סכיזופרניה ותזונת גאפס

"הטיפול היחידי שהפסיכיאטריה המודרנית מציעה למטופלים סכיזופרניים הוא תרופות אנטי-פסיכוטיות. השימוש בתרופות אלה מבוסס לעיתים קרובות על ניסוי וטעייה, ולמרות שבמקרים רבים התרופות משיגות שליטה על הסימפטומים, יש להן תופעות לוואי רציניות והן אינן מרפאות את המטופל".
כך כותבת בספרה הראשון (הצהוב) ד"ר נטשה קמפבל-מקברייד, בפרק על סכיזופרניה.
ד"ר נטשה טוענת שסכיזופרניה היא סוג של שק גדול אליו "זורקים" הפסיכיאטרים את כל המטופלים אשר את מצבם הם מתקשים להבין. האם יכול להיות שהדבר הזה קורה בתחומים נוספים ברפואה הקונבנציונאלית?
זו שאלה רטורית כמובן.

"כמו רוב התרופות ברפואה המודרנית, אלה הן תרופות סימפטומטיות, כלומר הן מפחיתות את הסימפטומים אך לא מטפלות בגורם למחלה. בממוצע, תרופות אנטי-פסיכוטיות מפחיתות סימפטומים בכ – 15-25%, מה שאומר שכ – 75-85% מהסימפטומים נותרים לא פתורים".
היא ממשיכה ומספרת שבעבר, לפני עידן 'שלטון התרופות' ברפואה, פסיכיאטרים תיעדו כחלק מהשגרה מטופלים פסיכיאטרים הסובלים לא רק מהפרעות פסיכיאטריות, אלא מחוליים פיזיים גם כן. הבעיות הנפוצות ביותר בקרב החולים הפסיכיאטרים היו בעיות עיכול, לב וכלי דם, סוכרת, זיהומים ריאתיים אורוגניטליים (מין ודרכי שתן) ובעיות אוטואימוניות.

בספר פסיכיאטריה משנת 1937 נכתב בנוגע לסכיזופרנים:
"בדיקה פיזיולוגית כוללת נצרכת באופן מוחלט בכל מטופל – סכיזופרניים בדרך כלל נמצאים במצב תזונתי עני".
מחקרים אחרונים יותר, על פי ד"ר נטשה, מראים חוסרים קבועים של ויטמינים ומינרלים אצל סכיזופרניים.
ד"ר אברהם הופר, רופא קנדי, טיפל באלפי סכיזופרנים בעזרת תוספים של ויטמיני B3, B12, C וחומצה פולית.
ד"ר קארל פרייפר, רופא אמריקאי, חקר מעל 20,000 מטופלים והראה שטיפול בעזרת תזונה ותוספים תזונתיים הוא יעיל יותר מטיפול תרופתי.
ד"ר פיליפ פינל, פסיכיאטר צרפתי, כתב לפני כמעט 200 שנה:
"המקור העיקרי לחוסר שפיות יושב באזור הקיבה והמעיים".

פרופ' קרטיס דוהן מארה"ב, שהקדיש שנים רבות למחקר על בעיות מעיים אצל סכיזופרנים, מצא שהורדת כל הדגנים מהתפריט יכולה להקל באופן דרמטי תסמיני סכיזופרניה. הוא גילה שישנן תרבויות באזור דרום האוקיינוס השקט שנהגו לא לצרוך דגנים כלל וסכיזופרניה לא הייתה קיימת אצלן, אך כאשר הן אימצו תזונה מערבית עשירה בדגנים, הסכיזופרניה החלה להופיע.
בשנות השבעים התגלה שגלוטן מדגנים וקזאין מחלב יכולים להיות מומרים במערכת העיכול לאופיאטים. הם נספגים אל מערכת הדם, עוברים את מחסור הדם-מוח ומשפיעים על המוח.
אופיאטים אלה נמצאו בשתן של חולי סכיזופרניה, אנשים עם דיכאון, חולים עם בעיות אוטואימוניות ובהמשך גם אצל אוטיסטים.

