הפרכת מיתוסי מזון: מוצרי חלב, מלח וסטייק עשויים להיות טובים עבורנו אחרי הכל.
מאת: ג'ואנה בליתמן
26 בספטמבר 2021.
למקור לחצו כאן.
על המחברת:
ג'ואנה בלית'מן היא עיתונאית חוקרת אוכל, סופרת בריטית ופרשנית ב- Food Chain שסיקרה נושאים הכוללים גידול סלמון, סופרמרקטים, ייצור אננס אינטנסיבי, שפעת העופות והגורמים להשמנה.
במהלך 70 השנים האחרונות, נוצרו כמה כללי תזונה לבריאות הציבור במדינות האנגלופוניות (נ"ע: דוברות האנגלית). המשותף ביניהן הוא שמזונות כמו בשר, מוצרי חלב, ביצים ועוד – שהיוו חלק טבעי מהתזונה בכל רחבי העולם במשך אלפי שנים – – מסוכנים לבריאות האדם, בייחוד מרכיבים מסוימים בהם, כמו שומן רווי.
ההשלכות של תקנות התזונה הללו נמצאות סביבנו: 60% מהבריטים סובלים כעת מעודף משקל או השמנת יתר, והבריאות המטבולית של המדינה מעולם לא הייתה גרועה יותר.
חוסר הביטחון של הממשלה בנוגע לבריאותם של מזונות מלאים בצורתם הטבעית, עודד אותנו לקנות מזונות שעברו שינויים פיזיים וכימיים, כמו גבינה מופחתת מלח וחלב רזה, כדי להפוך אותם כביכול לבריאים יותר עבורנו.
לא פלא שיותר מ-50% מהמזון שאנו אוכלים בבריטניה הוא כעת מעובד במיוחד.
ההשפעות החמורות של נטישת הרגלי אכילה עתיקים, שהתרחשה לאחרונה יחסית, אינן מפתיעות את אלה מאיתנו שמעולם לא "בלעו" את הנחיות הממשלה ל"אכילה בריאה" מלכתחילה, בעיקר על רקע אבולוציוני.
האם הטבע הוא פסיכופת? למה שהוא יעצב מזונות שמקצרים את תוחלת החיים של המין האנושי?
והזמן הוא הוכחה. פרדיגמת התזונה פושטת הרגל הזו מופרכת פעם אחר פעם על ידי ראיות מחקריות עדכניות ואיכותיות שמוכיחות עד כמה בריאים הם מרכיבי התזונה והרגלי האכילה המסורתיים.
מוצרי חלב
תעבירו לי את הגבינה… שומני חלב יכולים להוריד את הסיכון למחלות לב וכלי דם.
מדריך ה-NHS Eatwell (נ"ע: מדריך ה"אכלו טוב"), המוכר היטב למבקריו כמדריך Eat badly (נ"ע: "אכלו רע"), עדיין מנחה אותנו לבחור מוצרים דלי שומן, כמו חלב 1% שומן, גבינה מופחתת שומן או יוגורט דל שומן. דבר זה מבוסס על אמונה חסרה בהוכחות מתקופת אחרי המלחמה, האומרת ששומן רווי מזיק ללב.
כמה מביך זה עבור גורואים דיאטטיים ממשלתיים, כשמחקר גדול שנערך על 4,150 שוודים במשך 16 שנים, דיווח בשבוע שעבר שתזונה עשירה בשומן חלב עשויה להפחית, ולא להעלות, את הסיכון למחלות לב וכלי דם.
מחקר שוודי זה מחזק את הממצאים של מטה-אנליזה משנת 2018 של 29 מחקרים קודמים, אשר מצאו גם כן כי צריכה של מוצרי חלב מגינה מפני מחלות לב ושבץ מוחי.
מחקרים גם מצביעים על כך שצריכת שומן חלב מגינה מפני סוכרת מסוג 2.
סלוגן "5 ביום"
סלוגן שהומצא כדי להגביר צריכת פירות וירקות, אבל לא כזה שניתן לחיות על פיו. (נ"ע: הסלוגן נועד לעודד צריכה של 5 מנות פירות וירקות ביום)
הסלוגן הקליט הזה, שכיום הוא חלק מרכזי מהמלצות תזונה ממשלתיות, נולד כתוצאה מפגישה של חברות פירות וירקות בקליפורניה ב-1991.
הסלוגן "5 ביום" מופיע כיום על הרבה מזונות אולטרא-מעובדים, משעועית אפויה ועד לארוחות מוכנות, להם מעניקים הילה מפוקפקת של בריאות.
אבל מלבד ככלי שיווקי – כל ניסיון להצדיק את הסלוגן הזה הוא חלש.
מחקר גדול מ-2010 שכלל 500,000 אנשים מ-23 מקומות באירופה וארך 8 שנים, לא הצליח לבסס קשר ברור, בוודאי שלא סיבתי, להמלצה זו.
בעוד שפירות וירקות אכן מספקים מיקרו-נוטריינטים (נ"ע: ויטמינים ומינרלים) בעלי ערך רב, במונחים של צפיפות תזונתית הם לא משתווים למזונות כמו חלב, בשר, דגים וביצים.
מעט מאוד אנשים בבריטניה מצליחים לעמוד ביעד ה"5 ביום", ואלו שכן מצליחים, משיגים אותו בדרך כלל על ידי אכילה של יותר פירות מאשר ירקות.
פירות מכילים הרבה סוכר. בננה קטנה שווה ל-5.7 כפיות סוכר, בעוד שביצה לא מכילה סוכר כלל.
האם המנטרה של "5 ביום" שכנעה אותנו לאכול יותר ירקות ירוקים בריאים? שניים מהירקות הכי אופנתיים כרגע הם בטטה ודלעת, שניהם מתוקים כמו פירות.
אולי כדאי שנתמודד עם האופציה שמודל ה"5 ביום" גרם לנו למעשה לאכול יותר סוכר.
מלח
אל תורידו מלח לגמרי – כמות מתונה עדיפה.
נאמר לנו להמעיט בצריכת המלח (נתרן) שלנו, אפילו עד כדי ההימנעות מלהמליח מים לבישול פסטה.
עם זאת, מחקר שפורסם לאחרונה מסיק כי הרמות הנמוכות ביותר של צריכת נתרן המומלצות כיום קשורות לסיכון מוגבר למחלות לב, בעוד שכמויות מתונות הן אידיאליות עבור רוב האנשים.
החוקרים טוענים שברוב מדינות העולם, מלבד סין וכמה אחרות, קיימת כבר צריכת נתרן ממוצעת בטווח הסיכון הנמוך ביותר. "יש מעט עדויות לכך שהורדת נתרן [מתחת לרמה הממוצעת הזו] תפחית אירועים קרדיווסקולריים או מוות".
בָּשָׂר
עזבו מוצרים מעובדים כמו נקניקיות – סטייק לא יהרוג אתכם.
למרות שבשר היה מרכיב מרכזי בתזונת אבותנו במשך מיליוני שנים, חלק ממוסדות התזונה – שלעתים קרובות הם בעלי קשרים הדוקים לפעילי זכויות בעלי חיים או גישות שונות של צמחונות אידיאולוגית – מקדמים את האמונה שמדובר במזון לא בריא.
האישיו הבריאותי נגד בשר מבוסס על בחירת ראיות בצ'רי פיקינג (נ"ע: בחירה בפינצטה) של מחקרים תצפיתיים באיכות נמוכה, לא אמינים, שלא עושים אבחנה בין בשר בצורתו הלא מעובדת לבין מוצרי בשר מאוד מעובדים ומרובי רכיבים שעברו שינוי כימי, כמו נקניקיות.
אסוציאציה לא אומרת סיבתיות. קיימים משתנים מבלבלים; מי שאוכל 'בייקון באטיז' (נ"ע: כריך בייקון בריטי) מדי יום עלול גם לצרוך יותר מדי סוכר, הרבה לחם עמוס בתוספים, להיות בלחץ או לעשן, והרשימה עוד ארוכה.
הטענה של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן משנת 2015 כי בשר אדום הוא "כנראה מסרטן" מעולם לא הוכחה.
למעשה, הערכת סיכונים שבוצעה לאחר מכן, הגיעה למסקנה שלא כך הדבר.
נתונים אפידמיולוגיים לא הצליחו להוכיח קשר סיבתי עקבי בין צריכת בשר אדום למחלות.
מזונות עמילניים
ההמלצה הרשמית לבסס את התזונה שלנו על פחמימות סותרת את המדע.
"בססו את הארוחות שלכם על פחמימות עמילניות" – עוד המלצה ממשלתית ל"אכילה בריאה" שסותרת מדע משמעותי ושיקולים חדשים.
בחודש פברואר פורסם "מחקר Pure", שעקב אחרי 148,858 משתתפים מ-21 מדינות במשך 9 שנים. הוא הגיע למסקנה כי: "צריכה גבוהה של דגנים מזוקקים קשורה לסיכון גבוה יותר של תמותה ולאירועי מחלות לב וכלי דם חמורים".
על פי המחקר, אלו עם הצריכה הגבוהה ביותר של דגנים מזוקקים (לפחות 350 גרם ביום) היו בעלי סיכון מוגבר של 27% למוות, וסיכון מוגבר של 33% לאירועים קרדיווסקולריים חמורים בהשוואה לאלה שצריכתם הייתה הנמוכה ביותר.
"יש לשקול צריכה נמוכה יותר של דגנים מזוקקים ברמה העולמית", סיכם המחקר. עם זאת, ממשלתנו ממליצה בעקשנות על ההיפך.
ביצים
שנים של המלצות סותרות וחוסר הוגנות כלפי ביצים – אכלו כמה שאתם רוצים.
זוכרים שההמלצה לבריאות הציבור הייתה לאכול לא יותר משתי ביצים בשבוע? פנינת החוכמה הזו התבססה על הרעיון המוטעה שמאכלים המכילים כולסטרול מזיקים לנו.
כשהתברר שלאכילת כולסטרול אין השפעה על פרופיל הכולסטרול בדם שלנו, ההמלצה הממשלתית איחרה להשתנות. עכשיו ההמלצה אומרת לנו ש: "אין המלצה בנוגע להגבלת מספר הביצים שכדאי לצרוך." לרוע המזל, קשה למחוק עשרות שנים של מידע מוטעה. אנשים רבים עדיין לא בטוחים אם ביצים בריאות או לא, זאת למרות העובדה שביצים הן אחד המזונות העשירים ביותר בערכים תזונתיים שניתן לצרוך.