם. בטחתי בהם.
הם היו רופאים אחרי הכל.

לא היה לי ערוץ יוטיוב או אינסטגרם או את הבלוג הזה. לא הייתה לי היסטוריה של הפרעות אכילה או אובססיה לאוכל. אף פעם לא ניסיתי אפילו לרדת במשקל.
לא אכלתי תזונה טבעונית "אופנתית". מעולם לא הפכתי רואופודיסטית או פירותנית. אף פעם לא עשיתי צום מים או צום מיצים.

אחרי השנה הראשונה, בה העניינים התדרדרו בצורה חדה, נכנסתי למשטר תוספי מזון יקר כדי לפצות על כל מה שהחסירה לי "התזונה האנושית המושלמת" ומעולם לא הבנתי את הדיסוננס הקוגניטיבי של מעשיי.
המשכתי להתדרדר ונפלתי חזק. בתוך שנתיים הבריאות שלי נסוגה במהירות.

פוסט זה הוא לכל מי שמתעניין ולכל מי שעובר את אותו הדבר וחש את אותה תחושת בדידות, בגידה, כעס ובלבול.

צפיתי בלא מעט בלוגרים קטנים יותר נוטשים בשקט את הטבעונות בשנה האחרונה, ורובם לא מוכנים בשלב זה לדבר על החוויות שלהם, בין אם מפחד מהתגובות או מהתשישות המוחלטת של הכל.
גם אני הייתי שם. אני טבעונית לשעבר כבר שנים.
אבל אני שוברת את השתיקה שלי עכשיו כי אני חושבת שזה נושא חשוב מאוד, ואני מקווה שגם הם בסופו של דבר גם ישברו שתיקה.

ותנו לי להבהיר דבר אחד: זה לא סיפור עדין או מתנצל שבו אני מאשימה את עצמי או כמה סיבות אזוטריות לכישלון שלי. אני לא רואה בשום גרסה של טבעונות תזונה שהיא מקובלת, בטוחה, בריאה או ראויה לבני אדם. אמהות לעתיד, נשים בהריון וילדים בפרט, נמצאים בסיכון הגבוה ביותר. אני חושבת שטבעונות היא מסוכנת ופגומה מבחינה תזונתית. כישלון הוא התוצאה האפשרית היחידה של אותה תזונה לקויה.

אני גם לא מאמינה למי שטוען שהוא טבעוני, במיוחד טבעוני-רואו או פירותני למשך זמן רב – שהוא מרגיש נהדר.
אני לא מאמינה למי שטוען שהוא מעולם לא רימה בתזונה.
אני לא מאמין בגורואי דיאטה או במשפיענים באופן כללי. כשההכנסה שלך קשורה לדרך האכילה שלך, והדיאטה שלך מאוד מסוימת ומגבילה – אני חשדנית לגבי העצות שלך.

כולכם שקרנים. גם אני הייתי.

ולמרות כל מה שקרה לי, אני כל כך אסירת תודה על הטבעונות עכשיו.
הטבעונות הובילה אותי לדיג, להיות ציידת מורשה, ללמוד על חיפוש מזון ועל חקלאות מתחדשת וניהול הוליסטי.
זה הוביל אותי ללמוד באמת את מערכת המזון בכללותה.
טבעונות הובילה אותי לאכילה המבוססת על בעלי חיים, חלב נא ובריאות אבותינו – היא החזירה אותי לשורשים שלי. גם לילדותי וגם לאבותיי.

גדלתי על תזונה קרואטית טיפוסית שהכינה אמי שגדלה בעצמה בכפר קטנטן בעוני הקיצוני של יוגוסלביה שלאחר מלחמת העולם השנייה.
היא הייתה הצעירה מבין 8 ילדים, משפחתה היו חקלאים-איכרים טיפוסיים. היו לה מטלות חקלאות שהתחילו עם עלות השחר, בלי טלוויזיה, בלי צנרת מקורה, לא הורשתה לה גישה להשכלה גבוהה ואפילו לא לרישיון נהיגה.

ילדותה הייתה בלתי נתפסת עבורי, והפער בין אמי וביני תמיד היה גדול, אבל זו הסיבה ששגשגנו כילדים, לפחות מנקודת מבט תזונתית.

בכל יום מרק היה מרכיב עיקרי – מרק אמיתי עשוי מעצמות זולות.
תבשילים של בשר וחזיר מעושן.
כבד בקר פעם בשבוע עבור הויטמינים. פטה כמעט כל יום נמרח על הלחם הכפרי הטרי שאמי אפתה כל בוקר עבורנו.
לחמניות כרוב או סארמה. דגים בכל יום שישי – מה שהיה זול.
היה מעט מזון מעובד בבית וקינוח היה נדיר.
עם העוני מגיעים גם לבבות העוף המטוגנים, הכבדים והקורקבנים.
תפוחי אדמה. כל כך הרבה תפוחי אדמה. עלים ירוקים כמו מנגולד וקייל. חלב, יוגורט, ביצים. פולנטה עם יוגורט בלקני חמוץ מלא שומן.
שתינו מים, מדי פעם מיץ כפינוק.
הכל היה מיוצר מאפס, תוצרת בית וגם מונוטוני.

בגלל שהיינו עניים, בית הספר ניסה לגרום לי לאכול את ארוחות הצהריים החינמיות של הילדים המסכנים. במקום ארוחות הצהריים שאמי ארזה, הייתי צריכה לאכול כריך עם חזיר מעובד וגבינה אמריקאית על לחם פלא חום, תפוח ומיץ מזויף ממותק בסוכר.
אמי נעלבה מכך שהלחם הביתי והפאטה המזין שלה נחשבו לנחותים מהאוכל המזויף שהם היו מבקשים ממני לאכול במקום. לא קיבלנו את תוכנית הצהריים בבית הספר.

התחלתי לעבוד בגיל 14 כדי לעזור לאמא שלי ולבסוף להשיג קצת כסף לעצמי. עם החופש החדש הזה, כמובן, חלק בזבזתי על מזון מהיר. כל יום בקפיטריה של בית הספר הייתי מקבלת פרוסת פיצה או פנזרוטי ענק עם קרטון חלב שוקולד לא איכותי.
לא חשבתי על תזונה, רוב בני הנוער לא. אנחנו פשוט אוכלים.

כמו רבים (רוב?) מחבריי הצפון אמריקאים, התחלתי לאכול דיאטה אמריקאית סטנדרטית.
דיאטת הילדות ה"נחותה" שלי נשכחה מזמן.
אמנם, הגרסה שלי הייתה קצת יותר טובה מכיוון שעדיין הייתי מבשלת בעיקר מזון מלא כמו חזה עוף וירקות. לקחתי את מדריך האוכל של קנדה ברצינות וניסיתי לשלב כמה שיותר דגנים מלאים וקטניות "בריאים ללב" בתזונה שלי. התרחקתי מבשר אדום פרט לסטייק או המבורגר מדי פעם שראיתי כג'אנק פוד ומקור לחלבון בלבד, לא יותר מזה. לפעמים הייתי קונה את החזיר האנמי וחסר הטעם מהמכולת, אבל ידעתי שזה אפילו יותר גרוע עבור הכולסטרול שלי. מה היה כולסטרול בדיוק? מי יודע. זה היה רע. ידעתי שאמות מזה איכשהו כשאהיה מבוגרת אם לא אמנע מזה עכשיו. הרגשתי מודאגת ואשמה על כך שלא אכלתי מספיק דל שומן.

נעלמו פרסות החזיר המעושנות של נעורי.
נעלמו המרקים היומיומיים העשויים מעצמות אמיתיות.
פטה, כבד, לבבות וקורקבנים? אין סיכוי.
זה היה אוכל עוני. זה היה בעבר שלי. הכנתי תבשילים עם חזה עוף וברוקולי. הכנתי פסטה מהודרת, עקבתי אחרי משפיענים פופולרים, תמיד מחייכים, שאכלו בריא, כפי שאני תפסתי את המושג בריא. שתיתי מיצים טריים מלאים בויטמינים ומינרלים שיספקו לי שיער ועור יפים.
אכלתי גם ג'אנק פוד באופן קבוע. זה היה רק ​​"חטיף" כמובן.

אבל לא הרגשתי מצוין. לא נראיתי מצוין. הייתי רק בסדר. ידעתי שיש משהו שחסר לי.

ואז יום אחד נתקלתי בעותק של מחקר סין הידוע לשמצה.
גמעתי את הספר כולו בלילה אחד ואני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול – תחושת שלווה שטפה אותי.
לבסוף, הייתה לי התשובה לבריאות אמיתית ולאריכות ימים – דיאטה מבוססת מזון צמחי מלא – טבעונות.

אבותינו אכלו למעשה תזונה מבוססת צמחים, כך הסביר הספר בשפה סמכותית ומשכנעת.
בשר היה דבר מזדמן, שנבע מכורח והישרדות. לאותם בני אדם קדומים היה קשה להשיג בשר, לעומת הפקעות, הפירות, הירוקים והפטריות, בהם היערות היו גדושים לחלוטין, בגן העדן האמיתי של העבר העתיק שלנו.

לפני שמכת האנושות השמידה את השפע הטבעי הזה, ויטמין B12 היה למעשה מחיידקים באדמה, ומכיוון שהאבות הקדמונים שלנו בדרך כלל לא היו שוטפים את התוצרת שלהם, משם הם קיבלו את זה.

אפילו לספר המדעי המתעתע הזה היו יסודות של אמונה ודת.
אבל עדיין לא ידעתי מי היו האדוונטיסטים.

עברתי לתוצרת אורגנית והפסקתי לשטוף את הפירות והירקות שלי.

ככל הנראה, אבותיי בדרום הבלקן גדלו וחיפשו שפע מוחלט של חומר צמחי בקרקעות הדקות והסלעיות של הגיאוגרפיה ההררית המאפיינת חלק גדול מקרואטיה.
זה היה הגיוני לחלוטין בעולם הטבעוני הזה שקיבל אישור על ידי מומחה בריאות.
היו לי עוד כמה ספקות ושאלות לא פתורות במוחי, אבל מה באמת ידעתי?
סלבריטאים טבעוניים באינטרנט שאלו בחוכמה, איך אנחנו יכולים להיות אוכלי בשר אמיתיים אם אנחנו לא יכולים לצאת לטבע ולהרוג בעל חיים עם השיניים והציפורניים שלנו?

חשבתי שזה כל כך מבריק.
העובדה שמעולם לא הכרתי מישהו שעבד את האדמה במו ידיו בשיניו לא עלתה בדעתי.

האבולוציה האנושית והכלים שבהם השתמשנו קשורים זה בזה כל כך, עד שהסיפור של האחד הוא סיפורו של השני, זו הייתה הבנה שאגיע אליה מאוחר יותר.
מה ידעתי על חיפוש מזון? זה כנראה היה סופר קל, וכמעט הכל היה אכיל אם רק הייתה לך את החוכמה של אבותינו הקדמונים והכמעט-טבעוניים. במיוחד בגן האגדתי של היערות הטבעוניים של עדן שחיינו בו פעם.
לא ידעתי אז שהכל במכולת היה מעשה ידי אדם, הפרא אולף והותאם לגודל, מתיקות וטעם, במהלך אלפי השנים האחרונות . אין ברוקולי בטבע, מעולם לא היה.

ויתרתי על בשר ומוצרי חלב באותו לילה.
לא הייתה ארוחה אחרונה של סטייק או צ'יזבורגר. צללתי ישר לתוך הטבעונות.
חשבתי שאוכל ככה כל חיי.
ובאמת שלא התגעגעתי לחיים הישנים שלי, הייתי בטוחה בעצמי – המדע בצד שלי. ולמה שהמדע והרופאים יציגו אי פעם משהו לא נכון? האנשים האלה היו משואות של אור ואמת בעולם אפל של בריאות לקויה ומידע מוטעה.

ששת החודשים הראשונים של הטבעונות שלי היו מדהימים.
לא רק שהפסקתיי עם כל המוצרים מהחי שגרמו למחלות לב, סרטן, התבגרות מוקדמת וכל מחלה אחרת שידועה לאדם – אלא זנחתי ג'אנק פוד וכל דבר מעובד לחלוטין.
הכנתי הכל מאפס בעזרת ספרי הבישול הטבעוניים החדשים שלי.
אכלתי את כל צבעי הקשת. אכלתי הרבה קטניות בשביל חלבון.
העור שלי זהר.
הייתי טבעונית בריאה המתבססת על מזון מלא מן הצומח.
עקבתי אחר הקלוריות והרכיבים התזונתיים שלי עם מחשבונים מקוונים ליתר ביטחון.
עדיין לא ידעתי על זמינות ביולוגית, או על כך ששיעורי ההמרה של מיקרו-נוטריינטים רבים מצמחים לצורות הניתנות לשימוש עבור גוף אנושי – קשה ולעתים קרובות לא קיימת.

ארוחת בוקר טיפוסית שלי הייתה עשויה להיות שייק ירוק מלא בפירות יער ועלים. הייתי שותה את זה עם בטטה אפויה בצד, לפעמים מטפטפת מעט טחינה.
ארוחת צהריים טבעונית שלי הייתה עשויה להיות שתי חתיכות קלויות של לחם מונבט עם טונה טבעונית ביתית שהכנתי בנאמנות מספרי הבישול שאושרו על ידי הרופא, וקערת בורשט טבעוני בצד.
מי צריך טונה עמוסת כספית רעילה כשאפשר לרסק חומוס עם כמות זעירה של מיונז טבעוני ופתיתי אצות?
אכלתי קטניות כמעט מדי יום – כל החלבון שאדם צריך, ובכל מקרה עניין החלבון היה מוגזם בלי קשר.
כן, לקטניות ללא תוספת של מרק בשר או מרק עצמות יש טעם די תפל – פשוט הוסיפו עוד תיבול עד שהתיבול יהיה מה שאתם בעצם טועמים!

ארוחת הערב הייתה עשויה להיות תבשיל עדשים עם סלט ירוק גדול. או אורז מלא מוקפץ עם בירקות.
החטיפים היו מטורפים. פירות וירקות חיים. חומוס ופיתה מחיטה מלאה.
הייתי כל כך בעניין של בריאות וצדקנות, שהתעלמתי מכל הדברים הקטנים שלא היו הגיוניים. כנראה ש"פשוט לא הבנתי עדיין", אני הרי חדשה בזה ונגמלת מההתמכרות לבשר ולחלב שצרכתי כל החיים שלי. אני פשוט צריכה עוד זמן. בסופו של דבר אני אוכלת דל שומן ומרגישה מצוין.
בהתחלה ניסיתי לשמור על צריכת השומן שלי בקו התחתון, כפי שהמליץ ​​​​הספר מחקר סין. זה יתברר כלא בר-קיימא, לא בטווח הקצר ולא בארוך.

ככל שאכלתי פחות שומן, כך הרגשתי יותר גרוע.

העובדה שרבים מהמתכונים דרשו יותר שומן בפועל ממה שצוין במתכון הכתוב כדי לגרום להם להיות טעימים, היתה דוגמה נוספת לדיסוננס הקוגניטיבי שלי ולסירובי לראות מה נמצא לי מול הפנים.

שומן זה לא בריא. שומן יסתום לי את העורקים ויהרוג אותי. מחקר סין אמר כך, וזה היה המחקר שעקף את כל הלימודים וניצח את כולם!
וכל שאר הרופאים הטבעונים אישרו את זה! היו להם מחקרים שהראו שטבעונות דלת שומן מרפאה מחלות לב!
אז העמדתי פנים שאני אוכלת פחות שומן ממה שאכלתי בפועל, כדי לשקר לעצמי שאני מסוגלת לעקוב אחר התזונה האנושית המושלמת. והעמדתי פנים שאני לא מעמידה פנים, כדי להתגבר על תקופת הקושי וההסתגלות הראשונית.

ביצעתי כל כך הרבה תרגול מנטלי, שהפכתי לאתלטית עילית בדיסוננס קוגניטיבי ובהכחשה.

עדיין לא גיליתי את המקור הדתי של הטבעונות או כמה מהמומחים והרופאים האלה מודרכים על ידי הדוגמה הדתית שלהם קודם כל, ורק אחר כך על ידי המדע.

התעמולה האפקטיבית ביותר אף פעם לא נראית כתעמולה.

