בוני רבקה – טבעונית לשעבר 5 שנים

תמלול ותרגום (מקוצר מעט) לסרטון שעלה בתאריך 14/1/2019 בערוץ של Bonny Rebecca.

https://www.youtube.com/watch?v=ZI1Be8C37-k

אני לא לגמרי בטוחה איך להתחיל את הסרטון הזה. אני לא לגמרי מוכנה לדבר על זה כבר אבל בו זמנית אני שונאת להסתיר את זה מכם, אני מרגישה קצת כאילו אני חיה בשקר אז אני באמת רוצה להוציא את זה החוצה ואולי זה יעזור לי גם לעבד ולקבל את זה.
אז.. אני כבר לא טבעונית, כמו שאתם כבר יודעים לפי הכותרת של הסרטון.
הייתי טבעונית מעל חמש שנים וזה היה הכל בשבילי. זה היה כל החיים שלי, הזהות שלי, המוטיבציה שלי לערוץ שלי ביוטיוב, זה היה כל עולמי. זה היה משהו שהאמנתי בו כל כך חזק, מהמעמקים שלי. בששת החודשים האחרונים היה לי קשה מאוד לעבד ולקבל את זה שכל זה השתנה, היה לי אפילו קשה לדבר אתכם על זה, אז אני מקווה שאתם יודעים שזו לא החלטה קלה בשבילי.

לפני שישה או שבעה חודשים, העלתי סרטון וידאו על בריאות המעי שלי. דיברתי על זה שאני חווה בעיות כבר כמה זמן ועל דברים שאני מנסה לעשות כדי לשפר את המצב. הרבה קרה מאז אבל כדי שתבינו את המסע שלי ואיך הגעתי לנקודה שאני נמצאת בה עכשיו, אני רוצה להתחיל מההתחלה.
אני אדבר גם על טים, בן הזוג שלי, כי המסעות שלנו מחוברים יחד.

אני וטים הכרנו כשהוא בדיוק עבר לטבעונות ודיברנו על הנושא. זה מאוד עניין אותי כי לפני הטבעונות הבריאות שלי לא הייתה טובה כל כך, הייתי מנסה לאכול בריא אבל תמיד נכשלת ואז הייתי אוכלת יותר גרוע, דיברתי הרבה על היחסים שלי עם אוכל. היו לי כמה בעיות בריאותיות, היו לי בעיות עור, בעיות סינוסים, הסינוסים שלי היו סתומים כל הזמן, לא יכולתי לנשום מהאף. היו לי בעיות עיכול ועצירויות כרוניות.
כשהכרתי את טים החלטתי להצטרף אליו לטבעונות. זו הייתה תקופה שרואו פוד ותזונה גבוהה בפחמימות ונמוכה בשומן הייתה פופולרית במדיות החברתיות. היו לנו חברים שהיו בעניין אז החלטנו לנסות גם וקפצנו ישר למים. אני ממש אהבתי את זה. ברגע ששיניתי את התזונה שלי הבחנתי בהרבה דברים חיוביים. הסינוסים שלי התרוקנו, הרגשתי שאני מאבדת משקל ונוזלים, הייתי פחות נפוחה, הרגשתי קלילה, יותר אנרגטית. מאוד נהניתי מהאוכל שלי ומזה שיכולתי לאכול כמות אוכל גדולה ללא הגבלה קלורית. צרכנו הרבה שייקים לבוקר וצהריים, בערב אכלנו ארוחות גבוהות בפחמימות כמו אורז ותפוחי אדמה (נ"ע: נשמע שהם היו על תזונה בסגנון רואו עד 4).

אחרי כמה חודשים כאלה טים התחיל לשים לב שהעור שלו הפך יבש. גם אני חוויתי את זה אבל לא ייחסתי לזה חשיבות כי העור שלי תמיד היה בעייתי. שמתי לב שהרוזציאה שלי משתפרת (נ"ע: מחלת עור) אבל שאני מתחילה לקבל פצעונים באזורים חדשים, במיוחד סביב הלחיים. היו מופיעים לי פצעים גדולים והייתי חושבת לעצמי "זה מוזר", אבל באזורים אחרים העור הפך חלק ודברים אחרים השתפרו, אז עם כל הדברים החיוביים לא התמקדתי כל כך בדברים השליליים. במקרה של טים זה היה מוזר, מעולם לא היה לו אקנה, כשפגשתי אותו העור שלו היה מושלם. פטרנו את זה בזה שזה בטח ניקוי רעלים, מושג שכיח בקהילה הזו. טים גם היה עושה יותר פעילות גופנית אז חשבנו שזה באמת עניין של ניקוי רעלים. נהגנו לאכול בחוץ פעם-פעמיים בשבוע, אז חשבנו שאולי זה מהשומנים, אז הפסקנו לאכול בחוץ והורדנו שומנים מהתפריט אבל המצב רק החמיר.

בדיעבד אני שואלת את עצמי למה המשכנו בתזונה הזו כשברור שהמצב לא משתפר, אבל באותו הזמן מצאנו כל מיני תירוצים כמו מחסור בשינה, מחסור בנוזלים וכל מיני דברים שניסינו לדייק ולשפר בעזרתם את המצב. האמנו שזו הדרך התזונתית הבריאה ביותר. אחרי שנה כזו טים החליט שזה לא עובד. החלטנו לשנות את התזונה ולהוסיף יותר אוכל מבושל, בעיקר על פי גישת התזונה העמילנית של ד"ר מקדוגל. זו תזונה טבעונית שנועדה לסייע בריפוי בעיות עור, עיכול ועוד. אז נתנו לזה צ'אנס, עדיין עם מינון נמוך של שומן ועם אוכל מבושל בשלוש הארוחות. בקצרה, זה זה לא עזר בכלל אבל זה כן גרם לנו להרגיש קצת יותר שבעים ולחוות פחות נפילות אנרגיה גדולות כמו שהיה לנו עם ארוחות של פירות, פירות היו גורמים לנו להרגיש מאוד אנרגטיים ואז נפילה.
שישה חודשים נוספים עברו והחלטנו לנסות לאכול תזונה טבעונית יותר מאוזנת, עם יותר שומנים, יותר חלבון, הרבה קטניות וכאלה. אני בהחלט הרגשתי טוב יותר מבחינת תחושת שובע ונדמה לי שגם היה שיפור במצב העור שלי, אלה היו שינויים קטנים שהיה לי קשה לעקוב אחריהם ולמצוא את הנקודה שמהווה טריגר לעור שלי.
דבר נוסף היה שינוי בעיכול שלי, היה שיפור בתנועת מעיים וראיתי את זה כשינוי חיובי. למערכת העיכול שלי הייתה עוד דרך ארוכה לעשות אבל הייתי אז מאוד לא מחוברת בנוגע לאיך אמורה להיות מערכת עיכול בריאה, אפילו לא הבנתי שיש לי בעיה איתה.
בשלב זה מצב העור של טים החמיר אז החלטנו לפנות לרופא. יצרנו קשר עם כל הרופאים והגורואים הטבעונים שהכרנו, טים ניסה הכל וכשאני אומרת שהוא ניסה הכל ואף פעם לא אכל ג'אנק פוד, הוא תמיד היה מאוד מקפיד ומחויב בנסונות שלו לרפא את הבעיות שיש לו.

אכלה וצילמה בעודה טבעונית: נעמה עציץ

בגלל שהיינו על השביל של ריפוי טבעי היינו סקפטים בנוגע לרופאים. האמנו שהם רק יתנו לנו תרופה ואנחנו רצינו ריפוי מהשורש בצורה טבעית. אז ניסינו לעשות מחקר עצמאי שלא כל כך עבד לטים אז החלטנו לבסוף לפנות לרופא. אחרי הרבה מחקר החלטנו לפנות לרופאה מסידני שמתמחה בבעיות עור ועיכול. היא עשתה לטים בדיקות ואמרה שיש לו ריבוי בקטריות ושהוא צריך לשנות את התזונה שלו ולקחת אנטיביוטיקה. היא אמרה שהוא צריך להפסיק לאכול כל כך הרבה פחמימות וסיבים ושהוא צריך לאכול יותר חלבון. טים לא הסכים, הוא אמר שהוא לא מוכן לאכול חיות. הרופאה ניסתה לשכנע אותו ולבסוף אמרה שהוא יכול לנסות לאכול תזונה טבעונית גבוהה בחלבון ולראות מה יקרה. טים לקח את האנטיביוטיקה ואכל יותר חלבון, אחרי חודש עם האנטיביוטיקה היה שיפור בעור אבל מצב מערכת העיכול שלו היה די אותו הדבר. אחרי שלושה חודשים עם אנטיביוטיקה הוא הפסיק אותה והכל חזר. לאחר מכן נרשמה לו אנטיביוטיקה לשישה חודשים, הוא לקח אותה, העור שלו התנקה אבל כאשר הוא הפסיק הכל שוב חזר. הרופאה נתנה לו שוב מרשם לאנטיביוטיקה לעוד שלושה חודשים רק שהפעם האנטיביוטיקה לא עזרה. הוא התחיל לקחת אותה ומצב מערכת העיכול שלו החמיר והחמיר.
אחרי כל זה המצב התחיל ממש להתדרדר. כל הסימפטומים של טים חזרו אבל פי עשר גרוע ממה שהם היו לפני האנטיביוטיקה פלוס סימפטומים חדשים כמו נדודי שינה, עייפות כרונית, דיכאון, חרדה, נפיחות וכאבים רציניים מגזים בכל פעם שהוא אכל.

היינו ממש אבודים ולא ידענו מה לעשות בנקודה הזו. כל מה שטים חווה אני חוויתי בקטן יותר. עדיין חוויתי את כל השיפורים מהתזונה הטבעונית ולא הטלתי בה ספק. חשבתי שאני פשוט צריכה להבין מה מהווה טריגר לבעיות ולעשות שינויים ודיוקים ואז לא יהיו לי יותר בעיות. היינו מאוד מבולבלים בנקודה הזו כי זה לא שטים אכל כל מה שבא לו, התזונה שלו הייתה מאוד בריאה, תזונה צמחית מלאה, הוא לא צרך גלוטן, שום דבר מזוקק או מעובד. המשכנו במחקר וניסינו כל דבר שחשבנו שיוכל לעזור, ניסינו תפריט עם אחוז שומן נמוך, אחוז שומן גבוה, ניסינו כל וריאציה שהצלחנו לחשוב עליה במסגרת התזונה הצמחית-מלאה. ניסינו רופאים ומטפלים טבעיים, נטורופתים, מטפלים איורוודים, תזונאים, דיאטינים.. הרבה מהם אמרו שאנחנו צריכים לשנות את התזונה שלנו (נ"ע: הכוונה להפסיק את הטבעונות) ואנחנו כל פעם סירבנו וחשבנו שהם לא יודעים על מה הם מדברים.
היו פעמים שאנשים אמרו לטים שזה פשוט ממתח, שהוא צריך פשוט להירגע. היינו מודעים לעוצמה שיש למתח על הבריאות וניסינו לשמור על רמת מתח נמוכה ככל יכולתנו, אבל יש גבול לכמה שאתה יכול לעשות בעניין הזה כשהמזון שאתה אוכל משפיע על זה ישירות ושאתה מרגיש את זה אחרי שאתה אוכל.

