אני קצת מזועזעת ממה שלמדתי בימים האחרונים. לא ידעתי שטיפולים מיניים שיש בהם מגע, ובטח מגע מיני, הם דבר פופולרי. זה כל כך ברור לי שזה לא מתאים למצב האנושות כרגע, הייתי בטוחה שאם משהו כזה קיים אז זה אחוזון קטן שאף אחד לא לוקח ברצינות.
מיניות, ריפוי והתפתחות הם דברים שמעסיקים אותי שנים רבות, אבל אף פעם לא הייתי ממש חלק מהקהילה, מקהילה כלשהי שקשורה לתחום. היה זמן קצר שהתחלתי להשתלב בתוך קהילה רוחנית שבדיעבד נודעה כסוג של כת, היה לי מזל שיש לי חושים טובים, יצאתי משם בזמן ועם טראומה שיכלה להיות חמורה בהרבה.
אני סבלתי שנים רבות מוגיניזמוס קשה, מאימה מגברים, משנאה למיניות שלי ולעצמי. טופלתי שנים, ריפאתי, רואיינתי לעיתון לאשה, רואיינתי בטלוויזיה, למדתי שיטות טיפול שונות כולל יעוץ מיני וזוגי, כתבתי המון בנושא, דיברתי עם המון נשים ואני מקבלת הודעות ובקשות עזרה בלי סוף. טיפלתי תמורת תשלום זמן קצר, אני לא רוצה ולא יכולה להקדיש את עצמי לעולם הטיפול כרגע, אבל אני לא עומדת על קרקע רעועה כשזה נוגע לידע בתחום הטיפולי והמיני, ודעתי האישית היא שכיום, טיפולים מינים שכוללים מגע הם ממש ממש לא.
אני לא מתחברת להכרזות נחרצות בדרך כלל, אני בטוחה שיש נשים שחוו משהו כזה וזה עשה להן טוב, ועדיין לדעתי זו דרך מסוכנת שעושה מעקף .
אני לא יודעת אם אני מדברת על ה"מעקפים הרוחניים" שראיתי אנשים כותבים עליהם, מושג שגיליתי לאחרונה. כאמור, אני ממש לא מעורה במושגים האופנתיים בקהילות הרוחניות הטיפוליות והאמת שלא ממש מעניין אותי מה קורה מבחינת כל מיני הגדרות או מושגים. אני משאירה את עצמי במכוון בחוץ, לא כי אני חושבת שאני טובה מכולם או משהו כזה, אלא שאני לא מרגישה צורך להיות חלק ממשהו כזה כדי לעזור לאנשים או לעצמי.
אני אחת הדוגמאות הקיצוניות בתוך עולם הטיפול המיני, אני הייתי עם בעלי 6 שנים לפני שבכלל הצלחנו חדירה בגיל 30, וגם אני חוויתי פגיעות והטרדות מיניות, כמו רבות אחרות. אם אני הייתי מגיעה למטפל שכולל מגע מיני זה היה נגמר באסון.
מעולם לא המלצתי לנשים שפונות אליי ללכת לטיפול במגע מיני ולא המלצתי ללכת לסדנאות מיניות מעורבות שכוללות מגע, כי גם הן בעייתיות בעיניי.
אני כותבת את הפוסט הזה ממקום קצת מזועזע ולכן הוא אולי יוצא שיפוטי. אני כותבת מתוך כעס כי זה מאוד מכעיס אותי לגלות שהמצב כזה, לא יודעת מה חשבתי לעצמי בתמימותי. כלומר, ידעתי שהדברים קיימים, לא ידעתי שהם במיינסטרים.
לפני שעה התחלתי לקרוא את העדויות על אנדרו ברנס והפסקתי באמצע. לא הכרתי אותו עד לא מזמן, מעולם לא שמעתי את שמו ומעולם לא הכרתי את מרכז אישתר.
אני ריפאתי את עצמי בעבודת פרך סיזיפית, עם אינסוף כוח רצון, התמדה ועיקשות. אני בניתי את הזהות שלי מחדש, לבנה לבנה, הרמתי כל לבנה במשקל פיל במו ידיי ובעזרתם של מטפלים ומטפלות נפלאים.
אני אשה שרצתה למות, לחתוך את עצמה משנאה עצמית, החיים עצמם היוו לי מקור לחרדה, הנרתיק שלי היה נעול כמו כספת בבנק, הראש שלי היה כולו הבזקים של טראומות וניתוקים מהגוף.
ואני רוצה להגיד לכן את זה:
אפילו מתוך השאול, ממעמקי הגיהינום – אפשר לחוות ריפוי, אפשר להרחיב את הנשימה ולמצוא אור, אבל התנאי הבסיסי להצלחה הוא ללמוד להיות הסמכות של עצמכן. מטפל שמסייע לכן ליצור ולייצב את הסמכות העצמית הפנימית מבלי להכניס אתכן לסיטואציה של סכנה או אפילו ספק של סכנה – זה המטפל היחיד שצריך להתקרב אליכן.
זה לא שכל המטפלים שעברתי היו מושלמים, הם רק בני אדם, אבל יש תנאים בסיסיים שחייבים להתקיים בכדי שאני אצעד מעבר לסף הפתח של הקליניקה.
אני לא מתקרבת אפילו להבין מה חשבו לעצמם האנשים שרצו להביא את האנדרו הזה לפה. אין לי מושג מה זה מרכז אישתר ומה קורה בו, אני רק יכולה להעיד מהניסיון ומהידע שלי שאי אפשר לרמות בריפוי, אין קיצורי דרך, כל אחת מאיתנו תהיה חייבת לעבור את כל השלבים של ההתפתחות כדי להגיע לריפוי שלה ואנחנו אלה שבוראות את מסלול ההתפתחות שלנו. המסלול הזה לא צריך לכלול סיטואציות שבהן יש לכן ספק לגבי המטפל או המרחב.
ברור לי שיש חוסר בטחון ושאמון לוקח לו זמן להיבנות, אני לא מדברת על זה. אני חושבת שאתן יכולות להבין למה אני מתכוונת כשאני אומרת שמטפל שמעורר בנו אי נוחות פנימית אין לו מקום במרחב שלנו, זה צריך להיות חד משמעי ולא מתפשר. ואם אנו לא בטוחות – אז זה לא. אם מרחב מסוים הוא לא מרחב שבוודאות משרת את טובתכן העליונה ותורם לכן במסע האישי אל עבר הריפוי שלכן – אל תעברו את הפתח, תישארו בחוץ ותמצאו לכן את המקום הנכון לכן במקום אחר.
יצא לי פוסט ערבוביה רגשי כזה, אולי קצת מבולגן ולא מדויק, פעם ב יוצא לי גם כאלה.. 🙂
בתגובות אני אשים שני סרטונים שבהם אני מדברת על הריפוי שלי וריפוי בכלל.
בתמונה: כובע של גבר חרדי שמסמל בשבילי את מי שהייתי פעם תופסת כסמכות, ומתחתיו הסמכות האמיתית.
אני אלהים, גם אתן.
פיווו, סיימתי את ההרצאה 😆 הייתי חייבת לפרוק.
תודה שקראתןם.