ד"ר נטשה טוענת שהרבה מחולי הסכיזופרניה מגיעים מראש עם מערכת עיכול לא תקינה שהרבה פעמים מועברת להם מההורים ובייחוד מהאמא. היא טוענת שרבים מהם סובלים בתור ילדים מבעיות שונות, עוד לפני שפיתחו את מחלת הנפש. מצבים כמו אלרגיות, אקזמה, בעיות עיכול, התקפי אסטמה, חוסרים תזונתיים, היפראקטיביות, קושי במיקוד, דיסלקציה, דיספרקסיה, עייפות, עצבנות, הפרעות שינה וסיוטי לילה – כולם נפוצים בילדותם של חולי סכיזופרניה ומעידים על פלורת מעיים לא תקינה על כל המשתמע מכך – חוסרים תזונתיים, מערכת חיסון פגועה ורעילות שמגיעה מהמעי.
היא מציינת שמכיוון שלרבים מתפרצת הסכיזופרניה בגיל הנעורים, ייתכן שההורמונים משחקים תפקיד ביחד עם הרעילות שמראש קיימת בגוף, וייתכן כי ההורמונים מתקשרים עם חלק מהרעלים בגוף ומאפשרים להם לעבור את מחסום הדם-מוח.

בנוסף, ד"ר נטשה מציינת קבוצה של סכיזופרנים שעל פי טענתה אינם סכיזופרנים כלל אלא סובלים ממחלה בשם 'פלגרה', כלומר מחסור כרוני בויטמין B3 (ניאצין). התסמינים של פלגרה דומים מאוד לתסמינים של סכיזופרניה: הזיות, מחשבות שווא, חרדות, כאבי ראש, דיכאון, עצבנות, בשילוב תסמינים פיזיים רבים כמו שלשול, דרמטיטיס ודלקות באזורים ריריים.
ד"ר אברהם הופר, פסיכיאטר קנדי, סייע לאלפי חולי סכיזופרניה באמצעות תוסף B3 בכמות גדולה, בהמשך הוא הוסיף לפרוטוקול הטיפול שלו גם ויטמין C ומרכיבים תזונתיים נוספים.

מטופלים רבים עם סכיזופרניה מגיבים היטב לפרוטוקול התזונה של גאפס, אותו פיתחה ד"ר נטשה, ואלפי סכיזופרנים בעולם נעזרו בטיפולים תזונתיים בעזרתם של רופאים שונים וחוו ריפוי מלא של המחלה.
ד"ר נטשה מאמינה שהיכולת של תזונת גאפס לעזור במצבים אלו קשורה לכך שפרוטוקול התזונה מביא לריפוי דפנות המעי ולאיזון בפלורת המעי. כתוצאה מכך, המטופל מתחיל לעכל ולספוג את המזון בצורה תקינה, המעי מפסיק להיות מקור לרעלים והופך להיות מקור להזנה, כפי שאמור היה להיות מלכתחילה.
היא מוסיפה ומזהירה בנוגע לתרופות ולהפסקת התרופות ומקדישה קטע שלם בפרק לחשיבות של הורדה מבוקרת, זהירה והדרגתית מאוד של תרופות.
"תרופות אנטי-פסיכוטיות משנות את הביוכימיה של המוח ועל פי מחקרים אחרונים גם את צורת המוח עצמו".
בהמשך היא כותבת, "בזמן שאנו מנקים רעלים מגופו של מטופל באמצעות תזונה, חשוב לא לשנות את התרופה עד שהמטופל מוכן לכך".
היא מדגישה את החשיבות של האיטיות וההדרגתיות בנוגע להפסקת תרופות ומזהירה לגבי הסכנות בהפסקה פתאומית.

אני, נעמה, לא מאובחנת עם סכיזופרניה. עד לא מזמן גם לא הייתי מאובחנת עם חרדות, מכיוון שמעולם לא הרגשתי צורך ללכת לפסיכיאטר ובטח שלא הרגשתי צורך שמישהו אחר יגיד לי מה אני או מה אני לא, היו לי מספיק כאלה בחיים והסיבה היחידה שכתוב לי בתיק הרפואי משהו על חרדות היא בגלל שלפני שנה וחצי בערך החלטתי שאני מנסה לקחת תרופה לדבר מאוד מאוד ספציפי שלא אפרט עליו כרגע. התרופה לא עזרה למטרה שלשמה היא נלקחה ואני נשארתי עם הנזקים שלה, אותם לקח לי זמן רב לרפא ואני עדיין עושה את זה. חשוב לי שתדעו שאני התמודדתי כל חיי עם חרדות קשות, דכאונות ומגוון רב מאוד של סימפטומים של הפרעות שונות ורבות שאם אתחיל לפרט אותם כאן הפוסט לא יגמר. למעשה, אם הייתי מפרטת לפסיכיאטרים או הרופאים שהייתי אצלם את כל מה שאני חווה, הייתי מקבלת כנראה רשימה ארוכה של אבחונים ואיתם סביר להניח גם תרופות.

את תזונת גאפס הכרתי אחרי התמוטטות פיזית ונפשית והיא אפשר לומר הצילה את חיי.
חוויתי בעזרתה שיפור במגוון רב של סימפטומים, בין היתר במחשבות כפייתיות, סיוטי לילה וסיוטים בערות, פרנויות ותסריטי אימה שהיו מלווים אותי קבוע פחתו באופן דרסטי, עוצמה ותדירות החרדות פחתה באופן דרסטי גם, טיקים בפנים, חוויות קוליות ומראות לא בנורמה, ניתוקים, התקפי דיכאון קשים ומחשבות אובדניות, אלה רק חלק מהדברים שהשתפרו ואפילו לא התחלתי לדבר על סימפטומים פיזיים כמו מערכת עיכול, אנדומטריוזיס, איכות השינה ועוד.

מגאפס החלטתי ללכת רחוק יותר עם הפחתת הפחמימות ועברתי לתזונה קיטוגנית (נ"ע: נכון לזמן העריכה אני על תזונה קרניבורית), מה שלא היה קל בכלל אבל הביא איתו שיפור נוסף בבריאות ואני עדיין בעיצומו של התהליך.

את כל זה אני כותבת לכם כדי שתבינו שלא סתם אני מביאה לכם כאן פוסט אינפורמטיבי, אני מביאה איתו גם ניסיון אישי והרבה למידה שאני עושה באופן עצמאי על נושא התזונה והבריאות הנפשית והפיזית שלנו.
אני מאמינה שכולנו אחראים על הבריאות שלנו ועל הבחירות שאנו עושים בחיים.
אני מאמינה שאנו הסמכות העליונה בחיינו, ואין זה משנה מאיזה רקע אנו מגיעים.

במהלך כל חיי עברתי טיפולים רבים הקשורים לטראומות ולריפוי מנטלי, וגם לאורך כל התהליך התזונתי שלי אני ממשיכה לטפל בעצמי מההיבט הזה גם כן. זה לא או או, זה תמיד גם וגם. אנחנו מורכבים מרבדים רבים וכולם חשובים לבריאות שלנו.

חשוב לי לציין את הדברים האלה כדי שיהיה ברור שאני לא חושבת שיש איזה קסם אחד שהוא הפתרון לכולם. פה ספציפית הבאתי מידע הקשור לתזונה וסיפרתי בקצרה על הריפוי שהצלחתי להשיג בעזרתה, אך מסע הריפוי שלי כולו כלל ועדיין כולל דברים רבים נוספים.

ד"ר נטשה קמפבל-מקברייד היא רופאה נוירולוגית המתמחה גם בתזונה.
היא פיתחה את פרוטוקול תזונת גאפס, פרוטוקול המצטרף אל רשימת סוגי תזונה אחרים הנחשבים דלי-פחמימה. באמצעות פרוטוקול זה, המביא לשיקום וריפוי המעי, אנשים מכל העולם השיגו שיפור או ריפוי מלא במגוון של בעיות ומחלות. אנשים רבים השיגו את ההתקדמות בכוחות עצמם, על בסיס מילוי ההוראות שבספר, מבלי הצורך להוציא כסף על הטיפול.
המידע המובא בפוסט נלקח מתוך הפרק על סכיזופרניה בספרה הראשון, לצערי אף אחד מספריה עדיין אינו מתורגם לעברית.
הספר נקרא
Gut and Psychology Syndrome

הפוסט הזה הוא פיפס קטן בים של מידע, אם הוא מהדהד בכם אני מזמינה אתכם להמשיך את המסע האישי שלכם ולהמשיך לחקור ולחתור אל עבר הריפוי האישי שלכם. אני לא מאמינה שאנו יצורים קטנים וחסרי אונים אל מול עולם גדול ואכזר, גם כאשר האתגרים קשים מנשוא – הבחירה כיצד להתמודד עימם נמצאת בידינו, כמו גם המושכות של חיינו. בזכות הדבקות באמונה הזו הצלחתי להגיע אל הרבה דברים שעזרו לי וקידמו אותי במהלך המסע שלי, והוא עוד לא הסתיים.
במידה ותרצו לשאול שאלות, הרגישו נוח.
תודה על הקריאה ובבקשה שתפו את הפוסט אם אתם חושבים שהוא עשוי לעזור לאחרים.
.