מאז שאני לא טבעונית הרגשתי כאילו מבקשים ממני ללמוד לעשות אינטגרציה בין החוקים הפיזיים לחוקים היוניברסליים ('יקומיים'). לקח לי זמן להבין את זה, חשבתי שאני אמורה ללמוד לעומק את החוקים הפיזיים ולעבוד איתם, אבל עכשיו אני מבינה שזה בדיוק להפך. כיוונו אותי, או אני את עצמי, ללמוד את החוקים הפיזיים אבל לא כדי להמשיך ללמוד ולעסוק בהם בלי סוף, אלא כדי לשכלל את היכולת שלי להשתמש בחוקים היוניברסליים לטובת רצונותיי.
כמהות רוחנית בתוך גוף פיזי, היה עליי ללמוד לכבד את חוקי המקום אליו בחרתי להגיע. לא כיבדתי אותו, לא באמת. התעלמתי ממנו ובו זמנית עשיתי את כל שיכולתי כדי לשנות אותו. כעת, שאני מבינה את זה, אני גם יכולה להבין הרבה יותר טוב כיצד הבנה בסיסית של החוקים הפיזיים למעשה מאפשרת לי לעבוד עם החוקים היוניברסליים באופן הרבה יותר טוב, יעיל, רחב ובטוח.
כאשר אנחנו מנסים לעבוד עם חוקים יוניברסליים כדי להעמיק את חוויית החיים שלנו בהיבט הרוחני תוך התכחשות לחוקים הפיזיים של המקום בו אנו חיים, לא רק שאנו נהיה מוגבלים אפילו מבלי להבין זאת, אלא שאנחנו עלולים באופן לא מודע לסכן את ביטחוננו הפיזי. אני הגעתי למצב שהגוף אותת לי שהוא עומד למות בעקבות ההתכחשות שלי לחוקים הפיזיים וההתמקדות הבלעדית שלי בחוקים היוניברסליים. אני חושבת שאני רחוקה מלהיות היחידה. אני מאמינה שאנשים רבים מתחומי הרוחניות נופלים למלכודת הזו. עם זאת, חשוב לזכור שכל דבר שקורה לנו, כולל חולי או מוות או כל חשיפה לסכנה פיזית – הוא פרי יצירתנו ובחירתנו, כך שגם בתוך ה"מלכודת" אנו נשארים הסמכות האמיתית.
מדובר בשיעור לא פשוט, מכיוון שכאשר אתה מכיר בעובדה שאתה מהות רוחנית שהיא הרבה מעבר לגוף הפיזי שלך, אתה מנסה להשתמש בהבנות הרוחניות שלך בהתאם לאמונות שלך, אבל אם האמונות שלך כוללות התכחשות לחוקים הפיזיים ו/או היוניברסליים – אתה מועד ל"כישלון", מלא או חלקי. במרכאות כמובן כי אין באמת כישלון. שהרי אין טעות, יש רק התפתחות. לפעמים אנחנו פשוט מובילים את עצמנו למקום שונה ממה שנדמה לנו שאנחנו צועדים אליו באופן מודע, אבל אנחנו כן עתידים לגלות שחלק פנימי וחכם יותר בנו ידע את זה כל הזמן.
אנחנו בוראים באמצעות אמונה, אבל אנחנו לא חופשיים לעשות זאת בכל דרך שנבחר. יש חוקים פיזיים ויוניברסליים שאנו כפופים להם. אם לא היו כאלה, הכדור הזה לא היה מחזיק מעמד מאית השנייה. אם היינו יכולים פשוט לחשוב משהו עם כוונה והוא היה מתגשם, אנשים היו מתים כמו זבובים, בניינים היו מתפוצצים וכדור הארץ היה נשרף כולו, חוץ מזה שגם לא היינו לומדים את מה שבאנו ללמוד כאן. לא סתם אנחנו כפופים הן לחוקים הפיזיים והן לחוקים היוניברסליים בחיינו על כדור הארץ.
הכרה אמיתית בשניהם היא משהו שהיה עליי ללמוד, להסכים להכיר בו ולהעז באמת להכיל אותו. כעת אני מתכוונת להשתמש בזה לטובת יישום האלוהות שלי, הפעם מתוך מקום מודע יותר, חכם יותר, מבין יותר ומדויק יותר.
לא התבלבלתי במסקנות אליהן הגעתי קודם למשבר שלי, אבל כן החזקתי באמונות שגרמו לי להשתמש באלוהות שלי באופן פחות מודע ולכן לא בהכרח זה שאני באמת מעוניינת בו, בטח לא אחרי כל מה שלמדתי.
אני רק מחכה לראות מה עוד אני לא יודעת על עצמי, מה עוד יש לי ללמוד, במה עוד יש לי להיווכח. אין לי ספק שיש לי עוד אינסוף התפתחות לעשות ואינסוף התרחבות ויצירה, בין אם זה בחיים האלה או ביקומים אחרים. אני ממשיכה במסע שלי, כמו שאני כבר יודעת לעשות, ואני סקרנית כבר לדעת את מי אני הולכת לפגוש. העצמיים והחברים החדשים-ישנים שלי תמיד מחכים לי בציפייה שאגלה אותם. אני בדרך.
We are all made of stars – כולנו עשויים מכוכבים 🌟