נתי הוא טבעוני לשעבר (8 שנים בטבעונות) שפגשתי בפייסבוק, באחת מקבוצות הדלות פחמימה. שוחחנו בפרטי והוא שלח לי את הסיפור האישי שלו. אני מביאה אותו לכם.
אוקיי, אז זה הסיפור שלי:
במשך שמונה שנים הייתי טבעוני לחלוטין: לא דגים, לא בשר, לא ביצים ולא מוצרי חלב. במשך רוב השנים הללו דווקא הרגשתי מאד בנוח עם הטבעונות. היציאות שלי היו נהדרות. אבל סבלתי מריפלוקס כרוני (שהתחיל עוד לפני הטבעונות).
בשנה השישית-שביעית לטבעונות התחילו הבעיות: התחלית להרגיש חלש מאד, והרגשתי כאילו האוכל "לא יורד למטה", כאילו "נתקע בקיבה" ולא מתעכל. הייתי סובל בהתקפים חוזרים של אוכל לא מעוכל: כל התקף כזה היה מלווה בגרפסים בריח גופריתי חזק, והמשיכו לשלשולים. ירדתי 15 קילו והייתי נראה רזה וחולה. הגעתי למצב ששלחו אותי למרפאה לתמיכה תזונתית בתל השומר, ושם – אחרי שהקשיבו לתפריט היומי שלי – הם קבעו שאני לא מגיע אפילו לרבע מכמות החלבון היומית המומלצת. רק אז הבנתי שכבר 7 שנים אני לא צורך כמות נאותה של חלבון, פשוט משום שאין דרך אמיתית להגיע באמצעות טופו וקטניות לכמות הזו. מה גם שכמות גדולה מדיי של קטניות תמיד ניפחה אותי, אז הייתי נמנע מהן.
בבדיקה אחרת שקיימתי, אפילו עלה חשד לגסטרופרזיס (קיבה שלא מעבירה אוכל הלאה למעי, ומשותקת), משום שכמוסת וידאו שבלעתי לצורך בדיקה, נתקעה בקיבה למשל יותר מ-10 שעות (במקום שעה ללכל היותר).
נאלצתי להתחיל לצרוך תמיסות "אנשור" במשך כמה חודשים כדי להתחיל להחזיר לגוף חלבונים ושומנים. בעידוד המרפאה לתמיכה תזונתית בתל השומר חזרתי לאט לאט לאכול ביצים, עופות ודגים. זה לא היה קל בכלל. אבל אחרי חצי שנה, ובעיקר אחרי שהכירו לי את התזונה הקיטוגנית (שהיא ההיפך הגמור מטבעונות), אני גיליתי את גופי מחדש. התמלאתי באנרגיות, המשקל עלה, חזרתי להתאמן והעליתי מסת שריר, העיכול שלי חזר לעבוד (ועובד היום הכי טוב מאי פעם), אפילו הריפלוקס שהכרוני שליווה אותי שנים, ושהייתי בטיפול תרופתי יומיומי בעבורו – השתפר משמעותית, והיום אני כבר לא נוטל בכלל תרופות נגד ריפלוקס!
בעיניי, הנזק של טבעונות הוא מצטבר וארוך שנים, הוא בהחלט לא מיידי, והשנתיים האחרונות שלי בטבעונות היו מהארורות בחיי.