סאפירה – טבעונית לשעבר, שנה

למה אני כבר לא טבעונית – סיפורה של סאפירה.
נכתב על ידי Peanut Head in My Life
קישור למקור:
https://www.peanut-head.com/why-im-no-longer-vegan/

למה אני כבר לא טבעונית?
אני יודעת שזה נושא שנוי במחלוקת מכיוון שלכל אחד יש את הסיבות שלו להיות 'טבעוני', אבל בפוסט הזה אני אגע במסע הבריאות האישי שלי. מכיוון שלאורך כל הדרך הבריאות שלי הייתה בראש סדר העדיפויות שלי, היא תמיד תהיה במקום הראשון.

אני רוצה להסביר את הסיבה שפתחתי את הבלוג ואת עמוד האינסטגרם הזה. הבלוג שלי נבע מהרצון ליצור קינוחים משלי שלא יפגעו בבריאותי. כשגדלתי תמיד הייתה לי משיכה למתוק. באותה תקופה בחיי הייתי פונה לקינוחים קונבנציונליים. חטיפי ממתקים במילוי סוכר, שוקולד חלב וגלידה מלאה בלקטוז. ברור שכל הדברים האלו הכילו מלא מוצרי חלב, סוכר מזוקק, שומנים רעים והרשימה עוד ארוכה.

ברגע שהייתי מבוגרת מספיק כדי לדעת טוב יותר ולהבין את הקשר הישיר בין צריכת המזון האנטי-תזונתי הזה לבין איך שאני נראית, מרגישה ומתפקדת ביום יום, פניתי למטבח והתחלתי להתנסות בתחליפים לסוכר מזוקק, לגלוטן ולמוצרים מן החי, אפילו הוספתי כמה מזונות-על שנתקלתי בהם, כל זאת תוך סיפוק האהבה המתוקה שלי כמובן.

ככל שלמדתי יותר על בריאות, אוכל וכל מה שביניהם, כך רציתי לשתף בכך אחרים. וכך, האינסטגרם שלי התחיל והמתכונים זרמו. בתקופה זו בחיי בדיוק סיימתי קריירת דוגמנות במשרה מלאה וחקרתי תזונות אחרות שהן לא רק קינוחים. בסופו של דבר בסביבות גיל 24 הגעתי לטבעונות מלאה. זה באמת לא היה מעבר קשה עבורי, ובמבט לאחור זה היה די חלק. שימו לב שמעולם לא הייתי באמת אוכלת בשר גדולה, אני חושבת שהעובדה שגדלתי עם אמא צמחונית הייתה קשורה לזה. המעבר לתזונה צמחית מלאה מעולם לא הרגיש כמו מטלה, אני תמיד מנסה להקשיב לגוף שלי ולתגובות שלו, באותה תקופה בחיי טבעונות הייתה בשבילי.

עברה שנה פחות או יותר ואני התחלתי להשתוקק לביצים ודגים, ולכן הם התגנבו חזרה לתזונה שלי מדי כמה פעם. לעתים נדירות אכלתי בשר חזיר, בקר או עוף, אולם מעולם לא תייגתי את עצמי כ"פסקטארית" או משהו מסוג זה. הסיבה היא שאני לא מאמינה בתוויות מזון. אני עדיין לא אוהבת את התווית 'טבעונית'. אני מרגישה שזה פשוט מכניס אותך לתוך קוביה. מה אם יום אחד הגוף שלי יחשוק בעוף? הייתי רוצה להאמין שאוכל לכבד את זה ולא להיתפס לעובדה ש'תייגתי' את עצמי כמשהו שלא מאפשר לי לאכול מה שאני רוצה. תוויות המזון היחידות שנוח לי איתן כעת הן 'איכותיות' ו'גמישות'.

