עד כמה כואבת ברית המילה?

עד כמה כואבת ברית המילה?
"גרונר וחבריו (חוקרים) מצאו שהניתוח (ניתוח המילה) גורם לתגובות עקה (סטרס) ולהפרשת קורטיזול יותר מבדיקת דם, שקילה או בדיקה פיזית של התינוק. במחקר שבחן את הכאב בניתוחים הנחשבים "קלים", כאב כריתת הערלה היה נמוך יותר מניתוח לכריתת שקדים וניתוח לקיבוע האשך (אורכידופקסיה), אך גדול יותר מ:
עקירת שן
ניתוח סינוסים
ניתוח להצמדת אוזניים בולטות
ניתוח לתיקון פזילה בעיניים
תיקון פתח השופכה
ניתוח בקע ועוד.
במחקר שנועד לבחון את שיעור התגובה של התינוק להליכים כמו החדרת צינור הזנה לוושט, בדיקה פיזית חודרנית, נטילת תרבית מחלל האף, החדרת קטטר דרך חבל הטבור – כל אלה נחשבו כהליכים חודרניים בינוניים. כך גם החדרת מחט לתוך כלי דם (פתיחת וריד/עורק) או דקירת כף הרגל לבדיקת דם.
לעומת זאת, קילוף וחיתוך הערלה, כמו גם ניקור מותני ובדיקת עיניים לבחינת הרשתית – אלו נחשבו כפעולה חודרנית קשה.

בסקר שנערך בקרב 467 רופאים ואחיות, שעובדים במחלקות שאינן "טיפול נמרץ", נתבקשו הנשאלים לדרג את 12 הפעילויות הכואבות ביותר שהם מבצעים לחולים במיטתם.
ניתוח המילה דורג במקום הראשון, ביחד עם החדרת צינור לחלל החזה.

מילת תינוקות ללא שיכוך כאבים מעלה את הסיכוי לחנק ולקשיים נשימתיים אחרים.
במהלך הניתוח (ניתוח המילה) נרשמה עלייה בקצב פעימות הלב פי 1.5 מעל הקצב הבסיסי, ורמות הקורטיזול עלו לרמות של פי שלושה עד פי ארבעה מהרמות שהיו לפני הניתוח.
ראיין ופינר (חוקרים) תיארו את ניתוח המילה:
"בין הפעולות הרפואיות המכאיבות ביותר שמופעלות על תינוקות"
וחוקרים אחרים כתבו ש:
"אנשים מבוגרים יותר לא יוכלו לסבול את רמת הכאב הזאת"

שימוש במוצץ או באמצעי הרגעה אחר במהלך הניתוח עשוי להפחית את בכי התינוק, אולם לא השפיע על התגובה ההורמונלית לכאב. התינוק עלול גם להיכנס למצב של שוק כדי להתחמק מהכאב העצום אותו הוא חווה, כך שבעוד שהתינוק אינו בוכה, מדדים אחרים בגופו מראים שהוא חווה כאב עצום.

בין המאה ה 19 ל 20 רופאים האמינו שתינוקות אינם חשים בכאב והיו מבצעים כל מיני ניתוחים בתינוקות ללא שימוש במשככי כאבים. עד 1987 עוד נהגו לפעמים להשתמש בחומר משתק בלבד, כדי למנוע מהתינוק לזוז.
כיום יש יותר ויותר מודעות לסבל התינוק במהלך המילה וגם לסכנות הכרוכות בניתוח זה. ישנם יותר ויותר הורים בישראל הבוחרים שלא למול את ילדם מכיוון שהם מבינים שלא קיימת הצדקה רפואית למעשה זה ושסיבות תרבויות, חברתיות או אמוניות/דתיות אינן מהוות הצדקה לפגיעה בילדים.

בעבר כתבתי פוסט קצרצר על מבנה ותכונות הערלה שאני ממליצה לקרוא.

בתאריך ה 7 במאי מתקיים יום המודעות העולמי לאוטונומיה על איברי המין.
מטרת יום זה היא להעלות את המודעות למילת בנות ובנים ברחבי העולם.
כתבתי רבות בעבר על הנושא, השתתפתי בהפגנות והייתי פעילה בקידום ההגנה על הילדים בהקשר זה. המודעות אמנם עלתה מאוד אך עדיין ילדים רבים בישראל עוברים את ההליך המזעזע והפרימיטיבי הזה.

המידע המובא בפוסט זה הוא מספרו הנפלא של רני כשר בשם "מילה – מחשבה שנייה על ברית המילה".
אם אתם רוצים ללמוד יותר בהרחבה על הנושא, אני ממליצה מאוד לקרוא את הספר, הנה קישור לגרסה הדיגיטלית:
https://fliphtml5.com/echd/htee/