בדו"ח של האו"ם מזהירים כי חקלאות הבשר ובזבוז המזון גורמים להרס קיצוני של כדור הארץ ושעד סוף שנת 2020 זהו זמן קריטי לשינוי. אלה שתי הסיבות העיקריות להתחממות הגלובלית ושתיהן ניתנות די בקלות לטיפול, אם רק נרצה בכך. בסופו של דבר בני האדם יהיו חייבים להבין שתזונה המבוססת על אלימות לא תוביל אותם אל מקום טוב. כנ"ל לגבי הרגלי צריכה מוטרפים ומשוללי היגיון בריא ובזבוז מזון ראוי למאכל. במיוחד בישראל, שבה כמויות אדירות של מזון ראוי למאכל מושמדות בגלל הלכות דתיות.
העניין הוא שלכל אחד מאיתנו יש את הכוח לעשות שינוי משמעותי. אפילו אם אתם רק מפחיתים מזון מהחי או עושים שינויים בדרך הצריכה שלכם, כבר אתם מפחיתים משמעותית סבל של בעלי חיים מסכנים והרס של כדור הארץ. זו נשמעת אולי אשליה, אבל האמת היא שכל שינוי שאנחנו מחוללים בעצמנו יוצר אדוות אל הסביבה. אפילו אם אתם לא אקטיביסטים בפועל אלא רק עושים ככל יכולתכם (שזה ממש בסדר, זה מה שכולנו עושים), הסביבה שלכם קולטת את השינוי בכם. אתם מהווים דוגמא למשפחות ולחברים והשינוי משודר החוצה.
יש לנו בחירה חופשית שמגיעה עם אחריות, אנחנו סוג של אלוהים פה בעולם, והיום יותר מתמיד. להיות בעלי עוצמה כזו זה נפלא, זה לא מבאס, זה נהדר. זה הופך אותנו למחזיקי המושכות, אנחנו רק צריכים לבחור לאן לנווט.
מאז שאני טבעונית החיים שלי השתנו מקצה לקצה, כל התפיסה שלי השתנתה. כנ"ל לגבי המינימליזם. אני לא יכולה להתחיל אפילו לתאר כמה טוב, אור, בריאות, שמחה ואהבה נכנסו אל חיי בעקבות שתי ההחלטות האלו שבחרתי ליישם.
לא טבעונות ולא מינימליזם אינן דומות כלל לדת. אין גורו, אין רב, אין הלכות, אין שכר ועונש, אין חובה, רק זכות. מדובר בזכות הטבעית שלנו לקחת בחזרה את הסמכות על חיינו ולבחור לנווט את המושכות אל כיוון האהבה, החמלה והכבוד כלפיי כל הברואים וכלפיי הבית שלנו – כדור הארץ.
מדובר בזכות הטבעית שלנו לבחור בחמלה, אהבה וכבוד כלפיי עצמנו. על ידי הבחירה בטבעונות ובמינימליזם אני בוחרת בהתייחסות אוהבת כלפיי עצמי. אני בוחרת להכניס אל גופי מזון של אהבה, כי הגוף שלי הוא לא בית קברות לפגרים אומללים. אני בוחרת לא לתת יד להתעללות מזעזעת, כי אלימות היא לא דבר שאני מאמינה בו, בטח כאשר לא מדובר בהישרדות או הגנה עצמית. מאותה סיבה אני בוחרת להמנע משימוש במוצרים שנוסו על בעלי חיים ואני מפחיתה את השימוש במוצרי פלסטיק שמגיעים אל האוקיינוס, פוצעים קשה או הורגים בעלי חיים ימיים.
אני בוחרת לשחרר את עצמי מהצורך הרגשי למלא את חיי בחפצים ולאגור חפצים מיותרים שאינם מועילים או מביאים לי שמחה. על ידי כך אני מפחיתה עוד סבל של בעלי חיים ומונעת נזק נוסף לכדור הארץ, אבל בעיקר, אני בעיקר מביאה אל חיי יותר שלווה, שקט פנימי, שמחה והנאה מסוג חדש, כזו שאינה תלויה במספר השמלות שיש לי בארון.
ועוד משהו – אני יכולה להיות עצלנית יותר 🙂 יש לי פחות בלגן לסדר, פחות דברים לנקות או לכבס, יותר שקט וזמן פנוי.
אם מתחשק לכם להכניס אל חייכם יותר אהבה וחיבור לטבע שלנו, אשמח שתשתפו אותי פה או בפייסבוק. איזה שינוי הייתם רוצים לעשות? האם זה נשמע לכם קשה? האם יש לכם שאלות שתרצו שאענה עליהן? אני אשמח לעזור. השינוי פחות קשה ממה שנדמה לכם והתמורה עולה על כל דמיון.
אז אני פה אם תרצו, נשיקות 😘 גלגלו למטה, יש קישורים.
בתמונה: מקושקשת טופו עם עגבניות שרי צבעוניות, פפריקה מתוקה, קאלה נמק, שמרי בירה, פלפל שחור וקצת אבקת צ'ילי.
* טופו הוא מוצר גלם שממנו אפשר להכין הרבה דברים טעימים.
* מה שהופך את המקשוקשת לצהובה זה כורכום.
* מה שנותן לה טעם ביצתי זה הקאלה נמק (מלח הודי שחור).
* שמרי בירה הם פתיתים חמודים של שמרים לא פעילים, עשירים בויטמיני B ובעלי טעם שמזכיר גבינת פרמז'ן.
התמונה לקוחה מהאינסטגרם של הבלוג, מוזמנים לעקוב 🙂 קישור:
https://www.instagram.com/lazyvegantlv/
מתכון בסיס למקושקשת טופו:
http://bit.ly/naama_Scrambled_tofu
קישור למאמר על הדו"ח של האו"ם:
https://13news.co.il/item/news/domestic/environment/report-global-warming-324810/