אחרי שנה דיברנו עם חברה טבעונית שהייתה אצל רופא ונטורופת טבעוני שעזר לה עם בעיות עיכול. הלכנו אליו והוא באמת עזר לי, אבל במקרה של טים הייתה גדילה מרובה של בקטריות ומערכת החיסון שלו הייתה חלשה מכדי להילחם. המטפל הזה רצה לחזק את מערכת החיסון של טים כדי שהיא תוכל לטפל בבקטריות אצלו. הוא הריץ בדיקות לשנינו ואמר שלטים יש כמה חסרים תזונתיים כמו אבץ ומגנזיום ושי שלו הרבה מתכות כבדות במערכת. היו לו רמות גבוהות של כספית וקדמיום אבל לא רק, אז הוא היה צריך לעבור ניקוי ולקחת תוספים. לשנינו היה ברזל מאוד נמוך, יוד מאוד נמוך. זו הייתה נקודה של שינוי בשבילי כי התחלתי לגלות על עצמי דברים. דיברתי עם הרבה רופאים על העיכול שלי קודם אבל זה היה הרופא הראשון שממש לחץ לי על הבטן ובדק אותי פיזית באזור מערכת העיכול, זו הייתה הפעם הראשונה שהבנתי שממש כואב לי שם. הרופא שאל אותי "את לא ידעת שזה לא נורמלי?" ואני עניתי שלא. הוא אמר שזה קורה הרבה שאנשים לא מבינים את המשמעות של כאבים באזור הזה. הוא שאל אותי אם כאשר אני הולכת לשירותים יש לי תנועת מעיים מלאה ורצופה, אני עניתי שלא, שבדרך כלל זה יוצא מאוד קטן ושבור.
בסופו של דבר הוא אמר שיש לי טפיל והרבה מאוד דלקתיות במעי שגורמת להרבה כאב, ובגלל שיש לי טפיל שמשפיע על הכבד אז הכבד לא מתפקד כמו שצריך. הוא רשם לי הרבה צמחים ותוספים וזה עזר לי.

זה היה די משוגע מבחינתי כי לא הבנתי מה מתרחש אצלי במערכת העיכול ומה קורה לי בעצם. מכאן התחלתי לשים לב איך אני מרגישה אחרי אוכל, מה המצב של תנועת המעיים שלי. התחלתי ללמוד המון על הגוף שלי ועל דברים שלא הייתי מודעת אליהם. אני לא יודעת אם הסיבה שלא הייתי מודעת היא בגלל השינויים החיוביים שחוויתי עם המעבר לטבעונות ואני חשבתי שזה הכי טוב שיכול להיות, נראה לי שגם ככל שעבר הזמן אני הפכתי יותר מודעת לגוף שלי ולנושא של בריאות. זה לא שדברים היו במצב נורא ואני לא סיפרתי לכם, זה היה תהליך הדרגתי שבו למדתי על עצמי. הסיבה שלא סיפרתי לכם על מצבו של טים זה כי הייתי מבולבלת, תמיד חשבתי שיש לו בעיה מתחת לפני השטח שהיא הגורם אבל שהיא לא קשורה לתזונה. לא רציתי לגרום לטבעונות להיראות רע כי באמת לא חשבתי שזה באשמת הטבעונות.

בנוסף, אני התחלתי גם לנטול כל מיני שמנים כמו שמן רקפת, שמן זרעי פשתן, אכלתי יותר שומנים שעזרו לי ליובש בעור, לא הבנתי קודם עד כמה העור שלי היה יבש. אז אחרי כמה חודשים של טיפולים אצל הרופא נטורופת, אני הרגשתי די טוב וראיתי שיפור. טים לעומת זאת הרגיש נורא מתמיד, הוא לא הצליח לעזור לו. הוא היה על תזונה טבעונית רגילה עכשיו, תזונה צמחית מלאה ומאוזנת הכוללת חלבון ושומנים.
לאורך כל התקופה היו לנו עליות וירידות אבל בסופו של דבר זה היה (מדגימה עם היד ירידה בגלים) ירידה למטה. שוב מצאנו את עצמנו במצב שהרופא לא עוזר, מיצינו כל פנייה שניסינו, בזבזנו המון כסף על בדיקות ותוספים אבל נשארנו ללא תשובות. הנטורופת ניסה להגיד לנו להיות סבלניים אבל בפעם הבאה שלנו אצלו אמרנו לו שזה לא עובד, שאנחנו צריכים משהו אחר, כל דבר אחר שיש לו בשבילנו. הוא אמר שיש לו דלת ליד דיאטנית שהוא עובד איתה והיא יכולה להעביר אותנו בדיקות אלרגיה ולבדוק אם יש משהו שאנו צורכים ומחמיר את מצבנו.
קיבלנו שנינו את תוצאות בדיקות האלרגיה. שלי היה עם בערך 10 מאכלים בעייתיים ואצל טים יצא שהוא רגיש לכל מה שהוא אוכל בערך.

היינו מבולבלים בנוגע לסיבה שאנחנו רגישים לכל כך הרבה דברים והדיאטנית הסבירה שזה יכול להיות בגלל שיש לנו מעי דליף. זה אומר שמזון לא מתעכל היטב ושדברים שלא אמורים לעבור את דופן המעי עוברים והגוף מגיב באלרגיות ודלקתיות. היא נתנה לנו המלצות תזונה של דיאטת פודמאפ (נ"ע: המלצות תזונה למעי רגיז), היא המליצה לנו לכלול מזונות מסוימים כמו כוסמת ודלעת במקום קטניות ואורז למשל.
שוב עשינו שינוי בתזונה שלנו, הייתי עכשיו יותר מודעת לגוף והיה לי יותר קל לשים לב אילו מזונות עובדים לי יותר או פחות. התזונה הזו עזרה אבל היא לא משהו שהרגשתי שאפשרי לי לאורך זמן. לא הרגשתי שבעה אחרי ארוחה, וכאשר הרגשתי חשקים למזונות כמו קטניות, לא יכולתי לצרוך אותם כי הסימפטומים החמירו. טים גם היה על התזונה הזו אבל האפשרויות שלו היו מצומצמות יותר והארוחות שלו היו מאוד משעממות ולא מספקות.

המשכנו עם זה כמה חודשים אבל שום דבר לא עזר לסימפטומים של טים. הוא התחיל לאבד המון משקל, זה הרגיש כאילו הוא אוכל אבל הגוף לא סופג כלום. זה היה לו קשה כי הוא ניסה לאכול כמות מספקת של מזון אבל בכל פעם שהוא אכל הוא סבל מכאבים ועוד סימפטומים החמירו.
זה היה מצב מאוד קשה ומוזר. בנקודה זו עברנו דירה והתרחחנו מהנטורופת אז הפסקנו ללכת אליו. אני הפסקתי לקחת את הצמחים שלקחתי כבר תשעה חודשים, לא רציתי להיות תלויה בהם לנצח אז הפסקתי אותם בהדרגה וכל הסימפטומים שלי חזרו. אני אקצר את הסיפור, שוב הרגשנו אבודים ומבולבלים. אני לקחתי הפסקה מהרשת החברתית כי היו לי גם עניינים משפחתיים. זו הייתה תקופה עם המון מתח ובעיות בריאות שלי ושל טים. טים המשיך לעשות מחקר על בעיות מעי ברשת והחלטנו למצוא רופא שיעשה לנו בדיקה ל – Sibo סיבו (נ"ע: צמיחת יתר של חיידקי מעי) ועוד כמה בדיקות. זה היה אחרי שהיינו כבר אצל עוד איזה 6-7 רופאים בסידני. בסופו של דבר מצאנו רופא שהיו (נ"ע: היא כנראה מדברת על מרפאה כי היא מדברת בלשון רבים) מומחים בבעיות מעי ומחלות אוטואימוניות. ככל שחקרתי יותר כך מצאתי יותר קשר בין בריאות המעי ומחלות אוטואימוניות. לאבא שלי יש מחלה אוטואימונית ואני לא רציתי להגיע למצב הזה גם. ידענו שיש להם הרבה ידע על טבעונות אז נמשכנו לשם. הייתה רשימת המתנה של ארבעה חודשים ואנחנו חיכינו.
במהלך ארבעת החודשים האלו לא היינו בטוחים מה עלינו לעשות. טים המשיך לאבד המון משקל והוא כבר שקל פחות ממני, רק כדי שיהיה לכם מושג, כאשר הכרנו הוא שקל 14-15 קילו יותר ממני. קשה לי אפילו לתאר במילים את מה שעבר עליו. מה שאני אומרת כאן לא מתאר את הסבל שהוא עבר במשך ארבע שנים.

לא יכולנו לחכות כבר לרופאים, בסופו של דבר הלכנו לראות רופאה אחרת. אמרנו לה שהוא חייב עזרה לפחות עד שהתור שלנו יגיע אצל הרופאים ההם. היא אמרה לו ככה: "אני יודעת שאתה טבעוני הרבה זמן אבל מה שאתה אוכל כרגע המעי שלי לא מסוגל לעכל. אתה לא מקבל ערכים תזונתיים, אתה לא מקבל קלוריות, אתה הולך ונעלם, אתה חייב לשנות את התזונה שלך אחרת אתה תגמור בבית חולים".
אז הדברים הראשונים (נ"ע: כלומר הלא טבעונים) שטים אכל היו דגים וביצים. הוא אכל ביצים לארוחת בוקר ודגים לארוחת צהריים וערב. בתוך חמישה ימים כל הסימפטומים שלו נעלמו. זה היה אחד השבועות הקשים ביותר. הבנו מהר שדג זה לא מספיק לו כי הוא צריך לעלות מהר במשקל, אז הוא התחיל לאכול עוף במקום וזה עזר לו לעלות יותר בקלות במשקל. זה היה ממש טוב, הוא הרגיש הרבה יותר טוב. העיכול שלו השתפר, העור שלו התנקה, הוא ישן, הוא צחק, הייתה לו אנרגיה. הייתי כל כך מאושרת אך בו זמנית הרוסה. לא האמנתי שזה הדבר היחיד שעזר לו.

אני עוד הייתי על התזונה לאלרגיות, עדיין לא הרגשתי מסופקת והסימפטומים נותרו אותו הדבר מאז הפסקת הצמחים שהייתי לוקחת. עבר חודש שבו טים אכל חלבון מהחי עם מעט ירקות ומזון צמחי מסוים שהיה מותר בתזונה לשיקום מסיבו. הוא לא אכל דברים מתוקים כמו פירות. כל הסימפטומים שלו עברו אבל הייתה לו תשוקה עזה לפחמימות. הוא חשק מאוד בדברים כמו אורז ופירות. (נ"ע: התזונה שלו נשמעת דומה לתזונה הקיטוגנית ולפי התיאור שלה נשמע שהוא חווה תופעות גמילה מפחמימות).
עברו ארבעה חודשים, התור שלנו הגיע.
הרגשתי מאוד טוב עם הרופא. היה לו המון ידע בבעיות שלנו וניסיון עם אנשים בעלי רקע דומה וגם ידע על טבעונות. הרגשתי מאוד בטוחה, כאילו אני סוף סוף יכולה לנשום ולשחרר מהצורך שלי לנסות לפתור בעצמי את הבעיות. הייתי צריכה לקחת צעד אחורה, להפסיק לנסות להבין הכל בעצמי ולתת באמת לאיש מקצוע לעזור.
אחרי בדיקות, הדברים העיקריים שעלו מהן היו:
לגביי – חוסר איזון של בקטריה במעי, חוסר איזון משמעותי בין אומגה 3 לאומגה 6, חוסר איזון ברמות הקורטיזול ורמת דלקתיות גבוהה מאוד שלגביה הרופא דאג הכי הרבה.
הייתי צריכה לשנות את התזונה שלי מכמה בחינות ואחת מהן הייתה להתחיל לצרוך ביצים ודגים.
כל הזמן הזה חשבתי שאין שום דבר במזון מהחי שאי אפשר למצוא במזון צמחי ושזה לא הגיוני שצריכת מזון מהחי תעזור לי. מתברר שזה לא רק עניין של מה שאין במזון צמחי אלא גם מה שיש בו, וזה סיבים.
סיבים הם דבר חשוב אבל יש כזה דבר יותר מדי סיבים, בייחוד אם יש לך מעי פגוע או חוסר איזון בקטריאלי במעי. במצב כזה יותר מדי סיבים יכולים לגרום לדלקתיות.

כל אדם הוא שונה ולכל אדם יש מיקרוביום אחר במעי. לומר שיש תזונה אחת תעבוד לכולם זה מאוד נאיבי ולא אפשרי. לקח לי זמן להבין את זה כמו שאתם רואים. הייתי טבעונית הרבה זמן וחלק ממני רצה להאמין כל כך בתזונה הזו והיה לי קשר מוסרי כה חזק אליה שאני סוג של העלמתי עין מהמצב ומחומרת הבעיות שלי, פשוט לא רציתי להאמין להן. הרבה פעמים כיסיתי על הבעיות. כיסיתי עליהן פה ברשת, שמתי מייקאפ כדי להסתיר את האקנה או שהייתי מצלמת בימים שהיה שיפור כי זה היה מגיע בגלים. הייתי חושפת את עצמי רק כשהייתי במצב טוב או נסבל.

אני רוצה להבהיר שאני לא מאשימה את הטבעונות בבעיות שלי ואני לא מתחרטת שהפכתי טבעונית. טבעונות היא עדיין ההחלטה הכי טובה שקיבלתי כי היא לימדה אותי להגיע לאן אל הנקודה בה אני נמצאת עכשיו. אני לא חושבת שהייתי מצליחה לרפא בעיות בריאותיות בלי לעבור את המסלול הזה.
לצערי הקהילה הטבעונית הפכה מאוד רעילה והיא לא מגלה הבנה כלפי מצבים של אנשים, זו הייתה סטירת לחי ענקית מבחינתי כי בעבר אני עצמי הייתי כזו. נהגתי לחשוב ש "הם פשוט לא מבצעים נכון את התזונה" או "הם לא ניסו מספיק" ו "ברור שטבעונות מתאימה לכולם, הם פשוט לא נתנו לזה מספיק צ'אנס" או "הם לא עשו את זה ואת זה".. תמיד היה לי תירוץ ואף פעם לא התייחסתי בהבנה כלפי אנשים שהטבעונות לא הצליחה עבדה להם.

אנשים נמצאים במצבים שונים ומזונות שונות עובדים להם, בהתאם למצב הבריאותי שלהם.

לטים היו תוצאות דומות אבל היו לו דברים נוספים להתמודד איתם. היו לו כמה טפילים, כמה אלרגיות, מצב בקטריאלי הרבה יותר גרוע משלי. הוא עדיין צורך פחות או יותר את אותה התזונה אבל הוא מצליח בהדרגה להחזיר מזונות שהוא לא היה יכול לצרוך קודם, מצבו הרבה הרבה יותר טוב עכשיו.

למעי שלנו יש קשר לכל הבריאות הפיזית והנפשית שלנו. אתם עשויים לא לסבול מבעיות מעי אבל עדיין לחוות תופעות אחרות הקשורות לבריאות המעי שלכם. היו הרבה דברים בפרוטוקול התזונה שקיבלתי, אבל העיקריים היו הוספת דגים וביצים והורדה של גלוטן, קטניות, חלק מהאגוזים, חלק מהדגנים וחלק מהירקות. שמתי לב שברגע שאני אוכלת ארוחה שמכילה בעיקר דגים או ביצים אני לא מרגישה כאב אחריה, אני מרגישה קלילה ואף פעם לא נפוחה מהאכילה. בהשוואה לארוחה שהיא רק מהצומח ההבדל הוא עצום, אבל עם הזמן אני חווה שיפור גם ביכולת שלי לעכל מזון מהצומח. העור שלי התנקה בתוך כמה שבועות. ולא הייתי זקוקה להרבה מזון מהחי בשביל, הרופא אמר שמספיק שאוסיף מעט.

בחודשים הראשונים (נ"ע: שהיא אכלה מזון מהחי) הלקתי את עצמי הרבה. הרגשתי הרבה בושה, הרבה אשמה. הרגשתי שנכשלתי ואיבדתי את הזהות שלי. לא ידעתי מי אני בלי הטבעונות, זו הייתה הרגשה דפוקה. ואז הבנתי שאם אין לי את הבריאות שלי – אין לי כלום, ושאני חייבת לשים את עצמי במקום ראשון. כל כך פחדתי ממה שאנשים אחרים יחשבו שזה שלט בי ולא הקשבתי לעצמי או לגוף שלי.

לקח לי כל כך הרבה זמן להגיע לנקודה שאני נמצאת בה והדבר שהכי מפחיד אותי בלפרסם את הוידאו הזה זה התגובות של האנשים שיגידו איך לא עשינו מספיק, איך יכולנו לעשות אחרת, איך לא באמת היינו טבעונים, איך לא באמת היה לנו איכפת.. אני מניחה שאני צריכה לשחרר מזה, אלה דברים שאני לא יכולה לשלוט בהם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *