אריקה – טבעונית לשעבר

הפרידה שלי מטבעונות – אני עכשיו טבעונית לשעבר.

מאת: אריקה אוויקנינג
1 באפריל, 2015
למאמר המקורי לחצו כאן.

סכנות בריאותיות של התזונה הטבעונית וגם – זה פשוט לא עוזר להציל את כדור הארץ.
איך הפכתי טבעונית לשעבר.

כן, אני והטבעונות נפרדנו. אני כבר לא טבעונית. אני רשמית טבעונית לשעבר.

אני כבר התגברתי על העניין.
כבר קיבלתי חבטות במשך שבועיים על ידי טבעונים שחשים נבגדים בגלל ההחלטה שלי.
כמובן שהייתי פשוט "טבעונית גרועה" ש"לא עשתה את זה נכון".

אחרי שביליתי את הימים האחרונים במחקר לגבי מה בלוגרים טבעונים לשעבר אחרים כתבו על הקונפליקט שלהם עם הטבעונות, מה שאני הולכת לומר כאן אינו חדש. הרבה מאוד אנשים חוו את אותה החוויה שאני חוויתי. רבים מהם כתבו ודיברו על כך בצורה די ברורה. ראו את הקישורים למטה.

מהטמה גנדי לא יכול היה להתמיד בתזונה טבעונית.
הדלאי לאמה לא יכול היה להתמיד בתזונה צמחונית.
רוב הדמויות הרוחניות אפילו לא טרחו לנסות.
פעם הייתי מאוד קשה כלפיהם לגבי זה, אבל עשיתי חישוב מחדש.
אני חייבת להם התנצלות.

בפוסט האחרון שלי בבלוג, פירטתי חלק מהתסמינים שחוויתי בתזונה טבעונית בעקבות חוסר DHA ו-EPA.
זו הייתה רק רשימה חלקית של תסמינים. לקראת הסוף הרגשתי מותשת לחלוטין.
המפרקים שלי היו כואבים ויבשים. נראה היה שהעור שלי אך פעם לא נרפא לחלוטין. נהגתי להפיל דברים על בסיס קבוע. כלי הדם שלי ברקות בלטו. היו לי התכווצויות שרירים כל הזמן. טונוס השרירים והמצב שלי היו פשוט… לא תקינים. השערות הלבנות על ראשי התרבו במהירות. השיניים שלי הרגישו רגישות. הפנים שלי נראו נפוחות בצורה מוזרה ואסימטרית. העצם בשוק הימנית שלי כאבה על בסיס קבוע. נראה היה שהוורידים ברגליים שלי הופכים לדליות קלות (נ"ע: ורידים בולטים). העיניים שלי הרגישו מוזר והיה להן קשה להתמקד. ואני התעוררתי כל בוקר כועסת. באמת כועסת. כאבי הכתפיים הכרוניים שלי, ששנים קודם לכן טיפלתי בהן בשיטת EFT – התעוררו לפתע שוב ברמת עוצמה שהייתה לחלוטין לא הגיונית והוציאה אותי מדעתי. היו תסמינים נוספים, אלה רק חלק קטן מהם. התסמינים לא השתפרו עם הזמן. הם הלכו והחמירו.

ואז, כפי שציינתי לפני כמה מאמרים, נראה היה שאני רגישה ביותר לרשימה הולכת וגדלה בצורה מגוחכת של מזונות. מעולם לא הייתי אלרגית בחיי (מלבד למורפיום, אבל זה סיפור ליום אחר) ופתאום נאלצתי להגביל מזונות בטירוף.

זה הגיע למצב שבו ממש לא יכולתי לאכול כלום. למעשה, התחלתי לפחד מאוכל. פחדתי שכל דבר שאני אוכל יגרום לי בתוך שעות להתפרצות בעור.

ידעתי שמשהו מאוד מאוד לא בסדר.

כמה שבועות לפני שהפסקתי את התזונה הטבעונית שלי, אדם מת מהתקף לב ממש מול הבניין שלי ברחוב בסן פרנסיסקו. שמעתי מישהו ברחוב אומר "תתקשר ל-911". הסירנות הגיעו כמעט מיד מעבר לגבעה. הם ביצעו החייאה מול הדירה שלי. יכולתי לראות את פניו החיוורות של המת מבעד לעצים ברחוב, בזמן שהם ניסו ללא תקווה להחיות אותו.

העובדה שזה קרה כל כך קרוב אליי נראתה לי כמו מסר. הייתי בסכנה.

בסוף השבוע האחרון של הטבעונות שלי, נאלצתי לקרוא לשכנה כי סבלתי מכאבים בלב וכאבים שהקרינו אל זרועותיי. במהלך הימים הבאים היא בדקה מה מצבי כל כמה שעות. הרגשתי צמאה מאוד ולא הצלחתי להרוות את צמאוני, לא משנה כמה מים שתיתי. פחדתי. המוח שלי הבזיק בחזרה אל האיש שעבר התקף לב.
ידעתי שהגיע הזמן לעשות שינוי.

ידעתי שהשינוי הוא גם פיזי וגם מטפורי. כי בעוד שהצמחונות והטבעונות היו במקור בחירה המבוססת על חמלה, האמת היא שטבעונות התבררה כפילוסופיה נוקשה ודוגמטית שסגרה – למרבה האירוניה – את לבי בפני בני האדם. ואפילו כלפי הגוף שלי שזעק לעזרה.

כתבתי לאבא שלי ואמרתי לו שאני מפחדת. הוא סיפר לי על תקופה באוניברסיטה שבה ניסה לרדת במשקל והלך לרופא. ההוראות שהוא קיבל היו לאכול משהו יותר מחזק. אבא שלי הציע לי לאכול את "המקבילה המוסרית לצ'יזבורגר".

כשהייתי צמחונית וטבעונית (שלוש וחצי שנים בסך הכל) האכלתי את החתולים שלי בבשר ודגים כמעט כל הזמן. לבסוף… פתחתי את אחת מקופסאות הטונה האיכותיות מהן נהגתי כבר כמה שנים לתת לפריץ החתול, ואכלתי דגים בפעם הראשונה מזה שלוש וחצי שנים.

אכלתי את כל הקופסא ושמתי לב שהדגים מרגישים לי טוב בגוף. שמתי לב שהמחשבה לאכול אפילו עוד ירק או קטניה אחת – הגעילה אותי לחלוטין.

עברו כמה ימים, עדיין הרגשתי בפאניקה. הרגשתי לחץ נורא על הרקה הימנית שלי שנמשך ימים. למשך מספר בקרים התעוררתי עם כאבי ראש קשים. הלכתי לסופר כדי לקנות תריסר ביצי חופש ובדרך הביתה השרירים ברגליים שלי התכווצו לכל אורכן, למעלה ולמטה. הרגשתי חלשה והשכנה שלי אמרה שאני נראית חיוורת.

האם ידעתם שטאורין הוא קו-פקטור (נ"ע: חומר-עזר) לגוף כדי לעשות שימוש במינרל הקריטי מגנזיום?
ואם אין לכם מספיק קו-פקטורים, זה לא משנה כמה ערכים תזונתיים אתם מקבלים.
בטח, אגוזים וזרעים עשירים במגנזיום, אני אמורה לקבל הרבה מגנזיום. אפילו השלמתי מגנזיום בתוסף, אבל הגוף שלי לא יכול היה להשתמש בו כי בעקבות הטבעונות הקפדנית היו חסרים לי קו-פקטורים.
אלה דברים מפחידים ידידיי.

כן, למדתי הרבה על תזונה במהלך השבועות האחרונים, וכבר ידעתי הרבה על תזונה.
כבר במשך שנה שהרגשתי עצבנית על התעמולה הטבעונית, בה האמנתי.

אם עושים את המחקר מבינים באופן ברור לחלוטין, שלא ייתכן שרוב בני האדם יכולים לקבל את ההזנה לה הם זקוקים מתזונה טבעונית קפדנית. אנחנו יכולים להיכנס לרשימה ארוכה מאוד של מרכיבי תזונה וזה כנראה יהיה רק קצה הקרחון. אפילו לתזונאים בעלי הידע הטוב ביותר אין מושג לגבי הגורמים הלא ידועים והדברים שאנו עדיין לא מבינים, בנוגע לאופן בו שילובים של מרכיבים תזונתיים חשובים משפיע על הבריאות של בני אדם.

טבעונים מדברים לפעמים על B12. מדי פעם תשמעו דיבור על DHA. אבל במשך מעל שנה כטבעונית, לא שמעתי אף אחד מדבר על ויטמינים A ו-D, על כמה אנשים לא יכולים להמיר ALA ל-EPA ו-DHA, על כמה אנשים לא יכולים להמיר בטא-קרוטן לויטמין A, על איך שויטמינים מסיסי שומן אינם זהים לויטמינים בירקות מבחינת הגוף שלנו. מעולם לא שמעתי טבעונים מכירים בבעיות של זמינות ביולוגית. מעולם לא שמעתי אותם בדברים בכנות לגבי מחסור בסידן, בעיות שיניים שפקדו אינספור טבעונים לשעבר, השכיחות הנרחבת של חסרים תזונתיים מרובים אצל טבעונים לטווח ארוך, ועוד ועוד ועוד…

זה היה תהליך התעוררות איטי עבורי. הייתי בהחלט מודעת לתסמינים שלי משלב מוקדם. כשישה חודשים לאחר שהתחלתי בצמחונות, בעיות העור שלי החמירו באופן משמעותי, אבל אף פעם לא קישרתי את זה לתזונה. בדיעבד, ייתכן מאוד שהרבה ממאגרי ה-DHA/EPA שלי כבר נוצלו, והגוף שלי הפך יותר רגיש ודלקתי.

עם זאת, התסמינים הדרמטיים באמת החלו כאשר עברתי מצמחונות לטבעונות. אולי כי כבר ניצלתי כל כך הרבה רזרבות ולא נשאר לי הרבה. תזונה טבעונית בהחלט לא סיפקה את ההזנה שהייתי זקוקה לה.

אבל טבעונים כל כך בטוחים שכולם יכולים לשגשג על תזונה טבעונית, כך שהייתי בטוחה שהבעיה היא רק נתון כלשהו שחסר לי. איזושהי התאמה קטנה שתרפא את התסמינים, אולי תוסף או מזון אקזוטי חדש כלשהו.

אז ניסיתי כמעט הכל. הוספת עוד מזון חי בשביל האנזימים. פרוביוטיקה הועילה לי במידה מסוימת, אך היא מועילה באותה מידה בכל תזונה. אכלתי ירקות מותססים, זרעי צ'יה, זרעי פשתן, שמן זרעי פשתן. ניסיתי אטריות מאצות, מאקה ומאכלים אחרים שמעולם לא שמעתי עליהם לפני כן. לאורך כמה חודשים לקחתי בערך 25 תוספי תזונה.

שום דבר לא עבד. יותר מזה, הפכתי תלויה לחלוטין בתוספי תזונה, אפילו רק בשביל בריאות מינימלית. לדוגמא, כשהפחתתי מעט את נטילת תוסף הברזל שלי, המצב התחיל לקרוס ומהר.

אני מצטערת, אבל תזונה שדורשת כל כך הרבה תוספי תזונה ועדיין יש לה תסמינים מדאיגים כאלה, היא אינה טבעית או בריאה בשום צורה. ייתכן שיש כמה אנשים על הפלנטה הזו שיכולים לשמור על בריאות אופטימלית לטווח ארוך בתזונה טבעונית. אני לא אחת מהם. ואני מוכנה להמר על הרבה כסף שהאנשים שיכולים לשמור על בריאות אופטימלית בתזונה טבעונית הם מעטים מאוד.

אם אתם על תזונה טבעונית, אני ממליצה לכם לחקור באופן מקיף לפחות את מרכיבי התזונה הבאים, כי יש סיכוי טוב שחסר לכם אות חלקם או את כולם:

ויטמין A
ויטמין D
חומצות שומן DHA/EPA
ברזל
ויטמין B12
ויטמינים אחרים מקבוצת B
טאורין
קרנוזין
קריאטין
סידן
ויטמין K2 (הוא קריטי, אל תתעלמו ממנו ואל תבלבלו אותו עם ויטמין K1, הם לא אותו דבר.)

ועוד רבים.

במקביל להתעוררות האיטית לגבי העובדה שתזונה טבעונית זורעת הרס בבריאות שלי, גם אני התפכחתי במהירות בנוגע לאידיאולוגיה הטבעונית כולה. עוד לא יצא לי אז לשמוע מהרבה טבעונים לשעבר, או שאולי סירבתי לשמוע אותם. הייתי שקועה בהלך הרוח הטבעוני ולרוב זה היה מאוד כועס ומכוער.

(היו כמובן כמה יוצאים מן הכלל, כמה אנשים שבאמת יישמו חמלה, אך בהתחשב בכך שזו תנועה המבוססת כביכול על חמלה, מה שנתקלתי בו לעתים קרובות היה שיפוט, התקפה ושנאה, ואפילו מאבקים פנימיים בין טבעונים.)

ראשית, בקבוצות טבעוניות רבות בהן ניסיתי לקחת חלק, התברר לי מהר מאוד שישנה ציפייה לדבוק ב"דת", ולא משנה אם זה היה הגיוני.

להעניש אנשים על אכילת דבש תוך כדי צריכת שקדים תעשייתיים מואבקים על ידי דבורים, ברצינות?
(נ"ע: להרבה גידולי שקדים משתמשים בדבורים כדי להאביק את פרחי עץ השקד, דבר החשוב להתפתחות השקד מהפרח.)

להעניש אנשים בגלל רכיבה על סוסים (אנשים שבבירור אוהבים את הסוסים שלהם) תוך כדי הריגת ילדכם שטרם נולד? (נ"ע: הפלה)

להעניש אנשים על אכילת דגים תוך צריכת מזון לא אורגני, עמוס בחומרי הדברה, שהורג מדי שנה מיליארדי ציפורים, חרקים, דגים ויצורים אחרים?

אי העקביות החלה להצטבר. ואני שונא להגיד את זה, כי אני באמת מאמינה שלרוב הטבעונים בהחלט יש כוונות טובות ביותר, כמוני… אך לא הייתה יכולת להתמודד עם השאלות הקשות בקבוצות האלה.

לעתים קרובות אפילו עלתה לי המחשבה "וואו, האדם הזה ממש מטומטם" כשדיברתי בקבוצות טבעוניות. הפשטנות המסיבית, הדבקות העיוורת בדמויות "סמכותיות" שרירותיות, הצביעות והסתירה, גרמו לי להטיל ספק.

אני לא אוהבת לקרוא לאנשים "טיפשים". אני לא חושבת שזה מכבד, אך כאשר ערכתי את המחקר היותר מעמיק שלי לגבי חוסרים של B12 ו- DHA/EPA זה הפך הגיוני יותר. יש לי עסק עם אוכלוסיה שלמה של אנשים שהמוח שלהם – ללא ידיעתם ​​- לא פועל כשורה בגלל תת תזונה.

בינתיים, עוד לפני שהגעתי למסקנה שרוב בני האדם אכן חייבים לאכול בשר, דגים, מוצרי חלב וביצים בשלב זה של האבולוציה שלנו, התברר לי יותר ויותר שטבעונות לא באמת פותרת שום דבר.

כן, אולי נוכל לצמצם את אוכלוסיית היתר המסיבית של בעלי חיים מתועשים, אני לא חושבת שמישהו באמת יכול להתווכח עם ההצעה הזו, אבל להאכיל את כל בני האדם בדגנים המיועדת לבעלי חיים? באמת?
בעידן של מגפת אי סבילות לגלוטן אנחנו הולכים להסתכל על הדגן כ"מושיע" שלנו?
אני לא חושבת שבני אדם יכולים לחיות בצורה בריאה על דגנים.
וממילא זה לא יפתור את כל הבעיות שלנו, כפי שהרבה בלוגרים טבעונים לשעבר הבקיאים בנושאים הללו, מציינים בזהירות רבה.

טבעונות הייתה עבורי סופו של המוות, פשוטו כמשמעו. רציתי לבטל את המוות על הפלנטה הזו.

אבל ככל שחלף הזמן, התברר לי יותר ויותר (כפי שניסח זאת ברהיטות אחד מלקוחותיי) שטבעונות היא ניסיון כושל לפתור בעיה קוונטית באמצעות "פתרון" ניוטוני מאולץ. טבעונות למעשה לא יוצאת מ"מחזור החיים והמוות" של האגו, היא רק מנסה לעקוף אותו מסביב.

אני אוסיף, שההתנהגות הדוגמטית והתוקפנית של רבים מהטבעונים שראיתי (וזה שהייתי עדה לשינוי באישיות שלי במצב של ​​תת-תזונה), הייתה אחד הגורמים המשמעותיים ביותר לכך שהתרחקתי מהטבעונות. מה שהתחיל כפילוסופיה של "חמלה", הפך לעתים קרובות לערימת שטויות של "אנחנו" נגד "הם" אליטיסטי, מגונה, חסר כבוד וצבוע לחלוטין.

אבל מכת המוות האחרונה לטבעונות שלי הגיעה מתוך האינטליגנציה של הגוף שלי.
יום אחד נאלצתי לקחת צעד אחורה ולהבין, אפילו בעיצומו של ערפול מוחי אדיר שנגרם מתת תזונה, שזה פשוט לא עובד. אלפי דולרים השקעתי בתוספי תזונה ובמזונות מיוחדים, והתסמינים המדאיגים שלי רק הלכו והחמירו.

ואז הטבעונות מתה ונקברה.
ברגע שאתה מבין שרוב בני האדם לא יכולים להיות בריאים בתזונה טבעונית, הטיעונים האחרים בעד טבעונות פשוט הופכים למגוחכים.

רק אחרי שהחלטתי להתחיל לשלב מוצרים מהחי – קודם דגים, אחר כך ביצים, אחר כך גבינות עתירות ויטמין K2, ולבסוף הטעימה הראשונה שלי מבשר אדום מזה קרוב לארבע שנים – נכנסתי לאינטרנט וחקרתי על טבעונים לשעבר ועל הסיבות לעזיבתם את התנועה.

הסיפורים מרתקים, ומה שבאמת מדהים הוא עד כמה התסמינים הקשים שרבים מהם חוו היו דומים. אם אתם מעוניינים, מקור מצוין לראיונות טובים בנושא תמצאו בבלוג "תנו להם לאכול בשר" (נ"ע: הקישור המקורי כבר לא קיים).

קראו חלק מהראיונות האלה בראש פתוח ואני חושב שתסכימו עם הדברים. זה הופך מאוד ברור שהבעיות הגלובליות שלנו, ויש להודות שהן חמורות, לא יפתרו על ידי אלה שיצרו אותן. טבעונות היא הלך רוח שפועל מתוך הפרדיגמה הכושלת ולכן היא לא יכולה לפתור את הבעיות. הולכת להידרש קפיצה קוונטית.

אז זה הסיפור של הפרידה שלי מהטבעונות.
שוב, אני לא ממליצה על שום דבר לאף אחד בשלב זה. אני בהחלט מרגישה טוב יותר מאז שהתחלתי לאכול מוצרים מהחי שוב. ברור לי שהמאגרים שלי של חומרי הזנה חיוניים נוצלו, כי כרגע אני מרגישה רצון לאכול מוצרים מהחי כל הזמן. אני מתארת לעצמי שזה יפחת לרמה מתונה יותר ברגע שהרזרבות הדלילות שלי יתמלאו מחדש.

עכשיו כשאני רשמית טבעונית לשעבר, אני רק אסיים עם זה:
אין לי יותר את חוסר הכבוד הזה לתשוקות של אנשים אחרים לבשר.
כן, הם יכולים להיות פחות גסים בקשר לזה. ייתכן שגם להם יש חוסר איזון בין אומגה 6 לאומגה 3 מהתזונה האמריקאית הסטנדרטית.

מצד שני, אולי חובבי הבייקון האלה פשוט מקשיבים למה שהגוף שלהם צריך בצורה ראשונית שכזו.

כשהייתה לי חווית כמעט מוות בשנת 2006 ואיבדתי כמעט מחצית הדם שלי, השתוקקתי לכל מיני מאכלים מוזרים – כולל בשר אדום – במשך שבועות אחרי שיצאתי מבית החולים. מאוחר יותר, חקרתי על זה וגיליתי שכל מזון בודד שחשקתי בו היה עשיר בברזל.

התברר שהגוף שלי היה אמין לחלוטין כאשר הוא אמר לי בדיוק מה אני צריכה לאכול כדי לחדש את הדם שלי.

אני כן מאמינה, בלהט, שאפשר לתכנת את הכל מחדש ברמת התת מודע, אבל זה פרויקט לא קטן.
זה ידרוש מחויבות רבה מהרבה אנשים כדי להשיג את זה. עלינו לבטל את האמונה המאוד עמוקה שלנו ב"מחזור החיים והמוות", התכנות הגנטי של בני האדם ושל כל העולם שאנו רואים. זה פרויקט ענק.

עד שהתכנות מחדש יתרחש, הכללים הישנים עוד חלים.
ואני אגיד לכם מה למדתי מהניסיון הזה.

כשהאידיאליזם עומד פנים אל פנים מול ההישרדות, עבור רובנו, ובצדק – ההישרדות תנצח.

אז כן, אני עכשיו טבעונית לשעבר.
אכלתי צ'יזבורגר, נא, לפני יומיים בפעם הראשונה מזה כמעט ארבע שנים. זה הרגיש מאוד מספק. אכלתי את הלחם מהחיטה והכל, לא הזמנתי משהו מיוחד. והעור שלי לא חווה התפרצות אחר כך. אני תוהה אם הרגישות שלי למזון שלי תתרפא באופן קסום יחד עם כל השאר, עכשיו כשאני אוכלת שוב מוצרים מהחי.
מוקדם מדי לומר. הישארו מעודכנים 🙂

עדכון: אנא קראו את מאמר ההמשך על מדוע הפילוסופיה הטבעונית קורסת בתוך ערימה של סתירות וצביעות.

באהבה,

אריקה אוויקנינג