מעולם לא הצלחתי להבין טבעונות אתית אז התרחקתי מהשיחות האלה לגמרי כשהן צצו בפורומים הטבעונים. לחסל את תעשיית הדבש היה לא הגיוני, כוורנים מילאו בבירור תפקיד חיוני בחקלאות. למה לי לייבא סירופ אגבה כשהדבוראים המקומיים שלי ייצרו דבש תוך האבקה של גידולי מזון טבעוניים?
וחיות אחרות אכלו בשר. צפיתי בכמות מספקת של סרטי טבע שבהם להקה של כמה מינים עם טפרים מורידה איזו חיה רק כדי להתחיל לאכול אותה כשהיא בבירור עדיין חיה ונאבקת.
זה לא היה פסול עבורם. לא שתמכתי בעינויים אלא שעצם קיומם של מינים אוכלי כל וטורפים גרם לטבעונות להיראות אבסורדית כבחירה אתית.

האמנתי בטבעונות כבחירה הכי מודעת לסביבה.
כמובן שנדרש פחות פגיעה סביבתית כדי לייצר פירות וירקות! זה לא פשוט! בעלי חיים אכלו דגנים שבני אדם יכולים לאכול במקום, במיוחד העניים. הטבע הושמד כדי לתחזק את חייהן של חיות אלו, הפסולת והפליטות שלהן הרסו נהרות ונחלים, זיהמו את האוויר שנשמנו. בעלי חיים היו אחד הגורמים העיקריים בשינויי אקלים. הרגשתי טוב שהתזונה שלי מצילה את כדור הארץ ולא הורסת אותו.

כדי לאכול ולחיות כטבעוני אתה צריך לבצע כמות עצומה של דיסוננס קוגניטיבי, תוך העמדת פנים שאתה לא עושה זאת.

אחרי שנה של טבעונות דברים לא צפויים התחילו לקרות מבחינה בריאותית.
אני מתעוררת מותשת, מוחי עטוף במה שהרגיש כמו ערפל. ייקח לי שעות להפיג את התחושה המעורפלת הזו. אני מתחילה לשתות יותר קפה. כוס אחת בבוקר לא הספיקה ו-3 עד 4 הפכו לנורמה החדשה שלי.
יש לי כאבי ראש בפעם הראשונה בחיי.
אני כל הזמן נפוחה. הזהירו אותי מנפיחות כתופעת לוואי נורמלית בהתחלה, כשמערכת העיכול שלי עוד מתרגלת לאכול יותר מזון צמחי.
אבל הנפיחות לא נעלמה. היא רק החמירה והפכה הרבה יותר גרועה.
הבטן שלי הייתה מרגישה מלאה עד להתפקע מאוכל, כשבפועל בקושי אכלתי משהו.
וכך, הייתי כל הזמן רעבה אבל לא יכולתי לאכול. אכלתי כל הזמן, אבל יכולתי לאכול הרבה בכל פעם.
התחלתי לאכול ארוחות קטנות יותר בתדירות גבוהה יותר.
זה עזר קצת, אבל לא להרבה זמן.
הבטן שלי הייתה עכשיו נפוחה כל הזמן. הרגשתי חולה רוב היום, סחוטה מאנרגיה.
למרות כל המאמצים שלי, התחלתי לרדת במשקל במהירות כי פיזית לא יכולתי להכניס מספיק קלוריות. תמיד הייתי רזה אבל לא הייתי כזו רזה מאז ימי התיכון שלי.

התחלתי לשים לב שהנפיחות והבחילות שלי קרו בעיקר סביב צריכת שעועית, עדשים וחומוס. כוכבי החלבון שלי.
כשהורדתי אותם מהתפריט הרגשתי טוב יותר. כשהוספתי אותם בחזרה, הרגשתי יותר גרוע.
שעועית וחומוס הרגו אותי. לא יכולתי לאכול יותר קטניות.
עדשים מדי פעם היו בסדר. כמו אפונה ירוקה.
מאיפה לעזאזל הייתי אמורה להשיג חלבון? או מספיק קלוריות?
אז אכלתי יותר תפוחי אדמה. בטטות במיוחד, לויטמין A, אבל גם תפוחי אדמה אדמדמים רגילים, ובטטות ופקעות אקזוטיות יותר שקניתי בשווקי האיכרים.
לא רציתי להסתמך על סויה, אבל סויה לא גרמה לי להרגיש בחילה, אז הוספתי בחוסר רצון טופו והכנתי מקושקשת עם הרבה תיבול כדי לכסות על הטעם הנורא.
הכנתי בייקון מזויף מטמפה שהיה נסבל.
ואז תפוחי האדמה התחילו לגרום לי להרגיש גם נפוחה וחולה. בקושי יכולתי לסבול אותם. הורדתי אותם בצורה דרסטית.
הורדתי קפה. קפה היה שעועית טחונה. אבל זה לא נמשך זמן רב שכן הערפול המוחי והתשישות של הבוקר הפכו את הקפה להכרח.

הסתכלתי על גופי העירום במראה בבהלה מסוימת: נראיתי שברירית, חלשה. הרגליים שלי נראו רזות בצורה בלתי אפשרית. כנ"ל לגבי העכוז שלי ששקע פנימה.
איפה השרירים שלי? הגב והירכיים שלי יצרו קו ישר למטה, השדיים שלי התכווצו כלפי מטה. למה הכתפיים שלי נראות כאילו הן קורסות קדימה?
הפכתי להיות מאוד מודעת ליציבה שלי. העור שלי נראה אפור וחסר חיים והיה חסר את הזוהר שחוויתי בחודשים הראשונים לטבעונות.
שיערי הארוך והעבה נראה דק יותר.

הפכתי אובססיבית לגבי מזונות-על ותחליפי חלבון, כדי להחזיר את תקופת ירח הדבש הטבעוני שלי.
העליתי את צריכת השומן שלי אפילו יותר.
צרכתי שורש מאקה מדרום אמריקה, קינואה מבוליביה, עשבי תיבול סיניים, אבקת גרגרי יער ותה שנשלח בפלסטיק מכל העולם.
טבעונות למען הסביבה, נכון חבר'ה?

זו הייתה חייבת להיות החוליה החסרה. אם רק יכולתי למצוא את מזון העל הנכון שירפא אותי ויגרום לי להרגיש טוב יותר, הייתי יכולה לגרום לטבעונות שלי לעבוד.
הוספתי את המשקה הפרוביוטי הטבעוני Bio-K+ כדי לפתור את בעיות המעיים הקבועות שלי.
הוספתי לתזונה שלי קימצ'י טבעוני וכרוב כבוש.
קניתי את שמן הפשתן היקר ביותר בכבישה קרה עבור אומגה 3 וזרעי פשתן שלמים אותם טחנתי בעצמי מדי יום. הוספתי את שניהם לסלטים היומיומיים הגדולים והצבעוניים שלי.
קניתי זרעי צ'יה ושמרי בירה.
אבקות אסאי וגוג'י ברי שהוספתי לשייקים שלי.
שמן קוקוס! קרם קוקוס! חלבי אגוזים מועשרים!
הוספתי עוד יותר מגוון של פקעות, אגוזים וזרעים לתזונה שלי.
נאבקתי להפוך את האורז המלא לטעים, לפני שהתייאשתי ונצמדתי לאורז לבן.
אכלתי אבוקדו ומוצרי קוקוס כל יום כדי להגביר את צריכת השומן שלי – אולי מחקר סין הנערץ טעה בעניין השומן אצל נשים? אולי היינו צריכים יותר ממה שנכתב בהמלצות המעוררות רחמים האלו?
אחר כך פיתחתי פריחה בכל הגוף מהכמות של האבוקדו ונאלצתי להפחית משמעותית.
יותר מדי סויה ויותר מדי חיטה גרמו לי להרגיש נפוחה וחולה. אורז עדיין היה בסדר.

המחזור שלי התחיל להשתנות בצורה דרסטית והפך לכואב באופן בלתי נסבל. אני זוכרת שיום אחד שכבתי מכורבלת על הרצפה עם כרית חימום כרוכה סביב הגב והבטן שלי, נלחמת בדמעות.

צרכתי את שמרי הבירה המועשרים וכמה כדורים, לצד D3 טבעוני וברזל טבעוני הנוזלי ויקר מאוד.
התזונה האנושית המושלמת הטבעית שלי התחילה להידמות לגיהנום דיסטופי ארוז של רפש וכדורים.
איך יכול להיות שכל הפסולת של האריזות מתוצרת סין שיצרתי כעת, תהיה ידידותית לסביבה יותר מאשר ביצי המרעה של החקלאי הקרוב?
איך משלוח פירות וירקות מחוץ לעונה לקנדה, יכול להיות טוב יותר לעולם מאשר לקנות בשר בקר מהבחור שנמצא במחוז?
האם בכלל ניתן היה לאכול תזונה טבעונית שהיא מקומית?
כיצד היה העולם הטבעוני החד-תרבותי הזה של שדות אינסופיים של סויה, תירס, חיטה וקנולה – טוב יותר מבני משפחתי הכפריים הקרואטים ואדמותיהם עם מזונות צמחיים ובעלי חיים מגוונים?
הם לא היו צריכים לרסס חומרי הדברה וקוטלי עשבים כימיים. החיות שלהם אכלו את מה שהטבע ייצר בגבעות ובהרים.

כל האוכל, הפרוביוטיקה והאבקות עלו הון ועדיין הרגשתי נורא.
חשבתי אחורה על ילדותי, על שנות העוני שלי ועל המאכלים שאמי בישלה לנו. אין סיכוי שמשפחתי או כל אחד אחר שם היו יכולים להרשות לעצמם תזונה טבעונית.
זה חיזק עוד יותר את עמדתי לפיה טבעונות אינה בחירה אתית.
איך יכול דבר פשוט ויסודי כמו אוכל להיות אתי אם רוב העולם לא יכול היה להרשות זאת לעצמו? האם מוות מרעב או ילדים הלוקים ברככת הם בחירה אתית?
וכמה ניצול אנושי היה מעורב בייצור כל האוכל הטבעוני הזה?
אבל איך יכולתי לדעת, ילדה קטנה ומוגנת שאני, שהעבדות אינה שריד רחוק מהעבר המבייש שלנו, אלא חיה וקיימת בחלקים של העולם – ואפילו גדולה מאי פעם. והחקלאות הייתה מניע אדיר של עבדות מודרנית וסבל אנושי וניצול בלתי נתפס.
טבעונות הייתה דיאטה של ​​אנשים מיוחסים מהעולם הגבוה שבילו מעט זמן במדבר או בחוות והיו משועממים מחייהם.

טבעונות הייתה דרך להדוף את האימה הקיומית מהקיום השברירי שלנו.
בפעם הראשונה בחיי, הייתי חלק מקבוצה מיוחסת.

מכיוון שעדיין יכולתי לאכול אפונה ירוקה ללא נפיחות, בחילות או תופעות רעות אחרות, חשבתי שאוכל להשתמש גם באבקת החלבון (היקרה) של Vega – העשויה מחלבון אפונה כדי לקבל את החלבון הדרוש לי נואשות.

חבלה בירך סירבה בעקשנות להתרפא. הגוף שלי לא ריפא את עצמו מהפציעה.

ובכן, אפונה ירוקה ואבקת חלבון אפונה הם שני דברים שונים בתכלית, כך גיליתי במהרה.
תוך שבוע, הבטן שלי התמרדה בזעם. הנפיחות חזרה. נראיתי כמו אישה רזה בתת תזונה, שהיתה גם למרבה הצער בחודש חמישי להריונה. הייתה לי בחילה. בקושי הצלחתי להכניס אוכל מתחושת המלאות המייסרת שמעולם לא לוותה בתחושת שובע.
ביאושי, פניתי עכשיו לבשרים טבעונים מדומים.
מה לעזאזל נשאר? והאם אני עדיין יכולה לקרוא לעצמי טבעונית על בסיס מזון צמחי מלא?
קניתי את הנקניקיות הצמחיות, ההמבורגרים והנאגטס.
אבל אם אי פעם אכלת אוכל אמיתי בעבר, אתה יודע עד כמה הדברים האלה נוראיים. יש להם טעם של תיבול ורוטב. יש להם טעם של מלח וסוכר אבל שום דבר אחר.
ולא, גם אני לא הרגשתי נהדר אחרי שאכלתי אותם.
אבל מה נשאר לי לאכול? איך אוכל להכניס מספיק קלוריות כדי לעלות בחזרה קצת במשקל ולהתחיל להרגיש טוב יותר?
הסתכלתי על בקבוקי האבקות שלי, חלבונים מהצומח, שמנים מיוחדים, שיקויים, עשבי תיבול, תה, כדורים, תוספי מזון, מזונות ארוזים ומוצרים דמויי מזון.
כל כך הרבה פלסטיק. כל כך הרבה בזבוז. כל כך הרבה הוצאות. הבריאות שלי נעלמה. הרגשתי עצבנית ומותשת. נראיתי נורא.

לא משנה כמה שעות שינה ישנתי, התעוררתי מבוהלת מהיום החדש.
לקום מהמיטה בגוף מותש ומוח מעורפל הרגיש כמו מאמץ אדיר. הייתי ממשיכה לשכב במיטה, שעות לפעמים, עם פחד מהחיים. הייתי בדיכאון.
שנאתי להסתכל על תמונות שלי כי הן הוכיחו בצורה כל כך ברורה כמה לא בריאה אני נראית. הפנים שלי נראו כחושות וחסרות חיים עם עיגולים שחורים קבועים מתחת לעיניים וקמטים מוקדמים באף. אז נמנעתי מלהצטלם.

זו הייתה קצת יותר משנה של טבעונות.

יום אחד הזמנתי פיצה. בלי גבינה, בבקשה.
הזמנתי את זה עם ירקות בריאים, בחרתי באופציה של חיטה מלאה, וחזרתי על כך מספר פעמים בטלפון – בלי גבינה, רק רוטב וירקות. הפיצה הגיעה – עם גבינה אמיתית. אוי לא.
מה עלי לעשות עם הפיצה הענקית הזו מכוסה בגבינה אמיתית? לתת לזה ללכת לפח בגלל כמה מוצרים מהחי? להתקשר לפיצה ולהכריח אותם להחליף אותה בידיעה שהם יזרקו את זה? לא. זה מטומטם. בזבוז אוכל זה לא טבעוני.

הפיצה הייתה כאן וזהו.
הדבר האחראי היחיד שיכולתי לעשות זה לאכול את זה ואז לחזור לתכנות הרגיל שלי לאחר מכן. לא עניין גדול.
זו הייתה הפיצה הכי מדהימה שאכלתי אי פעם.
והחלק הגרוע ביותר אחרי שאכלתי את כל הגבינה הזו היה שהרגשתי טוב.
הרגשתי שבעה בפעם הראשונה מזה הרבה זמן.

הדחקתי את התחושות הללו הצידה והמשכתי בחיי הטבעונות הכושלים שלי.

גבינה זה גרוע. גבינה תסתום לי את העורקים. גבינה תהרוג אותי בסופו של דבר.

משהו משהו הורמונים. משהו משהו מוגלה. משהו סרטן.

אי שם באותה שנה שנייה ואחרונה של טבעונות, מבחינה טכנית כבר לא הייתי טבעונית.
לפחות פעם בשבוע הייתי בוגדת עם גבינה. עשיתי זאת בסתר ובבושה.
גבינת הפיצה המחורבנת הזו הייתה סם היציאה שלי, פשוט הייתי כל כך רעבה, והחתיכות הקטנות האלה של גבינה, שנאכלו באשמה בפרטיות, היו הפעמים היחידות שהרגשתי שובע.
אבל לא רציתי להיות רק צמחונית. הרופאים הטבעונים אמרו שזה לא מספיק כדי להיות בריאה ולהציל את עצמי ממחלות לב וסרטן, צמחונות הייתה רק עדיפה במעט מאכילת בשר. בקושי.
אז חייתי שנה כצמחונית אשמה. נאבקת ברעב לגבינה שתמיד השאירה אותי עם תחושת אשמה לאחר מכן.

אם זה נשמע לכם כמו הפרעת אכילה – אתם צודקים, זה בהחלט כך, אבל זו אחת שאתה נמצא בה כי הכוחות העליונים אמרו לך שזה יציל אותך ממוות מוקדם וממחלה.
זו הפרעת אכילה בה אתה משכנע את עצמך שהיא הדרך הבריאה ביותר לאכול.

פניתי ברשת לקהילה הטבעונית עם בקשת עזרה.
תיארתי את הסימפטומים שלי, התחננתי לתשובות.

הייתי פשוט "בניקוי נפשי ופיזי" – זו הייתה התגובה הנפוצה ביותר.
בעיקרון, הם אמרו לי שכמו מכור מחלים, אני צריכה יותר זמן. והייתי צריך לאכול יותר. חלקם הציעו פירותנות.
אבל לכמה זמן? ולאכול יותר ממה? אכילה מרובה מהמזונות הבריאים ביותר כביכול גרמה לי לתגובות נוראיות, לא משנה באיזו שיטת בישול, כמות או שילוב ניסיתי.
לא קיבלתי שום דבר בעל ערך או עזרה מהפורומים הטבעוניים שבהם כולם טענו לחיים בריאים, מאושרים וטבעוניים עם הצלחות האינסופיות שלהם של אורז מלא וברוקולי, שהיו פשוט כל כך טובות וכל כך משביעות, עם עוד קצת רוטב סויה בצד.
הרגשתי מודחת ובסופו של דבר מנודה. הקהילה לא הייתה אוהדת או ידידותית כלפיי או התעניינה במאבקי. הם רצו סיפורי הצלחה או בעיות קלות שניתן לתקן.

מה היה לא בסדר איתי?

כשהמשכתי לרמות בבושת פנים בתזונה המושלמת שלי עם הרגל הגבינה, התחלתי גם למלצר במסעדה עמוסה.
הייתי כל הזמן על הרגליים ועבדתי כל הזמן משמרות כפולות.

הייתי אומללה, רזה, רעבה. נמאס לי.

הזמנתי מנה עם בשר ואכלתי אותה כאילו חיי תלויים בה.
החלק הגרוע ביותר היה כמה טוב הרגשתי אחר כך. לא היה קלקול קיבה או בחילה כמו שהקהילה ברשת הזהירה אותי.

"הבטן שלך מפסיקה לפתח את אנזימי העיכול לעיכול בשר. את תהיי חולה אם תאכלי את זה."

ידעתי שמשהו לא בסדר איתי – נכשלתי בטבעונות. טבעונות הייתה האידיאל ואני הייתי חיה לא נאורה ועלובה, לא ראויה לה. גירשו אותי מהגן הטבעוני של עדן שבו חיו אבותיי בבריאות מושלמת.

הבשר הזה היה כל כך טעים. באותו לילה חוויתי תחושת אנרגיה מחודשת והקלה עצומה.

אבל איך אתה מיישב שתי מחשבות סותרות במוח הטבעוני שלך? הדבר שגורם לך להרגיש טוב יותר הוא גם הדבר שלאט לאט הורג אותך?

שקלתי את עצמי באותו שבוע. הייתי 115 פאונד (52 קילו) על 5'10 (177 ס"מ), אני במשקל חסר לפי ה BMI.
נראיתי כמו נער רזה, אנדרוגיני, מתבגר. לא היה שום דבר במראה שלי שמצביע על פוריות או בריאות או נשיות. הם נעלמו לגמרי.
הכרחתי את עצמי להסתכל במראה.
זה לא נורמלי. זה לא נכון.

שנתיים. זה מה שלקח.

טבעונות ומאמיניה מבטיחים לך בריאות, חיוניות ואריכות ימים בזמן שהיא הורסת אותך מבפנים.

מאז, ראיתי אנשים רבים נאחזים בתזונה שלהם, מסרבים לראות את מה שהיה ברור לנגד עיניהם, נאחזים במחקרים שנבחרו בצ'רי פיקינג ולוקחים את המילים של משפיעני רשת ורופאים טבעונים לרמת התייחסות שאינה נתמכת בראיות. צפיתי ב"סרטים דוקומנטרים" שנעשו בצורה גרועה ומוטה מאוד ומפחידים אנשים.

זו הייתי אני. אבל כל כך נמאס לי להרגיש חולה ועייפה.

אז חיפשתי תשובות נוספות במקום אחר, לא רק מהמקורות הטבעוניים הקדושים שלי.

בשנתיים שחלפו מאז תחילת המסע הזה, מעולם לא חשבתי לחפש ביקורת על ספרי התנ"ך שלי: "מחקר סין" ו-"איך לא למות".
אף פעם לא קראתי על המחקרים האלה מעבר לכותרות, אז אם ברזל ממקורות מן החי גורם לסרטן המעי הגס, אז שיהיה.
למה לקרוא את המחקר כשהכותרת אמרה לי את כל מה שאני צריכה לדעת?
למה שעיתונאי שכותב לעיתון אמין ישקר, יציג מצג שווא או יעשה סנסציוניות כשהיושרה והקריירה שלו תלויים בכך?
ולמה אני צריכה לבזבז את זמני בקריאת המחקרים? זה לא שאני יכולה לפרש אותם, גם אם הם לא היו מותנים בתשלום.

לא העזתי לצאת מהבועה הטבעונית שלי, אבל עכשיו נאלצתי לעשות את זה.

כך גיליתי את דניס מינגר הידועה לשמצה, טבעונית לשעבר שהרסה את בריאותה ושיניה, שלקחה על עצמה את "מחקר סין" הידוע לשמצה – התנ"ך שלי – וקרעה אותו לגזרים. מדובר בניתוח יסודי ועוצר נשימה על ידי מלומדת אנגלית, בת 24 אז. המסקנות שלה היו מרשימות מספיק כדי לבנות לה מוניטין באינטרנט ואפילו לאלץ את הרופא עצמו להגיב לה ישירות. מסקנותיה ימשיכו להיות מגובות על ידי אחרים, רופאים, חוקרים וסטטיסטיקאים.

ואני, הייתי מרוסקת אך גם חשתי הקלה.

מרוסקת מכך שנפלתי לכזו תרמית.
הקלה מכך שזו לא אני הבעיה אלא הייתה הדיאטה המטופשת, החסרה, הלא בריאה והלא מתאימה הזו שגרמה לבריאות שלי להתפרק בצורה כה מרהיבה.
בדיוק כמו שפרה שאכלה דגן בלתי מתאים לה שבסופו של דבר היה הורג אותה אילולא הייתה מיועדת לשחיטה קודם – כך הטבעונות הייתה הורגת אותי.

הטבעונות הכזיבה אותי. הטבעונות לא הייתה התשובה לריפוי שלי.

לא היה מזון-על צמחי, לא שילוב של עלים ופקעות, שום גלולת קסם שתהפוך את הטבעונות למשהו שהיא לעולם לא יכולה להיות – תזונה בריאה המתאימה למין האנושי.

לא ידעתי שאפשר להציג מצג שווא של מחקרים כל כך בקלות. לא ידעתי שמחקרים יכולים להיות מתוכננים בצורה גרועה עד כדי כך שיהפכו את התוצאות שלהם לחסרות תועלת.
לא ידעתי עד כמה עיתונאות של "קליק" נפוצה.
לא ידעתי שמדענים, רופאים וחוקרים אינם כל-יכולים ויש להם הטיות משלהם.

המשכתי לקרוא את הספר "המיתוס הצמחוני: אוכל, צדק וקיימות" מאת לייר קית', עוד טבעונית לשעבר שהרסה את בריאותה.

ואז עוד טבעוני לשעבר כתב ספר על עיסוק בציד.

גיליתי את האתר "התפוח היומי" של מארק ואת התזונה הראשונית שלו ששמה דגש על בשר, פירות ים וירקות, עם מינימום פירות, דברי חלב רק אם זה עובר טוב וללא דגנים. הוא כתב על צפיפות תזונתית, אכילת "מראש ועד זנב", בשרים מחיות המוזנות בעשב ובשר מרעה.
הוא נכנס אל מאחורי הכותרות והמאמרים של קליקבייט, הוא למד את המחקרים וחשף אותם.
כמו במאמר הזה על הקשר הזה בין בשר, ברזל, המים וסרטן המעי הגס.

התרחקתי מהטבעונות לנצח ומעולם לא הסתכלתי אחורה.

ואז כל כך הרבה אנשים אחרים באינטרנט גם שיתפו בחוויות שלהם. כל כך הרבה טבעונים לשעבר עם אותן תלונות ובעיות בריאותיות שהיו לי.
כל כך הרבה אשמה קולקטיבית ותמיהה וכעס.
רבים מהאנשים האלה חלק מקהילות של דיאטות פליאו/ראשוניות, קיטו, וגם איזה רופא שיניים שמת מזמן בשם ווסטון פרייס.

האם קראתם את "התזונה והניוון הפיזי" של ווסטון פרייס?
אתה לא יכול לקרוא את הספר הזה משנות ה-20 וה-30 ולא להרגיש משהו.
הרגשתי נבגדת וכועסת.
מעולם בהיסטוריה של המין האנושי לא היה דבר כזה תרבות טבעונית. מעולם לא.
מזונות מן החי זכו להערכה, הביאו לבריאות ופוריות מאז שחר ההיסטוריה, הם היוו את ההיבטים החשובים והמוערכים ביותר בתזונה שלנו. הם חיוניים וקריטיים לכל תא ותא בגופנו.

האם אני מציעה שרק בגלל שתמיד עשינו דברים בצורה מסוימת, עלינו להמשיך אותם?
לא. אבל אולי כדאי שנתייחס לטבעונות כאל הניסוי האנושי הלא-נבדק והלא-מאומת שהיא באמת.
שאלו את עצמכם מה יותר הגיוני, שהמזונות מהחי שאכלנו משחר הימים הם הגורם למחלות המודרניות המרובות או התיעוש של אספקת המזון שהוביל לעידן חדש לגמרי של מזון מתועש.

האם זה בעצם ההמבורגר, או שזה לחמניית ההמבורגר, הקולה והצ'יפס המטוגנים בסוג שמן שרק לאחרונה בהיסטוריה האנושית אפשר היה לייצר?

הייתי זועמת. כעסתי על העולם הטבעוני, על השקרים, ההונאה. זעמתי על הבורות והטיפשות שלי.

חיפשתי חלב נא מפרות שניזונו בעשב. זה לא חוקי כאן בקנדה אבל אתה עדיין יכול למצוא את זה.
החקלאי נסע 5 שעות כדי לספק לי ולאחרים את המוצר שלו שלא כדין.
חיפשתי נתחי בשר שומניים, מרוכזים בחומרים מזינים, מראש עד הזנב: כבד, מוח. אכלתי סלמון חופש וסושי. אכלתי בשר מרעה בכל פעם שיכולתי להרשות זאת לעצמי.

עברתי מקיצוניות אחת לאחרת אבל הפעם התחלתי לרפא את עצמי.

התחלתי לתסף עם אומגה 3 מכבד דגי בקלה. אני עדיין לוקחת כפית מדי יום בחודשי הסתיו והחורף, זה נשאר שמן כבד בקלה היחיד שאי פעם הייתי ממליץ למישהו לקחת.
התחלתי להכין ולשתות מרק עצמות מדי יום ולתסף עם קולגן.
לא, זה לא הכרחי לתסף בתזונה שלי, אבל כשעוד הייתי בתהליך החלמה אני מאמינה שכן.
אני עדיין לוקחת את שני הדברים לעיל והם הדברים היחידים שאני לוקחת, אבל עכשיו אני משתמשת בהם רק כתוספים לתזונה טובה, מה שהם נועדו להיות.
בישלתי עם שומן מרעה, חלב, גהי או חמאה.
ויתרתי לחלוטין על קטניות ודגנים.

למדתי לקרוא מחקרים ולנתח אותם בצורה ביקורתית. קראתי כל מחקר שיכולתי לקבל גישה אליו.

B12 לא מגיע "מהאדמה".
הוא מגיע מבעלי חיים מעלי גירה שמייצרים אותו באחת מהקיבות המרובות שלהם. המקור הטוב ביותר ל-B12 הוא בשר אדום של מעלי גירה, משהו שאוכלי כל פחות אוכלים ומוותרים עליו לטובת חזה עוף "בריא" ללא עצמות וללא עור.
לבטטות אין ויטמין A – יש להן בטא קרוטן שאחר כך חייב להיות מומר לרטינול על ידי גוף האדם.
ושיעורי ההמרה הם מאוד בלתי צפויים (בלשון המעטה כנראה). ויטמין A שימושי לגוף – רטינול, נמצא רק במזונות מן החי.
אין מקור צמחי ל-DHA ו-EPA.
שיעורי ההמרה מדברים כמו שמן זרעי פשתן הם, שוב, לא מספקים.
אַצוֹת? לא תודה. איזה פתרון אידיוטי ובזבוז מוחלט של זמן וכסף כשאתה יכול פשוט לאכול קצת סלמון או מוח ולקבל הזנה אמיתית תוך כדי.
אני כבר לא סומכת על תרכובות מבודדות או ויטמינים ממפעל.
מדע התזונה הוא תחום מאוד מסובך והוא עדיין בחיתוליו.
אנחנו לא מבינים את כל מה שקורה בתוכנו כשאנחנו אוכלים, אנחנו לא מכירים את כל הגורמים המתרחשים בגופנו כשאנחנו אוכלים חתיכת סלמון לעומת נטילת גלולה ממולאת באצות או סוג של תסיסה שגודלה במעבדה.
ויטמין D3 הוא הורמון סטרואידי המצוי באור השמש, פירות ים ומוצרים אחרים מהחי.
גרגרי אסאי וקינואה אינם מזונות-על.
תכולת כבד הבקר מנצחת כל צמח בכל הנוגע לריכוז תזונתי ותכולת ויטמינים/מינרלים והוא הרבה יותר זול.
מוח מכיל כמויות אדירות של ויטמין C יחד עם DHA ומיקרו-נוטריינטים אחרים.

התחלתי לעלות במשקל בחזרה. המלאות בפנים שלי התחילה לחזור בהדרגה. העיגולים השחורים והקמטים באף עברו.
הדיכאון והחרדה שלי התפוגגו. הנפיחות נעלמה.
השיער שלי התעבה והתארך שוב.
עכשיו אני ישנה כמו תינוקת ומתעוררת רעננה. העור שלי זוהר. הוא משתזף בקלות ושומר על הצבע במשך חודשי החורף. יש לי יחס מותניים-ירכיים בריא. אני נראית כמו אישה בריאה ופורייה ולא כמו גוש חולני ואנדרוגיני של מין בלתי מוגדר.
אני צועדת ברגל במעלה ההרים. אני משייטת בקאנו במדבר הקנדי. אני מטפסת במעלה קרחונים. אני דגה, מתחילה לצוד, מחפשת מזון, יש לי חלקת גינה קהילתית שבה אני מגדלת כל מיני פירות וירקות שלעתים רחוקות או אף פעם לא מוצאים למכירה בחנויות מכולת.

גינון היה עוד פתיחת עיניים לקשיים של להיות טבעוני ועצמאי.
גידול מזון משלך לוקח הרבה זמן וניתן לעשות זאת רק בתקופות מסוימות בשנה.
האדמה היא לא משהו אפל ומת. זה דבר שוקק חיים מורכבים וזה דורש חיים, בתורו, כדי לפרוח ולגדל את הדברים שאנחנו אוהבים לאכול. אדמה רעבה. אדמה רוצה דם, עצם, דשן.
הצמחים שאכלתי בתזונה הטבעונית שלי אפילו לא היו טבעוניים בעצמם.
כחלופה, האדמה מקבלת דשנים וכימיקלים המבוססים על נפט והטיפול הזה – גם אם הוא טבעוני – הורס את האדמה שדרושה להישרדות של כל מין על פני כדור הארץ.
טבעונות היא לא בחירה מודעת לסביבה או העתיד של המין שלנו אלא החקלאות המתחדשת, זו שנשענת (בין היתר) על חיות.

כבר צפיתם בשיחה של אלן סבורי בטד?

התזונה שלי עדיין מבוססת על בעלי חיים, מהראש עד הזנב ומתמקדת במזון מרוכז בחומרי הזנה, אבל עכשיו אני אוכלת הכל בכמות מסוימת וכפי שאני רוצה. אני אוכלת באופן אינטואיטיבי ואף פעם לא מרגישה את הרעב העמוק, הגולמי, הכואב, שפעם היה המציאות היומיומית שלי. אני לא נאבקת במשקל או בעיכול, הדברים הפכו לנטולי מאמץ ולא מהווים מקור לדאגה.

אני אוהבת את החיים שלי. אני אוהבת את הגוף שלי. אני אוהבת את מה שאני רואה במראה. אני אוהבת את מה שהגוף שלי יכול לעשות בשבילי.

אני ממשיכה לעבוד על כוח, סיבולת וגמישות. הכי חשוב שהמוח שלי עובד. אני יכולה לישון ולהתעורר רעננה, יש לי אנרגיה. ערפול מוחי הוא זיכרון רחוק. החיים והבריאות שלי חזרו אליי.

"אף פעם לא היית באמת טבעוני, היית רק על בסיס צמחי. טבעונות היא להפחית כמה שיותר סבל."
התקופה שלי בתוך הקהילה הטבעונית וגם ההתבוננות בה מבחוץ, גרמה לי להאמין שטבעונות היא לא רק דיאטה, אלא אידיאולוגיה, דת, פשוט אחת בלי אלוהים. וזה הופך אותה למסוכנת במיוחד. מעשים נגד כופרים ולא מאמינים הופכים מקובלים.

רוצים לשלוח איומי מוות לחקלאי קטן?
להשפריץ צבע על מישהו שלבש מעיל פרווה?
להרוס את הפרנסה של קהילות ילידים באזורים מרוחקים ואז לנסוע חזרה ללוס אנג'לס כאילו כלום לא קרה?
אתם יכולים לעשות את זה!
במרדף אחר זכויות בעלי חיים, אנשים ביימו וצילמו מעשי אכזריות שלא תיאמן כלפי בעלי חיים בניסיון להעביר אותם כתובנות אמיתיות לגבי אופן הפעולה של תעשיות מסוימות.

סביר להניח ששמעתם את השורה החוזרת על עצמה לעיתים קרובות על בעלי חיים שעורם מוסר מהם בעודם בחיים בשביל הפרווה שלהם. לא רק שהפשלת עור חיה בעוד חיה היא בלתי חוקית לחלוטין ומיותרת לחלוטין, אלא שזה גם יהיה מסוכן להפליא ואפילו יהרוס את הפרווה היקרה.
לא מאמינים לי?

קראו את Saving Society.

חושבים שתעשיית הפרווה היא מקור מוטה? לגמרי.
למרבה המזל אתם יכולים לחפש בגוגל כל מקרה ומקרה רשום ולקרוא אותו בעצמכם ממספר מקורות צד שלישי וכתבי עת חדשותיים.
אני עשיתי זאת. כל מה שבכתבה נבדק.
(אם אתם רוצה מידע אמיתי על איך תעשיית הפרווה פועלת, בקרו בעצמכם בחווה או כנסו לאתר Truth About Fur.

הנה כמה נקודות נבחרות:
* 1972: 'האגודה הקנדית ללכידה אנושית' מפיקה סרט בשם They Take So Long To Die. סצנות של חיות הסובלות בצורה איומה במלכודות לא מתאימות משודרות לאחר מכן בטלוויזיה של CBS. מאוחר יותר נודע כי החיות למעשה נתפסו בטבע ושוחררו למתחם כדי שילכדו וצולמו בשעות הפנאי. הסרט הוסר מתפוצה אך הצילומים מופיעים בסרט אחר – 'הבושה של קנדה', בהפקת האגודה להגנה על בעלי חיים פרוותיים.
* אמצע שנות ה-80: גרינפיס אוסטרליה מפיצה סרט של שני גברים פוגעים בקנגורו חי כחלק ממסע פרסום לאיסור על מוצרי המותג ר'ו באירופה. גרינפיס מורידה את הסרט רק לאחר שבית משפט מרשיע את הגברים בעבירה על החוק ומגיע למסקנה שצוות הצילום שילם להם על כך.
* 1964: חברת הסרטים הפרטית Artek Films vilifies Canadian מכפישה באמצעות קטעי שהוקרנו על ידי ערוץ הטלוויזיה CBC של כלב ים שעורו הוסר בעודו חי. בעקבות סערה ציבורית וחקירה, האיש בסרט, גאס פוייריה מהאי 'הנסיך אדוארד', חותם על תצהיר המצהיר כי הוא "מועסק על ידי קבוצת צלמים… כדי להסיר את עורו של כלב ים גדול עבור הסרט. אני נשבע חגיגית בפני עדים שהתבקשתי לייסר את כלב הים האמור ולא להשתמש ב[אלה], אלא רק להשתמש בסכין לביצוע פעולה זו, כאשר בפועל רגילים להשתמש ב[אלה] כדי להרוג תחילה את כלבי הים. לפני שמסירים את העור שלהם." ועדה פדרלית ביקרה בחריפות את CBC "על שלא חקרה באופן מדויק מספיק לפני ההקרנה", אך הנזק נגרם. למרות הפסיקה, הצילומים ישמשו מאוחר יותר בתעמולה של IFAW, למרות שמייסדו, בריאן דייויס, הצהיר בשבועה כי הוא מעולם לא ראה למעשה כלב ים מופשט מעורו בחיים.

טבעונות דורשת הקפדה יתרה על "כתבי קודש" שהם צביעות. היא מציעה דרך לגאולה ולסלוח באמצעות נטישת בשרם של יצורים אחרים בכל מחיר. היא מבקשת לגרש, להציק ולהרוס כופרים.

זה מאוד צבוע והאמינו לי, זו תכונה, לא באג.
אחרת, איך עוד אפשר לתרץ הפגנה נגד פרווה, עור, צמר או פוך בזמן שאתם לובשים בגדים לא טבעיים שנעשו במפעלים מעבר לים שבהם הסביבה היא אזור מת אקולוגית?
איך אתם יכולים לקבל את זה שהבגדים האלה עתידים לשבת במזבלה במשך מאות או אלפי שנים תוך הרעלת הסביבה? או אפילו במהלך מחזור החיים שלהם, כשהם משחררים מיקרופלסטיקים בכל פעם שהם מתכבסים?
איך מתרצים את אינספור הדונמים של מזונות חד-תרבותיים (נ"ע: נקרא גם מונו-תרבות, כלומר גידול זן יחיד בכל פעם בשדה או במערכת חקלאית) שמחסלים את המגוון, הורגים חרקים, הורגים דבורים, מרעילים את האדמה ומסירים ממנה את שכבת האדמה העליונה היקרה, דבר שניתן לבנות מחדש רק באמצעות גידול של בעלי חיים?
כמה חיות קטנות נהרגות כשקוטפים את המאכלים האלה?
כמה יצורים גורשו כשהשדות האלה נשתלו?
כל עץ, שיח, פרחי בר וצמח מקומי הושמד באמצעים כימיים ומכאניים. קו פרשת המים נמצא בסכנה.

והאיכרים, מכורח הנסיבות, חייבים להרוג את הצבאים ואת החולדות וחיות אחרות שניזונות מהיבולים האלה כדי שתוכלו לאכול אותם במקום.
האם האומניבור הטיפוסי תואם למה שרשמתי? האם אני תואמת? כן, כמובן, אבל נקודת ההנחה כאן היא שהאומניבור הטיפוסי תורם לאמור לעיל, אך אינו טוען לעליונות מוסרית על רעיו בזמן שהוא עושה זאת.

העליונות המוסרית הזו שמורה לטבעונים, למרות כל הטיעונים הטבעונים שמתמוטטים תוך בדיקה קצרה.

אז למה טבעונים לא תומכים ודוגלים בחקלאות מתחדשת?

מדוע הפעילים שלהם ממשיכים להשמיע את אותן ססמאות עייפות על כך שבשר אוכל עשב גרוע יותר עבור הסביבה בגלל פליטת פחמן, תוך התעלמות מכך שאפילו החקלאי הגרוע ביותר שמגדל אוכלי עשב עדיין עובד עם מערכת אקולוגית שבה לפחות מספר צמחים ובעלי חיים, בניגוד למונו-תרבות שחייבת למגר את כל השאר?

מדוע הם ממשיכים להתעלם מכך ששיטות חקלאיות מתחדשות מוכחות כנייטרליות מבחינה פחמנית ואפילו שליליות לפחמן?
https://blog.whiteoakpastures.com/blog/carbon-negative-grassfed-beef

למה הם ממשיכים להעמיד פנים שבעלי החיים האלה רועים על אדמה שיכולה לשמש לגידול מזון צמחי למאכל אדם?
למה הם מעמידים פנים שאפילו שיטות המשק הנוכחיות של מזון מהחי הן תורמות עיקריות לפליטת פחמן כאשר הנתונים מראים לנו אחרת?
מדוע הם לא דוגלים בהחלפת משאיות ההובלה למשאיות חשמליות במקום לדרוש מבני אדם להפסיק את צריכת הבשר שלהם, כאשר התחבורה ולא הבקר – היא מקור גדול יותר לזיהום?

מדוע הם אינם תומכים בציד מודרני שהוא למעשה אקט של שימור והעדרו היא הסיבה לכך שכל כך הרבה מינים נמצאים באיום הכחדה?

הנה עוד כמה קישורים בנושא:
מורשת השימור של תיאודור רוזוולט
ציד הוא אקט שימור
ירידה בשימור בקרב ציידים מאיימת על התשלום שארה"ב משלמת למען שימור
מדברים על שימור וחיות בר עם סטיבן רינלה מ Meateater

כפי שכבר הסברתי, הטיעון האתי לטבעונות לא הגיוני בעיני. אם זה לא פסול עבור כל חיה אחרת להרוג כדי לשרוד, מדוע זה לא בסדר לבני אדם?
כי אצל טבעונים החיה שהיא אדם מועלה למשהו אלוהי.
כי טבעונות היא בבירור דת למרות מה שהחסידים שלה אומרים לך.
די קל לראות את היסודות הדתיים של צמחונות וטבעונות בצפון אמריקה, ברגע שאתה יודע על מה אתה מסתכל. רבים מהרופאים הטבעונים שכיבדתי, הערצתי ונשאתי את עיניי אליהם, היו חלק מהדתות הללו.

קראו את: 'אל תדון במדע התזונה מבלי להבין את הכוח המניע שלה'.

ומה עם עניים?
גדלתי בעוני, טבעונות הייתה בלתי אפשרית עבור המשפחה שלנו.
האם אתם יצורים טובים יותר ומפותחים יותר מאלה שחיים בעוני? האם אתם מבינים את ההשלכה של האמירה הזו על רוב העולם?
מה לגבי האינואיטים והילידים? האיסלנדים? העמים המונגוליים והסאמיים? כל מי שחי באקלימים צפוניים שבהם רק מעט מזון יכול לצמוח בקלות?
מה לגבי אכילה של "מוות דרכים"? (נ"ע: חיות שנהרגות מפגיעת רכבים) מינים פולשים? אוכל חינם? צלילה לאשפה? גזעים כמו צדפות ומולים שהם בחירות מזון בר-קיימא להפליא, אין להם מערכת עצבים מרכזית, והם בעצם מלכודות זבובי ונוס תת-מימיות בשרניות?

אבל כדי לחזור לנקודה הראשונה שלי, למה זה לא בסדר לבני אדם אבל לבעלי חיים אחרים כן?

אם מעקב אחר תפריטים, מתכונים וספרי בישול מומלצים מרופאים טבעונים ולקיחת התוספים הנדרשים לא הספיקה כדי שאעשה זאת "נכון" – אז אין דרך נכונה.
אכילה לא אמורה להיות כל כך מסובכת.
אין דבר כזה גמילה רב-שנתית ממזונות מהחי כדי להגיע להארה טבעונית.
זה דבר מטורף לקבל אותו כערך. זה מטורף להאמין בזה.

ואם לא חיפשתי קבלת עזרה מרופא טבעוני מומחה – ובכן, אני גם לא הולכת לרופא לגבי התזונה שלי עכשיו, כי אני לא צריכה עזרה בללמוד איך לאכול.

צרי המוח יקראו את מה שכתבתי זה עתה ויגיבו בביטול.

בסופו של דבר, העולם לא יכול לחזור לאורח חיים של ציידים-לקטים.
רוב החקלאות אינה מתחדשת ובלי קשר, רוב האנשים לא יכולים להרשות לעצמם לקנות סוג זה של בשר אפילו אם יש להם אותו זמין במקום. רוב האנשים לא יכולים או לא רוצים לגדל את האוכל שלהם או לשמור על תרנגולות בחצר האחורית שלהם.

האם טבעונות היא לא תנועה שמחפשת לשנות את המציאות הנוכחית כך שתתאים לחזון שלהם למרות ש-99% מהעולם לא טבעוניים ולא רוצים להיות?
ובכן, זה למעשה מה שאני עושה, בין היתר על ידי כך שאני חיה ואוכלת כמו שבחרתי, בין אם זו פריבילגיה מצידי או לא. זהו העתיד שאליו אני מכוונת, בדרכי שלי וככל יכולתי. אני ראיתי את התנועה הזו גדלה בהתמדה במו עיני – אנחנו לא הולכים לשום מקום (נ"ע: מדברת אנשים שעוברים לצריכה חקלאית מתחדשת וברת קיימא). רבים מאיתנו טבעונים לשעבר. אי אפשר לרמות אותנו פעמיים עם אותה שטות. אנחנו מכירים כבר את השטויות שלכם. חיינו ונשמנו את זה.

עכשיו אני אומרת שאני אוכל על בסיס בעלי חיים תוך התמקדות במזונות מלאים, לא מעובדים ומרוכזי תזונה.
אני שמה דגש על נתחים מראש עד זנב, בשר אדום ופירות ים.
אני נמנעת בעיקר מדגנים, אבל לא לגמרי. הם כבר לא מפריעים לי. שום אוכל כבר לא ממש מפריע לי מאז שלקחתי את הזמן לרפא את עצמי ולרפא את המעיים שלי.

אני אוכלת ג'אנק לפעמים, אבל לעתים רחוקות. אני אוכל אינטואיטיבי, כמו שעשיתי בילדות וזה נעשה ללא מאמץ.

אם אתם רוצים לראות יום טיפוסי של אכילה שלי, כנסו לקישור: 'מה אני אוכלת ביום (ינואר)'.
אם אתם רוצים לראות איך אכלתי בהריון עם הראשון שלי, כנסו למאמר 'האכילה שלי בזמן ההריון'.

בשמחה אכין אוכל טבעוני, צמחוני או ידידותי לאלרגנים עבור חבריי ולעולם לא אבקר או אדון בהעדפות התזונתיות שלהם, אלא אם כן התבקשתי זאת במפורש.
לא אכפת לי איך מישהו אוכל, אבל יש לי את הדעות שלי, והן לא צפויות להשתנות אלא אם יעמדו בפני כמה ראיות חדשות פורצות דרך.
אני מתנגדת להתקפות הבלתי הוגנות והבלתי פוסקות על חקלאים.

הלוואי שאנשים שהתעניינו בקיימות וברפורמה אמיתית של מערכת המזון יוכלו להתאחד על בסיס משותף למרות הבדלים אידיאולוגיים, אבל אני לא רואה את זה קורה בזמן הקרוב.

לטבעונים שהגיעו עד הלום: אם אתה טבעוני שקרא את כל הסיפור הארוך שלי, סביר להניח שאתה נופל אל תוך אחד משני מחנות:
אתה כועס עליי ועל ההתנגדות שלי בנוגע לתזונה/אורח החיים שלך. אתה שונא את זה שאני קורא לזה דת אבל אתה כאן כדי לספר לי על הבשורה של ד"ר מקגרגר או חסידים אחרים.
אתה חולה, עייף, נפוח, מדוכא ורעב. אתה מבולבל. אתה רוצה ביטחון שאתה לא משוגע, שאנשים אחרים עוברים או עברו את מה שאתה חווה. קבוצות הטבעונות הרשתיות מתחילות להראות לך לא הגיוניות ואתה מגלה שהדאגה המזויפת לגבי איכות החיים שלך מפנה לך עורף בזמן שהסבל שלך נמשך ללא מעצורים.

לראשון – אם הגעתם עד הלום, תודה.
אבל אנא זכרו שכל ניסיונות גסות, הטרדה או בריונות יתעלמו לחלוטין. התגובה שלך לא תאושר והיא לא תקבל תגובה. אל תבזבז את זמנך כאן, פשוט צא וחי את החיים הטבעוניים הטובים ביותר שלך.
הוביל דוגמה למי שמתעניין במסר שלך. אני לא מעוניין לגייר אותך, להתווכח איתך או לשכנע אותך בכלום.
לגבי השני – זה בסדר להרגיש כך. רוב בני גילך יעשו או יעשו זאת בשלב מסוים.
קהילת הטבעונים לשעבר גדולה בהרבה מזו של הטבעונים הנוכחיים.
זה גם בסדר לחשוב מחדש על הערכים, האמונות והבחירות שלך.

החיים הם מסע ואנחנו (בתקווה) נהיה על הפלנטה הזו במשך עשורים ארוכים, מאושרים ובריאים. ככל שאנו גדלים ומשתנים, נקווה שגם יהיה לנו את האומץ להודות כשאנחנו טועים ואז לנקוט בצעדים כדי לשנות את חיינו.

עשיתי את זה מספר פעמים. אני (בתקווה) אמשיך לעשות זאת.

אני לא אותו אדם היום שהייתי שהייתי בגיל 19.
אני לא אותו אדם היום שהייתי לפני שנה. גם לא הייתי רוצה להיות.
אז למה אתם צריכים להיות? להיאחז בפילוסופיה שאינה משרתת אותך יותר זו לא מעלה.