אפשר להריץ קדימה למאי 2017, אז יצא הסרט התיעודי הידוע לשמצה "What the Health". זה באמת פתח לי את העיניים לתעשיית הבשר האמריקאית, מה היא עושה לכדור הארץ שלנו ומה הבשר הקונבנציונלי עושה לגופנו. אחרי שצפיתי בדוקו הזה הייתי בהלם וממש פחדתי לצרוך מוצרים מהחי. יש כל כך הרבה נושאים שאני יכולה להיכנס אליהם לגבי הסרט התיעודי הזה, אך מאז הגעתי להבנה שכן, מה שהם הראו בסרט הזה היה מזעזע אבל מה שחשוב לציין הוא שלא כל החיות חוות אותו הדבר, בדיוק כמו שלא כל הירקות מגודלים אותו הדבר. חלקם מרוססים בחומרי הדברה, נקטפים לפני שהם בשלים ונשלחים לחצי העולם ולצלחות שלנו. כך גם בעלי החיים, חלקם מוזנים בעשב ומאפשרים להם להסתובב חופשי. אנחנו רק צריכים לקבל את ההחלטה הנכונה בעת רכישת המזון שלנו כדי להבטיח שהוא באיכות הטובה ביותר.

אז בכל מקרה, אחרי שראיתי את הדוקו הזה, עברתי לטבעונות. חשבתי שזו הדרך היחידה לחיות אם אתה רוצה להיות אדם בריא ונקי מכל דלקת. ושוב, המעבר לא היה קשה בכלל. הרגשתי בעיקר מצוין. עם זאת, בתהליך של החלפת החלבונים, אותם נהגתי לקבל מהביצים והדגים שצרכתי שהוחלפו כעת בשעועית, קטניות ודגנים – אחרי כמה חודשים התחלתי לשים לב שהמזונות האלה לא מתאימים לבטן שלי. מערכת העיכול שלי לא הצליחה לפרק את המזונות האלה כמו שצריך וחוויתי גזים, נפיחות ובסופו של דבר עצירות. אז אינטואיטיבית הפסקתי לאכול את המאכלים האלה כי לא אהבתי את איך שהם גרמו לי להרגיש. אבל מה יכולתי לאכול במקום? לא משהו שיגרום לי לתחושת שובע וסיפוק. מצאתי את עצמי רעבה אחרי הארוחות, מנשנשת הרבה ובסופו של דבר משתוקקת למתוק.

במשך כמה חודשים התסמינים שלי עברו מבעיות מעיים בלבד לתגובה של כל הגוף. נהיה לי ערפול מוחי, היה לי קשה מאוד לקום בבקרים, לא הייתה לי מוטיבציה להתאמן (ואני מישהי שנהגה לרוץ מדי יום), מצבי הרוח שלי עלו וירדו, הייתי מגיבה באופן שלילי לכל כך הרבה מאכלים, עד כדי כך שאם אכלנו בחוץ ערב אחד, למחרת כל המערכת הפנימית שלי הייתה מרגישה בוערת, דלקתית ומותקפת, שלא לדבר על הנפיחות שגרמה לי להראות כאילו הייתי בחודש החמישי להריוני.

הגוף שלי פשוט לא יכול היה להתמודד עם כל סוג של לחץ או המאכלים שאכלתי. רק ביום ההולדת ה-29 שלי הכל התחיל לחלחל. ביליתי את היום עם בטן נפוחה, כאב דוקר שהגיע והלך, תנומת צהריים בגלל תשישות ותחושת החרדה העצומה הזו שהגיעה משום מקום. הייתי צריכה לקחת שנייה כדי להבין מה לעזאזל קורה איתי. כל זה לא היה תקין. אכלתי תזונה בריאה יותר מהרוב, ובכל זאת עדיין הרגשתי חרא ביום יום.

חשדתי במעי דליף כבר די הרבה זמן אבל דחפתי את המחשבה לחלק האחורי בראשי כי התסמינים שלי לא היו כל כך גרועים. או לפחות כך אמרתי לעצמי. קראתי הרבה מידע באינטרנט וגם באתר Dr.Axe.
https://draxe.com/

כל הסימנים, התסמינים וציר הזמן של התפתחות מעי דליף – התחברו בדיוק בהתאם למה שחוויתי.

זה היה באותו יום שהחלטתי שהגיע הזמן להתמודד עם זה ולרפא את הגוף שלי. ותנו לי לומר לכם, זו לא הייתה החלטה קלה. שימו בצד את המשימה המפחידה של להתמודד עם הדאגות הבריאותיות שלכם ולשנות באמת את אורח החיים והרגלי האכילה שלכם – החלק הכי מרתיע היה להכריז מול כולכם שאני כבר לא טבעונית ואני הולכת לצרוך דברים כמו מרק עצמות, קולגן ועוד כמה חלבונים על בסיס בעלי חיים כדי לסייע בריפוי המעיים שלי . זו הייתה החלטה מפחידה עבורי, אני יודעת שהרבה מכם כאן כי אתם במסע לטבעונות ופניתם אליי לייעוץ לגבי בחירת מזון. ויש גם את כל הטבעונים שהם טבעונים מסיבות שהן לא רק בריאותיות, אני בטוחה שפגעתי במספר רב של אנשים בקטגוריה הזו, אבל בכנות, זה המסע שלי ולפעמים צריך להסתכל מעבר לפוליטיקה של הכל ולדאוג למי שהוא מספר 1.

