לפעמים כשאנחנו יוצאים מקו האמצע שלנו ומאבדים קצת (או הרבה) את תחושת החיבור לעצמי שלנו, בין אם זה לזמן קצר או ארוך, מסיבה כזו או אחרת, אז נדמה לנו כאילו שהקסם אבד, כאילו שמקל הקסמים כבר לא בידיים שלנו, כאילו שאיבדנו שליטה על האירועים בחיינו. אבל… הכל הוא רק כאילו, הקסם לא אובד אף פעם. זה לא שברגע אחד אנחנו על הגל, מנצחים על הכל במקל הקסמים שלנו, וברגע הבא אנחנו עם הראש מתחת למים וללא המקל בידיים. לא, זה לא באמת ככה, זו האשליה שנוצרת כתוצאה מהשקיעה שלנו אל תוך תודעת הסבל והניסיון הנואש שלנו להחלץ ממנה.
הקסם אף פעם לא נעלם, הוא רק מתכסה ברעשי רקע תודעתיים. לפעמים השיעור שלנו הוא בדיוק זה, להצליח להכיר בעובדת קיומו של הקסם גם כשאנחנו בתודעת סבל. ומי אמר שתודעת סבל אינה קסם בעצמה? האם מהותו של הקסם הוא לא העובדה שהוא כל יכול? ואם הוא כל יכול, אז זה ברור שהוא יכול להתקיים בכל מצב, ואולי.. אולי הוא זה שגם יוצר חלק מהמצבים האלו? האם לפעמים הקסם מנסה ללמד אותנו את עובדת קיומו התמידי דרך תודעת הסבל? גם אם כן, זה לא אומר שאנו זקוקים בהכרח לסבל בכדי להתפתח, זה רק אומר שעם קסם כמו עם קסם – כל האפשרויות פתוחות לפנינו והכל אפשרי.
הנה 5 טריקים ליצירת אווירת קסם המבוססים על חמשת החושים פלוס עוגן אחד שמפקח על כולם:
- שמיעה – צרו לכם את פלייליסט הקסם שלכם. זה לא צריך להיות פלייליסט של כל שיר שאתם אוהבים, כי אתם אוהבים גם שירים עצובים שגורמים לכם לכאוב, ופה אנחנו רוצים משהו שיעורר בכם את ידיעת היותכם קוסמים. לכן, זה צריך להיות פלייליסט שמעורר בכם תחושות של חיוביות, של אמונה ביכולות שלכם ושל רוגע פנימי.
~ דוגמאות לדברים מהפלייליסט שלי: מוזיקה קלטית/מוזיקת פיות, מוזיקת בתי קפה, כלי נגינה בסים ועמוקים (נגיד צ'לו) או קלילים וגבוהים יותר (נגיד פעמוני רוח או קסילופון), ספרי אודיו ~ - ראיה – צבעים, צורות וחומרים שונים, מה מעורר בכם נשימה שמחה? פרחים, נרות, אורות מעומעמים, פיירי לייטס, ריהוט וסטייל מסוים בבית, אבני קריסטל, סרטונים או תמונות של מנדלות, כתיבה במחברת קסם? מצאו 3 דברים לפחות, שבעזרתם אתם יוצרים אווירה קסומה מבחינה ויזואלית סביבכם.
~ דוגמאות לקסמים ויזואלים שלי: פיירי לייטס, אגרטל עם פרחים רעננים, נרות וקישוטים קטנים ועדינים על הקיר, ללא עומס בעיניים, טיול בחוץ ברחובות עם הרבה צמחיה, כתיבה ומדבקות במחברת קסם ~ - ריח – לא תמיד אנו מודעים איזו השפעה יש לריחות על מצב הרוח והאנרגיה שלנו, אבל כדאי להתחיל לשים לב לכך. שאלו את עצמכם, איזה ריחות מעוררים בכם תחושות חיוביות ומאילו ריחות עדיף לכם להימנע? לפעמים גם ריחות "טובים" עשויים לעורר בנו רגשות של כאב, למשל אם מדובר בריח שמעורר בנו זיכרון כואב. לכן החכמה היא לזהות במדויק את הריחות שכאשר אנו שואפים אותם, התודעה שלנו מקבלת כנפיים. אז זה יכול להיות ריח פרחים, נרות, קטורת, בושם, שמנים אתרים, מאפים או קפה, תבשילים או מרקים, קרם גוף, ריח אהוב, תינוק או בעל חיים ואפילו ריח סקס 🙂
~ דוגמאות לריחות קסם שלי: ניחוחות מסוימים של קטורת, ניחוחות של פרחים וצמחים רעננים ולא חזקים מידיי, סבונים קשיחים, נרות עם ניחוחות של חופש והריח של דובשני ~ - טעם – איזה מאכלים מהווים בשבילכם אמצעי חיבור להנאה, לשמחה וקלילות? אם יש מאכלים שאתם אוהבים אבל יודעים שאחר כך תרגישו לא טוב מהם, אז הם לא מתאימים לנו בתור מאכלי קסם. העניין במאכלי קסם הוא שטמונה בהם איכות של שלווה, בלי קשר למידת בריאותם. כלומר שכאשר אנו נוגסים/לוגמים, אנו חשים חיבור מלא לתחושה הפיזית של ההנאה מהם, ללא תחושת הרדיפה שמלווה הרבה פעמים אכילה רגשית או אכילה שמלווה באשמה. הטריק לזה הוא לחוות כאן את חוש הטעם ממקום באמת שליו ומחובר, כזה שנהנה מהרגע הנוכחי, לאט לאט, בלי להתפוצץ, אבל עם התענגות בכל ביס. בנוסף, חוש הטעם כולל גם נשיקות (ועוד..), אז לא לשכוח את האופציה הזו 🙂
~ דוגמאות לטעמי קסם שלי: תה יסמין עם חלב צמחי, פירות טריים, מרקים מנחמים ונשנושים נחמדים וקטנים שאני שמה בקערית, למשל אוכמניות טריות, גרעינים, מקלות ירקות, בתי קפה טובים וכמובן כל דבר שכולל את דובשני 😉 ~ - מישוש/מגע – אחד החושים הכי משמעותיים כשמדובר בקסם. חוש המגע כולל את כל התחושות הפיזיות שלכם, זה אומר ביגוד, הספה עליה אתם יושבים, התנוחה שאתם בוחרים להיות בה, החפצים בהם אתם נוגעים והמגע שאתם מקבלים או נותנים לאדם אחר. אילו תנוחות מרפות בכם את המתח ומקלות לכם על הנשימה? איזה בגדים נותנים לכם את תחושת הנינוחות הכי גדולה, מבלי שהם גורמים לכם לחוש תחושות שליליות של הזנחה או כיעור? העניין בחוש המגע הוא למצוא בדיוק את הדברים המדויקים לנו גם מבחינה פיזית וגם רגשית, כי אם יש לי בגד סמרטוט שנוח לי אבל גורם לי להרגיש מכוערת אז פספסתי. או אם יש לי סמרטוט נוח אבל כזה שעברתי איתו המון חוויות וברגע שאני שמה אותו עליי אני ישר נכנסת לתדר רגשי מסוים אפילו בלי לשים לב, אז שוב פספסתי, כי אנחנו רוצים לבחור במודע דברים שיחברו אותו רק לקסם שלנו. לכן, אני אמצא לי בגד רפוי אחר שנוח לי מבלי שהוא משפיע על מצבי הרגשי באופן שלילי כלשהו. אני אנוע או אנוח בתנועות/תנוחות נינוחות ומשוחררות שמאפשרות לי לנשום מתוך חיבור לעצמי וללא לחץ.
~ דוגמאות למגעים קסומים שלי: ישיבה על הספה הנפתחת שלנו עם הרגליים למעלה, להניח עליי את שמיכת הסלון שלנו, להחזיק (ולהתבונן) אבני קריסטל, לגעת או לקבל מגע מדובשני, להתחבר לתחושת הנשימה באופן מודע, לצעוד לי בחוץ עם אוזניות ולהנות מהמראות תוך כדי צעידה נינוחה (גם אם מהירה) וללא כאב, ללבוש בגדים עדינים שלא לוחצים, להיות ללא חזיה ותחתונים ~
- העוגן – נשימה *
איך אנחנו יודעים מה מצבנו האמיתי? האם אנחנו מפספסים מבלי לשים לב? האם גלשנו למקום מתוח מתוך הרצון החזק שלנו להרפות? התשובה לכל אלה היא הנשימה. הנשימה היא העוגן שלנו, אבל היא תשמש לנו כעוגן רק אם נהפוך מודעים אליה, אחרת לעובדה שהיא משקפת לנו את מצבנו לא תהיה משמעות, כי אנחנו פשוט לא נדע. העדר תשומת לב לנשימה זה כמו הניסיון לקלוט תחנת רדיו מבלי לנסות לכוון עם הכפתור לתדר הנכון. זה לא אומר שאתם צריכים לקחת את זה למקום של לחץ וכל רגע לבדוק מה מצב הנשימה, אבל כן כדאי לתרגל מודעות אליה, בין אם זה באמצעות תרגילים/מדיטציות נשימתיות או פשוט תשומת לב אליה.
מה מצב הנשימה שלכם? האם המפגש בין הגוף הפנימי והחיצוני לבין האוויר, נעים לכם? האם הנשימה מלווה בתחושות פיזיות או רגשיות מכבידות או דווקא נעימות? תשומת לב לנשימה היא לקיחת אחריות על כל החוויה שלכם בכללותה. הנשימה היא בקרה קבועה למצבכם הנוכחי והיא גם אמצעי הכוונה לכיוון שאתם רוצים להיות בו.
~ דוגמאות לשימוש שלי בעוגן הנשימה: תרגילי נשימה שונים, למשל נשימות אש או נשימת ספירות. חיבור לתחושת הנשימה שלי ברגע זה ובדיקת מצבה. נשימה "ריחנית", כלומר נשימה איטית ומתענגת, כאילו שאני מריחה פרח ועוד ~
שתפו אותי אם בא לכם מה הדהד לכם בפוסט ומה הטריקים שלכם להתחבר לקסם שהינכם.
בתמונה: השארתי לכם מקום על ספסל הקוסמים, אתם קוסמים למקרה שעוד לא הבנתם, ממש כמוני. אתם מצטרפים? 🙂
🦄🦄🦄🦄🦄🦄🦄🦄🦄🦄🦄🦄🦄🦄🦄🦄