חלומות הצונאמי שלי

במשך שנים נהגתי לחלום על צונאמי. כל כמה זמן הצונאמי היה חוזר אליי, כל פעם בוריאציה אחרת, בתפאורה שונה. החלומות צונאמי שלי היו מעוררי אימה, מלאי עוצמה ומתח ומורכבים מפרטים רבים. החלומות גרמו לי לחקור על צונאמי, לקרוא, לצפות בסרטונים ולהשוות בין החלומות שלי לדברים שקרו במציאות. גיליתי שאני יודעת על צונאמי יותר ממה שהיה נדמה לי, אך עדיין לא הבנתי למה החלומות שבים וחוזרים, כל פעם בליווי סיפור שונה. פעם הייתי על ספינה, פעם ברחוב מבלבל, פעם קרוב לחוף ופעם היו אלה בריכות שעלו על גדותיהן ואיימו להטביע אותי. לרוב היו דמויות נוספות בחלומות, בני משפחה מוכרים או אנשים משונים שמעולם לא פגשתי בחיים אלה. הרגע בו המים היו עולים היה המפחיד ביותר ופעמים רבות הייתי מתעוררת כאשר הם היו קרובים אליי. עם הזמן, היו חלומות בהם הצלחתי לשקוע במים מבלי להתעורר. באחד החלומות לקחתי החלטה לשאוף את המים מלוא ראותיי בכדי לזרז את הסוף ורק אז התעוררתי, רק אחרי שהסכמתי למות.
הגיע זמן שבו הייתי בשלה להתמודד מול הצונאמי שלי פנים מול פנים.
בטיפול, בחרתי את אחד החלומות צונאמי שהיו לי לאחרונה ועצמתי את עיניי. תוך כדי כניסה למדיטציה עמוקה בחנתי את רגעי המפתח בחלום, את הסמלים המשמעותיים ביותר. לראשונה התגלתה בפניי משמעות הצונאמי בשבילי. ההתבוננות דרך מדיטציה היא שונה לחלוטין מאשר התבוננות דרך מצב תודעתי רגיל בו ההתניות הפסיכולוגיות שולטות. במדיטציה הדברים מקבלים משמעות חדשה לחלוטין, עוצמתית ומדוייקת פי כמה.
שוב ושוב חזרתי על העניין עם חלומות צונאמי נוספים. הבנתי יותר ויותר את התמונה, לקחתי תובנות והפסקתי לפחד. הפסקתי לפחד מאחד הפחדים הגדולים ביותר שהיו לי, אימת הצונאמי. גיליתי שמה שתפסתי כחושך מאיים היה בסך הכל סמל דרכו העצמי הרוחני שלי ניסה להעביר לי מסר, לחזק אותי, ללמד אותי. וברגע שנפתח הצוהר – אני למדתי בשקיקה.
תוך חודשים ספורים חלומות הצונאמי פסקו מעצמם (אחרי שנים!). אחרי הרבה זמן חלמתי שוב ומייד הבנתי למה. ביררתי עם עצמי במדיטציה פרטים נוספים לגבי אותו חלום ועשיתי את העבודה הפנימית לגביו.
הגישה שלי לחלומות השתנתה לחלוטין. הבנתי שכל בחינה של חלום דרך התוכן הפסיכולוגי שלנו, נידונה לכשלון ועלולה ליצור הטעיה מוחלטת.
משמעות הסמל בחלום מונעת מהתוכן התרבותי, הפסיכולוגי והרוחני של החולם, בייחוד מהשניים האחרונים, מה שהופך את הסמלים למאוד אינדיווידואלים.
היום, הצונאמי מהווה לי מקור לאור, לנחמה, להרגעה. בעיוורוני טעיתי לחשוב שהוא בא לאיים עליי, אך למעשה הוא תמיד נועד לעזור לי לחוש את ההוויה המוארת שלי, את מי שאני באמת ואת מי שאני יכולה להיות.
לפני כמעט שנה התפרסם תקשור שלי בעמוד הפייסבוק ובאתר "כיווני הרוח" על חלומות, מוזמנים לקרוא:
http://ahavabooks.com/ארבעה-סוגי-חלום/

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *