בחוויה הפנימית שלי יש שני קצוות של פחד בעם שלנו:
- האחד נאחז בכל כוחו בדת היהודית, שהרי ללא אלוהי היהודים אנו לא ראויים לחיים או יכולים עליהם.
- השני מבקש להיטמע עמוקות בגויים עד כדי איבוד זהות, שהרי אם לא נהיה אז לא נסבול.
בין שני הקצוות הללו יש קשת רחבה של אמונות ביניים, אמונות משניות ואמונות שורשיות נוספות.
לדעתי האישית, הקשת החברתית כולה מייצגת את הפרטים בחברה, את האמונות שלהם, את התפיסות שלהם על עצמם, העולם, החיים, המוות, גבורה, קדושה, מלחמה, ועוד.
התמונה הכוללת בנויה מהפרטים.
אם אנו רוצים להבין כיצד נוצר ציור, עלינו להתבונן בפרטים שבתוכו. נקודה ועוד נקודה ועוד נקודה, פה קו, שם עלה קטן, פה קצת הצללה, שם מריחה של צבע וכו' – כל אלה יחד יוצרים את הציור השלם.
יותר מזה: אחרי שנתבונן על מרכיבי התמונה, כדאי שנמשיך לשאילת שאלות מכיוון שלא תמיד מספיק לראות את הנקודה או הקו כדי להבין מדוע הם שם, מדוע דווקא הם ודווקא בזווית הזו ובמיקום הזה.
אם לא נשאל שאלות לא נדע.
אם לא נשאל את עצמנו מדוע אנו במלחמה – לא נדע.
כן, כל ילד בישראל ידע להגיד שאנו במלחמה כי יש אויב שרוצה במותנו. וכן, כל מבוגר בישראל יש לו את הפרשנויות הפוליטיות שלו, אבל אלה לא תשובות אמיתיות. אלה לא תשובות שמספקות הסבר למדוע אנו מלכתחילה במצב הזה.
ראיתי בחודשים האחרונים הרבה הסברים שמתיימרים להיות עמוקים יותר, הסברים חכמים שנאמרו על ידי אנשים חכמים, אני לא מזלזלת, אבל אף אחד מהם לא נוגע בעיניי בשורש.
הסיבה היא שלדעתי כל חוויה שאנו חווים מקורה בעצמי שלנו, ולא מחוץ לו. לכן, כל עוד ההסברים נוגעים לבחוץ – הם פשוט לא מרצים אותי. ואם להיות כנה, הם גם רחוקים מלהוות פתרון.
מעולם לא פגשתי עדיין בעיה שהשורש הבסיסי והעמוק של הפתרון שלה באמת היה חיצוני. לא בריאותי, לא נפשי, לא רוחני, לא בשום היבט. כמובן שיש קביים שיכולים לסייע, יש פתרונות זמניים, יש דברים חיצוניים שיכולים לעזור לנו להתקרב אל הפתרון השורשי – אבל הם לא השורש. השורש תמיד טמון בעצמיות שלנו.
זו דעתי האישית. זה בסדר אם אתם לא מסכימים איתי. אני יודעת שמה שאני טוענת הוא מאוד מאתגר ולא פשוט להכלה, בטח אם אתם יושבים כעת במקלט ושומעים פצצות מלמעלה. אינני כותבת את הדברים מתוך קלות דעת או זלזול, אלא מתוך אכפתיות עמוקה ורצון אמיתי לשיפור הדברים.
אני לא מאמינה שהכל הוא סתם. אני לא מאמינה שבני אדם מפתחים טכנולוגיות במשך שנים אבל העולם שלנו נוצר "במקרה". אין בזה שום היגיון. אני לא חושבת שאפשר להתכחש לאפשרות שאנו יותר מגוף ועדיין לטעון להיגיון או רציונל.
אם למטוס יש כפתורים מאוד ספציפיים ומחוגים מדויקים עם מטרות ספציפיות – אין שום היגיון בלהאמין שהחיים עצמם, שמורכבים פי מיליון ממטוס – הם נטולי סדר, סיבה או הסבר הגיוני. כנ"ל לגבי הגוף שלנו עצמו, שהוא כמובן מכונה משוכללת יותר מכל דבר שאי פעם נוצר על ידי האדם.
החיים כאן הם מערכת בפני עצמה. מדובר במערכת מורכבת ומלאת כוונה, גם אם היא מכילה קושי וכאב. אפילו רק ההיפתחות לרעיון הזה יכול כבר לחולל שינוי בתוכנו, זו דעתי. עצם ההיפתחות לרעיון מסוים, כבר מתחיל לפרום את הקשרים האדוקים של היצמדות נוקשה לרעיונות ישנים.
ואם אכן אתם יותר מגוף, אז אתם לא תמותו "במקרה". אתם לא תחוו שום דבר "במקרה".
חבקו את הלב שלכם ואל תפחדו להתפלל ולבקש עזרה והדרכה. לא משנה איך תכנו את הכוח אליו אתם מתפללים, לכוונה עצמה יש כוח. זה מה שאני עושה, זה לא קשור לדת. לפעמים דווקא מתוך צניעות פנימית ובקשת עזרה – מגיעות תשובות שלא היינו מעלים בדעתנו והן עשויות לסייע לנו לדעת איך להפעיל טוב יותר את המושכות שבידנו.
אין לי מחקר להראות לכם, יש לי רק את הכנות שלי איתי. אתם חופשיים לבחור מה לעשות איתה.
💗