כולנו שונים וכולנו צריכים דברים שונים בתקופות שונות בחיינו. לפני 4 שנים שגשגתי על תזונה טבעונית ועכשיו זה פשוט לא עובד לי. אני באמת מאמינה שאין דרך מוגדרת אחת לאכילה עבור כל האנשים. כל כך חשוב להקשיב באמת למה שהגוף שלכם אומר לכם ולנסות להזין אותו בצורה הטובה ביותר שאתם יכולים כדי לחיות חיים בריאים וחיוניים, נקיים מדלקות ומחלות.

החלטתי לבצע 2 תכניות על מנת לרפא את המעיים שלי:

  1. תוכנית ה-Healing Leaky Gut של Dr Axe – אני אכתוב פוסט נפרד בבלוג שיסביר מהו מעי דליף, איך הוא מתפתח, הסימנים והתסמינים כדי לקבוע אם ייתכן שיש לכם את זה ואיך נראה המסע שלי עם זה.
  2. בדיקת Viome Microbiome כדי לוודא שאין לי טפילים נוספים או גידולי יתר של חיידקים הדורשים טיפול. זה גם בודק איך אני מבצעת חילוף חומרים של שומן, חלבון ופחמימות ונותן המלצות על המזונות הספציפיים שעליי לאכול בהתבסס על בדיקות אלו.
    https://www.viome.com/?refcode=PEANUTHEAD20

אם אתם עוברים משהו דומה, אנא אל תהסס לפנות אליי לשיחה בצ'אט, או אם אתם רוצים מידע נוסף על התכניות שלי, הדרך הטובה ביותר ליצור איתי קשר היא דרך האינסטגרם שלי @Peanut.head

תודה שקראתם.

למה אני כבר לא טבעונית – סיפורה של סאפירה.
נכתב על ידי Peanut Head in My Life
קישור למקור:
https://www.peanut-head.com/why-im-no-longer-vegan/

למה אני כבר לא טבעונית?
אני יודעת שזה נושא שנוי במחלוקת מכיוון שלכל אחד יש את הסיבות שלו להיות 'טבעוני', אבל בפוסט הזה אני אגע במסע הבריאות האישי שלי. מכיוון שלאורך כל הדרך הבריאות שלי הייתה בראש סדר העדיפויות שלי, היא תמיד תהיה במקום הראשון.

אני רוצה להסביר את הסיבה שפתחתי את הבלוג ואת עמוד האינסטגרם הזה. הבלוג שלי נבע מהרצון ליצור קינוחים משלי שלא יפגעו בבריאותי. כשגדלתי תמיד הייתה לי משיכה למתוק. באותה תקופה בחיי הייתי פונה לקינוחים קונבנציונליים. חטיפי ממתקים במילוי סוכר, שוקולד חלב וגלידה מלאה בלקטוז. ברור שכל הדברים האלו הכילו מלא מוצרי חלב, סוכר מזוקק, שומנים רעים והרשימה עוד ארוכה.

ברגע שהייתי מבוגרת מספיק כדי לדעת טוב יותר ולהבין את הקשר הישיר בין צריכת המזון האנטי-תזונתי הזה לבין איך שאני נראית, מרגישה ומתפקדת ביום יום, פניתי למטבח והתחלתי להתנסות בתחליפים לסוכר מזוקק, לגלוטן ולמוצרים מן החי, אפילו הוספתי כמה מזונות-על שנתקלתי בהם, כל זאת תוך סיפוק האהבה המתוקה שלי כמובן.

ככל שלמדתי יותר על בריאות, אוכל וכל מה שביניהם, כך רציתי לשתף בכך אחרים. וכך, האינסטגרם שלי התחיל והמתכונים זרמו. בתקופה זו בחיי בדיוק סיימתי קריירת דוגמנות במשרה מלאה וחקרתי תזונות אחרות שהן לא רק קינוחים. בסופו של דבר בסביבות גיל 24 הגעתי לטבעונות מלאה. זה באמת לא היה מעבר קשה עבורי, ובמבט לאחור זה היה די חלק. שימו לב שמעולם לא הייתי באמת אוכלת בשר גדולה, אני חושבת שהעובדה שגדלתי עם אמא צמחונית הייתה קשורה לזה. המעבר לתזונה צמחית מלאה מעולם לא הרגיש כמו מטלה, אני תמיד מנסה להקשיב לגוף שלי ולתגובות שלו, באותה תקופה בחיי טבעונות הייתה בשבילי.

עברה שנה פחות או יותר ואני התחלתי להשתוקק לביצים ודגים, ולכן הם התגנבו חזרה לתזונה שלי מדי כמה פעם. לעתים נדירות אכלתי בשר חזיר, בקר או עוף, אולם מעולם לא תייגתי את עצמי כ"פסקטארית" או משהו מסוג זה. הסיבה היא שאני לא מאמינה בתוויות מזון. אני עדיין לא אוהבת את התווית 'טבעונית'. אני מרגישה שזה פשוט מכניס אותך לתוך קוביה. מה אם יום אחד הגוף שלי יחשוק בעוף? הייתי רוצה להאמין שאוכל לכבד את זה ולא להיתפס לעובדה ש'תייגתי' את עצמי כמשהו שלא מאפשר לי לאכול מה שאני רוצה. תוויות המזון היחידות שנוח לי איתן כעת הן 'איכותיות' ו'גמישות'.

אפשר להריץ קדימה למאי 2017, אז יצא הסרט התיעודי הידוע לשמצה "What the Health". זה באמת פתח לי את העיניים לתעשיית הבשר האמריקאית, מה היא עושה לכדור הארץ שלנו ומה הבשר הקונבנציונלי עושה לגופנו. אחרי שצפיתי בדוקו הזה הייתי בהלם וממש פחדתי לצרוך מוצרים מהחי. יש כל כך הרבה נושאים שאני יכולה להיכנס אליהם לגבי הסרט התיעודי הזה, אך מאז הגעתי להבנה שכן, מה שהם הראו בסרט הזה היה מזעזע אבל מה שחשוב לציין הוא שלא כל החיות חוות אותו הדבר, בדיוק כמו שלא כל הירקות מגודלים אותו הדבר. חלקם מרוססים בחומרי הדברה, נקטפים לפני שהם בשלים ונשלחים לחצי העולם ולצלחות שלנו. כך גם בעלי החיים, חלקם מוזנים בעשב ומאפשרים להם להסתובב חופשי. אנחנו רק צריכים לקבל את ההחלטה הנכונה בעת רכישת המזון שלנו כדי להבטיח שהוא באיכות הטובה ביותר.

אז בכל מקרה, אחרי שראיתי את הדוקו הזה, עברתי לטבעונות. חשבתי שזו הדרך היחידה לחיות אם אתה רוצה להיות אדם בריא ונקי מכל דלקת. ושוב, המעבר לא היה קשה בכלל. הרגשתי בעיקר מצוין. עם זאת, בתהליך של החלפת החלבונים, אותם נהגתי לקבל מהביצים והדגים שצרכתי שהוחלפו כעת בשעועית, קטניות ודגנים – אחרי כמה חודשים התחלתי לשים לב שהמזונות האלה לא מתאימים לבטן שלי. מערכת העיכול שלי לא הצליחה לפרק את המזונות האלה כמו שצריך וחוויתי גזים, נפיחות ובסופו של דבר עצירות. אז אינטואיטיבית הפסקתי לאכול את המאכלים האלה כי לא אהבתי את איך שהם גרמו לי להרגיש. אבל מה יכולתי לאכול במקום? לא משהו שיגרום לי לתחושת שובע וסיפוק. מצאתי את עצמי רעבה אחרי הארוחות, מנשנשת הרבה ובסופו של דבר משתוקקת למתוק.

במשך כמה חודשים התסמינים שלי עברו מבעיות מעיים בלבד לתגובה של כל הגוף. נהיה לי ערפול מוחי, היה לי קשה מאוד לקום בבקרים, לא הייתה לי מוטיבציה להתאמן (ואני מישהי שנהגה לרוץ מדי יום), מצבי הרוח שלי עלו וירדו, הייתי מגיבה באופן שלילי לכל כך הרבה מאכלים, עד כדי כך שאם אכלנו בחוץ ערב אחד, למחרת כל המערכת הפנימית שלי הייתה מרגישה בוערת, דלקתית ומותקפת, שלא לדבר על הנפיחות שגרמה לי להראות כאילו הייתי בחודש החמישי להריוני.

הגוף שלי פשוט לא יכול היה להתמודד עם כל סוג של לחץ או המאכלים שאכלתי. רק ביום ההולדת ה-29 שלי הכל התחיל לחלחל. ביליתי את היום עם בטן נפוחה, כאב דוקר שהגיע והלך, תנומת צהריים בגלל תשישות ותחושת החרדה העצומה הזו שהגיעה משום מקום. הייתי צריכה לקחת שנייה כדי להבין מה לעזאזל קורה איתי. כל זה לא היה תקין. אכלתי תזונה בריאה יותר מהרוב, ובכל זאת עדיין הרגשתי חרא ביום יום.

חשדתי במעי דליף כבר די הרבה זמן אבל דחפתי את המחשבה לחלק האחורי בראשי כי התסמינים שלי לא היו כל כך גרועים. או לפחות כך אמרתי לעצמי. קראתי הרבה מידע באינטרנט וגם באתר Dr.Axe.

כל הסימנים, התסמינים וציר הזמן של התפתחות מעי דליף – התחברו בדיוק בהתאם למה שחוויתי.

זה היה באותו יום שהחלטתי שהגיע הזמן להתמודד עם זה ולרפא את הגוף שלי. ותנו לי לומר לכם, זו לא הייתה החלטה קלה. שימו בצד את המשימה המפחידה של להתמודד עם הדאגות הבריאותיות שלכם ולשנות באמת את אורח החיים והרגלי האכילה שלכם – החלק הכי מרתיע היה להכריז מול כולכם שאני כבר לא טבעונית ואני הולכת לצרוך דברים כמו מרק עצמות, קולגן ועוד כמה חלבונים על בסיס בעלי חיים כדי לסייע בריפוי המעיים שלי . זו הייתה החלטה מפחידה עבורי, אני יודעת שהרבה מכם כאן כי אתם במסע לטבעונות ופניתם אליי לייעוץ לגבי בחירת מזון. ויש גם את כל הטבעונים שהם טבעונים מסיבות שהן לא רק בריאותיות, אני בטוחה שפגעתי במספר רב של אנשים בקטגוריה הזו, אבל בכנות, זה המסע שלי ולפעמים צריך להסתכל מעבר לפוליטיקה של הכל ולדאוג למי שהוא מספר 1.

כולנו שונים וכולנו צריכים דברים שונים בתקופות שונות בחיינו. לפני 4 שנים שגשגתי על תזונה טבעונית ועכשיו זה פשוט לא עובד לי. אני באמת מאמינה שאין דרך מוגדרת אחת לאכילה עבור כל האנשים. כל כך חשוב להקשיב באמת למה שהגוף שלכם אומר לכם ולנסות להזין אותו בצורה הטובה ביותר שאתם יכולים כדי לחיות חיים בריאים וחיוניים, נקיים מדלקות ומחלות.

החלטתי לבצע 2 תכניות על מנת לרפא את המעיים שלי:

  1. תוכנית ה-Healing Leaky Gut של Dr Axe – אני אכתוב פוסט נפרד בבלוג שיסביר מהו מעי דליף, איך הוא מתפתח, הסימנים והתסמינים כדי לקבוע אם ייתכן שיש לכם את זה ואיך נראה המסע שלי עם זה.
  2. בדיקת Viome Microbiome כדי לוודא שאין לי טפילים נוספים או גידולי יתר של חיידקים הדורשים טיפול. זה גם בודק איך אני מבצעת חילוף חומרים של שומן, חלבון ופחמימות ונותן המלצות על המזונות הספציפיים שעליי לאכול בהתבסס על בדיקות אלו.

אם אתם עוברים משהו דומה, אנא אל תהסס לפנות אליי לשיחה בצ'אט, או אם אתם רוצים מידע נוסף על התכניות שלי, הדרך הטובה ביותר ליצור איתי קשר היא דרך האינסטגרם שלי @Peanut.head

תודה שקראתם.

תודה שקראתם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *