אני סולחת לך יום כיפור

אני סולחת לך יום כיפור על עצם קיומך. אני סולחת למסיכות, לשיפוט, לצביעות, לשקרים, לאשמה, להפחדות, לניצול, לכפיה, לטפשות, לחולי, לעיוורון, לשטיפת המוח ולאכזריות. אני סולחת לעצמי על זה שאני עדיין כועסת לפעמים, עדיין כואבת, עדיין מזדהה עם מה שאינני כבר. אני סולחת למציאות שהיא איננה כפי שהאגו שלי היה רוצה שהיא תהיה. אני מוכנה לבחור באהבה. אני מוכנה להסכים לאהוב את כל החלקים שלנו, את כל דרכי ההתפתחות השונות, את חופש הבחירה של כולנו. אני רוצה להשמיע את קולי מבלי להזדהות עם רגשות שהן אינן אהבה, אך בו זמנית לתת לעצמי לגיטימציה מלאה להרגיש. אינני זקוקה לחתימה של אף אחד, אינני זקוקה לוודא שאכתב בספר החיים ולא בספר המוות. הינני כתובה כבר בספר החיים האמיתי, ספר האהבה והחופש הפנימי. אני חופשיה מהפחד, מהאשמה ומהשיכחה של מי שאני. אני אוהבת אותי תמיד ולנצח נצחים, ואני מוכנה לאהוב אותך יום כיפור, אתה, שמסמל לי יותר מכל יום אחר בשנה את החושך. אני מוכנה לאהוב אותך חושך כמו שאני אוהבת את האור, כי כל חלקינו הם ביטוי של האלוהות שלנו, של היכולת שלנו לברוא את המציאות במו ידינו. חושך, אור, סבל, עונג, טוב, רע, הכל עניין של נקודת השקפה, הכל עניין של כמה פרטים נצליח לראות מתוך התמונה השלמה. השנה אני רוצה לראות ככל יכולתי את התמונה השלמה ובו זמנית לפעול בתוכה. המהות שלי היא חופש ואהבה, גם כשאני כביכול חווה משהו אחר. אף זיכרון, אירוע, אדם או מערכת שלמה לא יכולים לקחת ממני את החופש לבחור כיצד לחוות את המציאות שלי. אז כיפור שלי, אתה חגיגה. אני חוגגת את ההזדמנות שאתה נותן לי לאהוב את עצמי ואני חוגגת את ההזדמנות שאתה נותן לי שוב לבחור, לבחור בי.

 

2 תגובות

  1. יוחנן

    גם אני סבלתי הרבה כילד מיום כיפור. אצלי הסבל היה תוצאה של העובדה שגדלתי עם אב מכה, ובשבתות וחגים ההתעללות היתה גוברת כי כל המשפחה היתה ביחד ולא היה לאן ללכת. אז בגלל שסבלתי הרבה דווקא ביום כיפור, התחלתי בשלב מסוים לחפש מקומות מחוץ לבית שאני יכול להתארח בהם כדי לא לסבול את האלימות שלו. כתוצאה מכך, גיליתי את קהילת העובדים הזרים מהפיליפינים והתחלתי להתארח אצלם. כך הביאה הבריחה מיום כיפור לגילוי עולמות חדשים. עד היום אני חושב שרק בזכות הילכות יום כיפור זכיתי להכיא אנשים נפלאים כאלה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *