טבעונות של דור המילניום | ג'ואנה בלית'מן

טבעונות של דור המילניום, מאמר מאת: ג'ואנה בלית'מן
למקור לחצו כאן.

על המחברת:
ג'ואנה בלית'מן היא עיתונאית חוקרת אוכל, סופרת בריטית ופרשנית ב- Food Chain שסיקרה נושאים הכוללים גידול סלמון, סופרמרקטים, ייצור אננס אינטנסיבי, שפעת העופות והגורמים להשמנה.


טבעונות של דור המילניום

ג'ואנה בלית'מן
28.06.2019

העולם הופך לטבעוני, או לפחות נראה כאילו יש קונצנזוס על הנושא שמתנגן בלופ במדיה.
במשך 2000 שנה אוכלוסיות ברחבי העולם מתקיימות על בשר, ובכל זאת, נוכחותו בתפריט פוחתת ופוחתת, והוא מוקע על בסיס עולמי כדבר רע לבעלי החיים, לכדור הארץ ולבריאות שלנו. אותם הדברים נאמרים לנו שוב ושוב לגבי כל המוצרים מהחי – חלב, ביצים ודגים, אותם עלינו להוריד בנחישות מהתזונה על ידי מעבר אל נתיב האכילה הצמחית.

במשך זמן מה, אנשים שלא הסכימו עם ההצעה הזו – לעתים קרובות חקלאים, או כאלה עם מעורבות מעשית בייצור מזון – הנידו בראשם והתעלמו במידה רבה מהמקהלה הטבעונית של הגל החדש, מתוך אמונה מוטעית שכמו דיאטות אופנה אחרות, גם זו תעבור.

זה לא קרה.
אנשים הרואים באכילת מוצרים מן החי דבר הגיוני, מתוארים יותר ויותר ככופרים היוצאים נגד זרם הרוב הצדיק, המיוצג על ידי עירוניים אמידים. אתם עשויים להיתקל בכמה טבעונים נדירים ממעמד הפועלים, אך הטבעונות של אחרית הימים היא דת דוגמטית וחסרת סובלנות של המעמד המשכיל.

מאיפה הגיע הקיטוב הקיצוני של אוכלי כל לעומת טבעונים? במשך 30 שנה, כמו אוכלי כל רבים, עבדתי כתף אל כתף לצד טבעונים בקמפיינים נגד חקלאות תעשייתית, בנושאי רפתות ענק, סלמון בכליאה, תרנגולות סוללה, שיבוט בעלי חיים והנדסה גנטית. עם זאת, לא הייתה בינינו הסכמה בנוגע לנקודה מרכזית אחת: אני הייתי הורגת או משתמשת בחיה למאכל אדם, והם לא. לגבי כמעט כל השאר – דעותנו היו דומות.

ואז הטבעונות הפכה לטבעונות של דור המילניום.
זרם של צעירים באינטרנט הפכו קיצוניים על ידי תעמולה רגשית קיצונית למען זכויות בעלי חיים מארה"ב, באמצעות סרטים כמו Cowspiracy ו-What the Health, שהתחזו ל"סרטי תעודה" עובדתיים. הדורות הדיגיטליים האלה, המבלים בבית או בבית קפה מאחורי מסך מחשב נייד יותר מאשר בגינה, במטבח או בשדה – בילו שעות במדיה החברתית, צופים בתוכן נטול הקשר שנבחר על בסיס התרחיש הגרוע ביותר, ובו רואים כאב וייסורים של בעלי חיים. צעירים אלה היו מוטרדים מכך מאוד.
ארגונים כמו PETA, Vega ומגוון רחב של קבוצות מעורפלות יותר, כמעט אנרכיסטיות לזכויות בעלי חיים, זיהו הזדמנויות לגיוס המונים וסיפקו לצופים זרם קבוע של סטטיסטיקות פשטניות ומסרים הקשורים לצער בעלי חיים, יחד עם מה שנשמע כטיעונים סביבתיים ובריאותיים סבירים שנבחרו בצ'רי פיקינג או היו שקריים, אך כן היו קלים לציטוט, מה שחיזק את האנטי. טבעונים רבים מבני דור המילניום, גם אם בעלי כוונות טובות, בלעו חדשות מזויפות באמצעות מדיה חברתית שבה התסריט של 'מזונות מהחי זה רע' לעולם אינו מאותגר.

המדיה המיינסטרים, שפונה לקהל רחב יותר ולדמוגרפיה ישנה יותר, משמיעה את המילים 'צמחי זה הכי טוב' ברציפות. בחודש מאי, למשל, ה-BBC News, במסגרת תחום המדע והסביבה שלו, הפעיל פיצ'ר המיועד לתלמידי בית ספר: "שינויי אקלים: תשובות לשאלות הכי נשאלות שלכם". הוא הכיל את ההצהרה הזו תוך ציטוט של הפאנל הבין-ממשלתי של האו"ם לשינויי אקלים (IPCC) כמקור שלה: "קנו פחות חלב, בשר, גבינה וחמאה ויותר מזון עונתי מתוצרת מקומית".
כמובן, בבריטניה, חלב, בשר, גבינה וחמאה הם המזון המקומי שלנו; הם אף פעם לא יוצאים מהעונה. ההמלצה המבלבלת הזו והלא עקבית לוגית, היא דוגמה קלאסית לאפקט דאנינג-קרוגר, כלומר אתה לא מבין מספיק בנושא כדי לדעת שמה שאתה מאמין שהוא נכון הוא לא.

לעת עתה, כך נראה, אין משקל שווה ערך לזמן אוויר במדיה כדי להתמודד עם המנטרה השלטת של המזון הטבעוני. הביקורת הבינלאומית מצד מומחי תזונה ופליטות נגד דיאטת Eat-Lancet השנויה במחלוקת, שבה מזון מן החי, ללא קשר למקור וצורת הייצור שלו, מצטמצם לכמויות זעירות, נתקלה בהתנגדות ארגונית.
באפריל, ארגון הבריאות העולמי הסיר את תמיכתו באירוע השקה של EAT-Lancet בז'נבה לאחר ששגריר איטליה העלה חששות לגבי חוסר הקפדנות המדעית של EAT-Lancet וההשפעה השלילית של התזונה הזו על בריאותם ופרנסתם של האנשים.

אבל בעוד מלחמת המילים משתוללת, ההתלהבות של טבעונים בני דור המילניום נפגעת ביותר מסיבות אחרות. למרות שאהבה לבעלי חיים ודאגות סביבתיות הם חלק מהטיעון הטבעוני, ההבטחה המפתה של גזרה רזה יותר ומראה זוהר הייתה גם קרש מרכזי במכירת הטבעונות לדור המילניום, במיוחד לנשים צעירות. חלק מהמשיכה אליה היו הדמויות שהשתייכו אליה – רשימה מתארכת ללא הרף של מפורסמים, בלוגרים וכוכבי אינסטגרם, שנראו מתענגים על אורח החיים הטבעוני והצמחוני החדש שלהם, אך רבים מהם חוו את המציאות באופן אישית ביותר: הבריאות שלהם.

בפברואר 2019, טים שייף, יוטיובר וספורטאי טבעוני בולט שהופיע ב'סרטי התעודה' נגד בעלי חיים What the Health ו- Forks over Knives, נטש בפומבי את התזונה הטבעונית שלו, תוך שהוא מציין "בעיות עיכול, דיכאון, עייפות, ערפל מוחי, חוסר אנרגיה", ו"התעוררות נוקשה". הוא ניסה לרפא את עצמו בעזרת תזונת פירות וצמחים (נ"ע: herbs), דיאטה עתירת שומן, דיאטה עתירת פחמימות ודלת שומן, ויחד עם תוספי מזון שונים, אך "עדיין הייתה התדרדרות איטית כללית", הוא אמר.

בחודש מרץ, בלוגרית אינסטגרם יפהפייה בשם רואנה, בעלת השפעה רבה ומעוררת קנאה, אם כי רזה להדאיג, שדגלה בתזונה טבעונית חיה, קיבלה על הראש מעוקבים כשנתפסה במצלמה אוכלת דגים. התירוץ שלה לסטייה מהדרך הטבעונית היה שהיא סובלת מבעיות בריאותיות: אנמיה, ללא מחזור במשך שנים, הורמונים ברמות של טרום גיל המעבר, זיהומים פטרייתיים ובעיות עיכול הכוללות גידול יתר של חיידקים במעי הדק. זה אילץ אותה להוסיף חלבונים מהחי בחזרה לתזונה שלה, כך היא הסבירה בהתנצלות לקהל המעריצים הזועם שלה.

באפריל חשפה השחקנית אן האת'ווי שגם היא כבר לא טבעונית. "פשוט לא הרגשתי טוב או בריאה… לא חזקה," היא הסבירה. "אכלתי חתיכת סלמון והמוח שלי הרגיש כמו מחשב מאותחל מחדש". וכך, הטפטוף העולמי של נוטשי טבעונות נמשך. במאי, וירפי מיקונן, בלוגרית פינית וסופרת ספרי בישול עם 164,500 עוקבים באינסטגרם, שדגלה באכילה מהצומח, נטשה את הצמחונות מכיוון שהיא הרסה את בריאותה. "'הרגשתי שנגמר לי הדלק, לגמרי", היא אומרת. "הייתי ריקה." כיום היא אוהבת במיוחד ציר עצמות ואוכלת ביצים – עובדה משמעותית בהתחשב בכך שהיא נהגה להתייחס אליהן כ"הפלות של תרנגולות".

נראה שטבעונים בני דור המילניום עוברים בדיקת מציאות תזונתית אנושית. ידוע שתזונות טבעוניות הן חסרות בויטמין B12. זו הסיבה שכל מי שאוכל בדרך זו מומלץ לו ליטול תוסף B12 כדי להימנע מבעיות בריאותיות חמורות, כגון אנמיה, אך אנשים פחות שתזונה טבעונית, אלא אם כן מורכבת בקפידה ובידע רב (נ"ע: כלומר כולל תוספים שהם מעבר למה שנהוג לחשוב שצריך, וגם אז אין הבטחה), עשויה גם להשאיר אנשים חסרים במיקרו-נוטריינטים מרכזיים אחרים: רטינול (ויטמין A בצורתו הזמינה ביולוגית); ויטמין D3; ויטמין K2, ברזל מסוג heme (הצורה הזמינה ביולוגית של ברזל); וחומצות שומן אומגה 3 ארוכות שרשרת (EPA ו-DHA).

גם מחסור בחלבון יכול להוות בעיה. כפי שקבוצה אחת של חוקרים סיכמה: "הערך התזונתי של חלבונים מהצומח נמוך מזה של חלבונים מהחי… במילים אחרות, אדם יצטרך לאכול יותר חלבונים צמחיים כדי לקבל את אותה רמת תזונה כמו זו שמציעים בעלי החיים.”

אם המציאות מקטינה את מספרם של הטבעונים החדשים שגויסו בדור המילניום, זה מעלה את השאלה כמה טבעונים יש באמת. האמת היא שטבעונות בבריטניה נותרה בחירת נישתית. השנה, מחקר של Institute of Grocery Distribution (נ"ע: המכון למידע על צריכה) מצא שב-2019 רק 4% מהקונים טענו שהם השתתפו ב"ינואר טבעוני", לעומת 2% שאמרו שהם טבעונים כל הזמן. מתוך 4% מהקונים שנתנו ניסיון לטבעונות, רק 16% אמרו שהם מתכננים להמשיך, עלייה של 0.032%. בהתחשב בעובדה שהטבעונות שלטה בשיח הציבורי על אוכל. מדובר בעלייה זעומה שבוודאי אינה מגבה את הטענות הגרנדיוזיות המועלות על עלייתה הבלתי ניתנת לעצירה של הטבעונות. לאחרונה, המטרו נשא כותרת: "עוד בריטים צורכים מן הצומח", אבל שוב, הנתון שלהלן לא ממש תומך בטענת הכותרת. המטרו ציטטו את Vegan Society שאמרו שמספר הטבעונים בבריטניה גדל פי ארבעה בין 2014 ל-2018. נשמע טוב לא? הנתון שניתן עבור המספר הנוכחי של טבעונים בבריטניה היה 600,000 – זה פחות מ-1% מהאוכלוסייה.

הסטטיסטיקה העדכנית ביותר (נ"ע: הקישור המקורי כבר לא קיים) על טבעונות מ-Kantar Worldpanel מצאה כי בני דור המילניום מהווים למעלה משליש מכלל הטבעונים. בנות דור המילניום הן הטבעוניות ביותר, ומספרן עולה על מקביליהן הגברים ב-5:1. מעניין לציין שטבעונים נוטים להראות הבדלי אוכלוסיה משמעותיים יותר מאלה הקשורים לצרכן הצמחוני. למרות ששתי הקבוצות נוטות יותר לחיות לבד, בלונדון ובדרום, ולא להביא ילדים אל משק הבית שלהן, לטבעונים יש "אינדקס יתר" בהשוואה לצמחונים – 44% מהטבעונים חיים לבד, 37% חיים בלונדון ובדרום , ול-93% אין ילדים.

הנתונים הללו מראים שטבעונות הגל החדש, למרות היותה רועשת, בלתי פוסקת, תוקפנית, ולעתים קרובות מאשימה את אלה שמנסים אך נכשלים – לא פרצה דרך לקהל המוני. בעיות בריאות מאלצות את מתגייסי המילניום לבצע הערכה מחודשת. בני דור המילניום גדלים. הם לא יכולים להרשות לעצמם לאכול בחוץ במסעדות טבעוניות אופנתיות מדי ערב והם אינם רוצים לבלות כל שבת (נ"ע: בהפגנות) מול עסקים המחזיקים בבשר או חלב, אפילו לא כאלה שהם בעלי רווח גבוה.

משפחות טבעוניות עשויות להיות מאותגרות בשל העובדה שלתינוקות וילדים יש צרכים תזונתיים המסופקים בקלות רבה על ידי צריכת כמה מזונות מן החי. שורה של מקרים מדאיגים בהם הופיעו הורים בבתי משפט באירופה, באשמה של הזנחת ילדים ותינוקות כאשר הזינו את ילדיהם בתזונה טבעונית חסרת הזנה. מי היה רוצה שיקחו לו את הילד בגלל חלב שיבולת שועל?

אז, אני חושבת שאנחנו עומדים לראות את ההתלהבות מתזונה טבעונית הולכת ומתקררת עוד יותר בקרב בני המילניום, שנראה שהם היו המאמצים היחידים הנלהבים שלה. אני צופה שנראה עוד מקרי התקפלות ובריחה אל המונח 'מבוסס על צומח', מכיוון שיש בו הרבה גמישות. כמו כן, המונח 'פלקסיטריאן' (נ"ע: צמחוני "גמיש") הוא כה מהסס עד שהוא חסר משמעות באופן מהימן.
באופן אישי, אני מעדיפה את המושג 'אוכל-כל' (נ"ע: אומניבור), כלומר מישהו שאוכל מכל קבוצות המזון הגדולות, ושבו בשר ומוצרי חלב – מזונות שהם חלק מהנחלה הקולינרית שלנו ואותם אנו מייצרים כל כך טוב בבריטניה – הם חלק חשוב. זו עובדה מבוססת, אך נוכל לחזור לדיון על ניואנסים, דיון שיהיה גם יותר פרודוקטיבי, לגבי האופן שבו אנחנו מייצרים אותם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *